אחר מבוא השלום כראוי.
את הספר עצמו לא יצא לי לראות עד עתה במתון, אכן ראיתי פרק אחד מתוכו אשר פורסם בישורון כה, תתפ"א – תתפ"ה. שם עמדתם על הקושי בין שתי הדרשות הסותרות, זו שבספרי, המסיקה ללכת אפילו על ימין שהוא שמאל, וזו שבירושלמי המדגישה דוקא על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל. (דברי הירושלמי בירש הוריות, הובאו שם בהקשר לכך שאין לחכם, שיודע שטעו ב"ד, לעשות כמותם) והערתם שמלבד הקושי שיש בשתי דרשות סותרות, הנסמכות שתיהם על אותו פסוק, הרי גם ששתי הדרשות אינן מובנות כה"צ. דרשת הספרי 'ימין שהוא שמאל', לכאורה מייתרת את כל סוגית טעות (ששיאה הוא בפרשת העלם דבר ועוד), ואילו מסקנת הירושלמי המגבילה רק ל'ימין שהוא ימין' עלולה ליצור מצב של 'תורה ביד כל אחד' שיחליט בדעתו מהו ימין ומהו שמאל.
כפתרון לקושי זה הצעתם שבאמת הירושלמי והספרי מדברים על פסוקים שונים. הספרי דרש מן המקרא (דברים יז) 'לא תסור מכל אשר יורך ימין ושמאל', והוא פסוק המדבר על הוראת חכמים, ושם אכן יש לציית לחכמים אפילו בימין שהוא שמאל (והוספתם טעם לשבח לפי העקרון הידוע שמצות חכמים עיקרם הוא הציות, ולכן יש בהם קיום רצון ה' גם בטעות) ואילו הירושלמי דורש על הפסוק בדברים י"ז: 'ולא תסור מכל הדברים אשר אני מצוה אתכם ימין ושמאל ללכת וכו'', והוא מתייחס למקרה של הוראה מפורשת בתורה, ששם אין מקום לימין ושמאל.
ומכאן ואילך אני מצטט:
"ובדיוק כך לשון המשנה בהוריות: הורו ב"ד לעבור על אחת ממצות התורה, דוק מינה שבדברים המפורשים בתורה הדברים אמורים, והם דברים שהכל מודים במובנם ובמשמעותם, וכגון אם ב"ד יורו שאין שבת בתורה, או חלב בתורה כפי שהוגדר בסוגית הוריות בזה אין לחכם מתוך ביה"ד או מחוצה לו שידוע שהם טועים כגון דברים המפורשים בתורה, ואולי לפי ההגדרה בסוגיות הוריות, באלו שהצדוקים מודים בהם, לשמוע להם" .
ואני בער ואלא מבין, הרי הדברים הם הפוכים ממש. הדבר פשוט בהוריות, שאם הורו בדבר מפורש בתורה, כגון דאין חלב בתורה, אין חיוב פר העלם דבר. ואסור לשמוע להם משום ד'זיל קרי ביה רב הוא', ובכזה הוראה (של אין שבת בתורה) כלל לא דיברו במשנת הוריות. משנת הוריות הולכת בדבר שאין הצדוקים מודים בו, סוג של חלבים, סוג של ע"ז, ועוד. שכולם פרשנות של חז"ל. ובכה"ג אמרו בירושלמי שאותו חכם שיודע את כל התורה, טעה לחשוב שצריך לשמוע בקול דברי חכמים גם כשהוא יודע שדברים המוטעים, הרי שאין מנוס שדברי הירושלמי הולכים לא על מצוה המפורשת בתורה, אלא על מצוה שבאה לנו דרך דברי חכמים! וכל לשונכם "אולי לפי ההגדרה בסוגיות הוריות, באלו שהצדוקים מודים בהם, לשמוע להם"- לא הבנתי
ואם יש מקום לחלק הרי זה אולי בין ציווי דרבנן ממש ששם אפילו על ימין שהוא שמאל, לבין דברי חכמים בפירוש התורה, אבל הדברים כמו שהם ככתובים לכאורה אין להם מובן ממש.
אשמח לקבל הבהרה לדברים.
אכן, הלשון לא ברורה כי הכוונה לא הייתה לומר שהם הם דברי המשנה והם הם דברי הסוגיה, השתמשתי בהם רק עבור ההגדרה. ואכן הדברים מגומגמים. עיקר הדבר הוא, שי סתירה בין שתי ברייתות. בברייתא שבירושלמי דברו בפסוק אחר המדבר על 'אשר אנכי מצווה אתכם'. יש כאמור קושי בהבנת שני הצדדים. לפי מהלך זה יוצא חילוק בין דברים ש'אנכי מצוה' לבין 'אשר יגידו לך'. להמחיש השתמשתי בלשון המשנה 'אחת מכל מצוות האמורות בתורה'.
ולגבי השאלה הלא רואים שיש מקום לטעות ולפי הספרי אין כלל מושג של טעות, וא"כ למה באמת החכם או התלמיד שידע שטעו, 'טעה במצוה לשמוע לדברי חכמים', מדוע טעה, והלוא באמת אין טעות. וכן בירושלמי.
יש עוד להתעמק הרבה בכיוון הדברים שיתאימו לאיזו מהדעות בסוגיה (ההגדרה לגבי צדוקים היא של רב יהודה בשם שמואל).
ולגבי כללות החילוק הוא כמו שאמרת בסוף דבריך, ויש לפרט מה הוא המפורש בתורה בלבד (וזהו הדמיון לדעה שמדגימה בצדוקים), והאם הוא כולל גם דרשות מפרשות הכרחיות, או גם דרשות למודיות ועד היכן.
עכ"פ הקרוי 'דברי חכמים' שבברייתת הספרי, היא קודם כול הסוג השלישי של חלקי התושבע"פ שברמב"ם, היינו סייג לתורה, היינו תקנות מנהגות וגזירות.
ואכן לדברי הרמב"ם בזה כוח התושבע"פ שאין לחלוק עליה, משא"כ בפרשנות חכמים ובדרשותיהם רשאי כל דור וכל חכם לחלוק על כל חכם וכל בי"ד, הרי שאין בזה טעות, וזה נתבאר בארוכה בפרקים אחרים.
הדברים כ"כ מסובכים ומורכבים, ומזה שנים הרגשתי שקשה לפרט, והיו פעמים שדברתי בזה בע"פ, והיו ויכוחים ע"ז.
עכ"פ תודה לך על הערתך.
הקיק כתב:הפרק ה-יא שעוסק בענייני תלמוד בבלי הוא הרחבה של הערך 'תלמוד בבלי' שנכתב ע"י רשז"ה ונדפס בזמנו באנציקלופדיה העברית.
ספרן כתב:
זכורני שסמוך להופעת הערך בא"ע, הראני הרשז"ה שיחי' את הערך המורחב (כספר כרוך ונדפס במכונת כתיבה) והוסיף שידידו הר"י תא שמע (אגב, חברו לחדר ביחד עם הפרופ' ד. שפרבר, בישיבת חברון) ערכו וקיצרו מטעם האנצ' ואף הוסיף עליו את איזכורה של מהד' שטיינזלץ ...
בברכה המשולשת כתב:יש רק לציין שרוב המאמרים (הנפלאים באמת) של רש"ז הבלין פורסמו כבר בעבר, וניתן להשיגם אלקטרונית
יורה דעה כתב:בברכה המשולשת כתב:יש רק לציין שרוב המאמרים (הנפלאים באמת) של רש"ז הבלין פורסמו כבר בעבר, וניתן להשיגם אלקטרונית
אולי יועיל נא לבאר כוונתו "להשיגם אלקטרונית", (באתר אינטרנט, או אפשר גם במייל?)
חכם באשי כתב:אם כך, אני משער שאת ספרך החדש תדפיס באותיות רש"י שבורות וצפופות. אין שום בעייה...
חכם באשי כתב:איי, איי, אלו פלפולי סרק בעניין 'חדש'.. אין איזה ספר שמבאר בדיוק מהו 'חדש האסור מן התורה' או לא?
איש_ספר כתב:והדברים ודאי מתייחסים לדבריו המנומקים של הרשז"ה בנספח הדיגטלי לספר זה ובדבריו שפורסמו בבמות אחרות.
צאנזער כתב:דבריו המנומקים קיימים גם בספר הנדפס, בתוספת צילומים משובחים על דפי כרומו. האם קיים בעותק הדיגיטלי משהו שאין בנדפס?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 442 אורחים