מתפעל כתב:"לפני ששים שנה בערך נתקיימה פגישה בין האדמו״ר הזקן מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר זצ״ל, לבין אחד מגדולי בעלי המוסר, המשגיח המפורסם של ישיבת מיר, רבי ירוחם זצ״ל. האדמו״ר מגור הצביע על שלשה דברים שאינם מוצאים חן בעיניו, מתוך התנהגותם הכללית של בחורי ישיבות ליטא, שמתלבשים קצרות לפי האופנה הכללית, שמספרים את זקנם, שמתחתנים בגיל קשיש. החזון איש הגיב על כך, שאין כל תשובה ממשית על שלשת ההשגות הנ״ל, וכל התירוצים והאמתלאות שמשיבים עליהם אינם אלא ישוב דוחק ואין להם על מה שיסמוכו ". (הרב שלמה כהן, דגלינו שנת תשט"ו, מובא בפאר הדור כרך א' עמוד ר"נ) .
אם ר"ש כהן כתב זאת בתשט"ו שהפגישה היתה לפני ארבעים שנה, הרי שמדובר בשנת תרע"ה לערך.
האם ניתן לאמת את הדברים? אולי נפגשו בעיירת קיט כלשהיא.
היכן היה ר' ירוחם בשנת תרע"ה? כמדומני שלא היה אז משגיח במיר אלא היה בראדין.
מתפעל כתב:יישר כח, היכן קראת זאת?
ועוד שאלה אם מישהו יודע,
הכינוי: 'ראש גולת אריאל', לתומי חשבתי שרא"מ סגל ור"א סורסקי, מנפיקי הספר ראש גולת אריאל, הם אלו שהמציאו את השם הזה.
אבל ראיתי עלון בית ועד לחכמים משנת תרפ"ז, ושם כבר מכונה הגה"ק מגור בשם: ראש גולת אריאל.
מעניין מי בעל המחבר של טיטל זה.
ישעיהו לוריא כתב:הרב מפוניביז' אמר בחנוכת הבית לישיבת אמרי אמת בשנת תשכ"ו בבני ברק, אילו הייתי צריך לבחור רבי מאז פטירת רבי החפץ חיים הייתי בוחר ברבי מגור. (הב"י) . הרב מפוניבז' אמר בבעלז בחנוכת הבית ברחוב בעלז 5 בשלושים של האדמו"ר זצ"ל כי אילו היה צריך וכו' היה בוחר ברבי אהרן מבעלז... מי יפתור את הספק? (אגב,שניהם מוקלטים).
הוגה ומעיין כתב:ישעיהו לוריא כתב:הרב מפוניביז' אמר בחנוכת הבית לישיבת אמרי אמת בשנת תשכ"ו בבני ברק, אילו הייתי צריך לבחור רבי מאז פטירת רבי החפץ חיים הייתי בוחר ברבי מגור. (הב"י) . הרב מפוניבז' אמר בבעלז בחנוכת הבית ברחוב בעלז 5 בשלושים של האדמו"ר זצ"ל כי אילו היה צריך וכו' היה בוחר ברבי אהרן מבעלז... מי יפתור את הספק? (אגב,שניהם מוקלטים).
כך היתה דרכו. מנכדו של האדמו"ר מקופישטניץ שמעתי שבדיוק כך אמר גם על זקנו (הראי"ה מקופישטניץ) שהיה מיודד עמו. לעצמי אינני רואה כאן לא ספק ולא סתירה אלא ביטוי נוסף לפקחותו.
מתפעל כתב:אולי באמת מישהו ינסה להסביר את שיטת ר' ירוחם כפי שהוצגה לעיל, שאסור לבחור לגדל זקן ולהתחתן בגיל צעיר וללבוש ארוך.
האם שיטה זו היא מצד גדלות האדם דסלבודקא? ואם כן, מה ההבדל בין בחור לאברך?
למאי_נמ? כתב:כמדומה ששמעתי מג"א זצ"ל על המנהג בסלבודקה להתגלח (שמחמת זה לא רצו להתחכך בירושלים עד תרפ"ט) שעשו כן מחמת התנגדות לעצלות שבחוסר גילוח הזקן (ולול"ד י"ל שעשו כן מפני "כבוד האדם" ושמירת מראה מכובד כבסיס להכרה ולהפנמה של גדלות הנפש, ואולי זה וזה גורם).
איש_ספר כתב:שבזמן מסוים, בליטא (ובחלקים מהונגריה, וגרמניה) היה גידול זקן, דבר שאינו מובן מאליו (מן הסתם בהשפעה חיצונית, אם כי גם גידול זקן שנהגו בו הגלחים מאז ומעולם, אין אנו יודעים את תולדות התפתחותו), ורק כלי קודש התעטרו בו, לכן אנשי המוסר אשר סלדו מכל חשש של רמיה עצמית, לא התירו לבחורים לגדל זקן. וזאת לבל ידמה מגדל הזקן בעצמו, כי קנה איזה קנין אמיתי בנפשו, או שבר איזה מידה רעה אחת, כאשר זקנו יורד על פי מידותיו. (ואצ"ל שההנחה המקודמת לכל ענין זה היא שאין שום איסור הלכתי בגילוח זקן - כדעת רוב מנין ובנין של הפוסקים. ובנסתרות אין לנו עסק). סבורני שכיום בעידן קיבוץ גלויות, א"צ להפליג על כנפי הדמיון, בתיאור איך סממנים חיצונים (שאין בהם שום מצוה לכשעצמם) מלפפים את האדם בשקר, כביכול אם הוא מעוטר בהם, הרי שהוא התקדם משהו, על פני חברו. וד"ל כמובן.
תוך כדי דיבור כתב:איש_ספר כתב:שבזמן מסוים, בליטא (ובחלקים מהונגריה, וגרמניה) היה גידול זקן, דבר שאינו מובן מאליו (מן הסתם בהשפעה חיצונית, אם כי גם גידול זקן שנהגו בו הגלחים מאז ומעולם, אין אנו יודעים את תולדות התפתחותו), ורק כלי קודש התעטרו בו, לכן אנשי המוסר אשר סלדו מכל חשש של רמיה עצמית, לא התירו לבחורים לגדל זקן. וזאת לבל ידמה מגדל הזקן בעצמו, כי קנה איזה קנין אמיתי בנפשו, או שבר איזה מידה רעה אחת, כאשר זקנו יורד על פי מידותיו. (ואצ"ל שההנחה המקודמת לכל ענין זה היא שאין שום איסור הלכתי בגילוח זקן - כדעת רוב מנין ובנין של הפוסקים. ובנסתרות אין לנו עסק). סבורני שכיום בעידן קיבוץ גלויות, א"צ להפליג על כנפי הדמיון, בתיאור איך סממנים חיצונים (שאין בהם שום מצוה לכשעצמם) מלפפים את האדם בשקר, כביכול אם הוא מעוטר בהם, הרי שהוא התקדם משהו, על פני חברו. וד"ל כמובן.
דבריך יכולים להיאמר על גרמניה והאורתודוקסן דשם, אבל בישיבות המוסר עסקינן, שהן עניין לליטא, והאמת צריכה להיאמר שבדורות היווצרותן ופריחתן של ישיבות אלה (ואפשר אף עד השואה) היו כל בעלי הבתים הוותיקים והזקנים בעיירות ליטא מגודלי זקן וארוכי בגדים, ומי שהיו קצרי בגדים ומגולחי זקן היו בני הדור הצעיר דווקא, רבים מהם כמובן איני צריך לספר לאיזה כיוון הלכו. ואדרבא המציאות שבקהילות יראים רק כלי קודש מגדלים זקן, כשנזכור שאיננו מדברים על גרמניה וארה"ב וכדומה, היא נוצרה על ידי הנוהג של ישיבות המוסר ולא שהנוהג נוצר כתגובה לזה.
אפשר לומר שנעשה מפני ההשקפה של גדלות האדם, שצריך להיראות כמו שנראה 'מענטש' צעיר (ואפילו יהא כמו שהרגילו הגויים ומהם המשכילים) וזה ירגיל את הבחור לשאיפת גדולות, ואפשר לומר שזה נעשה כסלע ותריס בפני הרוחות הנושבות ועוקרות, שלא ירגישו בני הישיבות נחותים בעצמם ביחס למה שנחשב ברחוב ובעולם. אבל אי אפשר להכחיש שהיה זה שינוי מהותי ועוקר הרים בצורתו וצביונו של א פרומער ייד, מעברם של בחורי הדור הצעיר מבגדים ארוכים אל קצרים (ואינו עניין כרגע לגזירת המלבושים האוסטרית) ומפנים מגודלות זקן אל מגולחות.
תוך כדי דיבור כתב:נובהרדוק זה נובהרדוק, והדברים ידועים. האמור באשכול זה מכוון לאסכולות קלם וסלבודקה וממשיכיהן, שהיו עיקר בניין (ומניין) ישיבות המוסר בין המלחמות.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 74 אורחים