המונים המונים מכניסי תחנונים - מקור - שירי ריה"ל באוצר

[איש_ספר]

בכלל הפולמוס על תפילה למלאכים, (מכניסי רחמים וכו') נזכרה ציטטה זו מתוך פיוט קדום.
דומה אני שהוא לריה"ל, אבל לא הצלחתי למצוא באוצר. ולמפעל המילון ההיסטורי אין לי גישה.
אודה לכל מסייע.


----
אני לא 'מבין' בריה"ל, אבל מקופיא נראה שחסר באוצר מהדורות בסיסיות של שירי ריה"ל גם אותם שאין עליהם זכויות (או שלא יודפסו כבר משום שיש חדות מהן).
אודה למי שמכיר את התחום אם יואיל לרשום איזה מהדורות חסר באוצר. (למשל האסופה של ישראל זמורה, גם אותה אינני מוצא)

[הבונה]

אתה נמנע מלחפש בה"ב?
זה נמצא שם ב"דיואן" של ריה"ל עמ' 55

[הבונה]

המונים.JPG (40.93 KiB) נצפה 6514 פעמים

הדיואן הוא של חיים בראדי ונדפס בברלין תר"ץ
לא נראה שיש עליו זכויות למאן דהו

[חכם באשי]

איש ספר,
האסופה של זמורה (המצויה, אגב, בה"ב) חסרת ערך ממש, אחרי שישנם מהדורות משובחות יותר כמו זו של בראדי-שירמן.
ועוד, למפעל המילון ההיסטורי עדיין לא הוכנסו שירי ריה"ל.

הבונה,
איני יודע אם יש הזכויות של הדיואן שמורות, אבל 'שוקן' מוכרים עותקים אלקטרוניים במחיר מלא... משמע שסוברים, שהם אלו בעלי הזכויות. ואין להקשות על ה"ב, וד"ל.

[אלי_ש]

אגב, האסופה של זמורה, נמצאת בחלקה (והולכת ומתעדכנת) בפורמט טקסט (מנוקד), בפרוייקט בן יהודה. כאן

[הבונה]

הבונה,
איני יודע אם יש הזכויות של הדיואן שמורות, אבל 'שוקן' מוכרים עותקים אלקטרוניים במחיר מלא... משמע שסוברים, שהם אלו בעלי הזכויות. ואין להקשות על ה"ב, וד"ל.

צריך לברר מתי נפטר המהדיר ח"ב, אם עד תש"ב, לכאורה אין בעיה.

[חכם באשי]

במפעל הביבילוגרפיה נכתב על חיים ברודי:

תאריך פטירה עברי: יט אייר תש"ב [6.5.1942].

(אגב, הבונה, הלא ידעת לראשי התיבות "ח"ב" תתכן משמעות אחרת כאן?!)

[הבונה]

במפעל הביבילוגרפיה נכתב על חיים ברודי:

תאריך פטירה עברי: יט אייר תש"ב [6.5.1942].

נו! בדיוק הזמן

(אגב, הבונה, הלא ידעת לראשי התיבות "ח"ב" תתכן משמעות אחרת כאן?!)

תלוי בהקשר: איך אומרים? כיצד יודעים אם זה יין או חמור?
אם הוא בחבית הרי הוא יין, אם הוא באורוה הרי הוא חמור.

[חכם באשי]

אגב, המהדורה המשובחת (ויש חולקים) לשירי ריה"ל היא מהדורתו של דב ירדן, שירי הקודש לר' יהודה הלוי, בארבעה כרכים.
לעת עתה לא מצאתי את הפיוט הנזכר. אך אם תרשום לפני את פתיחתו, אוכל לחפש במפתחות שבסופו.

[הבונה]

אגב, המהדורה המשובחת (ויש חולקים) לשירי ריה"ל היא מהדורתו של דב ירדן, שירי הקודש לר' יהודה הלוי, בארבעה כרכים.
לעת עתה לא מצאתי את הפיוט הנזכר. אך אם תרשום לפני את פתיחתו, אוכל לחפש במפתחות שבסופו.

אם אני מבין נכון מהיכן הוא מתחיל, זה סילוק לשבת זכור הפותח במילים: אמר אויב ארדוף כאריה ואחטוף.

[חכם באשי]

הבנת נכון.
הנה הפיוט ממהדורת ירדן, כרך ראשון.

יהודה הלוי.pdf

(74.74 KiB) הורד 337 פעמים

[איש_ספר]

כתב הרשב"ץ בחידושיו לברכות.

לפי שאין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמית. קשה קצת דמהכא משמע שצריכין אנו שמלאכי השרת יהיו נזקקין לתפלותינו, וכן יסדו הפיטנים המונים המונים מכניסי תחנונים , ויסדו עוד אילי הצדק עברו בשערים , ובמדרש אמרו אמר הקב"ה לא תצוח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא צוח לי ואנא עני לך . וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפירוש פ' חלק שאין ראוי לשים מליצים בינינו ובין הקב"ה.

ויש להסמיך לכאן את הדיון שהיה פה פעם על מעמדו של ריה"ל.
שו"ר שהיה כאן על רשב"ג ולא על ריה"ל.
הפיוט השני הוא של רמב"ע.

[בברכה המשולשת]

אם כי אולי יש לחלק, שבמכניסי רחמים פונים למלאכים, וכאן רק מתארים את פעולותיהם, וצ"ע אצלי הקטן.

[צביב]

אחי הרב טוען שרק הרמב"ם אסר

[אליהוא]

ראה במאמר של הרב שפרכר בישורון שכבר ציין לזה

[איסתרא בלגינא]

אם כי אולי יש לחלק, שבמכניסי רחמים פונים למלאכים, וכאן רק מתארים את פעולותיהם, וצ"ע אצלי הקטן.

ודאי שאין בפיוט שום פניה למלאכים, ואין דומה למכניסי רחמים וכדו', אולם לשון הרשב"ץ משמע שמדייק מכאן מ"מ שצריכין אנו שמלאכי השרת יהיו נזקקין לתפילותינו, וכנראה דזה פשיטא ליה שאם אנו צריכין להם מותר לפנות אליהם. וצ"ע.

[איש_ספר]

שכחתי להודות להבונה שליט"א.
(מש"כ למעלה דומה אני, היינו שדומה אני ששמעתי פעם)