סענדער כתב:צא וראה במספרי מניין השבטים כולם נמנים במספרים עגולים.
חכם באשי כתב:ואף בעתונות אנו מוצאים, מידי יום ביומו, התארגנות להשלמת 1000 ספרי תהלים. מה בכך שהמספר עגול ונחמד? היש לכך מקור או שזה פשוט רגשי? (ושמא זה מגיע מהגויים?)
חכם באשי כתב:לגבי מספר 300 (ובמיוחד לגבי מספר 400), ידוע, שהוא 'לאו דווקא', אלא מספר גוזמא.
האריך בכך רד"י ווייס באחד מכרכי מגדים חדשים המצוי באוצר (איני זוכר היכן בדיוק, כדומני עמ"ס ברכות, אך בכל כרך יש מפתח מדוקדק וניתן למוצאו בנקל).
ומשונה היא השערתו של ר"ר מרגליות, ב'מחקרים בדרכי התלמוד', בעניני מספרים אלו. יעויין שם.
שמואל דוד כתב:מצינו במשנה וגמרא ׳ואפילו מאה׳ כו׳ ולפעמים מצינו לשון אלף או ריבוא. יש לעיין מדוע לפעמים נקט הגמרא רבותא בלשון ״מאה״ ולפעמים בלשון ״אלף״ האם יש יותר חידוש באלף ממאה. גם מצאתי כמה פעמים בגמרא הלשון ״מאה״ והרמב״ם כתב ״אלף״ וצריך עיון מדוע שינה מלשון הגמרא.
לדוגמא: עי׳ סנהדרין דף ח. יהא חביב עליך דין פרוטה כדין מאה
עיין רש"י בד"ה לאקדומיה וז"ל אם בא לפניך דין של פרוטה וחזר ובא דין אחר של מנה הקודם לפניך הקדם לחתוך ע"כ
וצע"ק מדוע שינה רש"י מלשון הגמרא "מאה" מנה, הרי זה ממעט חידוש של הגמרא.
והרמב"ם כתב ״אלף״ מנה ע״ש.
וע״ע במשנה תמורה כט. ואיזהו אתנן האומר לזונה הוליך טלה זה בשכרך אפי' הן ״מאה״ כולן אסורין כו׳
ועיין שם בגמרא ורש״י. ועיין הגר״א שכתב שרש״י גורס ״שתים״ במקום ״מאה״ ע״ש וצ״ע. ועיין רמב״ם הלכות איסורי מזבח שכתב ״אלף״ ועי׳ בשיעורי רבינו משולם דוד הלוי בתמורה שם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”