פרשת בלק | מתי זה היה

[בגולה]

בקיצור, אתה רוצה לעשות לשיטתיה, שלכן לא הזכיר יניי ב'אז רב נסים' את מעשה בלעם, שהרי לדעתו היה זה בחשון.

[חכם באשי]

לא. לא. בכלל לא.
לא הבנתי מדוע סברת כך.
ובעיקר, הפייטנים בכלל לא אחזו משיטת ה'לשיטתיה'... הם לא חששו לנקוט שתי דעות מדרשיות מנוגדות באותו פיוט ובסמיכות זו לזו!

[ברסלב]

מצאתי רשום אצלי כך, מעשה בלעם שעליו נסובו דברי המדרש לא יתכן שהיה בפסח, שהרי אהרן הכהן מת בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש, (במדבר ל"א, כ"ד) ומיתת אהרן שהיתה בחודש אב היתה קודם מעשה בלעם, כדמוכח בר"ה (ב' ע"ב) ובאותה שנה בשבט או באדר (עיין ילקוט בשלח רמז רס"א, ויהושע רמז ט"ו על הפסוק וישבות המן, והובא במ"א סימן תק"פ) מת משה רבינו (עין ר"ה שם), וביו"ד ניסן עברו את הירדן ונכנסו לא"י (יהושע ד, י"ט) וא"כ מעשה בלעם היה בין אב לשבט או אדר שאחריו ולא בפסח.
ע"כ.

[ברסלב]

עוד מצאתי אצלי, בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלול.
ולא בדקתי את הדברים עתה לעומק.
אלא ממה שמצאתי בכתובים.

[בגולה]

עוד מצאתי אצלי, בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלול.
ולא בדקתי את הדברים עתה לעומק.
אלא ממה שמצאתי בכתובים.

הו"ד לעיל.

[בגולה]

לא. לא. בכלל לא.
לא הבנתי מדוע סברת כך.
ובעיקר, הפייטנים בכלל לא אחזו משיטת ה'לשיטתיה'... הם לא חששו לנקוט שתי דעות מדרשיות מנוגדות באותו פיוט ובסמיכות זו לזו!

צודק וברור, שכחתי לרגע הנ"ל.

אמנם, העירני אחי הי"ו, שממה שיניי לא הזכיר ענין של בלעם ב'אז רב נסים', יש להוכיח שלא הבין כוונת המדרש שהיה זה בליל פסח, דהרי אם כן בוודאי היה מזכיר גם ענין זה.
וממילא נוכיח מדבריו, שכוונת המדרש הנ"ל אינו שכל המקומות שנזכר שם לילה היו בליל פסח, אלא שכולם היו בלילה, וכדמוכח במעשה בלעם - כטענת 'ברסלב', וכפי שעמד ע"כ בפירוש מהרז"ו שם.
אמנם דברי פירוש הרוקח, ו'מכתיבה אשכנזית', ששם מבואר שאכן היה זה בליל פסח, צ"ע מקושיית 'ברסלב'.

[בגולה]

ובאוצר מצאתי, שגם הגרח"ק שליט"א, בלמכסה עתיק, הביא דברי המדרש על פסח:

[בגולה]

ובעצם, כבר האריכו רבים על גוף הפיוט 'אז רב נסים', אם אכן כל הדברים הנזכרים שם הם נסים שנעשו בליל פסח, או 'בלילה' ולאו דווקא בפסח.
ובמדרש תנחומא הנזכר, והמדרש בבמדבר רבה, שציין אליהם המהדיר (הגרח"ק) על פי' הרוקח עה"ת, ראיתי עתה להרב י"י סטל, במילואים לספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות', מאמר ו, עמ' שכט, שהאריך בנוגע למעשה אבימלך הנזכר שם בפיוט, ובמדרש, האם היה בליל פסח, ומחלק שם בין שני המדרשים הנזכרים, שלפי המדרש תנחומא משמע שדברים הנזכרים שם היו בליל פסח, משא"כ להמדר"ר הכוונה היא שהיו בלילה.
ושם כבר מציין לדברי פי' הרוקח הנ"ל, שהביא התנחומא שהיה בפסח.
והרי כאן לפניכם העתק דבריו:

[חכם באשי]

בגולה, מי"ש!

[ברסלב]

הרב חכם באשי
ארשה לי להעלות מה שיש עמי בכתובים
כתבו המפרשים שפיוט זה מיוסד על דברי המדרש שנביא לקמן "שכל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו" אלא שיש מן המפרשים שהבינו שכונת המדרש, וכן כונת הפייטן בפיוט שלפנינו, שכל הניסים הנזכרים נעשו בליל ראשון של פסח, ולענ"ד הדברים צריכים בירור.
איתא בבמדבר רבה פ"כ "ויבא אלוקים אל בלעם לילה" ה שאמר הכתוב, "ליל שמורים הוא לה'.. הוא הלילה הזה" כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו, "ויבא אלוקים אל לבן בחלום הלילה" "ויבא אלוקים אל אבימלך בחלום הלילה" "ויהיה בחצי הלילה" וכתיב, "ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה" "ויחלק עליהם לילה" וכן כולם" עכל". וכן הוא בתנחומא בפרשת בלק בשינויים קלים וללא הפסוק, "ויהי הענן והחושך" (אלא שבתנחומא החדש הגירא היא "כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים, בלילה פסח היו" אבל יותר נראה כגירסא שלפנינו כמו שנבאר לקמן).
מדברי המדרש מוכח, לכאורה, שאין כוונתו לומר שכל הניסים נעשו בליל ראשון של פסח, א. כי הפסוק "ויהי הענן והחושך" נאמר בקריעת ים סוף בליל שביעי של פסח ולא ביום ראשון של פסח. ב. מעשה בלעם שעליו נסובו דברי המדרש. לא יתכן שהיה בפסח, שהרי אהרן הכהן מת "בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש" ומיתת אהרן שהיתה בחודש אב היתה קודם מעשה בלעם ובאותה שנה בשבט או באדר מת משה רבינו, ובי' ניסן עברו את הירדן ונכנסו לא"י וא"כ מעשה בלעם היה בין אב, לשבט או אדר, שאחריו, ולא בפסח, והעירני הארדמו"ר ... שליט"א שבבמ"ר פי"ט עה"פ "ופנו ויעלו" כתוב בפרוש שמלחמת סיחון עשו באלול... ואחר הרגל מלחמת עוג. וכן הוא בתנחומא שם. ובדברי חיים פרשת בלק כתב בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלו. ג. לעת המדרש רבה והתנחומא גם מעשה אבימלך לא היה לכאורה בליל ראשון של פסח, שהרי מעשה אבימלך היה לאחר ביאת המלאכים אל אברהם אבינו לאלוני ממרא וביאת המלאכים היתה לדעתם בט"ו בניסן וא"כ ברור שאברם אבינו לא היה בגרר בליל ט"ו של שנה זו. ולשנה הבאה בט"ו ניסן נולד יצחק ולא מסתבר שבלילה שקודם ללידת יצחק, היתה שרה אמנו בבית אבימלך, מכל הנ"ל נראה, לכאו' שכוונת המדרש לומר, שלילה הוא זמן שנעשו בו ניסים לצדיקים ולא דוקא בליל פסח.
המשך יבוא אי"ה
מקור צוה"ל חלק המקורות העומד להופיע בעז"ה
הזכויות שמורות

[חיס]

עכשיו מצאתי בספר "ברכת אברהם" על הגדה של פסח מבאר כל הענין הנ"ל.

[בגולה]

לפי הגירסה (המוטעית?) בילקוט שמעוני, מפורש שהכוונה על ליל פסח, שכתב "הזה" במקום "היה"/"היו".
דוק כי קצרתי.

[נוטר הכרמים]

מוקפץ.

[מלח הארץ]

מנחם, אם לא כאן המקור להאריך אימתי. כיצד יפרנס הרמב"ם את המשנה המפורשת דפי האתון נברא בערב שבת? ואף הרמב"ם בפיה"מ לא הזכיר ענין זה.
ולענין האליגוריה בדורות הראשונים וחרמות הרשב"א עליהם. החפץ להחכים בענין יוכל לעיין בהקדמה שנכתבה ללהוצאת אופק לפי' המאירי על פרקי אבות, האריכו שם לבאר דברי החרמות עניניהם וכו'.

המתלוצץ אתה?
וכי לא תדע שאין הרמב"ם רואה עצמו מחויב לדברי חז"ל בדברים שבאגדה?

[מתיישב]

הקפצה

[מתיישב]

הרב חכם באשי
ארשה לי להעלות מה שיש עמי בכתובים
כתבו המפרשים שפיוט זה מיוסד על דברי המדרש שנביא לקמן "שכל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו" אלא שיש מן המפרשים שהבינו שכונת המדרש, וכן כונת הפייטן בפיוט שלפנינו, שכל הניסים הנזכרים נעשו בליל ראשון של פסח, ולענ"ד הדברים צריכים בירור.
איתא בבמדבר רבה פ"כ "ויבא אלוקים אל בלעם לילה" ה שאמר הכתוב, "ליל שמורים הוא לה'.. הוא הלילה הזה" כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היו, "ויבא אלוקים אל לבן בחלום הלילה" "ויבא אלוקים אל אבימלך בחלום הלילה" "ויהיה בחצי הלילה" וכתיב, "ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה" "ויחלק עליהם לילה" וכן כולם" עכל". וכן הוא בתנחומא בפרשת בלק בשינויים קלים וללא הפסוק, "ויהי הענן והחושך" (אלא שבתנחומא החדש הגירא היא "כל הניסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים, בלילה פסח היו" אבל יותר נראה כגירסא שלפנינו כמו שנבאר לקמן).
מדברי המדרש מוכח, לכאורה, שאין כוונתו לומר שכל הניסים נעשו בליל ראשון של פסח, א. כי הפסוק "ויהי הענן והחושך" נאמר בקריעת ים סוף בליל שביעי של פסח ולא ביום ראשון של פסח. ב. מעשה בלעם שעליו נסובו דברי המדרש. לא יתכן שהיה בפסח, שהרי אהרן הכהן מת "בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחודש החמישי באחד לחודש" ומיתת אהרן שהיתה בחודש אב היתה קודם מעשה בלעם ובאותה שנה בשבט או באדר מת משה רבינו, ובי' ניסן עברו את הירדן ונכנסו לא"י וא"כ מעשה בלעם היה בין אב, לשבט או אדר, שאחריו, ולא בפסח, והעירני הארדמו"ר ... שליט"א שבבמ"ר פי"ט עה"פ "ופנו ויעלו" כתוב בפרוש שמלחמת סיחון עשו באלול... ואחר הרגל מלחמת עוג. וכן הוא בתנחומא שם. ובדברי חיים פרשת בלק כתב בשם היערות דבש שכתב בשם המדרש שבלעם רצה לקלל את ישראל בחודש אלו. ג. לעת המדרש רבה והתנחומא גם מעשה אבימלך לא היה לכאורה בליל ראשון של פסח, שהרי מעשה אבימלך היה לאחר ביאת המלאכים אל אברהם אבינו לאלוני ממרא וביאת המלאכים היתה לדעתם בט"ו בניסן וא"כ ברור שאברם אבינו לא היה בגרר בליל ט"ו של שנה זו. ולשנה הבאה בט"ו ניסן נולד יצחק ולא מסתבר שבלילה שקודם ללידת יצחק, היתה שרה אמנו בבית אבימלך, מכל הנ"ל נראה, לכאו' שכוונת המדרש לומר, שלילה הוא זמן שנעשו בו ניסים לצדיקים ולא דוקא בליל פסח.
המשך יבוא אי"ה
מקור צוה"ל חלק המקורות העומד להופיע בעז"ה
הזכויות שמורות

האם ניתן לקבל את ההמשך.
תודה למפרע

[לדורות]

ההמשך נמצא בצוה"ל חומש במדבר שהופיע לאחרונה ואינו באוצר, לתועלת החכמים בל"נ אעתיק לכאן את ההמשך לכשאפנה אי"ה.

[גל של אגוזים]

בדפדפי בחומש מק"ג של 'עוז והדר' שם קנה לו מקום נכבד הספר 'למכסה עתיק' [מהג"מ חיים קנייבסקי שליט"א] ראיתי שהביא שם עה"פ ויבא אלקים אל בלעם בלילה הזה בשם התנחומא שליל פסח היה. וכתב עלה וצ"ע.

ולכאו' קושייתו היא דכיון שבלעם בא לאחר פטירת אהרן שהיה בא' בחודש אב [כמפורש בקרא, במדבר ל"ג ל"ח] ובניסן הבא כבר היו בא"י.

אולם כאשר עיינתי בתנחומא בפנים [ז"ל, ויבא אלהים אל בלעם לילה. זש"ה ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה, כל נסים שנעשו לישראל ופרע להם מן הרשעים בלילה היה וכו'] ראיתי דקושיא מעיקרא ליתא [שהרי פשוט דאין הכוונה שהיה בליל פסח אלא שהמדרש מונה הניסים שנעשו לישראל בלילה], וצ"ע.

[לענין]

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... =40#p96110

[מה שנכון נכון]

הרח"ק הבין כן מסיום דברי המדרש "וכולם ליל שמורים" (ולכן ציין לתנחומא בובר בדוקא). אמנם גם ל' זו י"ל.

[גל של אגוזים]

מ"מ לא היה לו להביא הלשון 'ליל פסח היה' דעדיין אינו מוכרח, וי"ל.

[שמר]

ולפי הנ"ל מבואר שפיר מדוע לא נאמר לעיל מיניה (כב, ט) שבא הקב"ה לבלעם בלילה, שהרי לא היה זה "הלילה" המיוחד.