ברסלב כתב:עוד מצאתי אצלי, בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלול.
ולא בדקתי את הדברים עתה לעומק.
אלא ממה שמצאתי בכתובים.
חכם באשי כתב:לא. לא. בכלל לא.
לא הבנתי מדוע סברת כך.
ובעיקר, הפייטנים בכלל לא אחזו משיטת ה'לשיטתיה'... הם לא חששו לנקוט שתי דעות מדרשיות מנוגדות באותו פיוט ובסמיכות זו לזו!
מבי מדרשא כתב:מנחם, אם לא כאן המקור להאריך אימתי. כיצד יפרנס הרמב"ם את המשנה המפורשת דפי האתון נברא בערב שבת? ואף הרמב"ם בפיה"מ לא הזכיר ענין זה.
ולענין האליגוריה בדורות הראשונים וחרמות הרשב"א עליהם. החפץ להחכים בענין יוכל לעיין בהקדמה שנכתבה ללהוצאת אופק לפי' המאירי על פרקי אבות, האריכו שם לבאר דברי החרמות עניניהם וכו'.
ברסלב כתב:הרב חכם באשי
ארשה לי להעלות מה שיש עמי בכתובים
כתבו המפרשים שפיוט זה מיוסד על דברי המדרש שנביא לקמן "שכל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו" אלא שיש מן המפרשים שהבינו שכונת המדרש, וכן כונת הפייטן בפיוט שלפנינו, שכל הניסים הנזכרים נעשו בליל ראשון של פסח, ולענ"ד הדברים צריכים בירור.
איתא בבמדבר רבה פ"כ "ויבא אלוקים אל בלעם לילה" ה שאמר הכתוב, "ליל שמורים הוא לה'.. הוא הלילה הזה" כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו, "ויבא אלוקים אל לבן בחלום הלילה" "ויבא אלוקים אל אבימלך בחלום הלילה" "ויהיה בחצי הלילה" וכתיב, "ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה" "ויחלק עליהם לילה" וכן כולם" עכל". וכן הוא בתנחומא בפרשת בלק בשינויים קלים וללא הפסוק, "ויהי הענן והחושך" (אלא שבתנחומא החדש הגירא היא "כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים, בלילה פסח היו" אבל יותר נראה כגירסא שלפנינו כמו שנבאר לקמן).
מדברי המדרש מוכח, לכאורה, שאין כוונתו לומר שכל הניסים נעשו בליל ראשון של פסח, א. כי הפסוק "ויהי הענן והחושך" נאמר בקריעת ים סוף בליל שביעי של פסח ולא ביום ראשון של פסח. ב. מעשה בלעם שעליו נסובו דברי המדרש. לא יתכן שהיה בפסח, שהרי אהרן הכהן מת "בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש" ומיתת אהרן שהיתה בחודש אב היתה קודם מעשה בלעם ובאותה שנה בשבט או באדר מת משה רבינו, ובי' ניסן עברו את הירדן ונכנסו לא"י וא"כ מעשה בלעם היה בין אב, לשבט או אדר, שאחריו, ולא בפסח, והעירני הארדמו"ר ... שליט"א שבבמ"ר פי"ט עה"פ "ופנו ויעלו" כתוב בפרוש שמלחמת סיחון עשו באלול... ואחר הרגל מלחמת עוג. וכן הוא בתנחומא שם. ובדברי חיים פרשת בלק כתב בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלו. ג. לעת המדרש רבה והתנחומא גם מעשה אבימלך לא היה לכאורה בליל ראשון של פסח, שהרי מעשה אבימלך היה לאחר ביאת המלאכים אל אברהם אבינו לאלוני ממרא וביאת המלאכים היתה לדעתם בט"ו בניסן וא"כ ברור שאברם אבינו לא היה בגרר בליל ט"ו של שנה זו. ולשנה הבאה בט"ו ניסן נולד יצחק ולא מסתבר שבלילה שקודם ללידת יצחק, היתה שרה אמנו בבית אבימלך, מכל הנ"ל נראה, לכאו' שכוונת המדרש לומר, שלילה הוא זמן שנעשו בו ניסים לצדיקים ולא דוקא בליל פסח.
המשך יבוא אי"ה
מקור צוה"ל חלק המקורות העומד להופיע בעז"ה
הזכויות שמורות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 26 אורחים