הודעהעל ידי ברסלב » ו' יולי 13, 2012 1:18 am
בעניין האיסלם אם נחשב לע"ז אם לאו, אעתיק את מה שכתב בזה הרב עובדיה יוסף שליט"א שכתב לחלוק בזה על הציץ אליעזר כידוע, וכן על האדמו"ר מקלויזנבורג ז"ל, הוויכוח התנהל בזמנו, האם מותר להתפלל במערת המכפילה. והאם מסגד של הישמעאלים נחשב למקום ע"ז.
מכאן..
שאלה: אם יכולים להתפלל במערת המכפלה בלא שום חשש מהמסגד שהקימו שם הערבים, או יש להמנע מלהתפלל שם?
תשובה: הנה ידוע מ"ש הרמב"ם (פרק יא מהל' מאכלות אסורות ה"ז), כל גוי שאינו עובד ע"ז, כגון אלו הישמעאלים, יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה. עכ"ל. וכן פסק הרמב"ם בתשובה (מהדורת פריימן סי' שפב), ושכן הורו כל גאוני המערב הלכה למעשה. ע"ש. גם בתשובה שם (סי' שסט) האריך להסביר שהישמעאלים אינם עובדי ע"ז, ה"ל: אלו הישמעאלים אינם עובדי ע''ז כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם, והם מיחדים לאל יתעלה יחוד כראוי, יחוד שאץ בו דופי, ואץ להם טעות כלל ביחוד ה'. ע"ש. וכ"כ הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סוף סי' ד), וכ''כ הגאון ר' אליעזר די טולדו בשרית משנת רבי אליעזר ח"ב (חיו''ד סי'י).ע''ש. ומרן החיד''א בשיורי ברכה (סי' קכג סק''א) כתב: שאע''פ שכתבו הגאונים שמגע ישמעאל ביין שלנו מותר בהנאה, אולם לפי זכרוני בעה''ק ירושלים ובא"י המנהג לאסור מגע ישמעאל ביין שלנו אף בהנאה. אך עתה ראיתי בתשובת גדול אחד מרבני ירושלים ת''ו, דמשמע מדבריו שגם בעה"ק ירושלים ת''ו מתירים בהנאה מגע ישמעאל ביין שלנו. ואני בתוך הגולה. ע"כ. [וע' בספרו מראית העץ בליקוטים סי' ח אות א, דף עט ע"א]. ומ"ש לפי זכרונו שהמנהג בא''י לאסור מגע ישמעאל ביין שלנו אף בהנאה, נראה שהוא לפי מ''ש הריטב"א בחידושיו לע''ז (נד:) שאף סתם יינם של ישמעאלים אסור בהנאה. ע''ש. ונראה שע"פ דברי הריטב"א נהגו בכמה מקומות לאסור מגע ישמעאל ביין שלנו אף בהנאה. וכמ''ש הכנה"ג (סי' קכד אות יט). ובשו"ת חקרי לב ח''א מיו''ד (סי' קפח). ובשו''ת תפארת אדם (חיו"ד סי' כה). ע''ש. ואפשר שהוא ג"כ ע"פ מ''ש בחידושי הר"ן סנהדרין ס"א עמוד ב' ת"ל: ולמדנו מכאן שהקדשים של הגויים וגם המשוגע (מחמד) של הישמעאלים אע"פ שאינם טועים אחריהם לעשותם אלהות, מ"מ הואיל ומשתחוים לפניהם השתחואה של אלהות, דין עבודה זרה יש להם לכל דבר, כי לא להדור בלבד משתחוים לפניהם, שאין הדור למתים, אלא כעניין עבודה של אלהות היא עבודתם. ע"ש. גם המאירי (ע"ז נז:) כתב, ישמעאלים הללו, יש מי שאומר עליהם שאינם עובדי ע"ז ודנים אותם כגר תושב ואץ מגעם ביין שלנו אוסר בהנאה וכר, ומ"מ חכמי ספרד חולקים בה, שהרי מצינו לעיל בפרק ראשון (יא:) שמונה בכלל מיני עבודה זרה נישרא שבערביא. ע"כ. אולם יד הדוחה נטויה, שאע''פ שבזמן חכמי התלמוד היו הישמעאלים עוברי ע"ז, מ"מ כשקבלו עליהם אחר זמן דת מוחמד, קבלו עליהם ייחוד ה', וכמ''ש הרמב''ם. ושוב ראיתי בספר האשכול אלבק (ח"ב עמוד 87) שהביא תשובת הגאון שכתב ת"ל: כן ראינו, שהישמעאלים האידנא עובדי ע"ז הם, דאמור ובנן (ע''ז יא:) חמשה בתי עבודה זרה קבועים הם, ואחר מהם נשרא בערביא. ואע''פ שאינו מנסך, עובד ע"ז הוא. ע"כ. והמו''ל שם העיר כמו שכתבנו, דמה ראיה מזמן התלמוד לזמנו שכבר קבלו עליהם דת מוחמר, ומאמינים בייחוד הי. ע''ש. וע''ע בשבולי הלקט ח''ב (מהדורת מכון ירושלים עמוד כ) שהביא תשובה זו בשם רב נחשון גאון. ע"ש. (וראה שם בהערה מהרב המו''ל). והנה נ''ד תלוי במחלוקת הנ''ל, ולפי דברי הרמב"ם ורבותינו הפוסקים האחרונים שסתם יינם אינו אסור בהנאה אלא בשתיה(משום בנותיהם), משום שאינם עובדי עבודה זרה, וכתב בספר בן איש חי שנה ב (פרשת בלק אות א), שכן מוכח מדברי רבינו האר'"י בשער טעמי המצות וכן פסק שם הלכה למעשה שסתם יינם של ישמעאלים מותר בהנאה. וכן עינינו הרואות ואזנינו שומעות, שבעת כריעתם בתיפלתם אומרים, אין אלוה מבלעדי ה', ומוחמד שליח ה', ח"ו. מסתברא שאין איסור להיכנס למסגדים שלהם, שאינם נחשבים כמו הכנסיות של הנוצרים, שהם בתי עבודה זרה, וכתב הרמב'ים בפירוש המשניות (ע"ז יא:) שאסור ליכנס לבתי ע"ז. וע''ע בשו''ת חיים ביד (סי' כו), ובשו''ת פרי השדה ח''ב (סי' ד), ובשו"ת מנחת אלעזר ח''א (סי' נג), ובספר שבילי דוד (סי' קנד), ובמש''כ בשו''ת יביע אומר ח"ב (חיו"ד סי' יא). לפיכך המנהג שנוהגים גם תלמדי חכמים להכנס ולהתפלל במערת המכפלה, אע''פ שבנו שם המסגדים שלהם, יש להם על מה שיסמוכו.
ואמנם ראיתי להגאון מקלויזנבורג כמהר''ר יקותיאל יהודה הלברשטאם זצוק"ל בשו''ת דברי יציב (חיו''ד סי' מ) שכתב,.מה מאד כואב לבי בראותי כמה חרדים שקוראים למסגדי הישמעאלים בתי תפלה ומקום קדוש, ובאמת שצריכים לגדור גדר ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז שלא לחת מקום לחלק מן הישמעאלים לשאר עובדי ע"ז, ואדרבה חמירי טובא, כי היכי דלא לגררו אבתרייהו. ולא עדיפי מבי אבידן וכו'. ואדרבה כיון שהם יודעים מאמונת ייחוד ה', הם עתה בגדר מכירים את רבתם וכופרים בו, ולכן לעניין ההתרחקות מהם בודאי שיש להם דין עובדי ע''ז. ע"ש. (וראה עוד בשו''ת דברי יציב חאו"ח סי' צ). אולם במחכ"ת אין לנו לזוז מקביעתו של רבינו הגדול הרמב"ם, שידע ובחן את הדבר בעינו הבדולח והורה שאין דין הישמעאלים כדין עובדי ע''ז. ובפרט במערת המכפלה שהישמעאלים באו בגבולינו, (ע' ע"ז מד:), ואין בידם לאסור עלינו את המקום הקדוש אשר נטמנו בו אבותינו הקדושים, זכותם יגן עלינו. וע' בשו"ת משפט צדק ח"א (סי' יח), במי שהשתמד לדת האיסלם ונעשה תוגר בבחרותו, ואח''כ שב בתשובה, אם כשר להיות ש"צ, והביא מ''ש בשו"ת מהרש''ך חייב (סי' קז) בשם הרא''ם בתשובה שכתב שאפילו מי שהמיר לע"ז, כיון שחזר בתשובה, יש להכשירו, ולמנותו ש"צ, שלא לנעול דלת בפני בעלי תשובה. ודן המהרש"ך במכל שכן בנידונו שהמיר לדת ישמעאל שאץ כאן סרך ע"ז, והסכים עמו המשפט צדק. ע"ש. ומוכח מדבריהם ג"כ שאין לישמעאלים דין עובדי ע"ז. וממילא מותר להתפלל במסגדים שלהם. וע' להרב בין מנוחה (דף קמח ע"א), ובכף החיים סופר (סי' קכח ס''ק ריט). ע''ש. הילכך אין איסור להכנס למערת המכפלה ולהתפלל שם. והן עתה ראיתי לרב אחאי גאץ מהר''ר אליעזר יהודה ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר חלק יד (סי' צא אות ד) שכתב, שיש למסגד של הישמעאלים דין בית עבודה לכל דבר. (ובכלל זה שאסור להיכנס למסגד כדין בית עבודה זרה). וחיליה מדברי הר"ן סנהדרין (סא:) הנ"ל, שהואיל והם משתחווים למשוגע שלהם השתחוואה של אלהות, דין ע''ז יש להם. ע''ש.
ואפשר שאילו ראה הר"ן דברי רבינו הרמב"ם בתשובה הנ''ל, היה חזר בו. והנה גם בספרו ציץ אליעזר חלק י (סי' א אות מד) העיר כן אף על מערת המכפלה אשר כיום משמשת מסגד לישמעאלים, ופסוקים מספרי הקוראן שלהם מאמונתם הכתבת חקוקים על קירות המסגד, והרי הלכה פסוקה היא שאסור להיכנס לבית עבודה זרה, ואיך יתכן לשפוך שיח לפני בורא עולם השי"ת לפי אמונתינו הקדושה והאמתית, במקום התיפלה שלהם לפי אמונתם הכוזבת וכו', ע"ש. ובמחכ"ת לפענ"ד מאחר שהדבר ברור לנו כדברי הרמב"ם שהישמעאלים הייחור שלהם בה' אין בו דופי, וכך הם אומרים בתפלתם, אין אלוה מבלעדי ה', אלא שמוסיפים שמחמד שליח ה'. וכריעותיהם והשתחוותיהם היא לה' לבדו, אין מקום לאסור להיכנס לשם, או לכל מסגד אחר, וכהיום שבאמת יש מקום מיוחד לישראל להתפלל שם, ואין שם אלא ס"ת וספרי קדש, אץ מקום להחמיר שלא להתפלל שם, וכמו שגם בשו"ת ציץ אליעזר חלק י שם, סיים: "ומי יתן שאלו שהיכולת בידם יתנו לבם לסדר עבורינו מקום מיוחד לתפלה". ורצץ יראיו יעשה, שכך הוא היום, וא"כ המתפללים שם גם לדבריו שפיר עבדי, לעורר זכות אבותינו הקדושים, כמאמר חז''ל (יומא כח:) האיר פני המזרח ער שבחברון ותפלתם רצויה ומקובלת לפני השי"ת והנלע''ד כתבתי.
מקור, הרב עובדיה יוסף שליט"א.
ובמה שכתב לחלוק על האדמו"ר מקלוזנבורג ז"ל שהרי אין בכוחם לאסור עלינו, את התפלה במערת המכפלה, שהרי מקרוב באו וכו', קשיא לי בזה, שהרי ידוע ומפורסם שמעולם לא נכנסו למערת המכפילה, והיו מתפללים על המדרגה השביעית.
ולעניין הנצרות פשוט שהוא ע"ז שהרי הם מאמינים בשיתוף, והגם שמותר להם להאמין בשיתוף, זהו רק, כלפיהם, אך כלפינו נחשב לע"ז ממש.