מקור לדרשת חז"ל המובאת ב"נתיבות שלום"

[יהושע]

לכל חברי הפורום הנכבדים,
בספר "נתיבות שלום" לאדמו"ר מסלונים זצ"ל מובאת עשרות פעמים מימרא בשם חז"ל כהאי לישנא: "כ"ד מוכי שחין ונפשו של משה נמוכה מכולם". יגעתי וחיפשתי ולא מצאתי מימרא כזו בחז"ל. האם מישהו מכיר את המקור לדרשה זו?
בתודה מראש, יהושע

[הבונה]

באבות דר"נ פרק ט' הלכה ב' יש משהו דומה:
ג' מיני מוכי שחין נבראו בעולם: לח, יבש, בעל פוליפוס, והיתה נפשו של משה נמוכה מכולם.
אמנם יש מצטטים בשם אדר"נ כמו שאתה הבאת, ראה למשל שם משמואל ויקהל תרע"נ ובעוד מקומות בספר זה.

[עשוי לנחת]

ראה אבות דרבי נתן פרק ט ב
[שלשה מוכי שחין ולא כ"ד]

[הבונה]

בדקתי כעת יותר טוב, כנראה המקור לגירסה זו היא בשם משמואל שמביא בשם האדר"נ כ"ד מוכי שחין היו בירושלים 3 פעמים, וגם כתב כך בתשובה שנדפסה בספרו של אביו האבני נזר. לעומת זאת פעמיים מביא בספרו כגירסה שלפנינו: ג' מיני שחין נבראו בעולם.
מענין שבזוהר חי בראשית עמ' רכב מביא: עשרה מיני מוכי שחין יש בעולם שאיבריהם נופלים וכו'.
ואולי השמ"ש צירף למאמר מאדר"נ את דברי הגמ' בכתובות עז: שח לי זקן אחד מאנשי ירושלים: עשרים וארבעה מוכי שחין הן, וכולן אמרו חכמים תשמיש קשה להן. והדבר פלא!

[הבונה]

עוד פרט קטן, הערוך (ערך עשר א') גורס בגמ' (כתובות עז:) שהבאתי בתגובה הקודמת בשם רה"ג כך: כ"ד מוכי שחין היו בירושלים, ואם כך השמ"ש צירף גירסה זו ללשון האדר"נ הנ"ל.
עוד אוסיף שבבנין יהושע באדר"נ שם, עמד על כך ששם נזכרו ג' מיני שחין ובכתובות כ"ד, וכתב ששלשה מן הכ"ד קשים ביותר, ואפי' מהם היתה נפשו של משה שפלה וכ"ש משל השאר שאינם קשים כ"כ, וא"כ י"ל שהשמ"ש נקט את תוכן האימרה ולא כלשונה שנפשו של משה היתה אכן שפלה מכל הכ"ד, וגם לפי זה צ"ל שנקט כגירסת הערוך בשם רה"ג, כי לפי גירסתנו לא מבואר בגמ' שהיו בי-ם כ"ד מיני שחין.

[יהושע]

עוד פרט קטן, הערוך (ערך עשר א') גורס בגמ' (כתובות עז:) שהבאתי בתגובה הקודמת בשם רה"ג כך: כ"ד מוכי שחין היו בירושלים, ואם כך השמ"ש צירף גירסה זו ללשון האדר"נ הנ"ל.
עוד אוסיף שבבנין יהושע באדר"נ שם, עמד על כך ששם נזכרו ג' מיני שחין ובכתובות כ"ד, וכתב ששלשה מן הכ"ד קשים ביותר, ואפי' מהם היתה נפשו של משה שפלה וכ"ש משל השאר שאינם קשים כ"כ, וא"כ י"ל שהשמ"ש נקט את תוכן האימרה ולא כלשונה שנפשו של משה היתה אכן שפלה מכל הכ"ד, וגם לפי זה צ"ל שנקט כגירסת הערוך בשם רה"ג, כי לפי גירסתנו לא מבואר בגמ' שהיו בי-ם כ"ד מיני שחין.

ועדיין לא נחה דעתי, כי גם אם נאמר שהשמ"ש הוא המקור הראשוני למאמר שבו מוזכרים כ"ד מוכי שחין ולא ג', מה המקור של השמ"ש. דוחק גדול לומר שהשמ"ש "נקט את תוכן האמרה ולא את לשונה" כפי שאתה מציע. ועדיין צ"ע.

[הבונה]

אין לי מה להוסיף, רק אכתוב שהנת"ש אינו הספר הסלונימאי הראשון המביא בנוסח זה, כבר קדמו לו, בבית אברהם (תצוה) ובאבקות רוכלים של הרב הח' ר' מתתיהו לוריא.