התכלת

[אפרקסתא דעניא]

הערה קלה: חרוב דהיום אינו גדל במשך שבעים שנה, ושמא לכן אינו נדיר...

[ברסלב]

החילזון מורקס דהיום אינו גדל שבעים שנה, ולכן אין זה חילזון שממנו מפיקים את התכלת.

[אראל]

לטענות אראל שלא עניתי על "שאלות קשות" שיש על המורעקס...

והעובדה שהביא ששמע מאייזיקוביץ שהאוכף שמצאו מהמורעקס הוא כגודל צפורן של אצבע - למרות שהתמונה של האוכף בשלימותו התפרסמה בכמה קונטרסים, היא כמו העובדה שבקונטרס בין תכלת לארגמן מהדורה שלישית הדפיס המחבר (ת"ח חשוב מבני ברק, שאינו חשוד על זיוף במזיד) תמונה של חלזון אחר ממיני המורעקס (שאינו צובע כלל) ולא של החלזון המדובר, ומזה ומזה יש ללמוד הרבה על רמת בירוריהם של המערערים השונים על המורעקס...

האוכף שהזכרת, עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה.... ראה לעיל הביא ידידינו ורשמי רשוותא קישור להודאת צבי קורן, שהאוכף הלז לא היה צבוע מדם המורעקס בכלל!!!
מעתה אין עוד מה לטפל בזה....

[ס''ק]

איך היו עושים בזמן חז"ל את ה"חיזור" שאחריו תפריד החמה את הברום מן האינדיג?

[ברסלב]

ראה בעלון שצירפתי שם הביא את הגמ' במנחות עם היורה וכו', ומביאו גם הרמב"ם אאל"ט.

ברור שאין זה כמו פטום הקטורת.
אך גם ברור לי שאם מישהו יעשה שמן זית כתית ללא שמרים על ידי פעולה כימית הרי זה פסול.
ועניין עשיית התכלת אם ניתן להחליף את מה שאמרו חז"ל והרמב"ם על ידי שיטות המדענים, זה נראה לי שטויות.
שהרי אף אחד אינו אומר שניתן לאפות מצות על ידי פטנט כימי על ידי המדע של היום, המאמינים שהעולם קיים ל"ע מיליון שנה עפ"ל, לפי בדיקות מימן ועוד כהנה.

[אפרקסתא דעניא]

ראה בעלון שצירפתי שם הביא את הגמ' במנחות עם היורה וכו', ומביאו גם הרמב"ם אאל"ט.

ברור שאין זה כמו פטום הקטורת.
אך גם ברור לי שאם מישהו יעשה שמן זית כתית ללא שמרים על ידי פעולה כימית הרי זה פסול.
ועניין עשיית התכלת אם ניתן להחליף את מה שאמרו חז"ל והרמב"ם על ידי שיטות המדענים, זה נראה לי שטויות.
שהרי אף אחד אינו אומר שניתן לאפות מצות על ידי פטנט כימי על ידי המדע של היום, המאמינים שהעולם קיים ל"ע מיליון שנה עפ"ל, לפי בדיקות מימן ועוד כהנה.

למה ברור לך שאם מישהו יפיק שמן זית זך מתוך הזית שלא באמצעות כתישה בבית הבד הוא יהיה פסול?

אפייה היא תהליך ספציפי שמוביל למוצר ספציפי, וכבר דנים האם במיקרוגל נחשב אפייה או לא. אילו התורה הייתה מצווה "צבעו בתכלת", היה עלינו לדון מהי הגדרת התהליך ששמו "צביעה". התורה אינה אומרת זאת, אלא שהתוצאה צריכה להיות צמר צבוע בתכלת. א"כ מאי נפ"מ באיזה אופן מגיעים לזה?

ומה שכתבת על אמונות המדענים, במחילה, אינו עניין לכאן. אם לקחת בחייך תרופות, נעזרת במדענים שחלקם אתאיסטים רח"ל, ואעפ"כ לא נמנעת מכך. ק"ו שאין להימנע מלהיעזר בהם לצורך מצווה, ואין שום קשר לדעותיהם בעניין גיל העולם.

[ברסלב]

ראה בעלון שצירפתי שם הביא את הגמ' במנחות עם היורה וכו', ומביאו גם הרמב"ם אאל"ט.

ברור שאין זה כמו פטום הקטורת.
אך גם ברור לי שאם מישהו יעשה שמן זית כתית ללא שמרים על ידי פעולה כימית הרי זה פסול.
ועניין עשיית התכלת אם ניתן להחליף את מה שאמרו חז"ל והרמב"ם על ידי שיטות המדענים, זה נראה לי שטויות.
שהרי אף אחד אינו אומר שניתן לאפות מצות על ידי פטנט כימי על ידי המדע של היום, המאמינים שהעולם קיים ל"ע מיליון שנה עפ"ל, לפי בדיקות מימן ועוד כהנה.

למה ברור לך שאם מישהו יפיק שמן זית זך מתוך הזית שלא באמצעות כתישה בבית הבד הוא יהיה פסול?

וכי התורה לא ידע שיש דבר כזה נפה, לנפות את השמרים.

אפייה היא תהליך ספציפי שמוביל למוצר ספציפי, וכבר דנים האם במיקרוגל נחשב אפייה או לא. אילו התורה הייתה מצווה "צבעו בתכלת", היה עלינו לדון מהי הגדרת התהליך ששמו "צביעה". התורה אינה אומרת זאת, אלא שהתוצאה צריכה להיות צמר צבוע בתכלת. א"כ מאי נפ"מ באיזה אופן מגיעים לזה?

ראה למשל בשבת שמותר לבשל בחמה ובמלח למרות שבבשר וחלב נחשב הדבר לבישול. - ומנין לך לקבוע שמה שאמרו בגמ' איך לצבוע את התכלת הוא בגדר המלצה בלבד, והרי אפשר שכך קיבלו חז"ל? - וראה גם מצוות פריעה שהרמב"ם כתב לעשותו בציפורן וכתבו הפוסקים ציפורן דווקא ולא רצו לפרשו בגדר המלצה, אם כי ביביע אומר כתב שזה רק בגדר המלצה עי"ש.

ומה שכתבת על אמונות המדענים, במחילה, אינו עניין לכאן. אם לקחת בחייך תרופות, נעזרת במדענים שחלקם אתאיסטים רח"ל, ואעפ"כ לא נמנעת מכך. ק"ו שאין להימנע מלהיעזר בהם לצורך מצווה, ואין שום קשר לדעותיהם בעניין גיל העולם.

קודם כל אני לא מאמין כלום לחברות התרופות והם רק מזיקים וכבר הרחבתי בזה כמה פעמים, הם שקרנים ותאבי בצע ראה הדסה עין כרם כמה צמחים הם עושים החל מהרב מיכה רוטשילד השם ירפאהו עד עוד שאיני רוצה להזכיר את שמותם, והם מעולם לא עושים חשיבה מחודשת אולי משהו לא בסדר. הם רוצחים במלוא מובן המלה.

וחוץ מזה איך אתה יכול להאמין לאפיקורסים שמתרחש אותו תהליך על ידי נתרן, לפי מה, לפי עד אחד נאמן באיסורים, אתמהה.

כמובן שהשמן היא שלי שלא היה לי פנאי לסדר את זה באופן אחר.
מוקירך ברסלב

אבקש, רק להוסיף שעל פי ההלכה מותר לסמוך על הרופאים רק בגדר ספק ועל כן מותר להאכיל חולה ביום הכיפורים, למיחש מיבעי אך בשום אופן לא לסמוך על המדע והרופאים כדי להקל. - וגם החזו"א היה מורה שאם הרופאים אינם מבטיחים אסור לעשות ניתוח וכדו', ואני פעם שאלתי את הגר"ח גריינימן שליט"א בנוגע לניתוח עבור מישהו, ושאל אותי כמה אחוזים הם נותנים, ואמרתי לו, כך וכך, ולפתע שתק. ואז ניגש בנו החשוב לטלפון ואמר לי שאביו שיחי' אם הם נותנים כך וכך אחוזים, הוא משאירו לשיקול דעתו של השואל.

[אפרקסתא דעניא]

למה ברור לך שאם מישהו יפיק שמן זית זך מתוך הזית שלא באמצעות כתישה בבית הבד הוא יהיה פסול?

וכי התורה לא ידע שיש דבר כזה נפה, לנפות את השמרים.

התורה לא כתבה כיצד להפיק את השמן, וגם בתורה שבע"פ לא נמסר בשום מקום שדרך הכתישה בבית הבד היא לעכובא.

אפייה היא תהליך ספציפי שמוביל למוצר ספציפי, וכבר דנים האם במיקרוגל נחשב אפייה או לא. אילו התורה הייתה מצווה "צבעו בתכלת", היה עלינו לדון מהי הגדרת התהליך ששמו "צביעה". התורה אינה אומרת זאת, אלא שהתוצאה צריכה להיות צמר צבוע בתכלת. א"כ מאי נפ"מ באיזה אופן מגיעים לזה?

ראה למשל בשבת שמותר לבשל בחמה ובמלח למרות שבבשר וחלב נחשב הדבר לבישול.

טעות בידך, ידידי. גם בבשר בחלב אין זה בישול, כמבואר בשו"ע ובש"ך סי' פ"ז. (ומאידך, למלוח בשבת אסור מדין עיבוד).
מ"מ לגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ואילו בישול בחמה אינו דרך בישול. ולגבי בב"ח אכן נאמר במפורש בישול, ורק על זה הקפידה תורה, וכמבואר בחולין בדברי רבא. לענייננו אין זה קשור, כמשנ"ת.

ומה שכתבת על אמונות המדענים, במחילה, אינו עניין לכאן. אם לקחת בחייך תרופות, נעזרת במדענים שחלקם אתאיסטים רח"ל, ואעפ"כ לא נמנעת מכך. ק"ו שאין להימנע מלהיעזר בהם לצורך מצווה, ואין שום קשר לדעותיהם בעניין גיל העולם.

קודם כל אני לא מאמין כלום לחברות התרופות והם רק מזיקים וכבר הרחבתי בזה כמה פעמים, הם שקרנים ותאבי בצע ראה הדסה עין כרם כמה צמחים הם עושים החל מהרב מיכה רוטשילד השם ירפאהו עד עוד שאיני רוצה להזכיר את שמותם, והם מעולם לא עושים חשיבה מחודשת אולי משהו לא בסדר. הם רוצחים במלוא מובן המלה.

וחוץ מזה איך אתה יכול להאמין לאפיקורסים שמתרחש אותו תהליך על ידי נתרן, לפי מה, לפי עד אחד נאמן באיסורים, אתמהה.

אני לא מאמין להם כלום. אני פשוט רואה שהצבען שבדם החלזון נקשר לצמר וזה העיקר.

[ברסלב]

למה ברור לך שאם מישהו יפיק שמן זית זך מתוך הזית שלא באמצעות כתישה בבית הבד הוא יהיה פסול?

התורה לא כתבה כיצד להפיק את השמן, וגם בתורה שבע"פ לא נמסר בשום מקום שדרך הכתישה בבית הבד היא לעכובא.

מדוע לגרגרו בראש הזית וכו' ורק הטיפה הראשונה אם לא כדי שיהיה כתית למאור ללא שמרים.

טעות בידך, ידידי. גם בבשר בחלב אין זה בישול, כמבואר בשו"ע ובש"ך סי' פ"ז. (ומאידך, למלוח בשבת אסור מדין עיבוד).
מ"מ לגבי שבת מלאכת מחשבת אסרה תורה, ואילו בישול בחמה אינו דרך בישול. ולגבי בב"ח אכן נאמר במפורש בישול, ורק על זה הקפידה תורה, וכמבואר בחולין בדברי רבא. לענייננו אין זה קשור, כמשנ"ת.

ראה יסודי ישורון שם כתב לדון בכמה דברים מדוע בשבת אין זה נחשב לבישול ואילו אצל בשר וחלב כן, וזכור לי שיש בזה אריכות מהחוות דעת, ואולי גם מהמנחת חינוך. ואין הספרים תחת ידי כעת.
עיין חוות דעת יו"ד צ"א ביאורים ס"ק ה' הביאו הגהות רע"א בשו"ע

ומה שכתבת על אמונות המדענים, במחילה, אינו עניין לכאן. אם לקחת בחייך תרופות, נעזרת במדענים שחלקם אתאיסטים רח"ל, ואעפ"כ לא נמנעת מכך. ק"ו שאין להימנע מלהיעזר בהם לצורך מצווה, ואין שום קשר לדעותיהם בעניין גיל העולם.

וחוץ מזה איך אתה יכול להאמין לאפיקורסים שמתרחש אותו תהליך על ידי נתרן, לפי מה, לפי עד אחד נאמן באיסורים, אתמהה.[/b]

אני לא מאמין להם כלום. אני פשוט רואה שהצבען שבדם החלזון נקשר לצמר וזה העיקר.

כבר כתבתי לך שהתהליך מעכב וכך הוא בהרבה דברים וראה מה שהקשו התוס' איך מותר לנו לכתוב על קלף ללא .. שאיני זוכר כעת מה שמו בדיוק. ועוד הרבה דוגמאות. וגם איך אתה יודע שזה תכלת אם אינם יכולים לעשותו כפי שאמרו בגמ' והחשיפה לשמש מייצר תכלת רק בתהליך של נתרן. אדרבא יוכיחו שגם בתהליך של הגמ' יקבל צבע תכלת בחשיפה לשמש.

[ברסלב]

הרב אפרקסתא שליט"א
קיבלתי באישי את הקישור הבא אך אין לי גישה לפתוח אותו
http://www.knesset.gov.il/torahportion/ ... zave_p.pdf
בעניין מגרגרו בראש הזית

[אפרקסתא דעניא]

קראתי. מה ברצונך להוכיח מדברי חכם אזולאי?

[ברסלב]

שהתורה אמרה איך להפיק את השמן ללא שמרים, לא על ידי נפה ולא על ידי שום אמצעי, כלומר, שיש עניין גם באופן עשיית השמן ללא שמרים, ולא אמרינן המטרה הושגה ומה איכפת לי איך ומה. - זה אמנם לא ראיה לתכלת, אך יש משום לתת כיוון חשיבה, דאפשר שדברי הגמ' אינה בגדר המלצה בלבד, אלא כך קיבלו חז"ל שכך צריך לצבוע את התכלת.
וכפי שכתבתי, אין זה ראיה, אך א"א לבטל טענתי במחי יד.
כנלע"ד.

[ברסלב]

הרב אפרקסתא.
הענין של מגרגרו בראש הזית הוא נושא כבד ביותר, מדוע לעשותו דווקא כך וכך, אך לא היה לי לאן להפנותך, והוצרכתי לעלון שקיבלתי באישי, אך לא הצלחתי לבדוק את תוכנו בדיוק, {הריידר לא הצליח לפתוח אותו}, וסמכתי על זה שהפנה אותי לשם.
אך לא זה הנושא.
השאלה היא, אם יש עניין בתהליך או העיקר זה המטרה, ויש הרבה דוגמאות לכך.

[ברסלב]

עיין יסודי ישורון מערכת ל"ט מלאכות עמוד 283 הערות הגרש"ז אוירבאך {שליט"א} ז"ל.
ולזה התכוונתי כאשר הפניתי אותך ליסודי ישורון.

[אפרקסתא דעניא]

שהתורה אמרה איך להפיק את השמן ללא שמרים, לא על ידי נפה ולא על ידי שום אמצעי, כלומר, שיש עניין גם באופן עשיית השמן ללא שמרים, ולא אמרינן המטרה הושגה ומה איכפת לי איך ומה. - זה אמנם לא ראיה לתכלת, אך יש משום לתת כיוון חשיבה, דאפשר שדברי הגמ' אינה בגדר המלצה בלבד, אלא כך קיבלו חז"ל שכך צריך לצבוע את התכלת.
וכפי שכתבתי, אין זה ראיה, אך א"א לבטל טענתי במחי יד.
כנלע"ד.

לא מדובר שם על אופן הפקת השמן, אלא על איכותו המופקת מהזיתים העליונים. בינתיים לא הבאת לי הוכחה שיש דין בכבישה ולא בהפקה באופן אחר אם מגיעים לאותה איכות.

[יוצא פוניבז']

האוכף שהזכרת, עלובה עיסה שנחתומה מעיד עליה.... ראה לעיל הביא ידידינו ורשמי רשוותא קישור להודאת צבי קורן, שהאוכף הלז לא היה צבוע מדם המורעקס בכלל!!!
מעתה אין עוד מה לטפל בזה....

הבנין לא בנוי על האוכף, אלא על דברי חז"ל בתוספתא. לעת עתה אין ולו אחד שענה על כך יישוב מתקבל על הדעת. העובדה שבזמן חז"ל צבעו תכלת (כגוון הקלא אילן) מן חלזון המורעקס, היא עובדה ברורה שעולה מתוך כתבי חכמי אוה"ע שמתקופת חז"ל שמעידים על כך, ואם לא שנחליט שכולם החליטו לשקר כדי להכשיל את עם ישראל בביטול מצות תכלת (אחרי שישתכח מהו החלזון), הרי שיש להם דין מסל"ת, שאפשר אפי' להתיר עגונה עפ"ז. ואין שום צורך לשום אוכף.
כל הפלפולים כאן על תהליך הפקת התכלת והסממנים, נסתרים מדברי הרמב"ם שכותב שמוסיפים לצביעה סממנים כדרך שהצבעים עושים. ע"ש בלשונו. ומשמע שאין שום הלכתא על סממנים מסויימים.
חבל שהכותבים כאן מתעצלים מלעיין בקונטרסים שיצאו לאור בנושא כגון "חותם של זהב", "קרסי זהב" ועוד, ובשל כך אנו זוכים לשמוע כל מיני שאלות ותמיהות שאינם נכונות מעיקרן, ואפי' קביעות מוזרות שאינם במציאות כלל (כגון שהמדובר בחלזון ענק, שדומה לפיל...)

[ברסלב]

נניח כדבריך, שאין כל עניין בתהליך הצביעה, וכדבריך, שכך משמע מהרמב"ם, אבקש רק לשאול, מנין לך שהתוצאה הסופית היא אכן גוון תכלת כפי שהיה בימי חז"ל, שהרי גוון התכלת המתקבל ע"י החשיפה לשמש מתרחשת לה רק ע"י החיזור בנתרן וכדו' ואפשר שאילו היו עושים 'כבימי קדם', כלשונם, לא היה מועיל לזה החשיפה לשמש, או אפשר שהיינו מקבלים צבע סגול למשל.
אגב, האם יש לכבודו מושג מדוע הם מתעקשים לבצע את התהליך ע"י נתרן ולא על ידי התהליך של בימי קדם, כלשונם, כאשר אין להם כל סיבה למהר ולזרז את החיזור, כאשר בסה"כ עליהם לספק תשעת אלפים סטים.
ומה שאמרתי דומה לפיל, בדרך גוזמא אמרתי כאשר בעל המפעל עצמו, תיאר לי אותו כמשהו ענק. וקאמר שהיא קושיא שאין עליה תשובה.
הרב הפונוביזער, הנושא של התכלת מרתק ומעניין, כמה לפני הספירה וכמה לאחר הספירה, וקראנו גם קראנו את הספרים, אך משם להלכה הדרך ארוכה. – למעשה ולא להלכה.

[רשמי רשותא]

הבנין לא בנוי על האוכף, אלא על דברי חז"ל בתוספתא. לעת עתה אין ולו אחד שענה על כך יישוב מתקבל על הדעת. העובדה שבזמן חז"ל צבעו תכלת (כגוון הקלא אילן) מן חלזון המורעקס, היא עובדה ברורה שעולה מתוך כתבי חכמי אוה"ע שמתקופת חז"ל שמעידים על כך, ואם לא שנחליט שכולם החליטו לשקר כדי להכשיל את עם ישראל בביטול מצות תכלת (אחרי שישתכח מהו החלזון), הרי שיש להם דין מסל"ת, שאפשר אפי' להתיר עגונה עפ"ז. ואין שום צורך לשום אוכף.
כל הפלפולים כאן על תהליך הפקת התכלת והסממנים, נסתרים מדברי הרמב"ם שכותב שמוסיפים לצביעה סממנים כדרך שהצבעים עושים. ע"ש בלשונו. ומשמע שאין שום הלכתא על סממנים מסויימים.
חבל שהכותבים כאן מתעצלים מלעיין בקונטרסים שיצאו לאור בנושא כגון "חותם של זהב", "קרסי זהב" ועוד, ובשל כך אנו זוכים לשמוע כל מיני שאלות ותמיהות שאינם נכונות מעיקרן, ואפי' קביעות מוזרות שאינם במציאות כלל (כגון שהמדובר בחלזון ענק, שדומה לפיל...)

מי שיש לו מוח בקדקדו יודע שאין דין מסיח לפי תומו לחוקרי זמנינו כלל! כל חוקר ארכיאלוג והיסטוריון רוצה לתת חשיבות לממצאיו, לא ימצאו לעולם איזה שבר של כלי חרס שהי' שייך לאיזה עני ואביון, רק שבר כלי חרס של פך השמן של הכהן גדול.

בחוקרים הקדמונים לא נמצא מעולם שום קשר בין המורקס לתכלת, ואף לא לגוון כחול.

בארכיולוגיה היה כמה ממצאים, ואחת אחת נשמטו, היו בתי צביעה שנמצאו ואח"כ הוכח שהיתה בסך הכל בית הבד של זיתים, היו חבילות של צמר בממצאי מערות בר כוכבא והוכח כזיוף של פורפור ע"י קלא אילן ותולעת שני, היה האוכף שהזכרת שלאחר כמה שנים הוכח כקלא אילן פשוט, ואריג היחיד שנמצא היא כגודל צפורן וצבעו ארגמן ולא תכלת. וכן נמצאו קונכיות מורקס ריקות שנראה שהשתמשו בהם לצביעה - ומן הסתם לארגמן שהרי לא נמצא שום מקור שהשתמשו בזה לגוון כחול.

הבנין לא בנוי על האוכף, אלא על דברי חז"ל בתוספתא.

על דרך זה הכל מיושב

כל דברי הגמ' היא אגדתא לבאר שדמיו יקרים וז"ל הגמ', חלזון זה גופו דומה לים וברייתו דומה לדג ועולה א' לשבעים שנה ובדמו צובעין תכלת לפיכך דמיו יקרים. ע"כ. הרי שכל ה"בדמו צובעין תכלת" נשנה כאן אגב אורחא, ופשוט. וממילא גם אם דברי הגמ' לא יהיו סימנים מובהקים אי"ז קושיא על ההנחה שזהו חלזון התכלת.

[איילער]

האם חסידי ראדזין עדיין לובשים את התכלת של רבם? וא"כ, איך הם מתגוננים מפני הטענות?

[בית שביעי]

האם חסידי ראדזין עדיין לובשים את התכלת של רבם? וא"כ, איך הם מתגוננים מפני הטענות?

וגם על מפלגת ברסלב קושיית מר, אבל לדאבונינו ולשמחתינו כל הזרמים ומפלגות למיניהם והתאווה להשתייך למשהו חוץ מעם ישראל ולהקב"ה יתבטלו ויתרוקנו
וזה אחד מהחסרונות של מפלגות כי הולכים בעוורון אחר הזרם וזה אסור.

[בית שביעי]

ש ראיות ברורות וחותכות שאפשר היה גם להתיר עגונה בהם' שהתכלת של הרצוג היא היא התכלת, וגם העדה החרדית תומך בזה [הרב אופמן].

התכלת של הרב הרצוג היא לא ארגמן קהה קוצים אלא ינטינה ומעבר לכך שלא ידוע לי שאי פעם הצליחו להוציא ממנה תכלת, גם אין היום מי שמסכים לה.

כתב:
הרב הרצוג נטה מאוד לומר שהאק"ק הוא התכלת, אבל עקב הצבע הסגול הוא נאלץ לומר שכנראה אין זה התכלת. כיום ידוע שזה צובע תכלת בשופי, וברור שגם הוא היה מודה לזה.

וכן כתב הגאון הגדול הרב הרצוג זצ"ל:
"אמור מעתה שרחוק הדבר מאוד שהחלזון של תכלת לא זה החלזון הנקרא מורקס טרונקלוס, אבל אעפ"י שהוא רחוק אפשר הוא"
רב הרצוג, התכלת בישראל, פרק 11, דף 421 בספר "התכלת" של הרב מנחם בורשטין הוצאת ספרייתי, ירושלים, תשמ"ח

יש טענות בעד התכלת של הארגמן ק"ק ויש קשיים גדולים בטענות האלה, אבל אין מקום לטענות פוליטיות וחברתיות של בואו ונעשה מהפכה מלמטה, אנחנו לא בתחילת המאה העשרים ברוסיה הצארית.
דרכה של תורה שכל חכם רשאי להביע את דעתו ואף להתווכח בהלכה עם גדולי ישראל מתוך הכרת מעלתם, אבל לא לאפיין אותם בכינויים פוליטיים בתחום ההלכתי ולקבוע על פי זה מה הדרך הנכונה, והביטויים על חשיבה הלכתית הקופאת על השמרים, מוכרים לנו מכל אויבינו ושונאינו אשר רדפונו.

אפשר וכשר הדבר לעשות מהפיכה מלמטה למעלה על דרך התורה, וגם ראיתי איזה גדול כתב כן לגבי שיטת הרב אלישיב לגבי התכלת ואבדתי המקור אבל אין בזה שום חסרון, ואדרבא אם ינתן לזה גיבוי וכסף בודאי נמצא בזה מקום בש"ס ופוסקים, ואתמ"ל שאין זו הדרך, כלך לדרך זו, האם כל גדולי ישראל החל מהגה"ק רע"י שלזינגר ועד לימינו אנו אין בהם הלכה של "גדולי ישראל"? אלא מאי, המציאות מוכיחה שעם ישראל לאט סולדים מהם ומכתירים "גדולי ישראל" אחרים... אשר על כן כשרב שלך יגיד להטיל תכלת אז תעיף אז רבך מעל צאורך ואז תמשיך להגיד שגדולי ישראל [האהובים לך] לא רוצים תכלת.... איזה ר... וט... יש בזה!

וגם אל תשים מילה בפינו להגיד שמאפיינים גדו"י ב"כינויים פוליטיים בתחום ההלכתי ולקבוע על פי זה מה הדרך הנכונה" כי אין זה נכונה, סך הכל רוצים את הכח של ה"עיתונים הקדושים" שכולנו לוחמים עליהם עד למסירת נפש ממש... האם אין ה"כח" של העיתונים "מלמטה למעלה"? אלא מאי כשזה תואם לדעתך להגיד דעת תורתך אז זה כשר, ואם רוצים לחזור למסורת אבוה"ק ימים של שכינה בתוכינו אז זה אסור...
וגם לשמש בהמשפט "והביטויים על חשיבה הלכתית הקופאת על השמרים, מוכרים לנו מכל אויבינו ושונאינו אשר רדפונו" הבל ורעות רוח היא, כי הרבה משפטים נשתמשו הן היראים והן הכופרים, וחוץ מזה האם איננו הולכים על דרך ההלכה? אלא משתמשים בביטויים "כ"אלה כי לדאבונינו זורקים כמה מילות שמרניות ובזה בעל דינך כבר נחרץ ל"כופר במסורה"... אבל ההיפך היא הנכון

[היימישער]

אשר על כן כשרב שלך יגיד להטיל תכלת אז תעיף אז רבך מעל צאורך ואז תמשיך להגיד שגדולי ישראל [האהובים לך] לא רוצים תכלת

אינני מכיר אותך ולכן דברי אינם מכוונים נגדך אישית, אבל האם כשרב שלך יגיד לא להטיל תכלת לא תעיף את רבך מעל צאורך ותמשיך להגיד שגדולי ישראל [האהובים לך] רוצים תכלת.
טענה זו יכול לטעון רק מי שבחר לו רב אחד ושומע בקולו בכל ענין שהוא ולא יחליף אותו גם אם זה יעלה לו בהרבה מחיר אישי, הרבנים שיש להם תלמידים כאלה הם גם אלה שאינם חוששים לחדש, והם מחדשים דברים כשהם מוצאים לנכון ע"פ תוה"ק גם כשמשמיצים אותם על כך, ורובם (אולי כולם, לא בדקתי) אינם מורים להטיל תכלת.
נ.ב. משום מה זה מזכיר לי טענות על כח דהתירא עדיף שנעלמות ברגע שמדובר במסירת שטחים וכדו', ועוד ועוד.

[ישעיהו לוריא]

מקודם הוזכר שהרב הרצוג והתכלת שלו גם העדה החרדית מסכימה. וצויין שמו של הרב אופמן.
אין לי כל כוונה להתחיל להשוות ולהעריך ומקווה שמכאן לא יוסט הנושא המרכזי, אבל הרב אופמן הוא ענק בתורה בצורה מבהילה אך עדיין רק מו"צ בהעדה החרדית ואפי' עוד לא חבר בד"ץ.

הרב הרצוג שגאונותו הרקיעה שחקים (ולא מדדתי איש) גם השקיע את שנות חייו התורניות ולהבדיל אא"ה הדוקטראט המדעי על הכרת התכלת מכל הזוויות.
לכן קצת מוזר.

[רשמי רשותא]

כתב:
הרב הרצוג נטה מאוד לומר שהאק"ק הוא התכלת, אבל עקב הצבע הסגול הוא נאלץ לומר שכנראה אין זה התכלת. כיום ידוע שזה צובע תכלת בשופי, וברור שגם הוא היה מודה לזה.

וכן כתב הגאון הגדול הרב הרצוג זצ"ל:
"אמור מעתה שרחוק הדבר מאוד שהחלזון של תכלת לא זה החלזון הנקרא מורקס טרונקלוס, אבל אעפ"י שהוא רחוק אפשר הוא"
רב הרצוג, התכלת בישראל, פרק 11, דף 421 בספר "התכלת" של הרב מנחם בורשטין הוצאת ספרייתי, ירושלים, תשמ"ח

ושני דפים לאחר שכתב מה שהעתקת, הוסיף הרב הרצוג:
על יסוד כל האמור למעלה לצדד בשביל ה"מורקס טרונקלוס" ידמה הקורא הבלתי-תלמודי למצוא חזוק להשערה ההיא במקורות התלמודיים, אבל עתיד הוא לאכזבה מפתיעה.
מכיוון שבאנו למידה זו הבה נתבונן אם המורקס טרונקלוס אותו מין החלזון של ים שמסתבר כ"כ כמבואר לעיל, שהוא החלזון המבוקש.
לאכזבתינו הנה אותו המין אינו מכוון לגופו דומה לים כלל וכלל: גוון גופו הוא לבנוני, עכור, מנוקד חום וצהובי, ואם נפרש גופו דומה לים על לבושו היינו נרתיקו הרי נרתיקו לבן שחמומי.
ולא עוד אלא שאיננו מתאים לסימן: עולה אחת לשבעים שנה אף לאחר שהנחנו שהוא לאו דוקא.
רב הרצוג, התכלת בישראל, פרק 11, דף 423 בספר "התכלת" של הרב מנחם בורשטין הוצאת ספרייתי, ירושלים, תשמ"ח

[אוצר החכמה]

אפשר וכשר הדבר לעשות מהפיכה מלמטה למעלה על דרך התורה, וגם ראיתי איזה גדול כתב כן לגבי שיטת הרב אלישיב לגבי התכלת ואבדתי המקור אבל אין בזה שום חסרון, ואדרבא אם ינתן לזה גיבוי וכסף בודאי נמצא בזה מקום בש"ס ופוסקים, ואתמ"ל שאין זו הדרך, כלך לדרך זו, האם כל גדולי ישראל החל מהגה"ק רע"י שלזינגר ועד לימינו אנו אין בהם הלכה של "גדולי ישראל"? אלא מאי, המציאות מוכיחה שעם ישראל לאט סולדים מהם ומכתירים "גדולי ישראל" אחרים... אשר על כן כשרב שלך יגיד להטיל תכלת אז תעיף אז רבך מעל צאורך ואז תמשיך להגיד שגדולי ישראל [האהובים לך] לא רוצים תכלת.... איזה ר... וט... יש בזה!

לא אפשר ולא כשר ולא צריך מהפכות, צריך לעשות את רצון ה' בלבד, רע"י שלעזינגער חשב את מה שחשב ע"פ תורה, ונלחם על דעתו, ואם אתה חושב משהו ע"פ תורה מותר לך לטעון ולהוכיח את טענותיך התורניות, וראוי שתעשה כן, ולדעתי, גם אם גדולי ישראל חושבים לא כמוך, מותר לך לטעון את טענותיך התורניות ע"פ דרכה של תורה, וכל מי שחושב כמוך יצטרך לדון בינו לבינו אם לנהוג כראיותיך המוכיחות לדעתו, או כדעת הגדולים החולקים, ואם זה לחומרא או לקולא וכולי, וכל זה ע"פ כללי התורה וההלכה, ולא עם דרכי מהפכות מלמטה למעלה. ואיני יודע מה עניין גדולי ישראל האהובים לי ושאינם אהובים לי, אין אני מבדיל בין ת"ח, וקל לי הרבה יותר לדון על התכלת אם אתה צודק או לא, שזה נידון הלכתי עם ראיות תורניות, מאשר לדון מי גדול ומי לא, שאין לי כלים לדון בין הגדולים. (ומה רצית מהעפת הרב זה לא הבנתי בכלל)

וגם אל תשים מילה בפינו להגיד שמאפיינים גדו"י ב"כינויים פוליטיים בתחום ההלכתי ולקבוע על פי זה מה הדרך הנכונה" כי אין זה נכונה, סך הכל רוצים את הכח של ה"עיתונים הקדושים" שכולנו לוחמים עליהם עד למסירת נפש ממש... האם אין ה"כח" של העיתונים "מלמטה למעלה"? אלא מאי כשזה תואם לדעתך להגיד דעת תורתך אז זה כשר, ואם רוצים לחזור למסורת אבוה"ק ימים של שכינה בתוכינו אז זה אסור...

אין אני מוצא את הודעתך ולכן אני לא יכול להעתיק למה התייחסתי בדיוק, אבל יש הודאה במקצת בדבריך שאכן זה מה שאתה רוצה, אבל אני אין לי עסק עם "העתונים הקדושים" ואין דעותי נובעות מהן או קשורות אליהן, ואין אני אומר שיש כאן איזה עניין של דעת תורה (שאיני יודע מהו), אלא של שיקול דעת הלכתי, שמה אפשר לעשות ורוב חכמי ישראל ס"ל שאין הראיות בעד התכלת חזקות דיין.

ו
גם לשמש בהמשפט "והביטויים על חשיבה הלכתית הקופאת על השמרים, מוכרים לנו מכל אויבינו ושונאינו אשר רדפונו" הבל ורעות רוח היא, כי הרבה משפטים נשתמשו הן היראים והן הכופרים, וחוץ מזה האם איננו הולכים על דרך ההלכה? אלא משתמשים בביטויים "כ"אלה כי לדאבונינו זורקים כמה מילות שמרניות ובזה בעל דינך כבר נחרץ ל"כופר במסורה"... אבל ההיפך היא הנכון

הביטוי על חשיבה הלכתית הקופאת על השמרים הוא ביטוי חצוף ומזלזל בכל דרכי התורה (וקשה לי להאמין שיהודי ת"ח נכשל בביטוי כזה, וא"כ יש לדונו שמתוך ריתחת הויכוח אמר כן ואז אין צריך לחזור ע"ז) , אין לך תחום שבו משקיעים כל הזמן חשיבה על בירור צדקת הדברים, והתאמתם למצבים המשתנים כמו בתחום ההלכה, עם זאת נוהגים מתוך אימה ויראה מגדלות חכמי התורה בכל הדורות, וכוונת הביטוי הוא שצריך חשיבה הלכתית חדשה שלא כדרך רבותינו הקדמונים, חס מלומר כן.

יכול אדם לומר בדרך כבוד שרבותינו חוששים לחדש דברים חדשים שלא הורגלו בהם, ולדעתו אינו נכון לעשות כן אלא אם יש ראיות מוכיחות אפילו אם העניין חידוש שלא נשמע בקדמונים ראוי לעשותו, (ואפשר להצדיק במקרים מסויימים או להתווכח על זה בכל מיני ציורים ופרטים והרבה יש להאריך בזה) אבל חובה להזהר בכבוד התורה הקדושה ובכבוד חכמיה.

[בית שביעי]

למשל הרב כהנמן נשא הספד על גדול אחד ושיבח את חיבת ציון שהיה לו, ומישהו מהמשתתפים חצף וביטל את דברי הרב כהנמן, והרב מפונביז נזף בו עם ציטוט פסוק שלא ינווט את דרך גדולי ישראל

נשמע מזה כי לולא היתה המספיד האיש הברזל כמו הרב כהנמן היה נכנע, עכ"פ בההספד הבאה...

[ואכן כהיום בעולם הליטאי מצנזרים את שיטתו ואת שיטת הרב לוינשטיין והלב אליהו ועוד ועוד צדיקים וקדושים במסווה של שמרנות..., וזה עוולה בלתי יכופר, אז כחושבני שאין זה מלמטה למעלה אלא ההיפך ה"מצנזרים" הם הלמטה, וגדו"י כמו הרב כהנמן הם מלמעלה]

ומהפיכה צריך גם להיות בדרך הלכה, ולפתוח לכל העולם את הצנזור שעשו להדור הזה... זה בדרך התורה וההלכה נטו!

[אוצר החכמה]

לזה אני מסכים בהחלט שאין לצנזר דברי חכמים, ואם אינם נראים למישהו, עדיף שיאמר, כך אמר פלוני ואיני מסכים עמו, והוא הדין בעניין התכלת, שנראים הדברים שרוב הפוסקים לא סברו שיש לנהוג ולהחשיבו כתכלת, ולכן הסובר שיש ללבשו, ראוי שיאמר כך סוברים גדולי פוסקי זמנינו, אבל אני נראה לי להחמיר וללבשו, ולא לצנזר את דבריהם, או לבטל את דרכם.

ומעניין לעניין באותו עניין, היתה כאן התקפה על "העושים תעמולה בעניין הפאות" וגם שם זה אותו עניין דאם הם תולים מודעות ברחובות (בפרט בסגנון פרסומי), בין לאיסור ובין להיתר, הדבר פסול, שכן דברי תורה צריכים לידון בדרכים תורניות ולא בפירסומות, אבל אם הם מפרסמים קונטרסים הלכתיים בבית המדרש לטעון את טענתם, אין כאן שום תעמולה, והחושב שדבריהם דחויים, רשאי לפרסם תשובה נגד דבריהם ולדחותם, אבל לא לטעון שהם עושים תעמולה.

[בית שביעי]

לזה אני מסכים בהחלט שאין לצנזר דברי חכמים, ואם אינם נראים למישהו, עדיף שיאמר, כך אמר פלוני ואיני מסכים עמו, והוא הדין בעניין התכלת, שנראים הדברים שרוב הפוסקים לא סברו שיש לנהוג ולהחשיבו כתכלת, ולכן הסובר שיש ללבשו, ראוי שיאמר כך סוברים גדולי פוסקי זמנינו, אבל אני נראה לי להחמיר וללבשו, ולא לצנזר את דבריהם, או לבטל את דרכם.

לזה אני מסכים בהחלט שאין לצנזר דברי חכמים, ואם אינם נראים למישהו, עדיף שיאמר, כך אמר פלוני ואיני מסכים עמו, והוא הדין בעניין התכלת, שנראים הדברים שרוב הפוסקים שלקחו מזמנם לברר הסוגיא עד עומקם סברו שיש לנהוג ולהחשיבו כתכלת, ולכן הסובר שאין ללבשו, ראוי שיאמר כך נוהגים גדולי פוסקי זמנינו על אף שלא למדו את הסוגיא וסומכים על המסורה [פסולה, כי עוד לא למדו הסוגיא של מסורה ומתי אומרים מסורה ומתי לא...] ושכן נהג אבי וזקני הקדוה"ט [על אף שלא היה להם ברירה ללבן הסוגיא...], ולכן אני נראה לי להקל ולא ללבשו, ולא לצנזר דברי גדולי ישראל כהגרע"י שלזינגר ועוד רבות גאונים קדושים וטהורים עד ימינו אלה וחלקם בצנעה, ולא להתעטף באיצטלא של "שמרנות" ו"מסורה" את דבריהם, או לבטל את דרך המסורה לנו שיחזור התכלת לפני הגאולה כדברי הזוה"ק והגה"ק ר' ישראל מקאזניץ ועוד רבות.

ומעניין לעניין באותו עניין, היתה כאן התקפה על "העושים תעמולה בעניין הפאות" וגם שם זה אותו עניין דאם הם תולים מודעות ברחובות (בפרט בסגנון פרסומי), בין לאיסור ובין להיתר, הדבר פסול, שכן דברי תורה צריכים לידון בדרכים תורניות ולא בפירסומות, אבל אם הם מפרסמים קונטרסים הלכתיים בבית המדרש לטעון את טענתם, אין כאן שום תעמולה, והחושב שדבריהם דחויים, רשאי לפרסם תשובה נגד דבריהם ולדחותם, אבל לא לטעון שהם עושים תעמולה.

א"א להפריך המציאות כי דרך קול קורא'ס נהגו ישראל ב"מסורה" מימי קדם ובזה צבעו את דרך החרדית הקיימת בגאון היום, וע"ז נאמר "כי אם ברוחי..."

[אוצר החכמה]

ראוי שיאמר כך נוהגים גדולי פוסקי זמנינו על אף שלא למדו את הסוגיא וסומכים על המסורה [פסולה, כי עוד לא למדו הסוגיא של מסורה ומתי אומרים מסורה ומתי לא..

חוצפה היא לומר על גדולי פוסקי זמנינו דברים כאלה, ואם אתה לא יכול לחלוק על מי שקטנם עבה ממתני מתניך בלי להחציף פניך ראויה לך השתיקה.

[בית שביעי]

ראוי שיאמר כך נוהגים גדולי פוסקי זמנינו על אף שלא למדו את הסוגיא וסומכים על המסורה [פסולה, כי עוד לא למדו הסוגיא של מסורה ומתי אומרים מסורה ומתי לא..

חוצפה היא לומר על גדולי פוסקי זמנינו דברים כאלה, ואם אתה לא יכול לחלוק על מי שקטנם עבה ממתני מתניך בלי להחציף פניך ראויה לך השתיקה.

באמת אמרו שהעתקתי מדבריך... ע"כ יצא הצולנט הזה...

עפר אני תחת רגלי הקטן מגדולי פוסקי זמנינו. אבל נא אל תמכור לי כי דבריך נבנה על מציאות ש"רוב" גדולי פוסקי זמנינו ליבנו הסוגיא, ועל סמך בירור ההלכה והמציאות יצאו פסקם שאין ללובשם, וביודעינו על כמה שלא התחילו ואינם מכחישים את זה.

[ס''ק]

הנה מהאוצר מאמר של אייזיקאוויטש כנר' יותר קדום, בקצרה, על ענין קלא אילן צבעו והרכבתו, [מן הצומח ומן החי]
וחסר שם מה שהביא במאמרו על התכלת את הראב''ד שיש קלא אילן מן התולעת. מתוך "גינת ורדים" שבאוצר.

[היא שיחתי]

שמעתי שיש שיטת הזוהר שהתכלת מופקת מחילזון שמקורו בכינרת?
אכן זה כך?
יש סייעתות לדבר?
מה ההתמודדות עם טענה זו?

[מתעמק]

דברי הזוה"ק שהתכלת מקורה מים כנרת כבר נדונו ונדושו בספרים רבים, הן מפרשי הזוה"ק (גם במטפחת ספרים), והן ספרים הדנים על התכלת.
קשה לקבל שכוונת הזוה"ק כפשוטו, שמדובר מים כנרת הגשמי, כי אינה בחלקו של זבולון שעליה אמרו בספרי ובמגילה דף ו' ששם שפוני טמוני חול. מה גם שים כנרת מימיו מתוקים, וים התיכון מימיו מלוחים, ומשמע גם מהמקרא (תכלת מאיי אלישה) שהתכלת מקורו מים הגדול - ים התיכון. (וכבר הערתי במק"א שיש לזכור שדברי הזוה"ק אינם מכוונים דווקא לפשוטן של דברים).
וראה מה שהציע בשפוני טמוני חול סימן א', שמדברי הירושלמי במגילה יש מקום להוציא ששם כנרת אינה מיוחדת לנהר גנוסר שאצל טבריה אלא שם הניתן לכל נהר שבחופו גדלים כינרים, עיי"ש.

[בית שביעי]

ואכן אין זה כמובן הראשון שעולה, כמו לגבי בארה של מרים שאפשר לראות מהר הכרמל, ראה על הדיון בזה

מעניין שכל מדרש דורשים כפשוטו ממש ממש עד הסוף, אבל מקדש ה' כוננו ידיך, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, כולם מבינים הפשט המושכל במובן הראשון בלי שום הססות...

[לייטנר]

משו"ת בארץ
> חובת הטלת פתיל תכלת / הרב רא"ם הכהן





שאלה: בשנים האחרונות החלו רבים להטיל תכלת המופקת מחילזון הארגמון. כנגד עניין זה עלו מספר טענות – חלקן שוללות את עצם הזיהוי וחלקן את היכולת לחדש את המצווה בזמננו. מה יש לענות על טענות אלו?

תשובה:

זיהוי ה'ארגמון קהה הקוצים' כחילזון התכלת:
זיהוי זה מתאים למקורות חז"ל, לעדויות ספרותיות מתקופת יוון ורומא, ומהממצאים האריכולוגיים. ההתאמה בין סוגי המקורות השונים מהווה ראיה ודאית לזיהוי. סיכום מפורט נכתב על ידי ידידי הרב שמואל אריאל בחוברת מאמרים בנושא התכלת (בהוצאת ישיבת בית וועד לתורה, עתניאל).

הטענה כי ישנה מסורת השוללת את הזיהוי:
יש שכתבו (בשם בית הלוי, ובדורנו על ידי הרב אלישיב זצ"ל) כי ישנה מסורת של גדולי ישראל ששללו את זיהוי התכלת. אך ביחס לארגמון אין כל מסורת מכיוון שעד לפני כחמש עשרה שנה לא הצליחו ליצר תכלת מן הארגמון.

תקפותן של ראיות ארכיאולוגיות בחידוש מצוות:
הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל (בספרו 'שיעורים לזכר אבא מרי') מביא בשם זקנו ר' יוסף דב הלוי (בעל בית הלוי) שהתנגד לחידוש התכלת על ידי האדמו"ר הגאון מרדזין משום:
שאין ראיות וסברות יכולות להוכיח שום דבר במילי דשייכי למסורת של 'שאל אביך ויגדך'. שם אין הסברה מכריעה כי אם המסורת עצמה. כן ראו האבות וכך היו נוהגים וכך צריכים לנהוג הבנים.

הגרי"ד מביא ראיה מדברי הגמרא בזבחים (סב,א) שנפסקה ברמב"ם בהלכות בית הבחירה (ב,ד) על שלושה נביאים שהעידו על מקום המזבח וגודלו, שהם לכאורה עניינים היסטוריים. מכך הוא מסיק שרק לנביא יש כוח להחזיר מסורות שאבדו.

אולם, דברי הגרי"ד קשים ולענ"ד יש להקשות על שיטתו:
א. אם אכן התכוון הרמב"ם ללמד יסוד כה משמעותי ביחס לאופיין של המסורות ודרכי חידושן – הדבר היה צריך להופיע באחד המקומות בהם הוא דן ביסודות תורה שבעל פה, ולא כהלכה צדדית בהלכות בית הבחירה.

ב. בפתיחת אותה סוגיה בזבחים נאמר כי מקום הבית נלמד מ"צורתו". רש"י (על אתר) הסביר כי הכוונה ל"יסודות החומות". כלומר, כשיש שרידים ארכיאולוגיים לומדים מהם, ורק כשאין ראיות כאלו (כמו ביחס למזבח שאין לו שרידים) יש צורך בנביא.

ג. דברי הגמרא מובאים כסיפור ולא כהלכה פסוקה, וכך גם ציטטם הרמב"ם. במילים אחרות, הם רק מתארים את המציאות ואין להסיק מכאן שאילולא הנביאים לא יכלו לבנות מזבח. בדומה לכך, בגמרא בשבת (טו,א) יש מסורת משום "שני גרדיים משער האשפתות" על מסורת בדיני מקווה האם יעלה על הדעת שרק גרדיים יכולים להעיד בעניין זה?

ד. גם אם בעניין המזבח יש צורך בנביא או מסורת – אין להוכיח מכאן על כל חידוש מסורת. בספרי בדברים (כב) מצאנו:"יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? תלמוד לומר 'לשכנו תדרשו ובאת שמה' דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא". רואים מכאן שהבירור הראשוני הוא באופן פשוט על פי סברות ועל פי המציאות, ורק בנוגע למקום המקדש יש צורך גם בנביא (כמו שמתואר בגמרא בזבחים).

ה. בתשובות המהרי"ל החדשות (ה) דן בשאלת הטלת ציצית בבגד פשתן ובתוך דבריו מתייחס לאפשרות חידוש התכלת: "כ"ש למאי דכתב סמ"ג (עשה כו) דאותו דג חלזון הוא בים המלח וכתב סימנין, בקל היה לעשות תכלת...".

ו. בדיון על מחלוקת רש"י ור"ת בסדר הפרשיות בתפילין מביא הבית יוסף (או"ח לד) בשם הסמ"ג והמרדכי עדות על תפילין ישנים שנמצאו "בקבר יחזקאל" כשיטת רש"י. במילים שלנו היינו אומרים שהבית יוסף מתבסס כאן על ראיה ארכיאולוגית על מנת להכריע במחלוקת הלכתית.

חשש יוהרה:
יש הטוענים כי בגלל שבעבר לא הטילו תכלת, הרי שבהטלתה כיום יש חשש ליוהרה והוצאת לעז על הראשונים שלא קיימו את המצווה. לענ"ד, זו טענה מוזרה מאוד. עם חלוף השנים נוצרות הזדמנויות לקיים מצוות שלא היה ביד הקדמונים לקיימן. וכי יעלה על הדעת שלא נקיים מצוות התלויות בארץ בגלל שזה מוציא לעז על אבותינו בגלות? וכי יעלה על הדעת שלא נקיים את מצוות המקדש בבניין הבית שיבנה במהרה בימינו?

התכלת והמקדש על פי האר"י:
ישנה טענה כי על פי דברי האר"י קיום מצוות תכלת תלוי בבניין המקדש. מעבר לדיון האם דברי קבלה יכולים לבטל קיום מצווה מדאורייתא, והאם בדברי האר"י יש מקור לטענה זאת, גם לדעת האר"י ברור שאחרי החורבן עדיין נהגה התכלת במשך כמה דורות, וזאת בגלל הארת המקדש. היות שאנו נמצאים בסוף האלף השישי, שיש בו כבר תחילת התהליך של הבית השלישי בסוד הראשית הנעלם, הרי שגם בזמננו ניתן לדבר על התכלת כחלק מהארת המקדש.

סיכום :
אין ספק שהגיע העת לקיים מצוות ציצית בשלמותה על ידי הטלת תכלת בציצית.

[עד עולם]

השבוע הוצע למכירה בבתי הכנסת קונטרס על התכלת מאת ר' אליעזר הול (אינו לפני כעת, ואינני זוכר את שמו המדוייק), עם הקדמה של כמה עמודים מהר"מ שטרנבוך מהעדה החרדית, שמסביר מדוע לא משתמשים היום בתכלת, ואולי אף יש לכוון על ספק רק.
טענותם העיקריות, א. שהסימנים שנאמרו בתכלת , לגבי טבעו, כאורך חייו, מקומו וכו' אינם באף אחד מאלו המצויים כיום. ב. מקובלנו שנגנז עד ביאת משיח.

[אפרקסתא דעניא]

השבוע הוצע למכירה בבתי הכנסת קונטרס על התכלת מאת ר' אליעזר הול (אינו לפני כעת, ואינני זוכר את שמו המדוייק), עם הקדמה של כמה עמודים מהר"מ שטרנבוך מהעדה החרדית, שמסביר מדוע לא משתמשים היום בתכלת, ואולי אף יש לכוון על ספק רק.
טענותם העיקריות, א. שהסימנים שנאמרו בתכלת , לגבי טבעו, כאורך חייו, מקומו וכו' אינם באף אחד מאלו המצויים כיום. ב. מקובלנו שנגנז עד ביאת משיח.

כתב כאן מישהו שמסקנתו של הרב הול, ששני חלזונות היו: אחד חי בים התיכון, ובו צבעו אומות העולם, והשני בים כנרת ובו צבעו ישראל הציצית.

והדברים מתמיהים כל קורא:
א. מדוע לא הזהירו חז"ל מהחלזון הים-תיכוני?
ב. מפורש בגמרא במגילה ששפוני טמוני חול זה החלזון, ומפורש בגמרא בשבת שהיו צדין אותו בין צור לחיפה. א"כ מדובר על החלזון הים תיכוני!
ג. גם ביחזקאל מוזכר במפורש שהתכלת באה מאיי אלישה, שהם כידוע איי יוון שבים התיכון.

[רשמי רשותא]

כתב כאן מישהו שמסקנתו של הרב הול, ששני חלזונות היו: אחד חי בים התיכון, ובו צבעו אומות העולם, והשני בים כנרת ובו צבעו ישראל הציצית.

והדברים מתמיהים כל קורא:
א. מדוע לא הזהירו חז"ל מהחלזון הים-תיכוני?
ב. מפורש בגמרא במגילה ששפוני טמוני חול זה החלזון, ומפורש בגמרא בשבת שהיו צדין אותו בין צור לחיפה. א"כ מדובר על החלזון הים תיכוני!
ג. גם ביחזקאל מוזכר במפורש שהתכלת באה מאיי אלישה, שהם כידוע איי יוון שבים התיכון.

עצם הדבר פשוט שהחלזון של תכלת היתה נמצא בים התיכון, כאשר מפורש במס' שבת דף כ"ו ועוד מקומות, אבל הקושיא מדוע לא הזהירו חז"ל מהחלזון הים-תיכוני, לא קשה כלל, כיון שאינו דומה כלל להחלזון, אפילו בדמיון כל שהוא.

[למאי_נמ?]

ראוי שיאמר כך נוהגים גדולי פוסקי זמנינו על אף שלא למדו את הסוגיא וסומכים על המסורה [פסולה, כי עוד לא למדו הסוגיא של מסורה ומתי אומרים מסורה ומתי לא..

חוצפה היא לומר על גדולי פוסקי זמנינו דברים כאלה, ואם אתה לא יכול לחלוק על מי שקטנם עבה ממתני מתניך בלי להחציף פניך ראויה לך השתיקה.

באמת אמרו שהעתקתי מדבריך... ע"כ יצא הצולנט הזה...

עפר אני תחת רגלי הקטן מגדולי פוסקי זמנינו. אבל נא אל תמכור לי כי דבריך נבנה על מציאות ש"רוב" גדולי פוסקי זמנינו ליבנו הסוגיא, ועל סמך בירור ההלכה והמציאות יצאו פסקם שאין ללובשם, וביודעינו על כמה שלא התחילו ואינם מכחישים את זה.

לא הבנתי, הם פוסקים דין בנשוא מסוים, אע"פ ש"לא התחילו [לעסוק בבירור ההלכה והמציאות] ואינם מכחישים את זה" - ?

[בברכה המשולשת]

כתב כאן מישהו שמסקנתו של הרב הול, ששני חלזונות היו: אחד חי בים התיכון, ובו צבעו אומות העולם, והשני בים כנרת ובו צבעו ישראל הציצית.

והדברים מתמיהים כל קורא:
א. מדוע לא הזהירו חז"ל מהחלזון הים-תיכוני?
ב. מפורש בגמרא במגילה ששפוני טמוני חול זה החלזון, ומפורש בגמרא בשבת שהיו צדין אותו בין צור לחיפה. א"כ מדובר על החלזון הים תיכוני!
ג. גם ביחזקאל מוזכר במפורש שהתכלת באה מאיי אלישה, שהם כידוע איי יוון שבים התיכון.

עצם הדבר פשוט שהחלזון של תכלת היתה נמצא בים התיכון, כאשר מפורש במס' שבת דף כ"ו ועוד מקומות, אבל הקושיא מדוע לא הזהירו חז"ל מהחלזון הים-תיכוני, לא קשה כלל, כיון שאינו דומה כלל להחלזון, אפילו בדמיון כל שהוא.

וקלא אילן דומה יותר?