ולמה נקרא שלומיאל? - מספרו האבוד של החת"ס <לפרשת בלק - פנחס>

[קול אומר קרא]

בכמה מקומות הובא שהחתם סופר חיבר חיבור לבאר לשון אנשים, (כעין הינו דאמרי אינשי שהובא בגמ') ודוגמא לזה הובא ממה שביאר מאי דקרי אינשי לאדם דריע מזליה 'שלומיאל', והיינו משום שזמרי בן סלוא הוא שלומיאל בן צורי שדי (כדאמרו בגמ' סנהדרין), וי"ב נסים נעשו לפנחס בהריגת זמרי הוא שלומיאל, ומכאן כינוי שלומיאל למי שמזלו כ"כ רע.

היכן החת"ס? וזכורני שיש ביאורים אחרים לכינוי זה.

[דראל]

בד"כ נוהגים לומר ששלומיאל קרוי אדם שמזלו הרע לו, משום שקרבנו של שלומיאל בן צורישדי מעולם לא נקרא בשבת חנוכה.
אלא שבאמירה זו יש ערבוב בין שלומיאל לשלימזל, שההבדל ביניהם מובן היטב במשפט: "השלומיאל שופך את המרק על השלימזל".
יתרה מזו, מסתבר ששלומיאל הוא גיור של הביטוי הגרמני 'שלמיל', שמובנו הוא אדם לא יוצלח.

[ישבב הסופר]

מעודי לא שמעתי את הביאור החמוד הזה על שלא קוראים אותו בשבת חנוכה. דראל, מנין לך זאת?

[איש_ספר]

מתוך ספרו של הגר"ד קאהן יידיש השפה הקדושה עמ' 34:

ער איז א שלומיאל
תרגום הוא שלומיאל
ר"ל מעשיו מביאים אותו לידי בזיון וזלזול
המקור לפי הגמרא בסנהדרין פב ב שזמרי בן סלוא היה באמת שלומיאל בן צורישדי ובקרא ובפרט בגמרא שם מתואר שנהרג באופן שהיה בזיון לו עיין שם ובשם מורינו פינחס דר המבורגר זצ"ל שמעתי שהקריאה בפרשת נשיאים ליום חמישי קוראים במתנת שלומיאל בן צורישדי ויום וחמישי של חנוכה א"א לחול בשבת לעולם ומצאתי בח"ס על התורה ירושלים תש"ה בהקדמה לבמדבר שהובא בשמו כעין מש"כ אבל באופן אחר וציין שכן הובא בספר ליקוטי חבר בן חיים ח"ד בפרשת פנחס שמי שאין לו מזל טוב נקרא שלומיאל על פי הגמרא הנ"ל שהרי מבואר בת"י ובילקוט שמעוני מ"פ בלק שי"ב ניסים נעשו לפנחס וא"כ הלא גרוע מזלו של זמרי ולכן משתמשים בשם שלומיאל ואין קוראים אותו זמרי כמוזכר בקרא משום אל תפתח פה עיי"ש. והובא בספר עיטורי תורה לבמדבר בשם אוסם בושם לפרש באופן אחר לגמרי ששלומיאל היה נשיא לשבט שמעון שיעקב אבינו אמר עליהם (בראשית מט ז) "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" ופירש רש"י שאין לך עניים סופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון עיין שם ואם כן שלומיאל אינו יחסן כל כך ע"י נשיאותו

[נוטר הכרמים]

ישנו עוד חידוש בדברי החת"ס [בספרו שלא נאבד] בנוגע ל'שלומיאל' הלא הוא זמרי, דלפי החשבון צריך להיות בן מאה ועשרים, דזה מוכרח שהיה בימי גזירת מרגלים בן ששים שנה, מדלא מת במדבר באותה גזירה, והוה מת וכאילו בטל מן העולם, ובזה מבאר לכך נחשב ל'גברא קטילא' כמפורש בתרגומים כאן: ושום גברא בר ישראל קטילא די יתקטל, ובטלו כל עשיותיו, ואפ"ה אש התאוה הביאו לידי כך.

וכבר תמהו בזה, שהרי בסנהדרין פב,ב מבואר דחמשה שמות היו לו, ואחת משמותיו שאול בן הכנענית, שהיה עם הבאים עם יעקב מצרימה, וא"כ היה בן מאתיים חמישים שנה ויותר, כמפורש בדברי המהרש"א שם.

[פעם]

בכמה מקומות הובא שהחתם סופר חיבר חיבור לבאר לשון אנשים,

מישהו יודע עוד פרטים על ספר זה (היכן מוזכר וכו') חשוב לי מאד
יש"כ מראש

[איש_ספר]

בקובץ בית סופריהם של ערלוי (שהופיע בעבר וחדל) היה כתבה על זה אבל איני זוכר אם יש שם פרטים נוספים.
בספר רבינו החתם סופר מפי כתביו, ליקוט יפה שי"ל בארה"ב, יש קו' בסוף הנקרא פרפראות לחכמה ושם ליקטו עוד כיו"ב מתוך כתבי מרן.  
באותו ענין, האדר"ת כתב קונטרס שלם על 'היינו דאמרי אינשי' שמובא בגמ' בכ"מ כסייעתא, מה באו להוסיף בזה, שלכאורה הוא כיהודה ועוד לקרא, ונקרא 'קשט אמרי אמת' ונדפס זה מקרוב עם עיני בנימין. עי"ש . 

[בראנסוויל]

המילה שלים הוא מילה גרמנית ופירושו רע http://www.dict.cc/?s=schlimm ולכן באידיש אומרים שלים [לא שלום] מזל, וכדי לומר לשון נקי' נהגו לומר שלומיא-ל.

[איש_ספר]

פרשת בלק

[תוכן]

שלומיאל נקרא כן, על שם הדמות שבספר "סיפורו המופלא של פטר שלומיאל" (בגרמנית: Peter Schlemihls wundersame Geschichte) מאת המשורר הגרמני-צרפתי אדלברט פון שאמיסו, שנכתבה בקיץ 1813.

ראה על כך: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%90_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%98%D7%A8_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%90%D7%9C

ואם החת"ס שנפטר בשנת 1839 אכן אמר משהו בנדון, הרי אמרו בסוף ימיו על דרך הלצה בעלמא.

[אוצר החכמה]

אתה באמת חושב שהחת"ס הכיר את הספר?

[תוכן]

איני יודע אם הכיר את הספר או שלא. בודאי שכר מורה פרטי ללמד בנו גרמנית, ואולי המורה בחר לקרוא איתו ספר זה. אבל אני מניח שאם בכלל הוא שמע את המושג מיהודי בני דורו והם שמעו את זה מהנכרים.

[אליהוא]

הגר"א כתב ח"ו שהיה שלומיאל הצדיק נשמה אחת עם זמרי בן סלוא.

[אוצר החכמה]

איני יודע אם הכיר את הספר או שלא. בודאי שכר מורה פרטי ללמד בנו גרמנית, ואולי המורה בחר לקרוא איתו ספר זה. אבל אני מניח שאם בכלל הוא שמע את המושג מיהודי בני דורו והם שמעו את זה מהנכרים.

נראה לי רחוק למדי, הרבה יותר פשוט להניח שהמושג היה קיים קודם, וגם מחבר הספר השתמש במושג קיים.

[דמשק]

החת"ס הובא בהקדמת הגרי"נ שטרן לאחד מכרכי חת"ס עה"ת

[שיף]

אבל אני מניח שאם בכלל הוא שמע את המושג מיהודי בני דורו והם שמעו את זה מהנכרים.

נראה לי רחוק למדי, הרבה יותר פשוט להניח שהמושג היה קיים קודם, וגם מחבר הספר השתמש במושג קיים.

ואולי הביטוי בגרמנית הגיע בכלל מהמילה שלומיאל המקורי וכנ"ל

[שייף נפיק]

אגב, מפורסם שהכינוי 'למך' לאדם שלא מצליח הוא על שם למך, שנתן לאשתו כוס של עקרין שלא תתעבר (ראה רש"י בראשית ד' יט) ולא עלתה בידו, ''וצילה גם היא ילדה''...