מאמר ביקורת על המהדורה החדשה של 'שערי דורא'

[גאולה בקרוב]

מעניין מה שכתב אוצר החכמה.
חוזרים שוב לסוגיה הכאובה מאד של מהדורות מקבילות, שעליה כבר דנו כאן לאחרונה (ולא מצאנו פתרון ברור):
מכונים "מפחדים" ממהדורה מקבילה, ולכן לא מפרסמים ולא מתייעצים?
הרי צריכים למצוא עצה לכתחילה, להחליט על איזה ספר בכלל עובדים, ושאין לו מקבילה!

[צh33]

הפתרון האמיתי הוא כלכלי. כל עוד ספרים יוצאים על בסיס תרומות וכד' כל אחד מוציא מה שליבו חפץ ללא שום חובת אחריות.

[חכם באשי]

הפתרון האמיתי הוא כלכלי. כל עוד ספרים יוצאים על בסיס תרומות וכד' כל אחד מוציא מה שליבו חפץ ללא שום חובת אחריות.

ממש ממש לא נכון.
אני מכיר כמה וכמה מהדירים שעובדים 'על בסיס תרומות' והם מוציאים מתחת ידם מוצרים משובחים ביותר!

[איש_ספר]

בשולי הדיון. שמעתי פעם מרדצ"ה זצ"ל, כי על המהדיר לקרוא את המוצר שיוצא מתחת ידו שוב ושוב בשלימות, לראות האם הדברים קולחים, האם לא כתב דברים כפולים או סותרים בכמה מקומות וכו'.
אני לא מתכון - מחמת כמה טעמים - לע"ע לעסוק בסיפור העגום והשערוריתי של שע"ד, שרק אפס קצהו, ממש, נפרט במאמר המובא מעלה. אבל דומה שאם היו מישמים כלל זה הרבה כשלונות היו נחסכים. אתן דוגמא אחת:
בדף פ"ז ע"א במהרש"ל אנחנו קוראים: '...רש"י שפסק מין במינו לא בעינן בששים'.
רש"י ?
הרי כולם יודעים שרש"י ס"ל דקי"ל כר"י דמין במינו אינו בטל לעולם!
אלא מאי?
במהרש"ל בדפוסים קודמים היה כתוב: לא בטל בשישים.
במהדורת הר"פ: ל"ב בשישים.
ובא החכם ופתח במהדורת המאור: לא בעינן
ואם היה קורא את התוצאה שיצאה מת"י, אולי היה נמנע מטעות שכזו.

[מורה צדק]

הפתרון האמיתי הוא כלכלי. כל עוד ספרים יוצאים על בסיס תרומות וכד' כל אחד מוציא מה שליבו חפץ ללא שום חובת אחריות.

יש בזה מן האמת שכשיש בסיס כלכלי טוב משקיעים יותר ומקבלים תוצאות יותר טובות, אך כשמסתמכים על תרומות ומנסים לחסוך, יוצא הרבה תקלות, אך ברור שיש יוצא מן הכלל.

[צh33]

מסכים עם מו"צ
אין הוכחה מכמה יוצאים מהכלל.

[ארי במסתרים]

היום עסקתי בספר שערי דורא (הוצאת יריד הספרים) שכתב בתחילת דיני ביטול בשר בחלב להתיר ליתן דבר לח צונן לקדירה שבלעה איסור
והביאו שם בהגהות ד"ק (היינו דפוס קושטאנדינא) ונ"ל דצ"ל בנגעלה דאי לאו הכי הוה אסור למירמי ביה שיכרא דכיון ששוהה בו זמן ארוך הוי כבוש וכבוש ה"ה כמבושל
והגה"ה זאת אינה בכל הדפוסים שבדקתי (וגם אצל פרילייך איננו) ולכאו' הגה"ה זו תמוהה ואין לה שום מקום כי השערי דורא איירי להתיר ליתן דבר היתר צונן בקדירת איסור ואם מיירי בנגעלה גבר אינה קדירת איסור ואין בזה שום חידוש ומותר ליתן אף דבר רותח.
חיפשתי באוצה"ח ובה"ב ולא מצאתי שערי דורא דפוס קושטאנדינא

[איש שלום]

מצאתי אצלי בגליון ל"ו שערים שתי הגהות פשוטות. במקום תיבת הכל (בכ"ף) צ"ל הבל (בבי"ת), וכן הוא לשון הרא"ש בפרק גיד הנשה וכמובן ופשוט.
מכיון שאין בידי את המהדורה החדשה המדוברת כאן, הייתי מבקש אם מאן דהוא יכול לבדוק אם תיקנו שם את זה, או שמא השאירוהו בקלקולו ח"ו. אני בטוח שתוקן, אבל בכל אופן אם מישהו יוכל לאשר?
תודה מראש. א"ש.
(הקטע המדובר בריש שער י"ח).

[איש_ספר]

כמובן לא תוקן כלום. וגם שם דברי הכל במקום דברי הבל.
אין גבול לשגיונות הכרך המבהיל הזה:
דף צ"ג ע"א בהערות נעתקה הגהה מדפוס קושטא: דכאמר לקמן ספק ספיקא מ"ב אבל וכו' -
מה זה?
אצל הר"פ: דכאמר ס"ס מ"ב [=סוף סימן מ"ב...]'

[אלי_ש]

כמובן לא תוקן כלום. וגם שם דברי הכל במקום דברי הבל.
אין גבול לשגיונות הכרך המבהיל הזה:
דף צ"ג ע"א בהערות נעתקה הגהה מדפוס קושטא: דכאמר לקמן ספק ספיקא מ"ב אבל וכו' -
מה זה?
אצל הר"פ: דכאמר ס"ס מ"ב [=סוף סימן מ"ב...]'

זה כבר מתחיל להישמע כמו מתיחה...

[איש שלום]

אין מילים

[איש_ספר]

כמובן לא תוקן כלום. וגם שם דברי הכל במקום דברי הבל.
אין גבול לשגיונות הכרך המבהיל הזה:
דף צ"ג ע"א בהערות נעתקה הגהה מדפוס קושטא: דכאמר לקמן ספק ספיקא מ"ב אבל וכו' -
מה זה?
אצל הר"פ: דכאמר ס"ס מ"ב [=סוף סימן מ"ב...]'

זה כבר מתחיל להישמע כמו מתיחה...

היינו?

[אלי_ש]

כמובן לא תוקן כלום. וגם שם דברי הכל במקום דברי הבל.
אין גבול לשגיונות הכרך המבהיל הזה:
דף צ"ג ע"א בהערות נעתקה הגהה מדפוס קושטא: דכאמר לקמן ספק ספיקא מ"ב אבל וכו' -
מה זה?
אצל הר"פ: דכאמר ס"ס מ"ב [=סוף סימן מ"ב...]'

זה כבר מתחיל להישמע כמו מתיחה...

היינו?

כלומר, לא יאומן שזה אמיתי... כאילו מישהו חמד לצון והחליט לשבש את הספר באופן "יצירתי",
מה שנקרא "אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק"...

[יורה דעה]

היום עסקתי בספר שערי דורא (הוצאת יריד הספרים) שכתב בתחילת דיני ביטול בשר בחלב להתיר ליתן דבר לח צונן לקדירה שבלעה איסור
והביאו שם בהגהות ד"ק (היינו דפוס קושטאנדינא) ונ"ל דצ"ל בנגעלה דאי לאו הכי הוה אסור למירמי ביה שיכרא דכיון ששוהה בו זמן ארוך הוי כבוש וכבוש ה"ה כמבושל
והגה"ה זאת אינה בכל הדפוסים שבדקתי (וגם אצל פרילייך איננו) ולכאו' הגה"ה זו תמוהה ואין לה שום מקום כי השערי דורא איירי להתיר ליתן דבר היתר צונן בקדירת איסור ואם מיירי בנגעלה גבר אינה קדירת איסור ואין בזה שום חידוש ומותר ליתן אף דבר רותח.
חיפשתי באוצה"ח ובה"ב ולא מצאתי שערי דורא דפוס קושטאנדינא

אם כפי שהזכירו כאן, שההגהות בש"ד הם מהראשונים, לכאורה אנו צריכים לייחס להג' אלו חשיבות רבה!,
האם אין כאן מישהו ש"מבין" בנושא זה?

ועוד שאלה, האם הר"ד דבליצקי נותן ביטוי להגה' אלו במהדורתו העתידית? (יש כאן מישהו שיכול לשאול אותו?)

[הוגה ומעיין]

הגהות ש"ד אינן של הראשונים, אלא שבמקרים רבים מובאים שם מדברי הראשונים, לפעמים כאלו שלא הגיעו לידינו ממקומות אחרים.

(צריך להכיר את אופן כתיבת ההגהות. ההשערה הרווחת היא שדרך לימוד הפוסקים בישיבות אשכנז ופולין (וקושטא) בשנות הש' היה משולב בכתיבת הגהות על הספר הנלמד, וכך נכתבו הגהות הרמ"א על הטור (שסודרו על ידו אחר כך לדרכי משה), וכן הגהות מהר"ל, מהרש"ל ועוד, ובאותה דרך נכתבו ההגהות השונות על השערי דורא (למשל, הגהות המהרש"ל לשע"ד הן של שני תלמידים ואולי משני "מחזורים"). מניחים שההגהות לא נכתבו על ידי ראשי הישיבות אלא על ידי התלמידים, מתוך מה שאמר רבם בשיעור. ובשיעור, כדרכו של שיעור, נאמרו הן השלמות והוספות מדברי ראשונים אחרים, הן ביאורים והן הכרעות הלכתיות של ראש הישיבה).

[איש_ספר]

הגהות שע"ד מורכבות אכן משכבות שונות, יש מהם שנכתבו כנראה ע"י מהרא"י בעל תרומה"ד עצמו, יש מהן שנכתבו ע"י מהר"י טרושין (הנחשב מן הראשונים) ועוד. לרוב סומכים על כלל דבריהם כמקוימים, (אף שמצינו לשון רמ"א באיזה מקום הכותב על הגהה אחת בהגש"ד, 'לא ידענו מאי חתים עליהו'). החשיבות המיוחדת שניתנה להגש"ד בעיני הפוסקים הקדמונים מחייבת שלא להכניס ולקבוע בתוכם כל הגהה שנמצא באיזה דפו"י או כת"י שאין אנו יודעים מבטן מי יצאה.
הגהות מהרש"ל לא יכולים שיהיו משני מחזורים, כי יש שם ריבוי לשונות זהים ממש, וע"כ נראה ששני הכותבים התשמשו בכתבי מהרש"ל וההבדלים הם שינויי עריכה.
הקושיא של ארי במסתרים על הגש"ד חזקה מאד, וצע"ג. (ההגה נמצאת גם במהדרות הר"פ כמובן, כי הרי יריד הספרים לא הוסיפו דבר על מהדורת הר"פ. ד"ק נמצא להורדה באתר הספרים הסרוקים של הספה"ל ומשם יכנס לאוצר בקרוב)

[גוראריה]

כמובן לא תוקן כלום. וגם שם דברי הכל במקום דברי הבל.
אין גבול לשגיונות הכרך המבהיל הזה:
דף צ"ג ע"א בהערות נעתקה הגהה מדפוס קושטא: דכאמר לקמן ספק ספיקא מ"ב אבל וכו' -
מה זה?
אצל הר"פ: דכאמר ס"ס מ"ב [=סוף סימן מ"ב...]'

זה כבר מתחיל להישמע כמו מתיחה...

היינו?

היינו שאם זה היה בדפוס קושטנדינא או ליוורנו או אפילו יוזעפאף, היה ע"ז מאמר נפלא ב'נוטריקון', אבל עכשיו....

[חכם באשי]

דברי רב צעיר:

על המהדורה החדשה של ספר 'שערי דורא' / הרב דוד דבליצקי - כל הגליון הנוכחי של המעיין היה כדאי רק בגלל הערת שוליים מספר שמונה שבמאמר זה. קראתי אותו ולא הפסקתי לצחוק יומיים. כידוע לקוראי הבלוג הזה, אני פניתי להנהלת מוסד הרב קוק ובקשתי שיורידו מהמדפים את ספרי "אור החיים" בהוצאתם, שכן הם אינם עומדים בסטנדרטים סבירים של ספרות תורנית איכותית (ואפילו לא של איכות חלקית). על אף שהם יודעים שספרים אלו מהווים פגיעה בכבוד מחבר האור-החיים (שהיום היארצייט שלו, אגב) ומוציאים שם רע להוצאה עצמה, הספרים עדיין נמכרים. בכל זה נזכרתי כשקראתי את מאמרו של הרב דוד דבליצקי (בנו של הג"ר שריה דבליצקי). הרב דבליצקי מתאר בעשרות דוגמאות כיצד הוצאת "המאור" הוציאה לאור את ספר "שערי דורא" תוך שהם מבטיחים כי הוא מבוסס על כתבי יד ודפוסים ראשונים ומה לא, ובפועל מדובר סך הכל בהעתק גרוע של הוצאה לא-טובה אחרת של הספר מלפני כמאה שנה. האם לאור הדברים הכתובים במאמר זה, יחליטו בהוצאת "המאור" להוריד את ספריהם ממדפי החנויות? הלואי. אני מתקשה להאמין, לצערי.
עוד דבר אחד על מאמר זה. לפני מספר חדשים הגיעה לאזני שמועה שהמאמר הזה קיים, ושהמשפחה מתלבטת אם לפרסמו בגלל פחד מאנשי "המאור", ובגלל שהכותב נוגע בדבר, שכן כפי שהוא מתאר בתחילת דבריו הוא עצמו עבד עד לא מזמן על ה"שערי דורא". אינני יודע אם יש אמת בשמועה (חציה הראשון הוכחה כנכונה, שכן המאמר לפניכם), ואני התלבטתי אם בכלל ראוי להזכיר שמועה כזאת. אך אם יש אמת בדבר, אני שמח שבסופו של דבר הם קיימו בעצמם "לא תגורו" והוציאו את הדברים לאור עולם בבמה המכובדת של "המעיין", ומאחל להם רק טוב על ההחלטה.
לסיכום, גם אם מעולם לא שמעתם על "שערי דורא", וגם אם אין לכם מושג למה צריך מהדורה חדשה של "שערי דורא" - קראו את המאמר הזה!

מקור: http://ravtzair.blogspot.co.il/

[אלי_ש]

היינו שאם זה היה בדפוס קושטנדינא או ליוורנו או אפילו יוזעפאף, היה ע"ז מאמר נפלא ב'נוטריקון', אבל עכשיו....

יפה!

[יורה דעה]

הגהות שע"ד מורכבות אכן משכבות שונות, יש מהם שנכתבו כנראה ע"י מהרא"י בעל תרומה"ד עצמו, יש מהן שנכתבו ע"י מהר"י טרושין (הנחשב מן הראשונים) ועוד. לרוב סומכים על כלל דבריהם כמקוימים, (אף שמצינו לשון רמ"א באיזה מקום הכותב על הגהה אחת בהגש"ד, 'לא ידענו מאי חתים עליהו'). החשיבות המיוחדת שניתנה להגש"ד בעיני הפוסקים הקדמונים מחייבת שלא להכניס ולקבוע בתוכם כל הגהה שנמצא באיזה דפו"י או כת"י שאין אנו יודעים מבטן מי יצאה.
הגהות מהרש"ל לא יכולים שיהיו משני מחזורים, כי יש שם ריבוי לשונות זהים ממש, וע"כ נראה ששני הכותבים התשמשו בכתבי מהרש"ל וההבדלים הם שינויי עריכה.
הקושיא של ארי במסתרים על הגש"ד חזקה מאד, וצע"ג. (ההגה נמצאת גם במהדרות הר"פ כמובן, כי הרי יריד הספרים לא הוסיפו דבר על מהדורת הר"פ. ד"ק נמצא להורדה באתר הספרים הסרוקים של הספה"ל ומשם יכנס לאוצר בקרוב)

אם בהערת "ארי במסתרים" עסקינן, הרי ששאלתו היא על הגה' מדפוס קושטאנדינא, ואמנם איננו יודעים מי חתים על הג' זו, אבל באופן כללי, אנו מוצאים (בחיפוש מהיר באוצה"ח) שמרן ה"בית יוסף" בשו"ת אבקת רוכל (סימן רטז) התייחס להג' מדפוס זה, וא"כ לכל הפחות להגה' מדפוס קושטאנדינא צריך ליתן את הדעת, וח"ו לא להקל בהם.

[איש_ספר]

הגהות שע"ד מורכבות אכן משכבות שונות, יש מהם שנכתבו כנראה ע"י מהרא"י בעל תרומה"ד עצמו, יש מהן שנכתבו ע"י מהר"י טרושין (הנחשב מן הראשונים) ועוד. לרוב סומכים על כלל דבריהם כמקוימים, (אף שמצינו לשון רמ"א באיזה מקום הכותב על הגהה אחת בהגש"ד, 'לא ידענו מאי חתים עליהו'). החשיבות המיוחדת שניתנה להגש"ד בעיני הפוסקים הקדמונים מחייבת שלא להכניס ולקבוע בתוכם כל הגהה שנמצא באיזה דפו"י או כת"י שאין אנו יודעים מבטן מי יצאה.
הגהות מהרש"ל לא יכולים שיהיו משני מחזורים, כי יש שם ריבוי לשונות זהים ממש, וע"כ נראה ששני הכותבים התשמשו בכתבי מהרש"ל וההבדלים הם שינויי עריכה.
הקושיא של ארי במסתרים על הגש"ד חזקה מאד, וצע"ג. (ההגה נמצאת גם במהדרות הר"פ כמובן, כי הרי יריד הספרים לא הוסיפו דבר על מהדורת הר"פ. ד"ק נמצא להורדה באתר הספרים הסרוקים של הספה"ל ומשם יכנס לאוצר בקרוב)

אם בהערת "ארי במסתרים" עסקינן, הרי ששאלתו היא על הגה' מדפוס קושטאנדינא, ואמנם איננו יודעים מי חתים על הג' זו, אבל באופן כללי, אנו מוצאים (בחיפוש מהיר באוצה"ח) שמרן ה"בית יוסף" בשו"ת אבקת רוכל (סימן רטז) התייחס להג' מדפוס זה, וא"כ לכל הפחות להגה' מדפוס קושטאנדינא צריך ליתן את הדעת, וח"ו לא להקל בהם.

גם שהש"ך השתמש בהם (יורה דעה סימן צה - 'והכי משמע בהגהת ש"ד הישנים שנדפסו בקושטנדינ"א שנת שוב"ה (סי' ל"ג) דאין חילוק ע"ש'): ולכן יש להדפיסם עה"ג, ועפ"כ אין לבוללם עם הגש"ד הקדומים יותר. הדברים שכתבתי מתייחסים להגהות המצויות בכת"י שונים, שלהם משקל נמוך גם מד"ק.

[יורה דעה]

ועדיין לא הוברר לנו, האם הרב דוד דבילצקי הי"ו, בהוצאתו החדשה, מתייחס באמת בחשיבות להגה' ש"ד, ובפרט כאמור להג' מדפוס קושטאנדינא.
(במאמר שפורסם ב"המעיין", כמדומני שלא כתב וסיפר על עבודתו בעריכת ההגהות).

[למאי_נמ?]

תגובת רב_צעיר למאמר הנ"ל:

על המהדורה החדשה של ספר 'שערי דורא' / הרב דוד דבליצקי - כל הגליון הנוכחי של המעיין היה כדאי רק בגלל הערת שוליים מספר שמונה שבמאמר זה. קראתי אותו ולא הפסקתי לצחוק יומיים. כידוע לקוראי הבלוג הזה, אני פניתי להנהלת מוסד הרב קוק ובקשתי שיורידו מהמדפים את ספרי "אור החיים" בהוצאתם, שכן הם אינם עומדים בסטנדרטים סבירים של ספרות תורנית איכותית (ואפילו לא של איכות חלקית). על אף שהם יודעים שספרים אלו מהווים פגיעה בכבוד מחבר האור-החיים (שהיום היארצייט שלו, אגב) ומוציאים שם רע להוצאה עצמה, הספרים עדיין נמכרים. בכל זה נזכרתי כשקראתי את מאמרו של הרב דוד דבליצקי (בנו של הג"ר שריה דבליצקי). הרב דבליצקי מתאר בעשרות דוגמאות כיצד הוצאת "המאור" הוציאה לאור את ספר "שערי דורא" תוך שהם מבטיחים כי הוא מבוסס על כתבי יד ודפוסים ראשונים ומה לא, ובפועל מדובר סך הכל בהעתק גרוע של הוצאה לא-טובה אחרת של הספר מלפני כמאה שנה. האם לאור הדברים הכתובים במאמר זה, יחליטו בהוצאת "המאור" להוריד את ספריהם ממדפי החנויות? הלואי. אני מתקשה להאמין, לצערי.
עוד דבר אחד על מאמר זה. לפני מספר חדשים הגיעה לאזני שמועה שהמאמר הזה קיים, ושהמשפחה מתלבטת אם לפרסמו בגלל פחד מאנשי "המאור", ובגלל שהכותב נוגע בדבר, שכן כפי שהוא מתאר בתחילת דבריו הוא עצמו עבד עד לא מזמן על ה"שערי דורא". אינני יודע אם יש אמת בשמועה (חציה הראשון הוכחה כנכונה, שכן המאמר לפניכם), ואני התלבטתי אם בכלל ראוי להזכיר שמועה כזאת. אך אם יש אמת בדבר, אני שמח שבסופו של דבר הם קיימו בעצמם "לא תגורו" והוציאו את הדברים לאור עולם בבמה המכובדת של "המעיין", ומאחל להם רק טוב על ההחלטה.
לסיכום, גם אם מעולם לא שמעתם על "שערי דורא", וגם אם אין לכם מושג למה צריך מהדורה חדשה של "שערי דורא" - קראו את המאמר הזה!

[יורה דעה]

כבוד הרב למאי-נמ
למה אתה חוזר אחורה, מה מצאת תשובה על שאלתי מדברי רב צעיר??

[חקר]

תגובת רב_צעיר למאמר הנ"ל:
עוד דבר אחד על מאמר זה. לפני מספר חדשים הגיעה לאזני שמועה שהמאמר הזה קיים, ושהמשפחה מתלבטת אם לפרסמו בגלל פחד מאנשי "המאור", ובגלל שהכותב נוגע בדבר, שכן כפי שהוא מתאר בתחילת דבריו הוא עצמו עבד עד לא מזמן על ה"שערי דורא". אינני יודע אם יש אמת בשמועה (חציה הראשון הוכחה כנכונה, שכן המאמר לפניכם), ואני התלבטתי אם בכלל ראוי להזכיר שמועה כזאת. אך אם יש אמת בדבר, אני שמח שבסופו של דבר הם קיימו בעצמם "לא תגורו" והוציאו את הדברים לאור עולם בבמה המכובדת של "המעיין", ומאחל להם רק טוב על ההחלטה.

נו, מה כבר אפשר לצפות מבלוג שכל מטרתו להתגדל על במתי הבקורת...
א. כיצד יתכן שכבר לפני מספר חדשים[!] שמע ה"רב הצעיר" על דבר זה בזמן שהמהדורה הופיעה לפני לא יותר מחודש וחצי לערך.
ב. אם יצאה מתחת ידם מהדורה שאינה מתוקנת הם נעשו 'אנשים מפחידים'?!
ג. אם כבר היה צד שלא לפרסם את המאמר זה רק מיפי נפשו של הרד"ד, ותו לא.

[יורה דעה]

אני מתפלל בבית הכנסת היכל משה עם הר"ד דיבלצקי שליט"א ושמעתי ממנו בע"פ ביקורת צולבת על המהדורה החדשה. רבים מהדברים לא מופיעים במאמר בהמעיין!..

..דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.

כבוד הרב "אורח",

אולי מר יוכל לשאול את הרב דבליצקי, האם במהדורתו תוקנו ההגה' שערי דורא?

ודרך אגב, אולי גם תוכל לברר לנו על המהדורות האחרות, האם גם מהם סוקלו כל השיבושים? או שהם הולכים לחזור על הטעות של "המאור".

[איש_ספר]

יורה דעה. מה בדיוק השאלה שלך?
ברור שבמהדורה העתידית יודפסו הגש"ד כשהם מוגהים ומתוקנים כאשר עושים בכל ההדרה רצינית.
אבל שלא כבמהדורת הר"פ, לא יכנסו לתוך ההגהות, הגהות ש"ד מדפוס קושטא (שיודפסו בנפרד)
ולא כל מיני הגהות מכתבי יד, ואף לא קטעי ראשונים וחתיכות מהרש"ל למשל, שאינם הגהות שע"ד כלל, ונוספו לראשונה ע"י הר"פ.

[יורה דעה]

..אבל שלא כבמהדורת הר"פ, לא יכנסו לתוך ההגהות, הגהות ש"ד מדפוס קושטא (שיודפסו בנפרד) ולא כל מיני הגהות מכתבי יד,

זאת מניין לך??

[איש_ספר]

איש מפי איש עד רבי יצחק מדורא

[המעיין]

..אבל שלא כבמהדורת הר"פ, לא יכנסו לתוך ההגהות, הגהות ש"ד מדפוס קושטא (שיודפסו בנפרד) ולא כל מיני הגהות מכתבי יד,

זאת מניין לך??

ניכר כי הנך חדש יחסית בפורום, וותיקי הפורום יודעים כי רבינו איש ספר בקי ורגיל בענייני ההדרותיו של הגר"ד דבליצקי.

[ארי במסתרים]

אם הרב איש ספר בקי בענייני הרב דבליצקי אולי יואיל במטותא לשאול אותו על ההגהה הנ"ל, אולי יש לו פתרון לזה.

[עט סופר]

איש מפי איש עד רבי יצחק מדורא

הכוונה בן אחר בן...

[אורייתא!]

היום פתחתי את הספר "החדש" בהל' נדה. וכבר בעמוד השני מצאתי "גנידה" במקום "נדה" או "נידה". ועמוד אחרי ב' מילים מחוברות ללא רווח.
וכל זה בגוף הטקסט שבשערי דורא. ונפלאתי.

[איש_ספר]

אם הרב איש ספר בקי בענייני הרב דבליצקי אולי יואיל במטותא לשאול אותו על ההגהה הנ"ל, אולי יש לו פתרון לזה.

שאלתי אותו ולא מצא פתרון, מה עוד שלעיל כתוב שם שסתם חביות של חרס וא"כ אין מועיל הגעלה כלל. וצע"ג.

[יורה דעה]

אם הרב איש ספר בקי בענייני הרב דבליצקי אולי יואיל במטותא לשאול אותו על ההגהה הנ"ל, אולי יש לו פתרון לזה.

שאלתי אותו ולא מצא פתרון, מה עוד שלעיל כתוב שם שסתם חביות של חרס וא"כ אין מועיל הגעלה כלל. וצע"ג.

כמה חבל שלא שמע איש מפי איש עד כותב ההגהה הנ"ל..

ועכשיו ברצינות. מה עושים במקרה כזה, כשמצד אחד אין חולק על כך שההג' שיצאו מדפוס קושטאנדינא חשובות והנם בעלי ערך (כפי שכבר נזכר לעיל, שהב"י והש"ך מתייחסים להג' אלו), ומצד שני, אין להגה' זו הבנה מרישא ועד גמירא?

האם נצטרך לשבת במתח, עד שהרב המהדיר יחליט לשתף אותנו, או אולי יסכים לגלות לנו קצת מתוכניותיו.
?

[ארי במסתרים]

ע"ז נאמר: מקושיא לא מתים

[יורה דעה]

ע"ז נאמר: מקושיא לא מתים

אני לא מבין, אתה הוא זה שהצגת את השאלה, ולא מעניין אותך לשמוע תירוץ?, או לכהפ"ח כשעסקינן בהוצאת מהדורה חדשה של השערי דורא, לא מעניין אותך איך יתייחסו אל ההגהה ההיא?, האם שאלת כי נפשך אוותה לתור בחכמה? או סתם כי משעמם לך?

(ואולי כבר מצאת איזה תירוץ ישיבתי דחוק, וכבר נחה דעתך..? )

אני בכל אופן, הייתי שמח לשמוע מה המהדיר יעשה עם ההגהה ההיא, ובאופן כללי, לשמוע ולהחכים עוד על עבודת העריכה, איך וכיצד, (כמובן, בלי לחשוף סודות מקצועיים).

[אורייתא!]

היום עסקתי בספר שערי דורא (הוצאת יריד הספרים) שכתב בתחילת דיני ביטול בשר בחלב להתיר ליתן דבר לח צונן לקדירה שבלעה איסור
והביאו שם בהגהות ד"ק (היינו דפוס קושטאנדינא) ונ"ל דצ"ל בנגעלה דאי לאו הכי הוה אסור למירמי ביה שיכרא דכיון ששוהה בו זמן ארוך הוי כבוש וכבוש ה"ה כמבושל
והגה"ה זאת אינה בכל הדפוסים שבדקתי (וגם אצל פרילייך איננו) ולכאו' הגה"ה זו תמוהה ואין לה שום מקום כי השערי דורא איירי להתיר ליתן דבר היתר צונן בקדירת איסור ואם מיירי בנגעלה גבר אינה קדירת איסור ואין בזה שום חידוש ומותר ליתן אף דבר רותח.
חיפשתי באוצה"ח ובה"ב ולא מצאתי שערי דורא דפוס קושטאנדינא

בגליון שע"ד שלי, כתבתי: "שמא כוונתו דאיירי בנגעלה כשהיא בת יומה, ואף שאין ס' כנגדה, שרי ליתן דבר לח צונן לתוכה. [ושמא אפי' בדיש ס' כנגדה] ויל"ע".

[אורייתא!]

אם הרב איש ספר בקי בענייני הרב דבליצקי אולי יואיל במטותא לשאול אותו על ההגהה הנ"ל, אולי יש לו פתרון לזה.

שאלתי אותו ולא מצא פתרון, מה עוד שלעיל כתוב שם שסתם חביות של חרס וא"כ אין מועיל הגעלה כלל. וצע"ג.

עי' חזו"א יו"ד הל' כלי היין סימן נה אות י"א ד"ה אם נשתמש.

[ארי במסתרים]

ע"ז נאמר: מקושיא לא מתים

אני לא מבין, אתה הוא זה שהצגת את השאלה, ולא מעניין אותך לשמוע תירוץ?, או לכהפ"ח כשעסקינן בהוצאת מהדורה חדשה של השערי דורא, לא מעניין אותך איך יתייחסו אל ההגהה ההיא?, האם שאלת כי נפשך אוותה לתור בחכמה? או סתם כי משעמם לך?

(ואולי כבר מצאת איזה תירוץ ישיבתי דחוק, וכבר נחה דעתך..? )

אני בכל אופן, הייתי שמח לשמוע מה המהדיר יעשה עם ההגהה ההיא, ובאופן כללי, לשמוע ולהחכים עוד על עבודת העריכה, איך וכיצד, (כמובן, בלי לחשוף סודות מקצועיים).

מסקרן אותי מאוד לדעת מה התירוץ, אך התייאשתי מזה כי לענ"ד זה סוג קושיא שלא יכול להיות לה תירוץ בהבנה,
התירוץ היחיד שיכול להיות הוא שההגהה הזאת פשוט השתרבבה ממקום אחר וצריך למצוא היכן מקומה האמיתי (וזה כבר באמת פחות מעניין אותי).