האם מותר להעתיק תורה מניקים מבלי לתת להם קרדיט?

[פנינים]

ראה שו"ע חו"מ שעל הדיינים לשכנע את הבעלי דינים להתפשר ולא לבקש דין צדק, פרופר. וגם אם הרב דומה למלאך השם צבקות ותורה יבקשו מפיו, בדיני תורה, אלוקים נצב בעדת קל, ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפולו, ולא חרבה ירושלים וכו'.
מרן הגרי"ש ירפאהו הקב"ה אמר שאינו מכיר דיין בדור הזה שיודע חושן משפט אולי צימבליסט. וזה מוסמך.
והרי עינים לך לראות, היכן מתנהלים כל המלחמות החל מחברון עד גרודנא.
ואם אתה לא ראית אני ראיתי!
אתה לא במקצוע!

[פנינים]

עלינו לקחת בחשבון
א. שנכון להיום אינם מתקיימים דיני תורה, וגם אם מותר לקיים דין תורה משום שליחותיהו עבדינן, ויש אומרים שהוא דאורייתא, הרי כל הבתי דינים מושתת רק על פשרה, וחייבים לחתום על שטר בוררות לפני הדיון.
ב. כפי שכבר כתבתי כמה פעמים, אין כל בעיה לתת היתר לערכאות, כל האיסור לפנות לערכאות נאמר רק כשאין היתר, ועל זה אנו אומרים שמרים יד בתורת משה, אך אם פנה תחילה לבי"ד והם הם שלחוהו, לערכאות, הרי הוא מאמין בתורת משה, והוא פשוט.

[מבקש חכמה]

פנינים העובדה שכבר כתבת משהו אינה הופכת אותו להיות אמת. אין זה קל כל כך להתיר ערכאות. כמי שמצוי כמוך במקצוע בוודאי גם ידוע לך שנחלקו הדעות האם ניתן לכפות פשרה בנוסח הבוררות, ומעולם לא שמעתי שהחתימה על הפשרה היא העיקר והחתימה על הדין היא הטפל, ישתקע הדבר ולא ייאמר. ומה שאין בקיאים בדין ומעדיפים הפשרה הרי זה כבר מימות רשב"י שאמר על עצמו שאינו בקי בדין תורה וכפי שנפסק בשו"ע, אך אין זה מתיר ערכאות.
אין לי כוונה להמשיך ולהתווכח עמך, בפרט שאתה פטור מאסמכתאות, ואם המקורות שלך הם אמירות כאלו ואחרות של גדולי ישראל אין לדבר סוף. וגם אני שמעתי, וגם אחרים שמעו דברים אחרים.
(אגב רשאי אתה לכבד את הרב צימבליסט שליט"א שאתה מודה שהוא ת"ח גדול, עדיין אין אתה הרב אלישיב שיכול לכנותו בשמו ללא תואר רב).

[עמקן]

האם יש מקורות להיתר החדש הזה לב"ד ליתן רשות לאדם לפנות לערכאות כשהצד השני מוכן לדון בד"ת? [עם כל הכבוד להרב ספרן צריכים מקור משהו מוסמך יותר להגיד חידוש גדול כזה.]

[פנינים]

האם יש מקורות להיתר החדש הזה לב"ד ליתן רשות לאדם לפנות לערכאות כשהצד השני מוכן לדון בד"ת? [עם כל הכבוד להרב ספרן צריכים מקור משהו מוסמך יותר להגיד חידוש גדול כזה.]

עמקן, אילו חלילה מישהו היה פורץ אצלך בבית וגונב את הכלי כסף, היית פונה למשטרה או לבי"ד?

בית דין זה לא ערי מקלט לשודדים, עם כל הולכים אחר הנתבע, ושזה ערכאות למשוך זמן, זה לא עובד ככה, כל הדיינים המפורסים נותנים היתר לערכאות כאשר מדובר באיש ידוע המזיק לציבור, כאשר מישהו חלילה יפרוץ את דיסק אוצה"ה למשל, הוא ימצא את עצמו במשטרה, גם אם הוא נורא ירצה להתדיין בבית דין.
חשוב טוב.
כל מה שאמרו, שאסור ערכאות, אין כוונתם לתת לגנבים ושודדים לעשות מה בא להם, ואחר כך ימשכו זמן בבית דין עם טוענים ממולחים, איסור ערכאות לא בא להיטיב עם גנבים, ואם הגנב טוען ערכאות, ושהוא רוצה דווקא בי"ד, פונים תיכף לערכאות, ככה אומר השכל הישר וכך גם טוען רבי מנדל שפרן שליט"א.

בזמנו ניהלתי דין תורה בביד"צ העדה החרדית, וההוא היה חצוף ומעיז פנים ומשקר וכו' וכו', יום אחד, פגש אותי רבי בנימין רבינוביץ ז"ל ואמר לי בזה"ל, באידיש כמובן, אתה יהודי פקח נכון, אתה לא מבין שזה לא בשביל בי"ד, קח לך עו"ד טוב {וגם נתן לי שם}, והראה לו מה שזה.

[פנינים]

איני יכול להזכיר שמות של פוסקים ודיינים מפורסמים, אך דבר אחד אומר לכם, שכל אלו, כאשר הם רואים שמדובר בנוכל, הם דואגים שזה יגיע לבית המשפט, ומה שיותר מהר.
לבית דין, כמעט, ואין שום כלי, להתמודד עם שקרנים וגזלנים ועם טוענים ממולחים, מומחי לטיגציה.

[עמקן]

עדיין לא הסברת ההיתר לילכת לערכאות. אם אפשר ללכת לערעאת בטענה שא"א לב"ד לעשות צדק ביטלת כל האיסור ללכת לערכאות שתמיד אפשר להצדיק הליכה לערעאות בטענות כאלו. יש מקום לפתוח תביעה בערכאות כדי שבמקרא שהנתבע לא יציית לב"ד יהיה אפשר לתבוע בערכאות, ומסתבא שגם זה הוא רק ע"פ היתר מב"ד. אבל איך אפשר ללכת ישר כשהצד השני מוכן לדון בב"ד.
אגב גם בערכאות אין הרבה צדק כידוע. אני בעצמי הייתי בדיון בבית משפט המחוזי והשופטת אמרה להדיא, "לא איכפת לי מצדק, איכפת לי רק מהחוק". אם כל הטענות שיש על הב"ד היום, ולצערי יש טענות מוצדקת, א"א לומר שבערכאות יש יותר צדק.

[ברסלב]

בס"ד
הרב עמקן, הרב פנינים שלח לי באישי מהבלוק בורי את זה, ותגובתו עבר שיפוצים ממני ברסלב. – נכון להיום הוא עסוק, ובשעה תשע התחיל דיון כבד בבית המשפט ושם הוא מופיע ברגע זה. אז אנא ממך קצת התחשבות.

א. לא ידעתי מה זה טענות על בי"ד, וגם אם הבי"ד טעה בשיקול הדעת פסק דינם קיים ואין זה נחשב לגזל, כי כך רצה הקב"ה שהענייניים ייחתכו על פי הבי"ד ועל פי שניהם עדים יקום דבר, ואין אחר מעשה בי"ד וכו'.
פעמים שהבי"ד עצמם נותנים רשות לערר על פסק דינם בבית המשפט, ופעמים שהם עצמם כותבים פסק דין הצהרתי, שטעו.
ב. בבתי המשפט בדרך כלל, יושבים 'שופטים' במרכאות כמובן, שלמדו והשקיעו שנים, יש להם שכל ישר, ומאוד ממוקדים, ניתן לדעת ציונים על כל שופט ויש פורום של עורכי דינים, ללבן עניינים, בדרך כלל, כאשר השופט דוחה אותך בקש, זה מפני שהוא רואה שאין עם מי לדבר, וכנראה העו"ד שלך לא הכין עצמו כהוגן, ובכל אופן העו"ד אשם ולא השופט.
ג. לצערי ואני אומר זאת בצער רב, ברוב בתי הדין היום בארץ יושבים אנשים רדודים, כאשר הבעלי כישרונות האמיתיים מעדיפים לקבל בוררות, להיות דיין בזמנינו אין זה כבוד גדול, זה אמנם לא ביזיונות, אבל פשוט שאין זה כבוד גדול. – מי לנו גדול כרבי יחיאל דז'מיטרובסקי שליט"א בחושן משפט, והוא לא חולם על כך להיות דיין. והדיינים יודעים את זה שרק עמו ניתן היום להיוועץ בחו"מ ובא"ע עם הגאון רבי שמואל דויטש שליט"א כאשר לא נמצא חוץ ממנו בדור, אחד שיודע את אוצר הפוסקים מהתחלה ועד הסוף.
ד. במשרדי יגאל ארנון למשל, יש שם עורכים דינים שהתעריף שלהם, הוא ארבע מאות דולר לשעה, כאשר הם אומרים לך מראש כמה וכמה אחוזים יש לך סיכוי בתיק, ואתה אמור לעשות עמם הסכם שכר טירחא ושם כתוב הכול מפורש.
ה. הבעיה של הציבור החרדי היא א. שהעורכי דינים החילונים מזלזלים בהם, ולאחר שנתת להם את הכסף הם לא יכולים לגשת כי הם בישיבה, ב. אין להם את האפשרות לשכור עו"ד כמו הרב יעקב וינרוט, שליט"א שמרן הרב שך היה רועד ממנו בשיעורים, ופעם התבטא ואמר, שכל קושיא שלו זה כמו הרע"א ז"ל.
ו. העצה לציבור החרדי, זה לפנות לאנשי מקצוע {בטרם פונים לעורך דין ולטוען רבני, כי גם הם שודדים לא קטנים ואיני עושה הכללות} לבקש להם להכין את התיק עבור הבי"ד ועבור העו"ד, גם מבחינת ההלכה וגם מבחינת המשפט כאשר שם פועל בעיקר השכל הישר, למרות שנימוקיהם, הם חוקים למראית עין. כפי שגם בי"ד מנמקים על פי החושן משפט, וכפי שאמר לי רבי שריאל, שהוא תמיד חותך בפשרה, אך הוא כבר דואג לנמק ע"פ החושן משפט מפני מראית עין.
יותר מזה, לא אוכל לפרט, ודי למבין.
השמות כאן מטושטשים, בכוונה תחילה. למנוע אי נעימויות.

לכבודך רבי עמקן כתבתי מה שכתבתי, כי זה חוזר על עצמו כל הזמן, שיש טענות על בי"ד ושוב פונים לערכאות וגם עליהם יש טענות, בקיצור, כולם מטומטמים חוץ ממני, בחשיבה נוספת, צריך לבדוק מיהו המטומטם.

הזכויות שמורות – ואין לפרסם מתוך הדיון כאן וממה שכתבתי, מאומה. – דיונים אלו מתרחשים רק בבתי הדיינים הגדולים והפוסקים המפורסמים, עד רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

[בברכה המשולשת]

כדיין בבית דין לדיני ממונות, אבקש לציין את העובדות הבאות:
א. מי שלא רוצה להגיע לדין תורה- אין דרך לכפות עליו, לצערנו, חוץ מנידוי (ובדורותינו זה לא כלי יעיל כ"כ, וד"ל), ולכן בית הדין מאשר לתובע לפנות לערכאות, כדאיתא בשו"ע.
ב. אם שני הצדדים מוכנים לדין תורה, אז בית הדין דן- ואם אחד מהם מערים, אנחנו מגלים זאת, ב"ה.
ג. אם צד מסרב לקיים את פסק הדין, אז בית הדין מתיר לפנות לערכאות לאישור פסק הבוררות, כדאיתא בשו"ע.
ד. חשוב שלבית הדין יהיה שטר בוררות טוב, כדי להימנע מבעיות בעתיד.
ה. חשוב לשמור על כל הכללים המנהליים, כדי להימנע מבעיות בעתיד.
ו. מעל הכל- צריך הרבה תפילות לקב"ה שתהיה סייעתא דשמיא.

[ברסלב]

כדיין בבית דין לדיני ממונות, אבקש לציין את העובדות הבאות:
ב. אם שני הצדדים מוכנים לדין תורה, אז בית הדין דן- ואם אחד מהם מערים, אנחנו מגלים זאת, ב"ה.
ג. אם צד מסרב לקיים את פסק הדין, אז בית הדין מתיר לפנות לערכאות לאישור פסק הבוררות, כדאיתא בשו"ע.

הרב בברכה ידידי כאחד שגם עוסק קצת בתחום אבקש לשאול.
על ב. וג'.
על ב. איך אתם מגלים זאת, כאשר אין לחייב אפילו שבועת היסת.
על ג. האם כדי לאשר פסק בוררות צריך היתר מבי"ד, אתממה.
מה גם שהרי על פי החוק חייבים לאשר אותו תוך שלושים יום ממתן הפסק, והיה בהניח אם יערים ויאמר, שהוא שומע בקול בי"ד ולאחר שלושים יום, כאשר פג תוקפו, יצפצפף על הבי"ד. מה אז.
מוקירך. ברסלב

[בברכה המשולשת]

כדיין בבית דין לדיני ממונות, אבקש לציין את העובדות הבאות:
ב. אם שני הצדדים מוכנים לדין תורה, אז בית הדין דן- ואם אחד מהם מערים, אנחנו מגלים זאת, ב"ה.
ג. אם צד מסרב לקיים את פסק הדין, אז בית הדין מתיר לפנות לערכאות לאישור פסק הבוררות, כדאיתא בשו"ע.

הרב בברכה ידידי כאחד שגם עוסק קצת בתחום אבקש לשאול.
על ב. וג'.
על ב. איך אתם מגלים זאת, כאשר אין לחייב אפילו שבועת היסת.
על ג. האם כדי לאשר פסק בוררות צריך היתר מבי"ד, אתממה.
מה גם שהרי על פי החוק חייבים לאשר אותו תוך שלושים יום ממתן הפסק, והיה בהניח אם יערים ויאמר, שהוא שומע בקול בי"ד ולאחר שלושים יום, כאשר פג תוקפו, יצפצפף על הבי"ד. מה אז.
מוקירך. ברסלב

לגבי ב, מגלים לפי סימנים המוכיחים ואומדנות. (ושקרא לא קאי)
לגבי ג, על-פי החוק אפשר לאשר גם אחרי שלושים יום (בדוק)

[ברסלב]

הרב בברכה אבקש לשאול שוב, על ב. מה קורה כאשר הדיינים מגלים שהוא מערים, האם אתם מפנים לערכאות, או מטילים חרם.
ב. כאשר בי"ד מגלים שהוא מערים, מה כותב בי"ד בפסק הדין, שהרי לא ניתן לכתוב שהבי"ד פעלו על פי תחושות ושקרא לא קאי וכדו', למרות שזה האמת שהבי"ד למדו להריח את השקרנים.
כאשר הבי"ד ינמקו את פסק דינם על פי אומדנא וכדו' אין כל סיכוי שנוכל לאשר את השטר בוררות בבית המשפט.

[למאי_נמ?]

ב. בבתי המשפט בדרך כלל, יושבים 'שופטים' במרכאות כמובן, שלמדו והשקיעו שנים, יש להם שכל ישר, ומאוד ממוקדים, ניתן לדעת ציונים על כל שופט ויש פורום של עורכי דינים, ללבן עניינים, בדרך כלל, כאשר השופט דוחה אותך בקש, זה מפני שהוא רואה שאין עם מי לדבר, וכנראה העו"ד שלך לא הכין עצמו כהוגן, ובכל אופן העו"ד אשם ולא השופט.
ג. לצערי ואני אומר זאת בצער רב, ברוב בתי הדין היום בארץ יושבים אנשים רדודים...

ספר שערי תשובה לרבינו יונה (שער ג סוף אות קמח):
"...ונאמר (משלי כז, כא): 'מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו', פירושו: מעלות האדם לפי מה שיהלל, אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושרש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את לבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות ולהבזות בעליהן, מבלי מאוס ברע ובחור בטוב. ואם יתכן כי יש בידו עונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שרש בבחירה, והוא מעדת מכבדי ה'. והמשבח מעשים מגונים או מהלל רשעים - הוא הרשע הגמור והמחלל את עבודת השם יתברך".

נכון, ישנן בעיות רבות בבתי הדין בזמנינו, ויש ג"כ בעיות בבית המשפט. אבל, מי שמוצא את הצדק, החכמה, המוסר, הכישורים ושאר מעלות רק בערכאות, ובדין תורה מוצא רק חסרונות - כדאי שיבדוק עצמו היטב.

סליחה על התגובה החריפה, שמקומה ב'אישי', ולא ע"ג הפורום, אולם כל עוד מתנוססת התגובה הנ"ל על הפורום, מוטלת עלינו חובת מחאה.

<><><>

נ.ב. אינני חושב ש'ברסלב' הוא בכלל דברי רבנו יונה הנ"ל, הוא בסה"כ נסחף באווירה חברתית של זלזול בבי"ד והערצת ערכאות, ועל אווירה זו ניתן לקרוא את דברי רבנו יונה הנ"ל.

[ברסלב]

הרב למאי נ"מ?
לא ידעתי היכן מצאת שזלזלתי חלילה בתלמידי חכמים, העובדה היא, שהדיינים מתמנים היום לפי פרוטקציה, ותו לא. יש ביניהם תלמידי חכמים, כמו הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א הרב שריאל רוזנברג שליט"א רבי מנחם מנדל שפרן שליט"א, אך ניתן למנות אותם על האצבע – ואני לא רוצה לפרט שמות, ובשיחות אישיות עם דיינים, גם הם טוענים, שצריך רפורמה במערכת.
כל שאמרתי שאצל השופטים גם אם זה דרך פרוטקציה.
אך בשום אופן לא ניתן להכניס שופט טיפש, שלא עבר עריכת דין, התמחות, וציוניים, כאשר כל פסק שהם מוצאים, עולה לרשת, וגם מתפרסם בין קהילת העו"ד, והמתמחים לומדים אותו, כך שהם חוששים מאוד מביקורות, כל שופט יודע שאם הוא יכתוב שטויות הוא לא יתקדם. ושיש מעליו מחוזי וכן הלאה.
אך הס מלהזכיר שמותר לפנות ישירות לערכאות, וכפי שאמרתי כדי לפנות לערכות צריך היתר מבי"ד או מדיין מומחה, ומספיק במעמד צד אחד בלבד.
וכבר הבאתי מספיק דוגמאות, ואי אפשר להכחיש את החי, שכל המערכות הכבדות, מתנהל בבתי משפט, החל מהסכסוכים בישיבות, עד הסכסוכים במערכות העיתונים.
ואידך זיל גמור.
אין כל מצווה להכריז על שלושה רועי בקר, שגם אצלהם ניתן להתדיין כמבואר בשו"ע, שהם פוסקי הדור.
----
ועל מה שכתב הרב בברכה, שניתן להמתין עם פסק הבוררות מעבר לשלושים יום, אני יודע שלא, וגם אם נכונים דבריו, הרי בכל אופן אין צריך לזה היתר בית דין, וכל דיין יאמר לך, שלשלוח מכתב מעו"ד וכן לאשרר פסק בוררות אין צריך לזה היתר בי"ד, ואין זה נחשב כלל לפנייה לערכאות, כך שמעתי מפי הגאון רבי ישראל יעקב פישר ז"ל.
עוד אספר מה שהיה לי עם הגר"י פישר ז"ל, לאחר הפסק דין, עלה בדעתי להוכיח שהצדק עם הבעל דבר שאני ייצגתי אותו, ובאתי לבי"ד לשאול מה לעשות, וענה לי הגר"י פישר ז"ל, בזה"ל: מדוע לא הגשת ערעור על הפסק דין?!

[לייטנר]

לענ"ד אחד הסיבות המרכזיות שלא מסכימים שיעתיקו מהפורום הוא מגאוה ורדיפה אחרי הכבוד.
רוב הכותבים פה לא משקיעים ימים ולילות במה שהם כותבים כאן [אחרת הרמה הכללית לא היתה כזו]
ואם יש בנ"א שיכולים להשתמש בגיבובי הדברים שמובאים פה ולצרפם יחד לאיזוהי כתבה
אדרבה ואדרבה לפחות ככה יוצא עוד איזו שהיא תועלת מהפורום.

יש כאן חידוש עצום. מאדם שעמל ימים ולילות על כספו אסור לגנוב, אך מאדם שזכה בהיסח הדעת (הברקה חד-פעמית, הגרלה וכו'), מותר ומותר לגנוב את כספו!

[ברסלב]

הרב למאי נ"מ?
חבל שאנשים שלא עוסקים בתחום, מתערבים, בנושאים לא להם, ברוך השם הסתדרתי יפה מאוד עם הרב בברכה, וגם התכתבנו באישי תוך כדי הכתיבה, אך כבודו בחר לפעול כפיל בחנות חרסינה, ולהפסיק את הדיון, חשבתי שהתבגרנו, וטעיתי, כנראה נשארתי תמים מה לעשות.
מוקירך ברסלב

[בברכה המשולשת]

אני הקטן זכיתי להכיר דיינים חשובים ת"ח אמיתיים העמלים להוציא דבר ה' זו הלכה מאפילה לאורה. (גם היום, וב"ה לא אלמן ישראל)
כמדומני שאין חולק על זה, ב"ה, ובזה אפשר לסיים את הדיון, לענ"ד.

[פרי יהושע]

לכא' מה ההבדל בין ניק לשם עט, כמו חזון איש למשל, אמנם זה לא אותו דבר, כי הסיבות להסתרה שונות, כאן בפורום רצון להסתתר כדי שלא לקחת אחריות על החישוף ושכל אחד שפוגש אותך ברחוב יוכל לצטט אותך משיחות בעלמא, וכאן איזה צניעות.
עכ"פ לעניין דבר בשם אומרו, תלוי בחקירה האם זה כדי לא להשתבח בדבר שלא שלך, או כדי לתת כבוד לאומר כי לכא' כאן אינו תמיד כבוד לאומר כי בחר שלא לחשוף עצמו, אם כך בשם זה אינו כבוד לו, והעניין של "גאולה לעולם" יש להתבונן ביסודו, וכמדומני ומסתמא מדברים על זה.

[הרע במיעוטו]

לכא' מה ההבדל בין ניק לשם עט, כמו חזון איש למשל, אמנם זה לא אותו דבר, כי הסיבות להסתרה שונות, כאן בפורום רצון להסתתר כדי שלא לקחת אחריות על החישוף ושכל אחד שפוגש אותך ברחוב יוכל לצטט אותך משיחות בעלמא, וכאן איזה צניעות.
עכ"פ לעניין דבר בשם אומרו, תלוי בחקירה האם זה כדי לא להשתבח בדבר שלא שלך, או כדי לתת כבוד לאומר כי לכא' כאן אינו תמיד כבוד לאומר כי בחר שלא לחשוף עצמו, אם כך בשם זה אינו כבוד לו, והעניין של "גאולה לעולם" יש להתבונן ביסודו, וכמדומני ומסתמא מדברים על זה.

אם יכתוב: 'ראיתי חכ"א שכתב' יציל עצמו מחשד שמשתמש בעטרה שאינה שלו וגם שלא יחשדו בראשון שהוא המעתיק

[פרי יהושע]

לכא' מה ההבדל בין ניק לשם עט, כמו חזון איש למשל, אמנם זה לא אותו דבר, כי הסיבות להסתרה שונות, כאן בפורום רצון להסתתר כדי שלא לקחת אחריות על החישוף ושכל אחד שפוגש אותך ברחוב יוכל לצטט אותך משיחות בעלמא, וכאן איזה צניעות.
עכ"פ לעניין דבר בשם אומרו, תלוי בחקירה האם זה כדי לא להשתבח בדבר שלא שלך, או כדי לתת כבוד לאומר כי לכא' כאן אינו תמיד כבוד לאומר כי בחר שלא לחשוף עצמו, אם כך בשם זה אינו כבוד לו, והעניין של "גאולה לעולם" יש להתבונן ביסודו, וכמדומני ומסתמא מדברים על זה.

אם יכתוב: 'ראיתי חכ"א שכתב' יציל עצמו מחשד שמשתמש בעטרה שאינה שלו וגם שלא יחשדו בראשון שהוא המעתיק

אכתי אין כאן תיקון שלם להביא גאולה לעולם, אבל א"א לתקן, דבר שמעיקרו אינו כ"כ מתוקן.

[הרע במיעוטו]

אכן כוונתי לציין שיש נזק נוסף לבד מהמאמר הנ"ל ואת זה אפשר למנוע

[חוקר ודורש]

כל עניין של שם אומרו זה בדווקא אם האומר זיהה את עצמו, באופן שזה בעילום שם
אין כל טעם לומר ראיתי בספר שאיני יודע שמו וכו
כ"ש כאן כל מה שנכתב זה ממש מפורסם לכל מאן דבעי וזה כמו אדם שאומר בבית מדרש
של אלפי אנשים ואינו יודע מי שמעו שאין סיבה לצטט אותו
אם בכל זאת חושש ניתן לפנות בפרטי ולשאול לשמו כדי לפרסמו.