מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ב' יולי 02, 2012 11:58 pm

בס"ד. שלו' שלו' למשתתפי הפורום. כבר כמה חודשים אני מפרסם כל שבוע בשבועון 'בשבע' סקירות ספרים קצרות, על שלושה ספרים כל פעם, והן מוצגות במדור בשם 'קריית ספר'. בעצה אחת עם הרב איש ספר נר"ו אתכבד להציג מדי פעם את סקירות הספרים האלו בפורום נכבד זה, ואקווה שהן תהיינה לקורת רוחם של משתתפי הפורום, ולא - אקבל בשמחה שכר על הפרישה... כמובן שאשמח להערות ותגובות וביקורות, גם על הסקירות שכבר פורסמו וק"ו על אלו שעדיין לא התפרסמו. הק' יואל קטן

*******************************************************************************************************

צמחי המקרא. בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי. זֹהר עמר. ירושלים, ראובן מס, תשע"ב. 288 עמ'. (02-6277863)
בתנ"ך נזכרים למעלה ממאה סוגי צמחים, שבוודאי היו ידועים ומוכרים לאבותינו. במשך הדורות אבדה המסורת לגבי רבים מהם, בעקבות עקירת עם ישראל מארצו ונדודיו לכל קצוות תבל. המתרגמים והפרשנים ניסו לגשר על הפער בעזרת פרשנות יוצרת, ומכאן המחלוקות והספקות.
כמה חוקרים חשובים עמדו למקצוע זה בדורות האחרונים, ביררו וחידשו ומצאו ופירשו, אבל עדיין נותר לסכם את דבריהם, להכריע בספקותיהם, ולהשלים את המשימה. אין מתאים לדבר יותר מאשר פרופ' עמר איש נוה-צוף שבבנימין, מרצה באוניברסיטת בר-אילן ומחבר פורה, שנטל את המלאכה על שכמו, והוציא לאור ספר המרכז את כל הידוע, נכון להיום, בנושא זיהוי צמחי התנ"ך. הוא מגדיר את המדדים והכלים שעמם ניתן לזהות את הצמחים המסופקים, וקובע אמות מידה לזיהוי – בין זיהוי אמין ומוחלט, עובר דרך זיהוי משוער ומסופק, ועד לרשימה מכובדת של צמחים שאי אפשר עדיין לזהותם על פי הנתונים הקיימים היום.
בעקבות עיסוקיו, במקביל, בזיהוי בעלי החיים הכשרים באמצעות בירורי מסורת בקהילות ישראל, הגיע פרופ' עמר למסקנה שלמדד מסורת הזיהוי אמינות והסתברות גבוהים יותר מאשר כל קריטריון מדעי מקובל אחר הקיים היום בחקר צמחים ובעלי חיים. לכן החליט, בכל תוקף סמכותו כחוקר ומדען בכיר, להפוך את הקריטריון הקרוי 'מסורת' לבעל משקל מכריע במסגרת שקלול נתוני הזיהוי הקיימים לכל צמח וצמח; כמובן שבמקרים שלא קיימת מסורת ודאית הדבר מחייב בחינה מדוקדקת ועדינה של רמת הסתברות המסורת המדוברת בשרשרת הדורות. המחבר מודע למתח שבין תורה ומדע הקיים בקביעה חדשנית זו, אך מחליט שיש להתעלם מחומת האיבה הקיימת לעיתים בין חלק מאנשי המדע לבין חלק מאנשי התורה, ולקיים את האינטרס המשותף - להגיע למסקנות אמיתיות ובדוקות ומבוססות ככל האפשר; ולדעתו אין זה כלל בגדר הנמנע.
עוד שני דברים מדגיש פרופ' עמר במבוא: א. מחקר מדעי-היסטורי, מבוסס ורציני ככל שיהיה, אינו תמיד מתאים לגדרי ההלכה המסוּרה בידינו, ולכן בכל מקרה של התנגשות בין הלכה מקובלת לבין מסקנותיו – ההלכה היא הקובעת. ב. קיים לעיתים קרובות פער עמוק בין שמות הצמחים בעברית המדוברת היום לבין הזיהוי הנכון של הצמח, פער שנובע הן מטעויות של מחדשי השפה העברית – והן מתוך התפתחות טבעית של שפה מדוברת, שאינה משגיחה תמיד באמת המדעית וההיסטורית.
הספר נבנה מן הכלל אל הפרט – תחילה מובאים בקיצור תולדות חקר זיהוי צמחי המקרא, בהמשך נמצא תיאור מפורט של העקרונות והשיטות בזיהוי הצמחים ומוסבר בפירוט קריטריון המסורת הנ"ל, ואח"כ בשישה פרקים מובאים זיהויים מפורטים של כל צמחי התנ"ך. הפורמט הצנוע שבו נדפס הספר אינו מגלה את האוצר הטמון בו.



נחל קדומים. עיונים בפרשיות התורה. יצחק בן-שחר. עריכה: מנחם שחור ורפאל בן-שחר. קדומים, תשע"ב. 466 עמ'. (09-7928129)
גיסי הרב יצחק בן שחר שליט"א, ראש הישיבה בקדומים שבשומרון, מעביר כבר שנים רבות, בנוסף לשיעורי גפ"ת בעיון, שיעורים עמוקים בתנ"ך בישיבה, ביישוב ובמסגרות אחרות. בשיעוריו בא לידי ביטוי שילוב של פשט ועומק-הפשט עם דרש ופשוטו-של-דרש, דקדוק במילים והתעמקות בתוכן, ניסוח מדויק והתעלות רוחנית – שהיא למעשה הלוז שבלימוד המיוחד הזה. הדברים כתובים בסגנון גבוה, כמעט כְּשִירה, שירת קודש. מִכִּתבי הרב ומסיכומים שלהם-עצמם ערכו העורכים את השיעורים וסידרו וניסחו ותיקנו לפי סדר פרשות השבוע, ואחרי ליטושים והתאמה של המחבר עצמו יצאה לאור היצירה הזו, לעת עתה על ארבעת החומשים הראשונים שבתורה. כרך נוסף, על ספר דברים ועל המגילות, יצא לאור בעז"ה בקרוב.
הרב חוסך במילים, כביכול נותן הוא לשומע ולקורא להשלים לבד את מה שאינו מעיקר התוכן. עוצמה רבה מובעת למשל בדבריו בסוף פרשת קרח (עמ' 423-424): 'כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת, הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ – בבכי זה נפרד מאיתנו הדור. אלה מילותיו האחרונות. מצָוות הן לדור הבנים, לדורות ישראל, את החיים, את התשובה, את מתנות הכהונה, בנין הכהונה בקדושתה, בחיוניותה. מצָוות הן את מעלֵה הקריבה הנאותה אל משכן ה', את מעלֵה הטהרה, מעלֵה החיים אל ארץ ישראל'...



בדד. כתב-עת לענייני תורה ומדע. חוב' 26 – ניסן תשע"ב. עורך: עלי מרצבך. רמת-גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"א. 113+74 עמ'. ([email protected])
עשרה מאמרים ועוד ביקורת ספרים ותגובות בחוברת מעניינת זו, וכן דברים לזכרו של אחד המייסדים והעורכים – פרופ' יחיאל סירל דומב ז"ל. פרופ' דומב היה מהמומחים הגדולים בעולם במכניקה סטטיסטית, ואחרי שעלה לארץ בגיל מבוגר-יחסית תרם את כל כישרונותיו להפצת תורה ומדע במסגרות שונות, בכתב ובעל-פה. עד פטירתו בשיבה טובה לפני חודשים מספר היה פעיל ופורה, פועל ומפעיל, איש 'תורה עם דרך ארץ' במלוא מובן המילה.
בין המאמרים נמצא אחד עם השלכות מעשיות ביותר: דיון ממצה בכשרות לפסח של מצות העשויות מקמח שיפון, תוך כדי ניסיון זיהוי בוטאני והיסטורי של סוגי הדגן השונים הפחות שימושיים בדרך-כלל – אלו הנקראים היום שיבולת שועל, כוסמת, שעורה דו-טורית ושיפון. לדעת המחברים הסוג 'חיטה' כולל יותר ממין אחד, ולכן גם שינויי השמות אינם משנים את ההלכה, ואפשר לסמוך אל המסורת שהשיפון המצוי הוא מין דגן ללא שום חשש.
מאמר מעניין אחר, שאמנם אינו עוסק דווקא בענייני מדע, משווה ומנגד באופן מקורי בין הדבֵקות של רות בחמותה לדבקות של אלישע ברבו אליהו, ומסקנתו היא שהדבקות באדם גדול במהלך החיים גורמת להמשכת דרכו גם לאחר המוות; כך שבניגוד לדברי רות 'כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ' - המשיכה רות את דרכה של נעמי כפי שאלישע המשיך את דרכו של אליהו. הכותבת מציינת שלמרות הרתיעה הטבעית מהשוואה בין נביא ה' לבין אשה – 'דווקא בימים בהם המגדר משמש מושא להתקפה על הציבור הדתי כדאי ורצוי לסלול דרך למחקר המשלב תורה, מדע ועמדה מאוזנת, לא פרובוקטיבית, בסוגיית השוויוניות בין המינים'...
כמה מאמרים עוסקים בענייני הזמנים בהלכה ובענייני קידוש החודש, אחד ב'תאוריית המיתרים' – שכלול של תאוריית 'המפץ הגדול' בבריאת העולם וייחסה לתורת הקבלה, ועוד. יישר כוחו של העורך החרוץ, שנטל על כתפיו את הוצאתו לאור תמידים כסדרם, פעמיים בשנה, של כתב העת החשוב הזה, נוסף לכל חובותיו המדעיות, המקצועיות והתורניות...

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' יולי 03, 2012 12:11 am

אדרבה ואדרבה. נשמח לראות.
האם מדובר באותם ספרים שמבוקרים ב'המעין'?
או שאלו לחוד ואלו לחוד?
[בשבת התענגתי מאוד לדפדף ולעיין על המעין החדש, אך היו לי כמה הערות על צורת ביקורת הספרים [בין יתר ההערות על שאר החוברת].
השאלה היא אם יש מקום להעיר כאן הערות כלליות על הביקורת שב'המעין', או שיש לשמור אשכול זה לביקורות של בשב' בלבד?]

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 03, 2012 12:29 am

עשוי לנחת כתב:[בשבת התענגתי מאוד לדפדף ולעיין על המעין החדש, אך היו לי כמה הערות על צורת ביקורת הספרים [בין יתר ההערות על שאר החוברת].
השאלה היא אם יש מקום להעיר כאן הערות כלליות על הביקורת שב'המעין', או שיש לשמור אשכול זה לביקורות של בשב' בלבד?]


לכאורה, אם הערותיך הם על ביקורת הספרים ב'המעין', על מאמרו של ר"י לויפר או בכלל, זה המקום המתאים:
viewtopic.php?f=7&t=10259

אם הן על המאמר של שמריה גרשוני על העמק דבר, זה המקום המתאים:
viewtopic.php?f=7&t=7164

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 03, 2012 9:07 am

בס"ד. שלו' שלו'. הספרים הנסקרים ב'בשבע' אינם הספרים הנסקרים ב'המעין'. עוד הבדל: ב'בשבע' אני מוגבל במספר המילים וכפוף לבקשת העורכים לכתוב כל פעם על שלושה ספרים, ולכן ה'נפח' בהתאם.
כמובן שאשמח מאוד לתגובות, הערות וביקורת על מה שכתבתי ב'המעין' וב'בשבע', מה שיש לו עניין לציבור - בפומבי, ומה שלא - באישי. הק' יואל

עט סופר
הודעות: 582
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי עט סופר » ג' יולי 03, 2012 5:30 pm

הקיק כתב:צמחי המקרא. בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי.

בין המאמרים נמצא אחד עם השלכות מעשיות ביותר: דיון ממצה בכשרות לפסח של מצות העשויות מקמח שיפון, תוך כדי ניסיון זיהוי בוטאני והיסטורי של סוגי הדגן השונים הפחות שימושיים בדרך-כלל – אלו הנקראים היום שיבולת שועל, כוסמת, שעורה דו-טורית ושיפון. לדעת המחברים הסוג 'חיטה' כולל יותר ממין אחד, ולכן גם שינויי השמות אינם משנים את ההלכה, ואפשר לסמוך אל המסורת שהשיפון המצוי הוא מין דגן ללא שום חשש.

ראוי לזכור כי צמחים משתנים עם השנים בצורה טבעית, הן מחמת שינוי אקלים וכו', והן מחמת הרכבה טבעית ע"י רוח דבורים ועוד, ותיאורים אינו בהכרח כפי שהיו לפני אלפים שנה. רק המסורת יכולה להעיד שמין זה הוא צאצא של המין הקדמון, וכיון שהכריעו הפוסקים ששינוי טבעי [להבדיל מהרכבה] אינו משנה את מהותו ודינו של המין.
כאשר מזהים מין ע"פ הסימנים בלבד יתכן שבפועל הוא רק קרוב משפחה של המקור, אך מין אחר הלכתית, לחוקר בן ימינו אין אפשרות לזהות מהו המקור שעבר שינוי גדול, ומהו המין הדומה לו שאולי הסימנים נשארו דומים.
נערך לאחרונה על ידי עט סופר ב ג' יולי 03, 2012 9:25 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ג' יולי 03, 2012 6:22 pm

עט סופר כתב:ראוי לזכור כי צמחים משתנים עם השנים, ותיאורים בהכרח אינו כפי שהיו לפני אלפים שנה. רק המסורת יכולה להעיד שמין זה הוא צאצא של המין הקדמון, וכיון שהכריעו הפוסקים ששינוי טבעי [להבדיל מהרכבה] אינו משנה את מהותו של המין.
בעוד שניתן לזהות מין ע"פ הסימנים בלבד בעוד שבפועל הוא קרוב משפחה של המקור, אך מין אחר הלכתית, לחוקר בן ימינו אין אפשרות לזהות מהו המקור שעבר שינוי גדול, ומהו המין הדומה לו.


ובמידה מסויימת כתב ע"כ הנצי"ב בהעמק דבר ויקרא יא יד.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ד' יולי 04, 2012 3:06 pm

עוד ארבע סקירות:


תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי. הכנה וכוונה בתפילה לילדי ישראל. פרקי אמונה ויראה מן התפילה אל התפילה. אליעזר מאיר. ירושלים, מרחביה – אגודה לקידום החינוך, תשע"א. 268 עמ'. (02-5377295)
כל הורה ומחנך ניצב בפני דילֶמה: אם מחנכים את הילדים מגיל צעיר למעשה התפילה, אם מרגילים אותם מגיל אפס לומר את הברכות ואת התפילות בעיתם וכסדרם, קשה מאוד לצָפות שהם יהפכו לנערים ונערות שאומרים את מילות התפילה בכוונה, ש'עובדים את ה' בתפילה' כפי הגדרת הרמב"ם בכותרת להלכות תפילה (בספר 'אהבה' של משנה תורה). מצד שני – אם נקפיד מגיל צעיר על הכוונה, ובאופן טבעי על 'טוב מעט בכוונה' – קיימת סכנה שהתפילה לא תהיה שגורה על לשונם של ילדינו, הברכות לא יהיו מחודדות בפיהם, ואנה אנו באים! הרב אליעזר מאיר, רב בית הספר 'נועם בנים' בירושלים ומן הוותיקים שברבני בתי הספר בארץ, חבר המושב מבוא חורון, משקיע חלק ניכר מזמנו וכוחו בהנחלת תורת התפילה לנערי ישראל, והגיע בשיטתו להישגים נאים מאוד. רבים מתלמידיו שהתבגרו זוקפים את רצינות תפילתם עד היום לשיעורי התפילה של הרב אלי, שהתחילו בכיתה א' ונמשכו על פני כל שנות בית הספר היסודי. הוראת התפילה אצלו אינה רק לימוד פירוש המילים, לא רק הקדמות לפרקים שונים והסברי תוכן ממוקדים - אלא בסיס ללימוד אמונה ולחינוך יהודי, כאשר מילות התפילה הן הציר המרכזי, וסביבן נבנה עולם מלא של ערכים, מידות, מוסר ויראת שמים, בעזרת משלים וסיפורים ודוגמאות מהחיים, בלשונם של הילדים ואף בהשתתפותם. מבחינת הכמות - מדובר בספר זה, הראשון בסדרה, על עיון בברכות השחר ובפרשיות קריאת שמע. הקונטרס 'החינוך לתפילה כמימוש יסודות האמונה' שבסוף הספר (עמ' 237-247) מציג בתמצית את הדרך ואת השיטה, ואף מוסיף 'טיפים' למורה והורה שירצו לאמץ אותן. בהמשך מובאות הערות הרחבה של המחבר (אליו מפנים מספרים לכל אורך הספר) וכמה הערות מאת הרב אביגדר נבנצל שליט"א, ביניהן, בענין האיסור ללכת ארבע אמות לפני נטילת הידיים הראשונה בבוקר, הוא חוזר שוב על הפסק שקיבל מרבו רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל: 'לפי מסורת מהגר"א, מיום שנשרף על קידוש השם ר' אברהם בן אברהם, שנקרא בגויותו הגרף פוטוצקי, אין כל כך שליטה לרוח [הרעה] הזאת, ואפשר ללכת ד' אמות לפני הנטילה'! (יש להוסיף שהאיסור ללכת ד' אמות לפני נטילת ידיים הוא הנהגה שמקורה במקובלים קדמוניים והובאה בפוסקים - אך אינה 'דינא דגמרא', ואף לא הובאה בשו"ע; אמנם ודאי שצריך ליטול ידיים מיד כאשר מתעוררים שלוש פעמים לסירוגין, ויש להקפיד שלא ליגוע בנקבי הגוף ולא להתעסק בעניינים אחרים קודם לנטילה. ואכמ"ל). בתוך ההסברים והמשלים והדוגמאות 'מהחיים' הצליח הרב אליעזר מאיר 'להגניב' כמה פירושים משלו; כך לגבי התפילה בסוף ברכות השחר 'ואל תשלט בנו יצר הרע... וכוף את יצרנו להשתעבד לך' הוא מקשה: אם התקבלה תפילתנו, ויצר הרע נכנע לנו ואינו שולט בנו – מדוע צריך לבקש שוב שה' יכוף את יצרנו להשתעבד לו, הרי היצר כבר נכנע! משיב הרב אליעזר: 'ונראה לומר שכאן מוסבים הדברים דווקא על היצר הטוב, כלומר: וכוף את יצרנו הטוב להשתעבד לך... כי מתוך רצון טוב ויקר עלולים להמרות את פי ה'' – מתוך כוונה טובה, התלהבות יתרה או חוסר שיקול דעת, כמו חטא העלאת האש הזרה בידי בני אהרן בעיצומן של חגיגות חנוכת המשכן; לכן אנו מתפללים שגם יצרנו הטוב יהיה משועבד לחלוטין לקב"ה, 'כוף את יצרנו הטוב להשתעבד לך'! אין צורך לומר שבתפילה חטופה 'רגילה' אי אפשר להגיע להבנות כאלו בפשטי המילים, וזו דוגמית בלבד לאן אפשר להגיע בהבנת שיח שפתותינו אחרי חינוך בשיטה זו של הרב אליעזר מאיר. ואכן שֵם הספר מבטא במדויק את תוכנו: 'תיכון תפילתי' – הכנה וכוונה בתפילה, כי אין תפילה בלי הכנה, ואין כוונה בלי הכנה; ההכנה היא עיון התפילה החיובי והחיוני (בניגוד לעיון התפילה שיש להתרחק ממנו, זה שדורש כביכול מרבונו של עולם שהתפילה תישא פירות עכשיו), והכוונה היא תוצאת ההכנה – 'עבודת ה' בתפילה'. אי אפשר להימלט מהמחשבה שבכל מבוגר נחבא הילד הקטן שבו, ולעיתים קרובות דווקא 'האדם המתפלל' (ה'מבעה' לדעת רב, עי' ב"ק ג, ב) הוא הילד שבנו, הנוטה יותר לתמימות ולרגישות - אך לעיתים גם לשטחיות ולרדידות; נראה לי שגם מבוגרים שכבר סיימו לחנך את ילדיהם ימצאו ענין ברבים מדפי הספר הזה, המלמד את המתפלל לשלב בין התמימות להעמקה, ובין הרגישות להבנה האמיתית, כדי שלא תהיינה תפילותינו כצפצוף הזרזיר - אלא שיאה של עבודת השם היום-יומית, כפי שהן אמורות להיות. הספר מנוקד כולו ומאוייר בחלקו בסגנון קומיקס, ותועלת רבה עשויים להפיק ממנו גדולים וקטנים, מגיל שבע ועד שבעים ושבע...


אלפא ביתא תניֵתא דשמואל זעירא. פנינים אשר משיתי מאוצרות הר"ש אשכנזי שליט"א. אמרות ומכתמים, מאמרים שגורים, משלים ומעשיות, גימטריאות ונוטריקונים, מקורותיהם ומקבילותיהם, בסדר א-ב. יעקב ישראל סְטָל. ירושלים, תשע"א. שני כרכים.
החכם הישיש הידוע ר' שמואל אשכנזי, מחבר ומחבר-שותף ועורך של ספרים רבים (ביניהם הידוע הוא 'אוצר ראשי תיבות' שחיבר עם דב ירדן) ומאמרים לבלי סְפור, מעורכי מפעל הביבליוגרפיה שבבית הספרים הלאומי, נוהג בין השאר זה עשרות בשנים לרשום כל ידיעה וכל נתון וכל חידוש שהוא מגלה בהמון הספרים והמאמרים והכתבים המגיעים לעיניו בכל שעות היממה, הקשורים לאלפי הנושאים שמעוררים בו ענין. הוא כותב את גילוייו אלו בגיליונות הספרים (אם הם שייכים לו, כמובן...), בפתקים שעומדים באותו רגע לפניו ובדפים בהם הוא מסכם את ידיעותיו בנושא זה או אחר, וכך מלא ביתו שבתוככי שכונת בתי אונגרֵין הסמוכה למאה שערים ברבבות פתקים וניירות ואלפי מכתבים שבהם תיקונים והערות ששלח למחברים וחוקרים בכל קצווי תבל, הכוללים פרטים ונתונים והפניות ומראי מקומות ומקורות בכל חדרי הספרות התורנית הישנה והחדשה, בענייני היסטוריה ולשון וריאליה ומנהג וביבליוגרפיה, בדברים העומדים ברומו של עולם – ובזוטות מעניינות שרק פעם בדור יקום מישהו לעסוק בהן. כל הברכה הזו היתה עלולה ח"ו לרדת לטמיון, אילולא עלה על לבו של אברך צעיר בישיבת 'מיר', בקי וגדוש גם הוא בתורה וחכמה, לקום ולעשות מעשה, ובלי תקציב וסיוע, בלי צוות ובלי משרד, התחיל לעבֵד את האוצרות הגדושים האלו כדי להפוך אותם לסעיפים ולפרקים קריאים ונגישים. וכך כותב העורך בהקדמתו: 'שבחו של הספר יֵאמר כאשר לא נותרה בספר טביעת אצבעות המעידה על תהליך ההכנה שקדם להוצאתו, לא ניכרים בו בספרנו העמל והיגיעה והטורח שבצבצו בכל שלב ושלב של עריכתו, למן מיון אלפי הניירות ורבבות הפתקים, הקלדתם, הגהתם החוזרת-ונשנית וניפויָם בי"ג נפה, והשלמת אלפי פרטים ממקורות נידחים'. מחלק קטן מחומר הגלם העצום הזה ערך הרב סטל 150 פרקים, חלקם ארוכים ומרובי-סעיפים וחלקם קצרים, המקיפים מכל צדדיהם נושאים תורניים וספרותיים מגוונים ביותר (תניֵנא – מפני שהוא השני בסידרה - קדם לו הספר 'אלפא ביתא קדמייתא דשמואל זעירא' שיצא לאור בתש"ס בעריכת ר' שמואל אברהם תפיליניסקי). כך למשל התחקה ר"ש אשכנזי על מקור הפתגם המוסרי הידוע (והמוּלחן!) 'אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו' וכו', ומצא שיסודו כנראה בספר הדרשות 'חנוכת הבית' לרבי שאול ב"ר דוד (פראג שע"ו); באותה הזדמנות הוא מלגלג על עיתונאי חרדי אחד שייחס את המשפט היפה זה לר' ישראל סלנטר, ועל חוקר ידוע אחד שייחסו לרבי אברהם אבן עזרא הספרדי ואחֵר לרבי ידעיה הפניני מפרובנס... בדרכו הוא מצטט עשרות מקורות לאורך הדורות (ובכמה שפות!) שעשו שימוש בביטוי זה, מוצא את מקורו הרעיוני בהקדמת המעתיק [=המתרגם, מערבית] של הספר הקדום 'בן המלך והנזיר' - רבי אברהם ב"ר חסדאי (סוף האלף החמישי), ומצטט פתגמים שונים-אך-דומים מכל הספרות היהודית והעולמית; ולא השאירו החוקר הישיש והעורך הצעיר אבן אחת בנושא הזה שלא הרימוה ובדקוה ורשמוה. אם נכפיל 'מבצע' זה במאה וחמישים פרקי הספר נבין מה הוא כולל על שני כרכיו במלוא חשיבותו וחד-פעמיותו; ולא יוותר לנו אלא להצטרף לתפילת העורך שינתנו לו האמצעים והאפשרויות להוציא לאור את הכרכים הרבים שידָרשו כדי לאגור בהם את מלוא מלאכתו וחוכמתו של רבי שמואל אשכנזי, הביבליוגרף והחוקר המצויין, יאריך ה' ימיו.




הלכה ממקורה. ברכת המזון והלכותיה וזמירות שבת וביאוריהן. מן המקורות ועד להלכה ולמעשה, מבואות וחידות לזמירות שבת. הרב יוסף צבי רימון. מהד' שלישית מורחבת, תש"ע. 223 עמ'.
ספרים רבים כבר הוציא לאור הרב רימון, רב שכונה באלון שבות ור"מ בישיבת הר עציון, וכולם בנויים על אותו עקרון – שילוב של עיון בעקרונות ההלכה מיסודותיה עם ביאור דידקטי וקליט, ההופך הרים למישור ורכסים לבקעה. לכאורה אין ניגוד גדול יותר בין לקט של זמירות שבת לבין עיון הלכתי למדני, אך מצד שני דווקא באמצע הסעודה נתקלים לעיתים בשאלות כבדות משקל בהלכות ברכות וסעודה, ואין את הזמן והאפשרות לפתוח ספרים ולשאול רב, והמחבר דידן לא יסתפק בקיצור-הלכתי בן שורה-שורתיים... גם שירת הזמירות עדיף שלא תהיה 'שירת אנשים מלומדה', ואוצרות האמונה והמחשבה שבפיוטים העתיקים המזומרים מדי שבת בשבתו נשארים בדרך כלל מכוסים מן העין; מבואות שצירף הרב רימון לכל אחת מהזמירות, ומעט פרטים על המחברים ועל מבנה הפיוטים-הזמירות האלו, עשויים לשנות את הגישה לתוכן הרוחני של סעודות השבת. הספרון נדפס בפורמט קטן ונח ובעריכה מוקפדת ואסטטית, והתוצאה יוצאת-מן-הכלל באיכותה.




אוצר מפרשי הפשט על התורה. מלוקט ערוך ומסודר ע"י נפתלי גרינבוים. מהדורת דוד הירשפלד. בני ברק, מכון הפשט, תש"ע. 5 כרכים.
חמישה חומשי תורה עם לקט פירושים על דרך הפשט כסדר הפסוקים מדברי המפרשים הקלאסיים, ראשונים ואחרונים, עם הערות רבות והפניות לדברי חז"ל. המלקט מציג אחד לאחד את הפירושים הנוטים לפשט על כל פסוק ואף על כל מילה; כך למשל בפרשת 'וזאת הברכה' על הפסוק "ויהי בישורון מלך" וכו' (דברים לג, ה) מביא המחבר חמישה פירושים מי הם המכונים 'ישורון' ומדוע נקראו כך (ישראל שהם ישרים; ישראל שראו את כבוד השכינה; ישראל שהסתכלו במשה; ישראל – על שם ישרות שִכלם ומידותיהם; או אנשים מיוחדים מתוך עם ישראל), וארבעה פירושים מי הוא ה'מלך' (הקב"ה, משה, המלך המשיח, יהושע). ליד כל פירוש מצוין שם המפרש, ובהערות נמצאת הפניה למקורות בחז"ל ובקדמונים, ופירושים נוספים על תיבות אלו. הרב גרינבוים כבר חיבר את הספר רב-הכרכים 'אוצר המדרשים' על התנ"ך ועל תרי"ג מצוות, נוסף על עיסוקיו הרבים בצרכי ציבור (הוא מראשי הארגונים 'הצלה', 'יד לחולה', ועוד).

אליהוא
הודעות: 1055
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אליהוא » ד' יולי 04, 2012 5:40 pm

" 'ואל תשלט בנו יצר הרע... וכוף את יצרנו להשתעבד לך' הוא מקשה: אם התקבלה תפילתנו, ויצר הרע נכנע לנו ואינו שולט בנו – מדוע צריך לבקש שוב שה' יכוף את יצרנו להשתעבד לו, הרי היצר כבר נכנע! משיב הרב אליעזר: 'ונראה לומר שכאן מוסבים הדברים דווקא על היצר הטוב, כלומר: וכוף את יצרנו הטוב להשתעבד לך... "

נפלא

תיקו
הודעות: 208
הצטרף: א' יולי 04, 2010 5:56 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי תיקו » ד' יולי 04, 2012 5:53 pm

כדאי לבקש ממחברי הספרים בפרט אלו שאינם באוצר להעלות את התוכן והמבוא כנהוג.

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הבונה » ה' יולי 05, 2012 2:26 pm

תיקו כתב:כדאי לבקש ממחברי הספרים בפרט אלו שאינם באוצר להעלות את התוכן והמבוא כנהוג.

לפחות את אחד הספרים מתוך ארבעת האחרונים אי אפשר בשל בעיה טכנית חמורה:
viewtopic.php?f=7&t=9639&p=88034&hilit=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%A7#p88034

בגולה
הודעות: 1404
הצטרף: ב' אוגוסט 16, 2010 7:28 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי בגולה » ה' יולי 05, 2012 2:29 pm

אאל"ט כבר נמצא בפורום דנן המבוא ותוכן ענינים של הספר הנ"ל.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי חכם באשי » ה' יולי 05, 2012 2:32 pm

הבונה,
החלפת את 'אלפא ביתא קדמאה' בזה של 'תנינא', ומזה האחרון יש תוכן העניינים וגם אשכול מפואר:
viewtopic.php?f=7&t=4105&p=83696&hilit

הבונה
הודעות: 1129
הצטרף: ד' מרץ 09, 2011 6:05 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הבונה » ה' יולי 05, 2012 2:40 pm

חכם באשי כתב:הבונה,
החלפת את 'אלפא ביתא קדמאה' בזה של 'תנינא', ומזה האחרון יש תוכן העניינים וגם אשכול מפואר:
viewtopic.php?f=7&t=4105&p=83696&hilit

ט.ל.ח.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ו' יולי 06, 2012 2:55 pm

עוד שלוש סקירות:

לקט לוחות אבן. אֲמָרות על פרשיות, שנאמרו לאחר תפילת שחרית בישיבת "בני עקיבא" כפר הרֹאֶ"ה מפי ראש הישיבה הרב אברהם צוקרמן. עריכה: חנוך הכהן פיוטרקובסקי וידידיה הכהן. בהוצאת מרכז ישיבות בני עקיבא. כפר הרא"ה, תשע"א. שני כרכים.
אִם ישיבת וולוז'ין שבליטא כונתה בצדק 'אֵם הישיבות', מפני שתולדותיה הישירות והעקיפות היו כל שאר ישיבות ליטא המפורסמות - טלז, מיר, פוניבז', סלובודקה ועוד ועוד, וללא האֵם קרוב לוודאי שלעולם לא היו נוצרים התולדות; באותה מידה אין שום ספק שישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה היתה אִמָן של רוב-ככל הישיבות התיכוניות וישיבות ההסדר והמכינות והישיבות הגבוהות של הציבור הדתי-לאומי, ובמקביל גם של האולפנות והמדרשות והמכללות, ובלעדיה לא היינו זוכים לראות את כל ה'יש' החינוכי הגדול שמקיף אותנו היום, ב"ה. כבר סוּפר ועוד יסופר הנס הגדול הזה, ההקמה 'יש מאין' של ישיבה לצעירים חלוצים בחודש מרחשון ת"ש - שבועות ספורים לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה, כאילו החלה שם על הגבעה הכנת התרופה למכה הנוראית שעם ישראל עומד לספוג... י"ג נערים בגיל בר-מצוה ומעט יותר החליטו שרצונם ללמוד תורה בישיבה עם רוח של 'בני עקיבא', ונמצאו להם ראשים – הרב משה צבי נריה זצ"ל מתלמידי הרב קוק, ועמו יבדל לחיים טובים הרב אברהם צוקרמן שליט"א בוגר ישיבת המוסר 'נובהרדוק', והשאר כבר היסטוריה. הפלא הוא שהצמד הזה, הרב נריה והרב צוקרמן, היו שונים זה מזה כמעט בכל דבר – באופיָם, בעברם החינוכי והתורני, בגישתם לתלמידים ואפילו ביחסם ללימודי חול (הרב צוקרמן בעד והרב נריה נגד) – אבל שניהם הנהיגו בשלום ובהערכה הדדית במשך עשרות שנים את הָעֲגָלָה של יב"ע כפר הרא"ה ושל הישיבות והמוסדות האחרים שהוקמו בזה אחר זה, לעיתים תוך ויכוחים קשים – אך תמיד באחווה ובידידות עמוקה. ניתן לומר שהיציבות והגישה הריאלית של הרב צוקרמן שליט"א אפשרו לרב נריה זצ"ל לפרושׂ את כנפי חזונו הרוחני והחינוכי לעברים שונים, להקדיש זמן רב לפעילות ציבורית וספרותית, ולהיות מגדולי מעבירי תורת רבו הראי"ה לדורות הבאים. הנהגות רבות הנהיגו שניהם בכפר הרא"ה, אחדות מהן עברו גם לישיבות-הבנות - והאחרות נשארו רק נחלתה של הישיבה שעל הגבעה, כמו למשל ה'סדר' הקבוע בן רבע השעה אחרי תפילת שחרית שבו למדו כל התלמידים את פרשת השבוע, כאשר 'סדר' זה החל והסתיים תמיד בדברי תורה קצרצרים מאת ראש הישיבה הרב צוקרמן. מדובר באמירות קצרות ש'זרמו' מתוכו, שמעולם לא התכונן אליהן מראש ומעולם לא עלה על דעתו לכותבן או לסדרן; אך כמה תלמידים ותיקים חרדו לגורלו של האוצר הזה ורשמו לעצמם את עיקרי הדברים, וביוזמתם נאסף החומר, עוּבד, סוגנן, נוּפה, והפך בידי העורכים המוכשרים לשני כרכים עבי כרס ובהם אלפי דברי תורה קצרים, חדים, ברורים, נאים, המסודרים לפי סדר פרשות השבוע לאורך כל השנה. כך למשל בפרשת השבוע 'כי תבוא' מקשה הרב אברהם בן נחמיה (=אב"ן, ומכאן שם הספר) צוקרמן שליט"א מה מקומו של הציווי 'ולא תסור מכל הדברים אשר אנוכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל' (דברים כח, יד) בתוככי דברי הברכה של משה רבנו לעם? והוא מיישב: אין זה ציווי – אלא חלק מהברכה! ברכה חשובה יש בכך שהקב"ה בכבודו ובעצמו יעזור לנו ללכת בדרך הטובה ולא לסור מדבריו, והיא מקבילה באופן מדויק לקללה 'ועבדתם שם אלוהים אחרים עץ ואבן' דלהלן (שם פס' לו), ה' ישמור. עוד ינוב הרב צוקרמן שליט"א, שזכה לראות דורות ישרים של בנים ותלמידים, ברעננות ובטוב לבב וברוב נחת לאורך ימים ושנים.


מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה. יצחק גרינפלד. עורך: מנחם ולדמן. לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשע"א. 436 עמ'.
הרב מנחם ולדמן ידוע כבר שנים רבות כאחד מגדולי המומחים והפעילים בהעלתם לארץ וקליטתם של יהודי אתיופיה. היה זה החוקר יעקב פיטלוביץ שלפני כמאה שנה התחיל לעורר את העם היהודי לנידחים בארץ חבש, ובין השאר אסף חומר רב, ספרותי והיסטורי, תורני ומחקרי, בכל הקשור ל'פלאשים' - יהודי אתיופיה; הספרן של האוצר הבלום הזה היה במשך עשרות שנים ד"ר יצחק גרינפלד, שהוסיף נדבכים חשובים משלו לתחום מיוחד זה, שחשיבותו התגברה עשרת מונים בעקבות עליית יהודי אתיופיה לארץ בשנים האחרונות. ד"ר גריפלד נפטר לאחרונה, והקשר החם בין החוקר המבוגר לעמיתו הצעיר הביא את הרב ולדמן להוציא לאור את את מאמריו של גרינפלד העוסקים בשורשיהם של יהודי אתיופיה, לשונותיהם, מאבקם להישרדות פיסית ודתית, תפילותיהם, מנהגיהם, יחסיהם עם השלטונות ועוד עוד, אוצר בלום. מומחיותו של הרב ולדמן ועריכתו המוקפדת באות לידי ביטוי כמעט בכל עמוד בספר.


מציב גבול אלמנה. בירורים בדין רואה בתי ישראל ביישובן ובחורבנן. מאת מאיר בראלי. שומריה, מכון התורה והארץ, תשע"א. 127 עמ'.
את הברכה המיוחדת 'ברוך... מציב גבול אלמנה' מברכים כאשר ניצבים מול בנין יהודי חדש. האם רק בארץ ישראל או גם בחו"ל? האם גם בזמן הזה או רק בזמן הבית (או בגאולה השלמה)? האם גם בחלקים מן הארץ שאינם בשלטון יהודי מלא? האם על כל בית – או רק על בתי כנסת? האם רק במקומות שחרבו וחזרו ונתיישבו – או גם בישוב חדש על קרקע בתולה? האם על כל בית – או רק על בית מרהיב עין ביופיו ותיקונו? ומתי מברכים ברכת 'דיין האמת' שנתקנה, בין השאר, על 'הרואה בתי ישראל בחורבנן' – רק על בתי כנסיות או גם על בתים רגילים? האם רק על בית שאין אפשרות כרגע לבנותו – או גם כשבידינו להקים את ההריסות? כל השאלות האלו אקטואליות בימינו יותר מתמיד, ועל בירורן שקד הרב בראלי, הוא עצמו מגורש מכפר דרום החרב – המתגורר בשומריה הנבנית, ובדידו הוה עובדא...

אלי_ש
הודעות: 990
הצטרף: ב' אוקטובר 24, 2011 12:07 pm
יצירת קשר:

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי אלי_ש » ו' יולי 06, 2012 4:56 pm

יישר כח, גם על התוכן וגם על ההגשה הנעימה!

תוכן
הודעות: 6436
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי תוכן » ו' יולי 06, 2012 5:52 pm

הקיק כתב:מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה. יצחק גרינפלד. עורך: מנחם ולדמן. לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשע"א. 436 עמ'.
הרב מנחם ולדמן ידוע כבר שנים רבות כאחד מגדולי המומחים והפעילים בהעלתם לארץ וקליטתם של יהודי אתיופיה. היה זה החוקר יעקב פיטלוביץ שלפני כמאה שנה התחיל לעורר את העם היהודי לנידחים בארץ חבש, ובין השאר אסף חומר רב, ספרותי והיסטורי, תורני ומחקרי, בכל הקשור ל'פלאשים' - יהודי אתיופיה; הספרן של האוצר הבלום הזה היה במשך עשרות שנים ד"ר יצחק גרינפלד, שהוסיף נדבכים חשובים משלו לתחום מיוחד זה, שחשיבותו התגברה עשרת מונים בעקבות עליית יהודי אתיופיה לארץ בשנים האחרונות. ד"ר גריפלד נפטר לאחרונה, והקשר החם בין החוקר המבוגר לעמיתו הצעיר הביא את הרב ולדמן להוציא לאור את את מאמריו של גרינפלד העוסקים בשורשיהם של יהודי אתיופיה, לשונותיהם, מאבקם להישרדות פיסית ודתית, תפילותיהם, מנהגיהם, יחסיהם עם השלטונות ועוד עוד, אוצר בלום. מומחיותו של הרב ולדמן ועריכתו המוקפדת באות לידי ביטוי כמעט בכל עמוד בספר.


כל המחקרים והספרים בעולם לא יכולים לחפות על דבר אחד פשוט, האתיופים הם גוים גמורים ללא שום ספק.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ו' יולי 06, 2012 7:37 pm

במחכ"ת, לא שייך להיות 'מורח ודאין' במה שדנו בו גדולי ישראל מאז הרדב"ז ועד עתה. בוודאי שלגבי חלק ניכר מעולי אתיופיה מדי ספק יהודים לא יצאנו, ספק גם לקולא וגם לחומרא, ואין מי שיכול היום להכריע בדבר. הגרמ"פ זצ"ל מצד אחד לא סמך על תשובת הרדב"ז, ומצד שני אמר שיש להם ספק דין 'אחיך', ולכן להוציא אותם מארצם בה היו נרדפים ורעבים זו חובה, אך יש להביא לארץ ישראל רק את אלו שיסכימו להתגייר מספק גיור של ממש. חבל שלא שמעו לעצתו והכרעתו, אבל בכל אופן ליכא איניש על יבשתא שיכול להכריע שאלו שמסורת אבותיהם שהם מהקבוצה המסויימת הזו אינם יהודים כלל. ואכמ"ל. ש"ש, הקי"ק

תוכן
הודעות: 6436
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי תוכן » ו' יולי 06, 2012 7:43 pm

הקי"ק, עפר אני תחת כפות רגלך, אבל אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. וכל הממצאים בידינו מורים ללא שום צל של ספק כלל שמדובר בגוים גמורים. ואשר לתשובות הראשונים, או שהטעו אותם, או שמדובר בשבט אחר.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' יולי 08, 2012 12:23 am

תוכן כתב: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות, וכל הממצאים בידינו מורים ללא שום צל של ספק כלל שמדובר בגוים גמורים. ואשר לתשובות הראשונים, או שהטעו אותם, או שמדובר בשבט אחר.

שבוע טוב הרב 'תוכן' שליט"א. אני עונה לך דברים של טעם ומציג את מה שכתבו גדולי הפוסקים בנידון, ואתה משיב לי שיש לך ממצאים שאין בהם ספק, ושהטעו את הראשונים; ב'יתד' היו מוסיפים לזה 'עפרא לפומיה'... אני הרי מודה במקצת - לא ברור כלל על מה סמך הרדב"ז, כמו שכבר כתב הגרמ"פ, אבל הרדב"ז הוא הרדב"ז, ורוב הפוסקים קבלו את דבריו לפחות כספק. גם המסורת של עולי אתיופיה עצמם היא עתיקת יומין, וחלק מן התורה הם קיימו, והם ושכניהם החשיבו אותם כיהודים, כך שמדי ספק אי אפשר לצאת. איזה ממצא יש לך שאין לשאר הפוסקים? האם הממצאים שלך נכונים לכל עולי אתיופיה - או רק לחלק מהם?
בכל אופן כל זה לא קשור באופן ישיר ל'קריית ספר', אפשר לפתוח בנושא שרשור חדש...
כל טוב, הק' יואל

למאי_נמ?
הודעות: 782
הצטרף: ב' מרץ 19, 2012 2:28 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי למאי_נמ? » ב' יולי 09, 2012 12:28 am

הרב יואל,

האם הפרסום בפורום מקביל לפרסום ב'בשבע', או שכאן מתפרסמות סקירות מלפני זמן?

הקיק כתב:מחקרים בתולדות יהודי אתיופיה. יצחק גרינפלד. עורך: מנחם ולדמן. לוד, מכון הברמן למחקרי ספרות, תשע"א. 436 עמ'.
הרב מנחם ולדמן ידוע כבר שנים רבות כאחד מגדולי המומחים והפעילים בהעלתם לארץ וקליטתם של יהודי אתיופיה. היה זה החוקר יעקב פיטלוביץ שלפני כמאה שנה התחיל לעורר את העם היהודי לנידחים בארץ חבש, ובין השאר אסף חומר רב, ספרותי והיסטורי, תורני ומחקרי, בכל הקשור ל'פלאשים' - יהודי אתיופיה; הספרן של האוצר הבלום הזה היה במשך עשרות שנים ד"ר יצחק גרינפלד, שהוסיף נדבכים חשובים משלו לתחום מיוחד זה, שחשיבותו התגברה עשרת מונים בעקבות עליית יהודי אתיופיה לארץ בשנים האחרונות. ד"ר גריפלד נפטר לאחרונה, והקשר החם בין החוקר המבוגר לעמיתו הצעיר הביא את הרב ולדמן להוציא לאור את את מאמריו של גרינפלד העוסקים בשורשיהם של יהודי אתיופיה, לשונותיהם, מאבקם להישרדות פיסית ודתית, תפילותיהם, מנהגיהם, יחסיהם עם השלטונות ועוד עוד, אוצר בלום. מומחיותו של הרב ולדמן ועריכתו המוקפדת באות לידי ביטוי כמעט בכל עמוד בספר.

אכן ניכר שהמחבר היה צריך לקצר. מהי המשמעות התורנית של מנהגיהם? הרי היא איננה מתאימה להלכה! האם יש בה כדי להצביע על שורשים יהודיים? האם יש בה דברים מעניינים ספציפיים (נוהגים כמנהג קדום מימות התלמוד/נוהגים כשיטה אחת בפוסקים שלא כמקובל)?

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 10, 2012 3:14 pm

הפעם סקירה שתתפרסם רק בשבוע הבא, אשמח להערותיכם. הק' יואל


מסורת התורה שבעל-פה. יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה. שלמה זלמן הבלין. אלקנה-רחובות, מכללת אורות ישראל, תשע"ב. 635 עמ' + תקליטור. (03-9061234)
כותרת-המשנה של הספר המונומנטלי הזה היא: "אשר חנני ה' לברר קצת עניינים ביסודות התורה שבעל פה, על דעת רבותינו ז"ל". "קצת" העניינים הם בירור יסודי וממצה של ענייני התורה שבע"פ (שחלקם כבר התפרסמו במשך שנות דור בקבצים שונים), בהם הדעות השונות לדורותיהם בהסבר המונחים 'תורה', 'תורה שבעל פה', 'זקנים', 'סופרים', 'חכמים', 'דברי סופרים' ועוד; תיאור היסודות ההיסטוריים של התושבע"פ (ומהות הביטוי 'יסוד' עצמו); מקומה של הסְבָרָה כמקור הלכתי-משפטי; עקרונותיהם והיווצרותם של כללי התלמוד וההלכה; יסודות דרכי הלמידה של חז"ל; ההתייחסויות השונות במשך הדורות לסמכויות הקדמונים כלפי המאוחרים מהם; משמעות ה'חתימה' הספרותית לסוגיה (חתימת המקרא, המשנה, התלמוד, פרסום ספר משנה תורה, השולחן ערוך וכו'); 'משפטים' ו'חוקים' והגדרותיהם במהלך הדורות; סמכות חז"ל ומשמעות הציווי 'לא תסור'; ההכרעה על פי רוב או על פי ייחוסם של בעלי הפלוגתא (גדולים בחוכמה, מחזיקים במסורת עתיקה וכו'); היחס לשאלות נוסח בחז"ל – ובעיקר דיון ממצה בדעת החזון איש בנושא, ודחיית הדעה המקובלת כאילו התנגד באופן גורף לכל בירור 'מדעי' (כולל נספח מרתק שמנתח לפרטיו את הוויכוח המופיע בספר 'הנבחר' של הסופר חיים פוטוק בין חוקר התלמוד לראש הישיבה, כולל זיהוי המשתתפים והסוגיות, והצבעה על הטעות של 'חוקר התלמוד' בהבנת הסוגיא!); פרק ארוך (שהוא הרחבה של הערך הזה באנציקלופדיה העברית, שנכתב על ידו) על התלמוד הבבלי, כולל הכל-בכל-מכל-כל – תוכנו, צורתו, רקעו ההיסטורי, התהוותו, עריכתו, מקורותיו, מבנהו, חתימתו, נוסחו, הוספות הסבוראים, כתבי היד והדפוסים, התפשטותו, השפעתו וכו' וכו', פרק מקיף וארוך במיוחד (חמישים וכמה עמודים), שכמעט הייתי אומר שאסור שיוותר לומד תורה אחד שלא עבר עליו ביסודיות... פרק ארוך אחר עוסק בכללי הנוסח של רבנו תם, דעתו בעניין הגהת הספרים והשפעת דעתו זו על לימוד התורה בדורות שאחריו. בפרק מיוחד מנתץ (אי אפשר לומר זאת במילה אחרת!) פרופ' הבלין את יסודות שיטתו של אחד מחוקרי התלמוד הנודעים בימינו (רמז: חתן פרס ישראל...), והפרק האחרון, שהוא צדדי-יחסית מבחינת תוכן הספר אך הוא המרתק מכולם – גלגוליו של ספר התורה המיוחס לרבנו ניסים גירונדי (ספרד, המאה הי"ג) שנמצא כעת בבית הספרים הלאומי בירושלים, הפולמוס שהוא עורר מאז התגלותו הפתאומית לפני כשישים שנה, כולל בירורים חדשים שמוכיחים באופן חד-משמעי שהייחוס הנ"ל אינו נכון, ושהוא אכן ספר תורה ספרדי קדום – אך מאוחר בכמה דורות לרבנו הר"ן. וכל זה (ועוד נושאים רבים שכלל לא הזכרתי!) נחשב אצל הרב פרופ' הבלין כבירור "קצת עניינים ביסודות התורה שבעל-פה"...
הרב הבלין פותח את הקדמתו בכך שאין הוא מתיימר לגלות את האמת המוחלטת בנושאים בהם הוא דן, לא רק משום שאין כח בידי אדם לגלות את האמת האחת והיחידה 'באמיתות הווייתה' – אלא מפני שבעולמנו זה הפנימיות הרוחנית מכוסה ועטופה במלבושים גסים, וממילא 'ותהי האמת נעדרת'. אמת מוחלטת אולי לא, אבל יידע מקיף, אמין, יסודי וחיוני בכל הנושאים המדוברים – כן. אין כמעט היום אדם כמו הפרופסור רש"ז הבלין שליט"א שמציג בכתביו ובמחקריו הרבים, בהרצאותיו, ואפילו בחייו הפרטיים, את השילוב הכל-כך מושלם בין תלמיד חכם בקי ומעמיק בש"ס ופוסקים וברבים מחלקי התורה האחרים – וחוקר תלמודי מן השורה הראשונה.
הרשימה הארוכה של הנושאים שבה פתחתי את הסקירה אינה אלא מתאבֵן – לענ"ד מדובר על ספר חובה, ממש כך, בכל מדף ספרים של תלמיד-חכם ואיש-ספר, שנזקק מדי-פעם לברר את אחד מהנושאים הרבים העומדים בכבשונה של היצירה התלמודית בפרט – ושל יסוד עולם ההלכה בכלל.
ולסיום: לכאורה חסר בספר מקיף ורחב-ממדים זה מפתח מפורט, שללא-ספק היה מפרנס עשרות עמודים, לכל התכנים שהספר מכיל; אולם המחבר וההוצאה-לאור (מכללת 'אורות ישראל', אחד המוסדות שפרופ' הבלין מלמד בהם) החליטו 'להתחכם': במקום מפתח מפורט - מצורף לספר תקליטור ובו כל תמליל נוסח הספר עם תוכנת חיפוש, כך שבלחיצת מקש אפשר למצוא כמעט כל נושא בתחום הרחב שבו עוסק הספר. מצד אחד זהו רעיון מבריק, שיש לו גם תועלת נוספת – בתקליטור מופיעות השלמות ותוספות שמסיבות שונות לא נכנסו לספר המודפס, ואין לשכוח שמדובר גם על חיפוש-ללא-דפדוף; מצד שני – מובן מאליו שאין תחליף למפתח רציני שנעשה במומחיות, שעשוי להוביל את הקורא למקום בספר שבו נערך הדיון העיקרי בנושא אותו הוא מחפש, בלי להטריח אותו להגיע בחיפושו למקומות אגביים-יחסית. ויש צדדים לכאן ולכאן.
אחזור על הראשונות: זהו ספר מונומנטלי, ספר לדורות, המשלב מידע מוסמך ואמין על יסודות המסורת ההלכתית עם דיוק מדעי ומעודכן והגדרות עכשוויות. יישר כוחו של הרב פרופ' הבלין, ושנזכה כולנו להפצת תורתו וחוכמתו בכתב ובעל פה עוד שנים רבות בריאות וטובות.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי עשוי לנחת » ג' יולי 10, 2012 3:23 pm

הקיק כתב:כותרת-המשנה של הספר המונומנטלי הזה היא: "אשר חנני ה' לברר קצת עניינים ביסודות התורה שבעל פה, על דעת רבותינו ז"ל". "קצת" העניינים הם בירור יסודי וממצה של ענייני התורה שבע"פ (שחלקם כבר התפרסמו במשך שנות דור בקבצים שונים), בהם הדעות השונות לדורותיהם בהסבר המונחים 'תורה', 'תורה שבעל פה', 'זקנים', 'סופרים', 'חכמים', 'דברי סופרים' ועוד; תיאור היסודות ההיסטוריים של התושבע"פ (ומהות הביטוי 'יסוד' עצמו); מקומה של הסְבָרָה כמקור הלכתי-משפטי; עקרונותיהם והיווצרותם של כללי התלמוד וההלכה; יסודות דרכי הלמידה של חז"ל; ההתייחסויות השונות במשך הדורות לסמכויות הקדמונים כלפי המאוחרים מהם; משמעות ה'חתימה' הספרותית לסוגיה (חתימת המקרא, המשנה, התלמוד, פרסום ספר משנה תורה, השולחן ערוך וכו'); 'משפטים' ו'חוקים' והגדרותיהם במהלך הדורות; סמכות חז"ל ומשמעות הציווי 'לא תסור'; ההכרעה על פי רוב או על פי ייחוסם של בעלי הפלוגתא (גדולים בחוכמה, מחזיקים במסורת עתיקה וכו'); היחס לשאלות נוסח בחז"ל – ובעיקר דיון ממצה בדעת החזון איש בנושא, ודחיית הדעה המקובלת כאילו התנגד באופן גורף לכל בירור 'מדעי' (כולל נספח מרתק שמנתח לפרטיו את הוויכוח המופיע בספר 'הנבחר' של הסופר חיים פוטוק בין חוקר התלמוד לראש הישיבה, כולל זיהוי המשתתפים והסוגיות, והצבעה על הטעות של 'חוקר התלמוד' בהבנת הסוגיא!); פרק ארוך (שהוא הרחבה של הערך הזה באנציקלופדיה העברית, שנכתב על ידו) על התלמוד הבבלי, כולל הכל-בכל-מכל-כל – תוכנו, צורתו, רקעו ההיסטורי, התהוותו, עריכתו, מקורותיו, מבנהו, חתימתו, נוסחו, הוספות הסבוראים, כתבי היד והדפוסים, התפשטותו, השפעתו וכו' וכו', פרק מקיף וארוך במיוחד (חמישים וכמה עמודים), שכמעט הייתי אומר שאסור שיוותר לומד תורה אחד שלא עבר עליו ביסודיות... פרק ארוך אחר עוסק בכללי הנוסח של רבנו תם, דעתו בעניין הגהת הספרים והשפעת דעתו זו על לימוד התורה בדורות שאחריו. בפרק מיוחד מנתץ (אי אפשר לומר זאת במילה אחרת!) פרופ' הבלין את יסודות שיטתו של אחד מחוקרי התלמוד הנודעים בימינו (רמז: חתן פרס ישראל...), והפרק האחרון, שהוא צדדי-יחסית מבחינת תוכן הספר אך הוא המרתק מכולם – גלגוליו של ספר התורה המיוחס לרבנו ניסים גירונדי (ספרד, המאה הי"ג) שנמצא כעת בבית הספרים הלאומי בירושלים, הפולמוס שהוא עורר מאז התגלותו הפתאומית לפני כשישים שנה, כולל בירורים חדשים שמוכיחים באופן חד-משמעי שהייחוס הנ"ל אינו נכון, ושהוא אכן ספר תורה ספרדי קדום – אך מאוחר בכמה דורות לרבנו הר"ן. וכל זה (ועוד נושאים רבים שכלל לא הזכרתי!) נחשב אצל הרב פרופ' הבלין כבירור "קצת עניינים ביסודות התורה שבעל-פה"...


יש כאן קיצור גדול ויותר מידי רמזים....
אולי בכל זאת פירוט יתר? [כאן זה לא עולה כסף...]
וכמה מחיר הספר?

בינה נא זאת!
הודעות: 100
הצטרף: ו' מאי 04, 2012 10:43 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי בינה נא זאת! » ג' יולי 10, 2012 4:42 pm

הקיק כתב:מסורת התורה שבעל-פה. יסודותיה, עקרונותיה והגדרותיה. שלמה זלמן הבלין. אלקנה-רחובות, מכללת אורות ישראל, תשע"ב. 635 עמ' + תקליטור. (03-9061234)

ייש"כ על הסקירה הנפלאה. אכן כנראה לא ניתן למצות את הספר בסקירה אחת.
הערה אחת: עד כמה שידוע לי, ועד כמה שניסיתי, לא ניתן להשיג את הספר. פשוט כפשוטו.

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי חכם באשי » ג' יולי 10, 2012 4:58 pm

לא ניתן להשיג? זה אזל? כי אני השגתיו.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 10, 2012 5:01 pm

בס"ד. לרב 'עשוי לנחת' - זהו תקציר מקוצר, טעימה בלבד; אם תבקש להרחיב בנקודה אחת אשתדל, אבל לא אוכל להקיף את כל הספר.
לא ידוע לי מה המחיר, וכבר שמעתי שההפצה שלו 'תקועה', ומצד שני הבנתי שהמו"ל מטפל בענין ומוציא את זה לשוק בקרוב.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' יולי 12, 2012 1:30 pm

עוד שלוש סקירות:

אסיא. כתב עת לרפואה, אתיקה והלכה. העורך: ד"ר מרדכי הלפרין. ירושלים, המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה עפ"י התורה ליד המרכז הרפואי שערי צדק. חוברת פט-צ, אב תשע"א (כרך כג חוברות א-ב). 218 עמ'. (02-6555266) [[בימים אלו יצאה חוברת חדשה, סיון תשע"ב, אותה עדיין לא סקרתי]]
המכון המרכזי היום בעולם העוסק בענייני רפואה והלכה הוא מכון שלזינגר שבירושלים, שבראשו עומד רופא-נשים תלמיד-חכם מובהק - הרב ד"ר מרדכי הלפרין, וכתב העת שהוא מוציא לאור הוא ללא ספק כתב העת הראשון-במעלה לנושאים אלו (גילוי נאות: אני הקטן אחד מחברי המערכת). רוב המאמרים שמתפרסמים על גבי דפי כתב-העת 'אסיא' מכונסים כל כמה שנים לפי נושאים בסידרה 'ספר אסיא' מרובת הכרכים, והם אוצרים בהם את המיטב שבדיונים הרפואיים-הלכתיים בדורנו. חלק ניכר מהמאמרים נמצא גם באתר של מכון שלזינגר, שמשרת את הציבור, בין השאר, במענה מיידי לשאלות ברפואה והלכה, אתיקה ומוסר יהודי, בכל שעות היממה ומכל רחבי העולם.
בחוברת תריסר מאמרים, חצי תריסר מכתבים למערכת, מדור ביבליוגרפי ועוד, והיא אוצרת בתוכה חומר חשוב, מעניין, עדכני, שאין לו תחליף, ערוך למשעי ע"י הרב העורך שליט"א. בחוברת נמצאים מאמרים ארוכים וקצרים, הפעם רובם בענייני רפואת נשים – הפלות, דימומים, דיכאון לאחר לידה בהיבטיו האנושיים וההלכתיים, תרופות חדשות ועוד. אך דווקא המאמר הארוך ביותר בחוברת עוסק בשאלה מצמררת מתחום אחר: מה עושים כאשר פלוני הסכים לתרום תאי מח עצם עבור פלמוני החולה, ולאחר שהחולה נמצא כבר באמצע הטיפול המקדים לקבלת התרומה – חוזר בו התורם, באופן שבעקבות הטיפול המקדים הנ"ל מותו של הנתרם ודאי תוך ימים ספורים אם לא יקבל תרומה מתאימה! האם ניתן לכפות כעת על התורם להציל את חייו של החולה, שנכנס למצב של סכנה מיידית באופן ישיר בעקבות התחייבות התורם לתרום – או שזכות האדם על גופו אינה מאפשרת להציל את חייו של החולה תוך כפייתו של התורם הבדאי? עוה"ד ד"ר אבי וינרוט מאריך מאוד לנתח את המקרה על פי החוק הקיים במדינה, תוך דיוקי-דיוקים בפרשנות דברי השופטים בבתי המשפט השונים בארץ ובעולם במקרים דומים (הם אוסרים את הפגיעה בגופו של התורם גם על חשבון מותו הוודאי של הנתרם!), אך מסופקני עד כמה אריכות הדיון בפסקי דיניהם יש בה תועלת תורנית והלכתית כלשהי. אמנם העורך מעיר בתחילת הדברים שבגליון הבא של 'אסיא' יובא גם דיון הלכתי בענין (שיכריע מסתמא בעד הצלת חיי הנתרם תוך כפיית התורם, שהסכמתו לתרומה הכניסה את הנתרם לסכנת מות מיידית!), ומסתמא כשיצא לאור כרך נוסף של 'ספר אסיא' יובאו שני המאמרים זה לצד זה תוך הבלטת מה בין מוסר התורה למוסר הרחוק-מתורה, ובכל זאת לענ"ד המקום הרחב שניתן בחוברת לפלפולים בפסקי דין של הערכאות השונות יש בו טעם לפגם. נכון ש'אתיקה' כוללת גם דיונים בכללי הרפואה המקובלת היום, ולעיתים אף עיון בחוקי המדינה העוסקים ברפואה; אך אפשר היה להוציא מהמאמר הנזכר את השאלה המרתקת, עם סיכום קצר של הגישה המשפטית-חילונית בענין, ולהנגיד אותו בהמשך עם מוסר התורה; כל הדיון המשפטי הארוך אין מקומו לטעמי בכתב עת תורני. בגליון נמצא גם דיון רחב בדין השימוש במשחות שונות בשבת, והכותב, רב קהילה בירושלים, דן בהגדרות 'ממחֵק' ו'ממרֵחַ' מדאורייתא ומדרבנן; הוא מסיק שהמשחות שמטרת מריחתן ספיגה מיידית בגוף אין בשימוש בהן איסור בשבת, ורק כאשר המשחה נותרת על גבי העור זמן מסויים יש מקום לחלק בין הצרכים השונים והמשחות השונות.
הערה לסיום: בזמנו יצאו לאור חוברות 'אסיא' דקות יותר, ולעיתים קרובות יותר; ועתה שרק פעם-פעמיים בשנה יוצאת לאור חוברת 'אסיא' רחבת היקף - ניתן היה לעניות דעתי לוותר על המיספור הכפול הקבוע, שאינו מוסיף כלום אלא רק מטריח...



ראש השנה. באר מרים – סדרה לחגים. עורך ראשי: הרב יעקב מדן. עריכה: יצחק ברט. תל אביב, ישיבת הר עציון – ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ב. 282 עמ'. (02-9937300)
כשישים פרקים מאת ראשי ישיבת הר עציון ורבניה בספר העוסק בתכני ראש השנה, כשהם בנויים סביב לחמישה נושאים: תוקף קדושת היום, מלכויות, זכרונות ושופרות, ו'מקרא קודש' – על עקידת יצחק ותפילת חנה. לכל נושא מוקדם מבוא, ואחריו פרקים-פרקים העוסקים בצדדיו השונים. למשל ב'מלכויות' נידונות השאלות מהי המלכת ה' ובמה היא קשורה דווקא לראש השנה, כיצד ממליכים מלך ש'מלכותו בכל מָשָלָה', מה הקשר בין קדושה למלכות מצד אחד ובין ראש השנה לראש החודש מאידך, ועוד. בין השאר עוסקים כמה פרקים בביאור תפילת 'עלינו לשבח' ומזמורי התהילים כ"ד ('לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה' וכו') ומ"ז ('למנצח לבני קורח מזמור, כל העמים תקעו כף' וכו'), שלהם תפקיד כה-חשוב בתפילת ר"ה.
העורכים יצרו מֵאמירות שונות שבאו מכיווני מחשבה שונים (למדנות, מחשבה, חסידות, עומק פשוטו של מקרא ועוד ועוד) מארג מקיף שבו פשט ודרש, עיון ורגש משולבים זה בזה, והכל בסגנון נח וקל, בעריכה אחידה, אסטטית ומוקפדת, עד שאלמלא נוספה רשימת כעשרים המחברים-השותפים איש על פרקו בסוף הספר - ניתן היה לטעות שמחבר כל הספר אחד הוא. הספר ידידותי למשתמש – תוכן מפורט מסייע למצוא את מה שהלב חושק בו בדיוק באותו רגע, ואיורים וצילומים מאוצרות מוזיאון 'היכל שלמה' מקשטים בו כל מקום פנוי, ונותנים רווח בין פרשה לפרשה כדי להפנים בו את הנקרא.
הרב מדן, אחד מראשי ישיבת הר עציון והעורך הראשי, מדגיש בהקדמתו שהמטרה העיקרית של הסדרה (שהכרך על ראש השנה הוא הראשון בה) היא לרענן את תוכני החג עבור המשפחה היהודית, לעבור יחד איתה את כל מועדי השנה תוך הפנמת משמעותם וערכיהם, ובכך לשדרג את ההתייחסות אל ימי החגים, ולהוציא אותם ואותנו מתוך השגרה הבנאלית המקובלת. לא מדובר בספר מחקרי-למדני – וגם לא בספר 'וורטים' קליל, אלא בספר שאמור להוסיף דעת, חדוות-חג ועומק בעבודת ה'. ולא יכל הרב מדן שלא להזכיר בסוף מבואו את ראש הישיבה הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שהיה שליח ציבור נפלא-ביותר, וגם שיחותיו המרגשות בראש השנה (בעיקר לפני תקיעת שופר) במשך עשרות שנותיו בראשות הישיבה גרמו לתלמידיו שראשית השנה שלהם תיראה אחרת, גבוהה יותר וקדושה יותר; וכך שנה אחר שנה.
אציג כאן רק צימוק אחד מהספר עצמו: הרב שלמה ברין, ר"מ בישיבה, מציג את ההבדלים בין 'עקידת ישמעאל' (כאשר גורש עם הגר אמו למדבר וכמעט מת בצמא) לבין עקידת יצחק. ממבט ראשון שני האירועים האלו הם 'עקידות' שעקד אברהם את בניו על פי רצון ה', כנראה שני בניו היו צריכים להגיע עד שערי מוות כדי משם לפרוץ ולהיות לראשי עמים. אך עקידת יצחק כוללת דרישת מִשמעת וקרבה אל ה' באמצעות ביטול רצוננו מפני רצונו, והיא אכן יוצרת בעקבותיה עם שלם הנושא את שם ה' במשך הדורות במסירות נפש; בעוד שב'עקידת ישמעאל' ה' שומע את בכייה של הגר ומרחם עליה ועל בנה 'באשר הם שם' ומצילם, אך אין שום ציפייה ממנה ומזרעה לקיים חיים של ייעוד מיוחד - כי אם לחיות חיי אנוש בריאים וחיוביים וכשרים. הלוואי...




שיעורים בספר הכוזרי. הרב אורי שרקי. חלק ראשון: מאמרים א-ג. בעריכת צוריאל גביזון. ישראל, עמותת אורים להעמקת ערכי היהדות, תשע"א. 372 עמ'. (052-4435256)
הרב שרקי מירושלים, ר"מ במכון מאיר, לומד ומלמד את ספר הכוזרי כבר שנים רבות במסגרות שונות. הוא זכה לכך שכמה מתלמידיו הקליטו והקלידו וערכו ושיפרו את שיעוריו, וכך יצא עתה לאור הכרך הראשון של ביאורו המקיף על ספר הכוזרי, כלול בהדרו. ב'פתח דבר' מדגיש הרב שרקי שאין בדבריו כמעט חידושים משלו, וכל דבר טוב שבהם הוא פירות מתורת רבותיו, ובראשם הרב יהודה ליאון אשכנזי המכונה 'מאניטוּ', תלמיד חכם ואיש רוח אמיתי, מגדולי המחנכים של יהדות צרפת שבשנותיו האחרונות הפיץ תורה בארץ, הטביע את חותמו בתלמידיו והעלה אותם לגבהים. העורך הפריד בין דברי הכוזרי לביאורי הרב שרקי ע"י הדפסתם בגופן אחר ובצבע שונה, והתוצאה מרשימה ובעיקר מועילה.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ב' יולי 16, 2012 10:40 pm

עוד שתי סקירות:

מאור לכשרות. קובץ אנציקלופדי לנושאי הכשרות. כשרות חומרי מוצא. מאת ישראל מאיר לוינגר. ירושלים, פלדהיים, תשע"ב. שני כרכים. (02-6428483)
אנו חיים בדור שבו ההתפתחות הטכנולוגית שוברת שיאים, עד שלעיתים קרובות קשה מאוד להבחין במוצר המוגמר מה הם החומרים ממנו הוא עשוי. ואם בדרך כלל ההיסטוריה וההרכב של החפץ שלפנינו אינה מענייננו – כיהודים כשרים אין אנו בני חורין מלוודא שרק מוצרים מותרים נכנסים לפינו. ואם פעם היו מספיקים מעט יראת שמים וקצת תשומת לב כדי שלא להיכשל בנבלות וטריפות – היום צריך לשם כך מערכת שלמה של פוסקים ומשגיחים וחוקרים ומעבדות ואמצעים כדי שהמטבח שלנו יהיה מטבח יהודי כשר במלוא מובן המילה. וכשהמערכת הזו נהיית מסובכת, והרבה ממון מעורב בה, וגופים שונים, רובם כלכליים, מסובבים את גלגליה – צריך פשוט לוודא שגוף הכשרות עליו אנו סומכים אכן ראוי הוא שיסמכו עליו. וכדי שגופים אלו יעשו את עבודתם כראוי – יש צורך במומחים לנושא שיציגו את הבעיות ואת פתרונותיהן, ויסייעו לכל מי שמעוניין-באמת להגיע ל'שורה תחתונה' ראויה (ובימינו צריך גם להוסיף: ובמחיר סביר) להצליח במשימתו. הרב ישראל מאיר לוינגר מירושלים, לשעבר רבה של הקהילה החרדית בבזל שבשווייץ, ולפני כן ראש המחלקה לחקר הטריפות שעל יד המכון לחקר החקלאות על פי התורה ומרצה במחלקה למדעי החי באוניברסיטת בר אילן, הוא מגדולי המומחים בעולם בתחום הכשרות, וכבר כתב כמה ספרים ומאות מאמרים בנושא. הסידרה החדשה 'מאור לכשרות', ששני הכרכים שלפנינו הם רק הראשונים שבה, תכלול את כל היֵדע הדרוש לעוסקים בתחום הזה בחלקו ההלכתי והמדעי. הכרך הראשון עוסק בעיקר בבעלי החיים והעופות המותרים והאסורים, והשני בדגים, מוצרי החלב ותוספי המזון לסוגיהם ובעיות הכשרות שלהם. בראש הכרך הראשון רשימה של כ-500 [!] בעלי חיים המוזכרים בספר, חלקם באריכות וחלקם בקיצור, לפי סדר הא"ב, מה'אגמיה', בעל חיים הדומה במידה מסויימת לעוף מים כשר – אך הוא דורס וטרף, ועד 'תרנגולת עם כתר' – סוג של תרנגולות בעלות מראה מוזר, שהתחבטו הפוסקים האם הן כשרות כשאר התרנגולים – או שהן כעוף שאין עליו מסורת, שאסור באכילה מספק. כל בעל חיים נזכר בכינויו המדעי ובשמותיו בכמה שפות כדי למנוע כל אי הבנה וטעות, ולרובם מצורפים גם תמונה או איור. בין השאר מתאר הרב לוינגר בהרחבה (ועם ידיעות ממקור ראשון, הוא היה שם!) את הספקות שהתעוררו בקשר לג'אמוסים שחיו בביצות החולה, וניצודו במאותיהם בזמן ייבושה; לא שהיה ספק בכשרותם – הספק היה אם הם 'בהמות' כקרוביהם הפרים ופטורים מכיסוי הדם, או שהם מוגדרים כ'חיות' – וחייבים מדאורייתא בכיסוי, כמו העופות. מחמת הספק כיסו אז את דמם בלי ברכה (כצפוי), אולם המחבר עצמו מכריע, לפי דעת רוב גדול של הפוסקים, שהג'אמוס הוא בהמה לכל דבר. בכרך השני מתאר הרב לוינגר בין השאר את הפולמוס סביב לדג החרב הגדול, שדורות רבים נהגו לאוכלו כדג כשר, לפני כמה עשרות שנים התברר שאי אפשר למצוא אצלו קשקשים - ולכן נהגו בו איסור במקומות רבים, ועתה לאחר מחקר ממושך התברר סופית שבצעירותו יש לו קשקשים דקים וחדים ששוקעים אח"כ ונבלעים בעור, ואם כן הוא צריך להיות דג טהור; אך המחבר מסתפק שיתכן שהמנהג שלא לאוכלו כבר נקבע כ'מנהג' מחייב, וצ"ע.


צנעת אדם. הזכות לפרטיות לאור ההלכה. איתמר ורהפטיג. עפרה, מכון משפטי ארץ, תשס"ט. 364 עמ'. (02-9973888)
'צניעות' הוא מושג רב-משמעויות. המשמע המקובל והמדובר ביותר הוא הצניעות בענייני לבוש (או חוסר לבוש...) של נשים, אך במובנה העמוק הצניעות מבטאת את האינטימיות שלה זכאי כל אדם בתוך רשות היחיד הפרטית שלו, צניעות שכל בן-תרבות ראוי לו שישמור עליה כבבת עינו, ושעל שמירתה על ידי זולתו רשאי הוא לעמוד בכל תוקף.
בעולם המודרני שלנו לא רק הצניעות במובנה המקובל אינה מה שהייתה פעם, קשה לשומרה וקשה עוד יותר לאוכפה - אלא שנדרש מכל אדם מאמץ הולך וגדל לשמור על 'רשות היחיד' שלו כאשר מצלמות אבטחה ובקרה עוקבות אחריו און-ליין ביודעין ובלא יודעין, כאשר שיווק אגרסיבי 'תוקע' את עצמו לתוך פרטיותו, כאשר אמצעי התקשורת מרשים לעצמם הכל עבור שמירת הרייטינג, וכאשר מידע ברשת גלוי לכל (וגם מידע צפון-לכאורה גלוי לכל 'האקר', בתום לב או ברוע לב). הציבור לעיתים נהנה ומרוויח מחשיפת הפרט לכלל, אך הפרט עצמו מרגיש פעמים רבות חלש, פגוע, מוגבל וניזוק מחשיפתו הלא-רצונית והלא-מבוקרת. האם קיימים בהלכה כללֵי מותר ואסור בתוך העולם האלקטרוני-וירטואלי שבו אנו חיים?
הרב ד"ר איתמר ורהפטיג ממעלה אדומים, ת"ח ותיק, מרצה למשפט עברי באוניברסיטת בר אילן, מחבר ועורך, משמש גם כראש צוות המחקר במכון 'משפטי ארץ' שבישוב עופרה שבבנימין, מכון העוסק בהרחבת הידע והיישום של דיני הממונות התורניים בעולם המשפטי המודרני. נוסף לבתי דין לממונות ותכנון וביצוע של פרויקטים שיסייעו לקידום משפט התורה במדינת ישראל, מוציא המכון הזה, בראשות הרב אברהם גיסר רבה של עופרה, סידרה של פרסומים בענייני משפט עברי אקטואלי. הצְפייה לישועה מחייבת גם הכנה מאסה של אישים שיוכלו לקבל על עצמם את המטלה הכבדה של השבת שופטינו כבראשונה בקרוב ועמם ספרות מתאימה, והספר 'צנעת הפרט' ודומיו מהווים חלק מהכנה דרושה זו.
בי"ד פרקי הספר עוסק הרב ורהפטיג בין השאר בכללי המחילה על הזכות לפרטיות ובתוקפה של מחילה זו, בהיזק ראיה במשמעויותיו השונות והמודרניות, ב'היזקי שמיעה' – חשיפת סודות וגילויַם, בזכויות יוצרים על פי ההלכה, בענייני סודיות מקצועית, בהגנה על פרטיות ברשת האינטרנט ועוד ועוד, הכל תוך השוואת והנגדת ההלכה לסעיפי החוק הישראלי הקיים היום, והסקת מסקנות למעשה תוך התחשבות במציאות המקובלת. במכתב הפתיחה, גדוש ההערות והתוספות, של הרב יעקב אריאל שליט"א, המצורף בראש הספר, מציין הרב שליט"א שיצר הסקרנות הוא למעשה הגורם העיקרי לרבות מן התקלות הנידונות בספר, והטיפול היסודי בהן נעוץ ראשית כל בתיקון המידות, ורק כהשלמה לתיקון זה יש ליישם בשעת הצורך כללי דין ומשפט.
זהו ספר חובה לא רק לעוסקים במשפט הכללי והעברי, אלא לכל אדם שרוצה לסור מרע ולעשות טוב בשטחים פרוצים אלו הסובבים את המושג 'צנעת הפרט'.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ב' יולי 16, 2012 11:17 pm

הקיק כתב:ראש השנה. באר מרים – סדרה לחגים. עורך ראשי: הרב יעקב מדן. עריכה: יצחק ברט. תל אביב, ישיבת הר עציון – ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"ב. 282 עמ'. (02-9937300)
כשישים פרקים מאת ראשי ישיבת הר עציון ורבניה בספר העוסק בתכני ראש השנה, כשהם בנויים סביב לחמישה נושאים: תוקף קדושת היום, מלכויות, זכרונות ושופרות, ו'מקרא קודש' – על עקידת יצחק ותפילת חנה. לכל נושא מוקדם מבוא, ואחריו פרקים-פרקים העוסקים בצדדיו השונים. למשל ב'מלכויות' נידונות השאלות מהי המלכת ה' ובמה היא קשורה דווקא לראש השנה, כיצד ממליכים מלך ש'מלכותו בכל מָשָלָה', מה הקשר בין קדושה למלכות מצד אחד ובין ראש השנה לראש החודש מאידך, ועוד. בין השאר עוסקים כמה פרקים בביאור תפילת 'עלינו לשבח' ומזמורי התהילים כ"ד ('לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה' וכו') ומ"ז ('למנצח לבני קורח מזמור, כל העמים תקעו כף' וכו'), שלהם תפקיד כה-חשוב בתפילת ר"ה.
העורכים יצרו מֵאמירות שונות שבאו מכיווני מחשבה שונים (למדנות, מחשבה, חסידות, עומק פשוטו של מקרא ועוד ועוד) מארג מקיף שבו פשט ודרש, עיון ורגש משולבים זה בזה, והכל בסגנון נח וקל, בעריכה אחידה, אסטטית ומוקפדת, עד שאלמלא נוספה רשימת כעשרים המחברים-השותפים איש על פרקו בסוף הספר - ניתן היה לטעות שמחבר כל הספר אחד הוא. הספר ידידותי למשתמש – תוכן מפורט מסייע למצוא את מה שהלב חושק בו בדיוק באותו רגע, ואיורים וצילומים מאוצרות מוזיאון 'היכל שלמה' מקשטים בו כל מקום פנוי, ונותנים רווח בין פרשה לפרשה כדי להפנים בו את הנקרא.
הרב מדן, אחד מראשי ישיבת הר עציון והעורך הראשי, מדגיש בהקדמתו שהמטרה העיקרית של הסדרה (שהכרך על ראש השנה הוא הראשון בה) היא לרענן את תוכני החג עבור המשפחה היהודית, לעבור יחד איתה את כל מועדי השנה תוך הפנמת משמעותם וערכיהם, ובכך לשדרג את ההתייחסות אל ימי החגים, ולהוציא אותם ואותנו מתוך השגרה הבנאלית המקובלת. לא מדובר בספר מחקרי-למדני – וגם לא בספר 'וורטים' קליל, אלא בספר שאמור להוסיף דעת, חדוות-חג ועומק בעבודת ה'. ולא יכל הרב מדן שלא להזכיר בסוף מבואו את ראש הישיבה הרב יהודה עמיטל זצ"ל, שהיה שליח ציבור נפלא-ביותר, וגם שיחותיו המרגשות בראש השנה (בעיקר לפני תקיעת שופר) במשך עשרות שנותיו בראשות הישיבה גרמו לתלמידיו שראשית השנה שלהם תיראה אחרת, גבוהה יותר וקדושה יותר; וכך שנה אחר שנה.
אציג כאן רק צימוק אחד מהספר עצמו: הרב שלמה ברין, ר"מ בישיבה, מציג את ההבדלים בין 'עקידת ישמעאל' (כאשר גורש עם הגר אמו למדבר וכמעט מת בצמא) לבין עקידת יצחק. ממבט ראשון שני האירועים האלו הם 'עקידות' שעקד אברהם את בניו על פי רצון ה', כנראה שני בניו היו צריכים להגיע עד שערי מוות כדי משם לפרוץ ולהיות לראשי עמים. אך עקידת יצחק כוללת דרישת מִשמעת וקרבה אל ה' באמצעות ביטול רצוננו מפני רצונו, והיא אכן יוצרת בעקבותיה עם שלם הנושא את שם ה' במשך הדורות במסירות נפש; בעוד שב'עקידת ישמעאל' ה' שומע את בכייה של הגר ומרחם עליה ועל בנה 'באשר הם שם' ומצילם, אך אין שום ציפייה ממנה ומזרעה לקיים חיים של ייעוד מיוחד - כי אם לחיות חיי אנוש בריאים וחיוביים וכשרים. הלוואי...


מה בין ספר זה לספר 'בראש השנה יכתבון' (והמשכו ליו"כ - 'וביום צום כיפור יחתמון')?
האם לא מדובר בעטיפה חדשה בלבד?!

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 17, 2012 11:31 am

'בראש השנה יכתבון' כולל מאמרים כבדים יותר, וסדרת 'באר מרים' יש בה מאמרים קלים יותר, 'מאמרים לכל המשפחה', ונדמה לי שאין כלל חפיפה ביניהם.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ו' יולי 20, 2012 1:18 pm

ועוד שלוש סקירות:

התנ"ך מן השטח. ראיות ארכיאולוגיות והיסטוריות לתנ"ך. ספר ראשון: תורה. מאת לייבל רזניק. ירושלים, ראובן מס, תשע"א. 399 עמ'. (02-6277863)
ספר זה יש בו צד של 'סור מרע' וצד של 'עשה טוב': ה'סור מרע' הוא הרמת המסך מעל כמה מוסכמות ארכיאולוגיות והיסטוריות שגורמות 'כאבי בטן' ליהודים נאמנים רבים, מפני שאינן מתאימות לפשטי התורה ולמסורות חז"ל; ובא הרב רזניק, ת"ח, חוקר ומחנך ממונסי שבארה"ב, ומראה שלחלק גדול ממוסכמות אלו אין בסיס אמיתי, ולהיפך – הממצאים בשטח והנתונים ההיסטוריים מביאים פעם אחר פעם למסקנות אחרות, שאין בהן שום בעיה אמונית. וה'עשה טוב' הוא התיאור המרתק וההמחשה המדויקת של הנאמר בפרקים רבים בתורה, כך שהכתוב נראה, לעיתים בפעם הראשונה, חי ומציאותי וריאלי, 'כאילו היינו שם'.
בספר חמישה חלקים: הראשון עוסק בבריאת העולם ובמבול; השני בתקופת האבות (כולל ענייני המלך חמורבי וחוקיו, מקומה האמיתי של העיר אור כשדים ועוד); החלק השלישי – מיוסף ועד יציאת מצרים, כולל הקביעה שפרעה של יציאת מצרים היה פרעה אחנאתון, ובין השאר הוכחות מניתוח מומייתו ששרדה שהוא היה נמוך במיוחד, בהתאמה לדברי חז"ל במסכת מועד קטן (יח, א) שגובהו היה אמה (בלשון גוזמא, כמובן). דרך אגב, אחת מאבני-הבנין של הספר היא הקביעה שבדברי האגדה שבחז"ל טמונים יסודות היסטוריים רבים, ששימוש מושכל בהם עשוי לפתור חידות רבות בתנ"ך. החלק הרביעי עוסק בסוגייה המורכבת של מקורם של הפלשתים הקדמונים והמאוחרים, ובגילוי המעניין שכנראה התפרצות עצומה של הר הגעש סנטוריני שליד האי כרתים סביב שנת 1500 לפני הספירה גרמה לנדידת עמים גדולה, שבתוכה גם הגירת העם הפלשתי-יווני לארץ ישראל. החלק החמישי של הספר עוסק בכיבוש הארץ ע"י יוצאי מצרים, וגם בו מתבררות כמה סוגיות מרתקות. נספחים חשובים ומפורטים מסיימים ספר מיוחד זה.
המחבר אינו נרתע מלציין (עמ' 18) ש'אם נמצא ראיות המוכיחות בוודאות מוחלטת שהעובדות בתנ"ך אינן נכונות, אזי הבנתנו את הטקסט המקראי היא מוטעית ומחויבת תיקון'; אולם, באופן מבוסס ומשכנע, מוכיח הרב רזניק שכמה מן ההנחות המקובלות היום בארכיאולוגיה אין בהן ממש, ולכל הפחות הן עומדות בספק גדול. למשל עניין הגמלים: לפני מאה שנה בערך התחילו להתעורר טענות על הזכרת הגמלים בספר בראשית. כמה היסטוריונים וחוקרי מקרא העלו סברות והוכחות-לכאורה שהגמלים הראשונים בויתו מאות שנים אחרי תקופת האבות, והגיעו למזרח התיכון כבהמות משא ורכיבה רק לקראת ימי הבית הראשון. על פי זה הם טענו שכל הזכרות הגמלים בתורה ובספר שופטים אינן אלא אנאכרוניזם וזיוף מאוחר, המוכיח לדעתם את חוסר האמינות של המקרא בכלל. עניין זה, שעד היום מהווה 'זעקת קרב' של רבים ממבקרי המקרא, זוכה לבירור מקיף בספר, ומוצגות עשרות ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות לקדמות השימוש בגמלים במזרח התיכון, כולל צילום של חריטות בסלעי מדבר סיני ובהן ציורי גמלים ב'פוזות' שונות שהוכח שהן מתקופת הפרעונים ומתקופת הברונזה הקדומה, הרבה לפני ימי האבות. המחבר מדגיש שהארכיאולוגיה אינה מדע מדויק, ויש בה שילוב-מובנֶה של עובדות ופרשנות - אך במקביל גם מקום רחב לתחושות סובייקטיביות ואמונות-מוקדמות העלולות להרחיק את החוקר מהאמת האובייקטיבית, כאשר סיפור הגמלים אינו הדוגמא היחידה. את הפרק הזה מסיים המחבר באופן משעשע [עמ' 123]: 'כמה מזועזע היה אברהם לגלות שהגמל שעליו רכב היה דמיוני, ובעצם הוא דהר על סוס'...
איני מוסמך לתת ציון מדעי לספר שעוסק בארכיאולוגיה והיסטוריה, ויתכן גם שעל חלק מן הדברים יש מקום לדון; אולם אני יכול לומר בפה מלא שהקריאה בספר היא חוויה רוחנית ואינטלקטואלית מיוחדת, ולא יהיה קורא אחד שלא ימצא בו חידושים המתיישבים על הלב.

איש ימיני. ספר הזכרון למרן הגאון הרב יחיא יצחק הלוי זצוק"ל, הרב הראשי וראב"ד כל קהילות קודש תימן. עורך: אבירן יצחק הלוי. בני ברק, מכון החיים והשלום, תשע"א. חמישה כרכים. (03-6161334)
שנים רבות כבר עוסק הדיין הרב אבירן יצחק-הלוי שליט"א במשימה הכבדה של כינוס כתבים של ועל זקנו, הרב הגדול, אב"ד צנעא וראש רבני תימן לפני כמאה שנה, רבי יחיא למשפחת יצחק הלוי. מאות מצאצאי הרב חיים היום בארץ הקודש, רבים מהם תלמידי חכמים ואנשי תורה, והם ואחרים מבני תימן ייחלו כבר זמן רב שיועלה עלי ספר תיאורה של הדמות הנפלאה הזו, ושיפורסמו שרידי התשובות ופסקי ההלכה שכתב לאלפים ולא הספיק לאסוף אותם ולהדפיסם בחייו (בוודאי גם ענוותו ועניותו גרמו לכך), כדי שאפשר יהיה להציג לפני בני דורנו והדורות הבאים, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, את האיש ואת שיחו ואת פני דורו.
ר' יחיא זצ"ל, שנפטר בשנת תרצ"ב, הוא למעשה חותמה של תקופה בת מאות רבות של שנים, בה יהדות תימן שמרה על צביונה, על תורתה, ועל דמותה המקורית המיוחדת, בבדידות-יחסית משאר קהילות ישראל, ומול גלי שנאה ואיבה וצרה מצד שכניה הגויים. את תפקידו הקשה, כפוי-הטובה לעיתים, של דיין ופוסק ומנהיג, עשה הרב יצחק הלוי – כדרכם של רבני תימן – שלא על מנת לקבל פרס (לפרנסתו עבד מעט כשוחט); רוב שעות היום והלילה למד ולימד, פסק והורה, הנהיג ודן, ואף ייצג את יהודי תימן לפני המלך והשרים.
הרב אבירן, נינו של הרב זצ"ל, אסף במשך שנים חומר רב, ובתוספת של מחקרים וזיכרונות סביב דמותו של הרב יחיא בפרט ויהדות תימן בדורו בכלל הגיע 'ספר הזיכרון' לגודל של חמישה כרכים גדולים, מתוכם שלושה כבר נדפסו ושניים נוספים נמצאים על מכבש הדפוס, ולא אופתע אם במשך השנים יתווספו כרכים נוספים. הכרך הראשון מכיל כמאה תשובות ופסקים שכתב הרב יצחק-הלוי בכל חלקי התורה, חלקם בשיתוף עם חברי בית דינו שבצנעא, ששימש בפועל כבית הדין הגדול לכל קהילות תימן. בולטות בהן סידרת תשובות שכתב בית הדין לראי"ה קוק זצ"ל, אז רב ביפו; כ"ו שאלות שאל אותם הרב קוק, רובן בענייני יורה דעה ואבן העזר ומקצתן בענייני אורח חיים וחושן משפט, כדי לדעת איך להשיב ולהורות לעולי תימן שהגיעו ארצה על פי מנהגיהם. הרב אבירן שליט"א מציין שניכר שאת המבוא לקונטרס התשובות הזה כתב כנראה חבר בית הדין ר' יחיא קאפח זצ"ל, שהיה ת"ח חשוב ונמרץ אך בעל דעות עצמאיות בנושאים רבים, והמתח סביב הייחס כלפיו וכלפי ההולכים בשיטתו, מאז ועד היום, מבצבץ פה ושם לאורך הספר; ניכרת עדינותו של העורך שהשתדל, והצליח, שלא להיכנס ולא להכניס את הקובץ החשוב הזה אל תוך המחלוקת ההיא, שלא שככה למעשה עד היום. ראוי לציון מאמרו של הרב רצון ערוסי (כרך שלישי עמ' קפד ואילך), שמוכיח שגם כשבערו להבות המחלוקת המשיכו הרבנים ר"י קאפח ור"י יצחק הלוי לעבוד בשיתוף פעולה מלא בבית הדין של צנעא, ומעשה אבות סימן לבנים...
בספר נמצאים עשרות רבות של מאמרים הלכתיים והיסטוריים סביב יהדות תימן, תורתה ומנהגיה, שקשה להפריז בחשיבותם. ללא ספק מדובר באוצר בלום, המכבד לא רק את זכרו של ר' יחיא יצחק הלוי עצמו, אלא את כל יהדות תימן לדורותיה ואת נושאי מורשתה עד היום.



יחיד ודורו. תולדותיו ואורחות חייו של הגה"צ רבי מרדכי צוקרמן זצללה"ה. יו"ל ע"י הרב אהרן וגשל. עורך: הרב שלמה הופמן. ירושלים, תשע"א. שני כרכים. (02-6514715)
בארבעים ושלושה פרקים מתאר הרב וגשל את דמותו המיוחדת של הרב צוקרמן, ואת קורות חייו המרתקים מילדותו בליטא בצל מלחמת העולם הראשונה - ועד פטירתו בירושלים זקן ושבע ימים לפני שנים ספורות. דרכו של הרב צוקרמן עברה בכל מרכזי התורה המפורסמים שבין שתי מלחמות העולם – וילנא, ראדין, קלם, לודז' ועוד, בימים שבהן ההשכלה והחילון אכלו בכל פה בנוער היהודי, ורק שרידים אשר ה' קורא הרכיבו על כתפיהם את עתיד עולם התורה. הרב צוקרמן הצעיר התחכך בגדולי עולם, זיכך את נפשו בין גדולי תנועת המוסר, עבר בתופת הגיטאות והמחנות, וזכה אח"כ לעשרות שנות תורה ומוסר בארץ ישראל. העורך תיאר בצבעים חיים את כל האישים והמקומות והאירועים שסבבו את גיבור הספר, צירף תמונות רבות, חלקן נדירות, ומפתחות מפורטים. מלאכת מחשבת.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי לייטנר » ו' יולי 20, 2012 1:59 pm

הקיק כתב:באופן מבוסס ומשכנע, מוכיח הרב רזניק שכמה מן ההנחות המקובלות היום בארכיאולוגיה אין בהן ממש, ולכל הפחות הן עומדות בספק גדול. למשל עניין הגמלים: לפני מאה שנה בערך התחילו להתעורר טענות על הזכרת הגמלים בספר בראשית. כמה היסטוריונים וחוקרי מקרא העלו סברות והוכחות-לכאורה שהגמלים הראשונים בויתו מאות שנים אחרי תקופת האבות, והגיעו למזרח התיכון כבהמות משא ורכיבה רק לקראת ימי הבית הראשון. על פי זה הם טענו שכל הזכרות הגמלים בתורה ובספר שופטים אינן אלא אנאכרוניזם וזיוף מאוחר, המוכיח לדעתם את חוסר האמינות של המקרא בכלל. עניין זה, שעד היום מהווה 'זעקת קרב' של רבים ממבקרי המקרא, זוכה לבירור מקיף בספר, ומוצגות עשרות ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות לקדמות השימוש בגמלים במזרח התיכון, כולל צילום של חריטות בסלעי מדבר סיני ובהן ציורי גמלים ב'פוזות' שונות שהוכח שהן מתקופת הפרעונים ומתקופת הברונזה הקדומה, הרבה לפני ימי האבות. המחבר מדגיש שהארכיאולוגיה אינה מדע מדויק, ויש בה שילוב-מובנֶה של עובדות ופרשנות - אך במקביל גם מקום רחב לתחושות סובייקטיביות ואמונות-מוקדמות העלולות להרחיק את החוקר מהאמת האובייקטיבית, כאשר סיפור הגמלים אינו הדוגמא היחידה. את הפרק הזה מסיים המחבר באופן משעשע [עמ' 123]: 'כמה מזועזע היה אברהם לגלות שהגמל שעליו רכב היה דמיוני, ובעצם הוא דהר על סוס'...
איני מוסמך לתת ציון מדעי לספר שעוסק בארכיאולוגיה והיסטוריה, ויתכן גם שעל חלק מן הדברים יש מקום לדון; אולם אני יכול לומר בפה מלא שהקריאה בספר היא חוויה רוחנית ואינטלקטואלית מיוחדת, ולא יהיה קורא אחד שלא ימצא בו חידושים המתיישבים על הלב.


באנציקלופדיה המקראית (ערך 'גמל') שיצאה לפני 60 שנה, ואין לחשוד בה שהיא מנסה להתחנף לשלומי אמוני ישראל, כבר עמדו על אותן הוכחות מרגשות שהביא הרב רזניק, ומודים שהגמל "היה מצוי במצרים אף בתקופות הקדומות ביותר, אלא שהיתה שכיחותו מועטת לפני התקופה ההלינסטית, ועל כן אין צורך להידחק ולמצוא הסברים שונים למסופר בתורה על הגמלים".
אגב, דווקא המשפט שבו משתעשע רזניק עם עצמו יותר בעייתי. הסוס היה בע"ח מלחמתי עד לתקופה מאוחרת ביותר, ואברהם בהחלט לא רכב על סוס או הרשה לעצמו לדמות שרכב על בע"ח כזה (בדומה למי שידמה שהוא נוהג על טנק למכולת).
לסיום, אזכיר כי בעל החיים הנגיש ביותר לרכיבה בימים עברו היה החמור. הפועל היוצא של זה היה שכינויי בעלי החיים באכדית לגמל ולסוס היו בעצם על בסיס המילה חמור. כלומר, סוס היה נקרא 'חמור הרים', וגמל היה נקרא 'חמור הים' (כנראה הבא מים, כלומר ממערב). לעיתים נקרא הגמל בשמו, כבימינו, משום שהמילה 'גמל' אינה שמית אלא שומרית.

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ג' יולי 24, 2012 11:35 am

עוד חמש סקירות:

נדיב לב. אסופת מאמרים מפרי עטו של הרב פרופ' דב פרימר, במלאת לו שישים שנה. ירושלים, תשע"א. 285+350 עמ'. (02-6555266)
כשלושים מאמרים בעברית ובאנגלית מאת הרב פרופ' פרימר, משפטן תלמיד חכם העוסק הרבה בענייני רפואה והלכה, קובצו ע"י בני משפחתו לרגל הגיעו לגיל שישים מהבמות השונות בהן פורסמו במשך השנים. כמה מאמרים עוסקים בהלכות 'רודף', כשהמחבר פותח בדין 'יהרג ואל יעבור' בשלוש העבירות החמורות, ממשיך ביוצא מן הכלל – ההיתר להרוג את 'הבא להורגך' או כל מי שמסכן את חיי הזולת, ומנסה לחדד את גדר האשמה של הרודף שהיא הגורמת, לדעתו, לדמו להיות מותר; הוא מנסה להוכיח, בנחרצות – אך במלוא דרך הארץ הנדרשת, שהדעה שהיתר הריגת הרודף יסודה בהצלת הנרדף גם מבלי שנמצא ברודף שום עוול ואשמה - אינה דרך המלך בהלכה, למרות שכמה מגדולי האחרונים סוברים כמוה (ביניהם ר' אלחנן וסרמן הי"ד, הרב עוזיאל, הרב אונטרמן, הרב ישראלי, הרב פיינשטיין זצ"ל ועוד), מפני שהיא מנוגדת לדעתו לדברים מפורשים של רש"י, הרמב"ם (גם במורה נבוכים וגם במשנה תורה) ובעל הגהות מיימוניות. ולגבי קטן הרודף, שגם אותו ניתן להרוג כדי להציל את הנרדף למרות שאינו בר עונשין – מחלק פרופ' פרימר בין העוול עצמו לבין העונש שראוי לקבל בעבורו, כך שגם רודף קטן בר-הבנה כלול בעיקרון שרק כאשר קיימת אשמה מסוימת לרודף יש לו דין 'רודף', למרות שהתורה פטרה אותו מעונש. לעומתו קטן שאינו בר הבנה כלל, כעובר שמסכן את אמו, גם הוא נחשב רודף – מסיבה אחרת: פרופ' פרימר נוקט בדרכו של הגר"ח סולוביצ'יק בחידושיו על הרמב"ם, שכאשר הגדרת ה'חיים' שונה בין הרודף לנרדף, והרודף נמצא בהגדרה 'נמוכה' יותר של חיים (עובר, טריפה וכד') מאשר הנרדף – אכן ניתן להגדירו כ'רודף' גם בלי שיש בו עוון אשמה; נשאר לדון מה יהיה דינו של ילד שאינו בר-דעת (וכבר אינו עובָּר) שמסכן את חיי זולתו. דבריו של פרופ' פרימר, המבוססים על ניתוח של דברי ראשונים ואחרונים, מנוסחים בצורה חדה וברורה, והוא אינו מתחמק מלדון גם בקשיים שבשיטתו.
מאמרים אחרים עוסקים בנושא המשמעות ההלכתית של קביעת אבהות בעזרת בדיקות מעבדה, מעמדו של הבעל בהפלת העובר על פי ההלכה (כאשר באופן שערורייתי במשפט הישראלי אין כלל לבעל=האב זכות עמידה בנושא חיי בנו העובָּר!), ההתייחסות להמתה 'מתוך רחמים' בהלכה, ועוד ועוד. מתנה נאה הוגשה לפרופ' פרימר ליום הולדתו. יזכה המחבר לעוד שנים רבות, טובות ופוריות.


לא יסור שבט מיהודה. הנהגה, רבנות וקהילה בתולדות ישראל. מחקרים מוגשים לפרופ' שמעון שוורצפוקס. עורכים: יוסף הקר וירון הראל. ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"א. 426+XXII עמ'. (02-6783554)
עשרים וכמה מאמרים חשובים חוברו ולוקטו לכבודו של פרופ' שמעון שוורצפוקס שהגיע לגבורות. פרופ' שוורצפוקס הוא היסטוריון יליד אלזס שבצרפת, העוסק בעיקר בחקר יהודי צרפת מתקופת ה'ראשונים' ועד ימינו – אך מצודתו פרוסה על תחומי היסטוריה רבים נוספים. בין הכותבים נמצא פרופ' יצחק זימר שדן במנהג האשכנזי העתיק של 'מתנת יד', בו הש"ץ מברך את המתפללים ביום האחרון של כל אחד משלושת הרגלים והם מצידם נודרים צדקה לעילוי נשמת קרוביהם שנפטרו, מנהג שצורפה אליו כבר בזמן קדום תפילת הזכרת נשמות, וחתנו (של פרופ' זימר) פרופ' שמחה עמנואל דן במקרה מעניין ובו לשתי שאלות שנשאלו בזמנים שונים ניתנה תשובה אחת: קונטרס תשובות שכתב רבי אלחנן בנו של ר"י הזקן הגיע לידיו של מהר"ם מרוטנבורג, שהוסיף לו דברים משלו ושלח אותו כתשובה לתלמידו הרא"ש, אך סידרת טעויות העתקה של תלמידיו גרמה לכך שבמשך דורות סברו שמדובר על תשובה שנכתבה כולה ע"י מהר"ם מרוטנבורג עצמו. פרופ' חיים סולוביצ'יק (בן הגרי"ד זצ"ל) כותב מאמר מרתק ובו בירורים על מנהגי היהודים באשכנז הקדומה, ובו בין השאר מתוארים כמה פרטים ממנהגי השחיטה באשכנז לפני כ-1200 שנה על פי מכתב נאצה נגד היהודים שכתב אגובארד, ארכיבישוף העיר ליאון, לקיסר לואי 'החסיד'; מלאכת מחשבת ממש. רשימה ובה מאות ספריו ומאמריו של בעל היובל מסיימת ספר חשוב זה.


כנישתא. 4. מחקרים על בית הכנסת ועולמו. בעריכת יוסף תבורי. רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר אילן ומכון לנדר – מרכז אקדמי ירושלים, תש"ע. שמב+37 עמ'. (03-5318575)
הרב פרופ' יוסף תבורי הוא מגדולי המומחים בעולם בנושאי תולדות התפילה בישראל וחקר התפילה. נוסף לספריו ומחקריו ה'פרטיים' הוא המייסד והעורך של 'כנישתא', קובץ היוצא מזמן לזמן ומרכֵז בתוכו מחקרים מאלפים בנושאי התפילה ובית הכנסת. בקובץ הרביעי שיצא לפני שנה נמצאים כתריסר בירורים ומאמרים העוסקים בתקופה של כאלפיים שנה, מבדיקת והשוואת נוסחאות התפילה שנמצאו בחפירות קומראן סמוך לים המלח, ששימשו ככל הנראה את האיסיים – ועד לבירורים בעניין מנהגי בתי כנסת בני זמננו. כך למשל הרב ד"ר אלי גורפינקל במאמר ארוך (למעלה משישים עמודים!) דן בנוסחאות השונות של 'אני מאמין', קיצור י"ג העיקרים של הרמב"ם שרגילים האשכנזים לאומרו בסוף התפילה, ושל הפיוט 'יגדל אלוקים חי' שמכיל גם הוא את תמצית העיקרים הנ"ל, ומצביע על כך שהעובדות מוכיחות שעיקרי הרמב"ם האלו אומצו ע"י מתפללי הדורות, למרות שהרבה כללים ופרטים מדברי הרמב"ם בי"ג עיקריו שנויים במחלוקת בין ראשונים ואחרונים. ד"ר רון קליינמן דן במנהג מכירת העליות והתפתחותו במשך הדורות, בכיבודים השונים וב'מחירם', ובעצם בתהליך שכולנו מכירים אותו מדי שבת בשבתו בווריאציות שונות. הוא מתאר את תולדות מכירת המצוות באשכנז ומחוצה לה, התנגדויות שונות שעלו במשך השנים למנהג זה והשפעתן על שינויים שחלו במנהג, בוחֵן לְמה שימשו כספי מכירת המצוות בקהילות השונות בתקופות השונות, דן בעניין המנהג של מכירת המצוות עבור אדם אחר ובמנהג הרווח היום 'למכור' את המצוות שלא עבור תמורה כספית, ועוד. ד"ר חיים טלבי עוסק בהשתלשלותה של מצות קריאת 'שנים מקרא ואחד תרגום', ומראה על חשיבותה להטעמת ידע בסיסי בתורה במשך הדורות. בין השאר הוא דן בתולדותיו של ביטול המנהג הקדמון לתרגם בזמן קריאת התורה פסוק אחר פסוק (שנוהגים אותו עתה רק חלק מקהילות תימן), מנהג שכבר הגאונים זעקו על ההתרופפות שחלה בו, עד שבעלי התוספות 'קִבְּעוּ' את המנהג הקיים היום שלא לקרוא תרגום בציבור, ואף מצאו לביטולו הצדקה הלכתית. קיים בעניין זה תקדים בלתי-מצוי של שינוי הלכה קדומה בזרוע, הלכה שנהגה בקביעות בציבור במשך אלפי שנים, ולאו מילתא זוטרתא היא. מאמר אחד עוסק בפיתוחו של נוסח התפילה הרפורמי בארץ ישראל; מתברר שכמה קהילות 'מתקדמות' בארץ הקימו צוותים שעורכים את נוסח הסידור כפי טעמם של בני הקהילה, גורעים ומוסיפים מהנוסח המקובל על פי עקרונות אידיאולוגיים ותיאולוגיים שונים, כך שהנוסח שונה לעיתים מבית כנסת אחד למשנהו. הכותב מספר שבשנים האחרונות אנשי 'התנועה ליהדות מתקדמת' בעולם מתקרבים יותר ויותר לכיוון מסורתי יותר, ולא רק בנוסח התפילה, ולא נשאר אלא לקוות שההתקדמות הזו לא תיעצר; שערי תשובה לא ננעלו...


אוצר מכון משה. כל ספרי 'מכון משה' בתקליטור אחד. גירסה 1.0. קרית אונו, מכון משנת הרמב"ם (מש"ה) מיסודה של עמותת 'הליכות עם ישראל', תשע"א. (03-5351119)
אין זה התקליטור הראשון היוצא לאור ובו כלולים עשרות ספרים תורניים. המיוחד שבו הוא שכל ספרי מכון מסוים אחד הופכים להיות נגישים בלחיצת כפתור לכל המעוניין. בין הספרים שבתקליטור בולטת במיוחד הסידרה הענקית של כ"ה כרכי פירוש הרב קאפח זצ"ל על הרמב"ם, שהם אוצר בלום – נוסח הרמב"ם מדויק ע"פ כתבי היד התימניים, ופירוש הכולל למעשה ארבעה חלקים – מקורות הרמב"ם והסבר שיטתו, חידושיו והערותיו של הרב קאפח עצמו, לקט פירושים מכשלוש מאות [!] מפרשי הרמב"ם, ומנהגי תימן בכל נושא מדובר. לצד הפירוש הנזכר על הרמב"ם נמצאים בתקליטור בין השאר תשעת כרכי הקובץ 'מעגלי צדק', הכוללים הרצאות שנישאו בכינוסים העולמיים השנתִיים לדיני ממונות שעורך הרב רצון ערוסי שליט"א ראש המכון, ספרי קדמוני-קדמונים כפירושי רס"ג על התנ"ך למשל, ועוד עשרות ספרים, רבים מהם מאת גדולי תימן. המִמשק ותוכנת החיפוש זהים לאלו של 'אוצר החכמה', והם מאפשרים לראות את דפי הספר כפי שהם ולהדפיסם – וגם לחפש מילים וביטויים בתוכן הספרים, להוסיף הערות ועוד. יהי רצון שילכו עוד מכונים והוצאות ספרים בעקבותיו של 'מכון משה'.


מוות מוחי-נשימתי. מדריך למידה ומשאבי ידע להוראה. כתיבה ועריכה: הרב פרופ' אברהם שטינברג והרב פרופ' יגאל שפרן. ירושלים, הוצאת 'מרחבים' – מרכז תורני ליהדות וחינוך, תשע"א. 128 עמ'. (02-6536550)
עוד לא שככו הדי הוויכוח הציבורי, שעלה לעיתים לטונים גבוהים, בעניין היוזמה לנפֵק כרטיס תורם-איברים חדש בשם 'בלבבי', במקביל לכרטיס 'אָדי' הוותיק. ויכוח זה גילה רק טפח אחד מנושא עדִין זה, שחיי אדם, עקרונות הלכה, דרכי מוסר, רגישויות אישיות, וגם – איך לא – קצת ענייני פוליטיקה ויחסי כוחות ציבוריים, חברו בו. הציר המרכזי של הכרטיס החדש הוא הרעיון שבמקום 'איש דת מטעם המשפחה' כפי האופציה המעורפלת המצויה בכרטיס אדי – תהיה לפונים בשעת הצורך כתובת ברורה: עמותת 'ערֵבים', 'ועד רבנים ורופאים לענייני השתלות' שהתמקצעו בנושא הזה, שאליהם מפנה כרטיס 'בלבבי'. קבוצת רבנים ורופאים זו, הנגישה 24 שעות ביממה, תוכל לסייע למשפחה מצד אחד ולממסד הרפואי מצד שני להגיע לתוצאה מושכלת של תרומת אברי ההרוג, ה' ישמור, להצלת חולים שחייהם תלויים להם מנגד, שמאות מהם מחכים יום יום להשתלה, ורבים מהם מתים מפני שלא נמצאו להם 'חלקי חילוף' בזמן. הרבנים שטינברג ושפרן, מראשי הפעילים בתחום זה, מציגים בספר בשפה ברורה ופשוטה את כל החומר המציאותי וההלכתי בפרשה חשובה ורגישה זו. יש בו מידע חשוב-ביותר לאלו שמחזיקים כרטיסים משני הסוגים, ובעיקר לאלו שעדיין לא...

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' יולי 26, 2012 2:10 pm

עוד שלוש סקירות:

אָשִׂיחָה. עיונים בסוגיות עמוקות באמונה ודעת אלוקים בארץ. העורך: הרב אמיר דוּמָן. כוכב השחר, הישיבה הגבוהה 'נעם שיח', תשע"א. 191 עמ'. (02-9400473)
אין כמעט ישוב ביו"ש שאין בו מוסד חינוכי-תורני, קטן או גדול. בחוברת זו נמצא לקט ראשון של עבודות תורניות-ספרותיות בענייני אמונה מאת רבני ותלמידי הישיבה המיוחדת שבישוב כוכב השחר שבמזרח בנימין, בין בית-אל לבקעת הירדן. עיקר עיסוקם של תלמידי הישיבה, אברכיה ורבניה הוא כמובן לימוד בעיון של ש"ס ופוסקים. בצד לימוד זה, השילוב של הליכה בדרך אמונית סלולה בעקבות מרן הראי"ה ובנו הרצי"ה זצ"ל (ישיבת 'נעם שיח' נחשבת אחת מ'בנותיה' של ישיבת 'הר המור') עם אווירה רוחנית פתוחה וחופשית, מאפשר לכל רב ותלמיד בישיבה למצוא את נתיבו בעבודת ה'; כך מצמיחה הישיבה פירות חינוכיים איכותיים-במיוחד.
שני מאמרים עמוקים וארוכים הם פרי עטו של ראש הישיבה הרב אמנון ברדח. במאמר הראשון הרב עוסק במצות התוכחה, הכֹּה-קשה לקיום בימינו. לדעתו מבוססים כל תוכחה ציבורית או תיקון חינוכי על ארבעה יסודות: אֵמון בתהליכי התיקון, שימוש בכוחו הרב של הדמיון לתיקון האדם והאומה ולהשראת השכינה עליהם, מחויבות להלכה המיישרת את דרכי התשובה, ו'דעת אלוקים' שמביאה לדבקות בה'. במאמר השני עוסק הרב בהרחבה בענייני מידת הענווה.
מאמר המנתח במישור החינוכי-אמוני את פרשת דוד ואביגיל כתב חברו לראשות הישיבה (שהתמנה לאחרונה גם לרב הישוב 'כוכב השחר') הרב אוהד קרקובר; הרב קרקובר מגלה במאמרו את סודהּ של אביגיל, אותו לימדה את דוד בפגישתם 'בסתר ההר': סבלנות ענוותנית כלפי הנהגת ה', המתנה לקיום רצון ה' מתוך ציפייה לישועה, והתרחקות מדחיקת הקץ. מאמר אחר הוא למעשה סיפור דמיוני שכתב העורך הרב דומן, ר"מ בישיבה, המתאר את הקשרים המיוחדים וההיזון-ההדדי שבין שומר בית המדרש של שמעיה ואבטליון המבקש את שכרו - לבין הִלֵל הצעיר העני שנפשו חשקה בתורה; ל'פְּנים' ול'חוץ' האגדתיים וההלכתיים תפקיד מרכזי בסיפור הזה, והדברים מעוררים מחשבה רבה.


מְבַקְשֵי פָנֶיךָ. שיחות עם הרב אהרן ליכטנשטיין. מאת חיים סבתו. עריכה: אייל פישלר. תל אביב, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תשע"א. 296 עמ'. ([email protected])
רעיון מבריק נצנץ בלבו של הרב חיים סבתו שליט"א, מראשי ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים וסופר ידוע, והוא לחשוף את עולמו האישי והרוחני, התורני והמוסרי, של הרב אהרן ליכטנשטיין שליט"א, ראש ישיבת ההסדר 'הר עציון' באלון שבות, ובמקביל גם את עולמו-שלו. שניהם, המראיין והמרואיין, הם מתלמידי החכמים הבולטים בציבור הדתי-לאומי והעמידו תלמידים לאלפים, ומצורפת לידיעותיהם המופלגות בתורה, להתמדתם, לאמונתם העמוקה ולדקדוקם במצוות, גם רחבות אופקים לא-מצויה, חריגה אפילו בציבור התורני-לאומי שהם ממנהיגיו.
עשרים פגישות, עשרות שעות שיחה שהוקלטו ומאות שעות עריכה וסידור, הביאו בסופו של דבר להופעתו של ספר מיוחד במינו, מהודר ומושקע, ובו דעותיהם, מחשבותיהם, סדרי עדיפויותיהם וערכיהם של שני יהודים גדולים אלו שליט"א. ח"י הפרקים שבספר פותחים לנו צוהר לבתי המדרש המגוונים ולגדולי התורה שאצלם נתגבשה דמותו של הרב ליכטנשטיין, שבין רבותיו נמנים רבי יצחק הוטנר, רבי אהרן סולוביצ'יק, ומעל כולם מורו-חותנו הגרי"ד סולוביצ'יק, זכר כולם לברכה, ופותחות לפנינו דילמות מוסריות-הלכתיות בנות דורנו, שלגבי חלקן דעותיו של הרב ליכטנשטיין אינם מקובלות גם על רבים מתלמידיו, כשעם זה הם אינם מסופקים כלל בגדלותו בתורה ובמוסר של רבם – והוא מצידו מקבל ללא היסוס את זכותם לחשוב אחרת...
הספר אינו ראיון עיתונאי נרחב, או סידרת נאומים כבדי-סבר שהועלו על הכתב; הוא מציג לפני הקוראים סיעור-מוחות אמיתי ופתיחת לבבות כֵנה של שני יהודים יראים ושלמים, מעמיקי-חשיבה, בעלי ידע במדע ובחכמה - ובעיקר תלמידי חכמים מופלגים, שניכרת המודעות שלהם לאחריות הגדולה המוטלת על כתפיהם – חינוך דורות לתורה, למצוות, לגדלות רוח, לנשיאה בעול, לתיקון עולם במלכות שד-י.
מדהים לראות איך נפגשים ונוגעים זה בזה עולמות רוחניים שבסיסם-לכאורה כה רחוק: למדן עילוי במיטב שנותיו, נכד לסב מגדולי חָלֵבּ, שנולד במצרים ועשה את ילדותו במעברת בית מזמיל בירושלים, למד בישיבת 'הסדר' ולחם במלחמות ישראל; ולידו גאון תורני בגבורותיו, שגדל בארה"ב, מילא כריסו בתורה וחכמה בישיבות ובאוניברסיטה, ונישא לבת אחד מגדולי הדור, נצר לשושלת גאוני בריסק. הכבוד ההדדי שבין המראיין והמרואיין, הפיקחות המיוחדת של שניהם, ההתנסחויות המדויקות והלא-מתחמקות, והעדינות האצילית שחינה משוך על פני כל הספר, מחייבים לגשת אליו בקריאה איטית, עם הפסקות מתוזמנות, כדי שהקיבה הרוחנית שלנו, שלעיתים אינה רגישה מספיק, תוכל לעכל את האיכויות המיוחדות של ספר זה פרק אחרי פרק, עניין אחרי עניין.
נדמה לי שמעולם לא נכתב ספר כזה או דומה לו, מעולם לא הסכימו תלמידי חכמים מרביצי תורה לפתוח את עולמם הרוחני והדתי לפני העולם כולו, להציג בכנות כה רבה את דעתם על תורה, עם ועולם, ענייני נצח ושאלות אקטואליה.


חכמה פנימית וחכמה חיצונית. בין ישראל ליוון, על פי המהר"ל ובית מדרשו. מאת הרב צבי אינפלד. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"א. 247 עמ'. (02-6526231)
חז"ל התנגדו ללימוד חכמת יוון. בכמה מקומות בתלמוד אף מוטחת הקללה 'ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית', החכמה שהחשיכה את עיניהם של ישראל כפי שקובע המדרש. מצד שני שיבחו חז"ל את מלכות יוון 'אשר אין בה מום', ואת 'יפיפותו של יפת' שמקומו האמיתי הוא 'באוהלי שֵם'.
מה אם כן אסרו חז"ל בדיוק? לְמה בדיוק התנגדו כל כך? האם לכל פילוסופיה וחכמה שמקורן בגישה האלילית והשכלתנית היוונית – או רק לרמיזות ומליצות מתוחכמות ולחכמת האסטרולוגיה, עניינים הנמצאים בשולי התרבות היוונית? האמנם מתנגדת התורה גם לידיעת המדע, שיסודותיו ה'מודרניים' נמצאים גם הם בתרבות יוון?
המהר"ל היה הראשון מגדולי ישראל שהבחין בבירור בין ההיגיון היווני הפסול - לבין המדע הכשר. הרב אינפלד מציג בספר זה בעשרה פרקים נרחבים את משנתו של המהר"ל בנושא, מנתח את מקורותיו, ואף מסיק מסקנות אקטואליות לדורנו.

בינה נא זאת!
הודעות: 100
הצטרף: ו' מאי 04, 2012 10:43 am

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי בינה נא זאת! » ה' יולי 26, 2012 5:11 pm

הקיק כתב:חכמה פנימית וחכמה חיצונית. בין ישראל ליוון, על פי המהר"ל ובית מדרשו. מאת הרב צבי אינפלד. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"א. 247 עמ'. (02-6526231)
חז"ל התנגדו ללימוד חכמת יוון. בכמה מקומות בתלמוד אף מוטחת הקללה 'ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית', החכמה שהחשיכה את עיניהם של ישראל כפי שקובע המדרש. מצד שני שיבחו חז"ל את מלכות יוון 'אשר אין בה מום', ואת 'יפיפותו של יפת' שמקומו האמיתי הוא 'באוהלי שֵם'.
מה אם כן אסרו חז"ל בדיוק? לְמה בדיוק התנגדו כל כך? האם לכל פילוסופיה וחכמה שמקורן בגישה האלילית והשכלתנית היוונית – או רק לרמיזות ומליצות מתוחכמות ולחכמת האסטרולוגיה, עניינים הנמצאים בשולי התרבות היוונית? האמנם מתנגדת התורה גם לידיעת המדע, שיסודותיו ה'מודרניים' נמצאים גם הם בתרבות יוון?
המהר"ל היה הראשון מגדולי ישראל שהבחין בבירור בין ההיגיון היווני הפסול - לבין המדע הכשר. הרב אינפלד מציג בספר זה בעשרה פרקים נרחבים את משנתו של המהר"ל בנושא, מנתח את מקורותיו, ואף מסיק מסקנות אקטואליות לדורנו.


איך היה מתקבל ספר באותו נושא, אילו היה נכתב בידי מי שיש לו רק ידע בחכמת יוון - ואין לו שמץ הבנה בחכמת ישראל?

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » ה' אוגוסט 02, 2012 4:20 pm

עוד שלוש סקירות:

מרחוק. פרקי אמונה במבחן משבר. הרב אריה הנדלר. שעלבים, 'משעול', תשע"א. 336 עמ'. (08-9276593)
הרב אריה הנדלר שליט"א, סגן ראש ישיבת ה'הסדר' בשעלבים ואחד מבכירי המדריכים של קבוצות בני הנוער בדרכי פולין האבלות, החליט לאחר אין-ספור מסעות, שיחות, 'התוועדויות', הרצאות ושאלות ותשובות, להציג עלֵי-ספר את עיקרי משנתו החינוכית-תורנית בנושא השואה והאמונה. כשמול עיניו עומדות עיניהם הבורקות של בני הנעורים מבקשי האמת, אלו שתמימותם עדיין לא ניזוקה, כתב הרב ספר שכולו אמונה ודרכי התמודדות עם משברים בכלל – ועם השאלות שמעמידה בפנינו שואת יהודי אירופה בפרט.
מול העיקרון הגדול של 'לוּ ידעתיו – הֶייתיו', שעוצר את המאמין מלשאול שאלות קשות-מדיי כדי לא להוריד את ריבונו של עולם לדרגת בן אנוש ח"ו – קיים הצורך האנושי הגדול, שבא לידי ביטוי בכל הדורות, לדעת את ה' ולהתקרב אליו, צורך שמכריח את המאמין לנסות להציץ מעט 'מאחורי הפרגוד' כדי להבין, עד כמה שאפשר, את דרכי ה' בעולם. בדיוק בתפר הזה נכנס הספר החשוב הזה; המחבר, בעדינות ובחכמה, הולך במעֵין 'רצוא ושוב' - צעד קדימה וצעד אחורה, מגלה ומכסה, משיב ושוב שואל, כאשר דבריו משולבים בסיפורי צדיקים ובמשלי עמים, במאמרי חז"ל ובפשטות מתחדשים במקרא, בתיאורים היסטוריים ואף בנגיעות אישיות פה ושם. 'מלווים' את הספר גדולי החסידות מכאן – ואיוב התנ"כי מאידך, הסופר אלי ויזל - ור' שלוימ'לה קרליבך, מכולם בונה הרב הנדלר בנין של אמונה, של חינוך, של בגרות, של עמידה מלֵאת-ענווה מול ריבונו של עולם – ומלֵאת הכרת ערך החיים, ערך התורה, ערך האמונה, ערך התפקידים הרבים המוטלים עלינו, מאמינים בני מאמינים, לאורך ימים ושנים.
העימוד והגרפיקה של כל ספר כמובן שאינם העיקר – הם רק הכלי שאוגר את התוכן; אולם ניכר בספר הזה שתשומת לב רבה מאוד הוקדשה לדרך הצגת הדברים לפני הקוראים, לא רק בסגנון ובתוכן – אלא גם בעימוד הרגיש, בעיטורים, בשער המיוחד, ואף בצבע הארגמן של האותיות, הבולטות ו'צועקות' מעל גבי נייר הכרומו המבריק.
הרב הנדלר מגדיר את הספר הזה יותר כשיחות-נפש מאשר כהרצאות מלומדות. חינוך יש כאן – ולא מחקר או הוראה. נדמה לי שמי שיקרא את הספר הזה לקראת תשעה באב יוכל להפיק תועלת רבה ממנו, ואין צורך לומר שהדברים נכונים כאשר מדובר על הכנה למסע 'שורשים' והכרת השואה בעקבות אבותינו ואחינו. אולם הרבה מעבר לזה – עשוי להיות לסֶפֶר תפקיד חשוב גם כפתיחה לחיים של אמונה, של התמודדות, של עמידה מול ה' לכל אורך ימינו.


זיכרון בספר. קורות השואה במבואות לספרות הרבנית. עורכים: אסף ידידיה, נתן כהן, אסתר פרבשטין. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תשס"ח. 320 עמ'. (02-6277863)
בספר שני חלקים: כמניין מחקרים על הנצחת השואה בספרים תורניים, על ייחס הניצולים לזיכרון ולאמונה, על דרך הזכרת האסון המתקרב במבואות לספרים שיצאו לאור טרום-השואה; על לקחי השואה כפי שהתפרסמו בספרים תורניים לאחריה, על מעמד הרבנים בשואה ועל זיכרונותיהם של כמה רבנים, ועוד. בהמשך מתפרסמים שבעה מבואות מייצגים לספרים תורניים שבהם מוזכרים מאורעות השואה מתוך סוגה ספרותית מיוחדת זו, של רבנים שמקורם בפולין, ברומניה ובאוסטריה, וכן מאת רב שלחם עם הפרטיזנים ומאחד מרבני 'שארית הפליטה' – השרידים שנאספו במחנות פליטים אחרי השואה, ורבים מהם קיימו בגופם את הפסוק 'לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'' ממש כפשוטו. העריכה המוקפדת והמפתח המפורט עושים מִּסֶפֶר זה לא רק חוויה רוחנית, שאֵבל והתרגשות משולבים בה עד בלי הכר, אלא גם ספר מחקרי-תורני ממדרגה ראשונה, שמציג בפני המתעניין בקורות השואה את הפן הרוחני של אנשי האמונה בשואה, פן שאינו קיים כמעט לצערנו בספרי ההיסטוריה הקלאסיים על השואה.



לעבדך באמת. לדמותו ולדרכו של הרב יהודה עמיטל. עורכים: ראובן ציגלר וראובן גפני. אלון שבות, הוצאת ישיבת הר עציון ו'ספרי מגיד' של הוצאת קורן, תשע"א. יד+427 עמ'. (02-6330530)
כשבעים הספדים ומאמרי הערכה ומכתבי זיכרון נאספו בקובץ זה סביב לדמותו המיוחדת של ראש ישיבת הר עציון הרב יהודה עמיטל זצ"ל, והם נערכו ביד אמונה, בעין טובה ובלב אוהב. רבנים ובני משפחה, תלמידים ושכנים, סופר ידוע ונשיא המדינה, ראשי ישיבה ואנשי אקדמיה, ואף מזכירה ובת תלמיד שנעדר במלחמת יום הכיפורים והליווי של הרב עמיטל החזיק וחיזק את כל המשפחה, כל אחד ואחת מנקודת מבטו ומזווית ראייתו מתארים את הדמות הגדולה הזו ואת השפעתה עליהם, את הרב עמיטל 'הנגלה' ואת הרב עמיטל 'הנסתר'. כלולים בדברים תיאור פועלו בייסוד הישיבה, ביצירת הקשר המיוחד בין בני ישיבות ההסדר לצה"ל ובהקמת דור של בני תורה בעלי גוון מיוחד, ומתואר כמובן שיתוף הפעולה היוצא-מן-הכלל בינו לבין חברו הרב ליכטנשטיין שליט"א, אותו הזמין להצטרף אליו לראשות הישיבה שנים ספורות לאחר הקמתה. הכותבים מתארים את דרך לימודו ואת דרך פסיקתו, את מנהיגותו ואת הגותו, את יחסיו עם הסובבים אותו ועם העובדים תחתיו, וכמובן את הקשר המיוחד שלו עם תלמידיו, קשר שלא ניתק גם שנים רבות אחר שעזבו את בית המדרש. עוד דיו רב נותר בקולמוסם של העורכים, עוד עשרות מאמרים והספדים ומכתבים היו מונחים לפניהם, אך בכישרון רב הם הצליחו לגוון - בלי להעמיס, לפרושׂ יריעה רחבה - בלי לעייף. אשרי האיש שבתום שנה בלבד מאז פטירתו הוא זוכה למצבה-ספרותית מכובדת כל-כך. תנצב"ה.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צביב » ו' אוגוסט 03, 2012 2:51 am

הקיק כתב:ועוד שלוש סקירות:

למשל עניין הגמלים:
ומוצגות עשרות ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות לקדמות השימוש בגמלים במזרח התיכון, כולל צילום של חריטות בסלעי מדבר סיני ובהן ציורי גמלים ב'פוזות' שונות שהוכח שהן מתקופת הפרעונים ומתקופת הברונזה הקדומה, הרבה לפני ימי האבות.

ילקוט שמעוני פרשת וישלח
אמר רבי לוי אילו היית מחזר בכל אהלי קדר אין את מוצא גמלים מניקות ובניהם שלושים
ראה עושרו של יעקב

הרי שהיה נדיר

תוכן
הודעות: 6436
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי תוכן » ו' אוגוסט 03, 2012 11:14 am

הנדירות היה למצוא שייך אחד עם שלשים גמלים מניקות, לא שבסך הכל לא היו שלשים גמלים מניקות.

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צביב » ו' אוגוסט 03, 2012 4:35 pm

גם כך חשבתי מתחילה [אומנם יעקב אבינו הביא מעשר -היו לו 300]
ומ"מ כאן נראה קצת כיצד לומדים ארכיאולוגיה עם שכל ישר
בימי רבי לוי הגמל נדיר, ובתורה כתוב שהיו גמלים -הרי שהיה עשיר

צביב
הודעות: 1880
הצטרף: א' מרץ 04, 2012 2:02 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי צביב » א' אוגוסט 05, 2012 1:23 am

תוכן כתב:הנדירות היה למצוא שייך אחד עם שלשים גמלים מניקות, לא שבסך הכל לא היו שלשים גמלים מניקות.

אכן כדברי הרב תוכן וכמ"ש בשמואל א' ל' י"ז שהיו ארבע מאות גמלים

הקיק
הודעות: 401
הצטרף: ד' אפריל 27, 2011 11:51 pm

Re: 'קריית ספר' - סקירות ספרים קצרות

הודעהעל ידי הקיק » א' אוגוסט 05, 2012 6:20 pm

בינה נא זאת! כתב:הקיק כתב:
חכמה פנימית וחכמה חיצונית. בין ישראל ליוון, על פי המהר"ל ובית מדרשו. מאת הרב צבי אינפלד. ירושלים, מוסד הרב קוק, תשע"א. 247 עמ'. (02-6526231)
חז"ל התנגדו ללימוד חכמת יוון. בכמה מקומות בתלמוד אף מוטחת הקללה 'ארור אדם שילמד לבנו חכמת יוונית', החכמה שהחשיכה את עיניהם של ישראל כפי שקובע המדרש. מצד שני שיבחו חז"ל את מלכות יוון 'אשר אין בה מום', ואת 'יפיפותו של יפת' שמקומו האמיתי הוא 'באוהלי שֵם'.
מה אם כן אסרו חז"ל בדיוק? לְמה בדיוק התנגדו כל כך? האם לכל פילוסופיה וחכמה שמקורן בגישה האלילית והשכלתנית היוונית – או רק לרמיזות ומליצות מתוחכמות ולחכמת האסטרולוגיה, עניינים הנמצאים בשולי התרבות היוונית? האמנם מתנגדת התורה גם לידיעת המדע, שיסודותיו ה'מודרניים' נמצאים גם הם בתרבות יוון?
המהר"ל היה הראשון מגדולי ישראל שהבחין בבירור בין ההיגיון היווני הפסול - לבין המדע הכשר. הרב אינפלד מציג בספר זה בעשרה פרקים נרחבים את משנתו של המהר"ל בנושא, מנתח את מקורותיו, ואף מסיק מסקנות אקטואליות לדורנו.


איך היה מתקבל ספר באותו נושא, אילו היה נכתב בידי מי שיש לו רק ידע בחכמת יוון - ואין לו שמץ הבנה בחכמת ישראל?


סליחה על האיחור בתגובה: אם המחבר היה מתיימר לנתח בעצמו את חכמת יוון והשוואתה לחוכמת ישראל - היה מקום לקושיא, אבל כשהוא רק מתאר ומנתח את דברי המהר"ל - לא עליו תלונתך. כנלענ"ד. הק' יואל


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 552 אורחים