מאמר ביקורת על המהדורה החדשה של 'שערי דורא'

[חכם באשי]

למקצת מהבעיות הספרותיות שבספר 'שערי דורא' הוקדש אשכול חשוב viewtopic.php?f=7&t=8047&hilit
הספר עצמו יצא לאור לאחרונה בההדרה חדשה אך היא רחוקה מהשלימות, בלשון המעטה. מצורף בזה מאמר ביקורת שהופיע זה עתה ב'המעיין' האחרון.

12-D-15 80-92 (1).pdf

(89.43 KiB) הורד 944 פעמים

[חקר]

מדהים, אולי יזכנו הראי"ס במהדורה הבלתי מצונזרת של המאמר.

[אורח]

אני מתפלל בבית הכנסת היכל משה עם הר"ד דיבלצקי שליט"א ושמעתי ממנו בע"פ ביקורת צולבת על המהדורה החדשה. רבים מהדברים לא מופיעים במאמר בהמעיין!
והנה קטע קצר ששמעתי ממנו בליל שבת זו:
במאמר מתואר שהרב פרייליך הוסיף בתוך הגהות מהרש"ל, קטעים מהיש"ש. וגם אותם שינה וסירס כדרכו הטובה, ובמהדורה החדשה העתיקו את הקטעים האלה (כולל את השינויים שעשה הרב פרייליך) בשתיקה, כאילו היה חלק מהגהות מהרש"ל. (ואם כבר נתנו דעתם לשינוי בין הנוסח שבא ביש"ש לבין הנוסח אצל הר"פ, הרי שעשו מזה שינו"ס בלי להבחין שאין כאן אלא העתקה מעובדת). הרד"ד משער שכנראה עורכי המהדורה, לא ידעו שכל קטעי היש"ש הללו, נוספו ע"י הרב פרייליך בתוך הגהות מהרש"ל, והם סברו שהם מקוריים. והנה בהמשך הדברים התאמתה השערתו ובאופן חריף:

בדף ק"ז ע"ב במדור רש"ל כתוב: 'וביש"ש פרק גיד הנשה סי' ס' כתבתי וז"ל' . הלשון הזו הינה עיבוד מלשונו של הרב פרייליך שהוסיף את כל הקטע שלהלן והקדים לו: 'ויש"ש פגה"נ כ' וז"ל'. המהדירים שהיו סבורים שאת הקטע סידר המהרש"ל עצמו 'שכללו' וכתבו: וביש"ש, ופתחו: כתבתי!. זאת ועוד: בסוף הקטע הוסיף הר"פ: 'ע"ש שהביא עוד מאגור בשם מוהר"ר איסרלן הוא המהרא"י' ומהדירנו: עיי"ש שהבאתי עוד מאגור וכו'. כאילו המדבר הוא המהרש"ל ...!

דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.

[אחשדרפנטובסקי]

אני בהלם טוטאלי!!!

[חכם באשי]

מדהים, אולי יזכנו הראי"ס במהדורה הבלתי מצונזרת של המאמר.

מניין לך שקיימת כזו מהדורה?

[עשוי לנחת]

מדהים, אולי יזכנו הראי"ס במהדורה הבלתי מצונזרת של המאמר.

מניין לך שקיימת כזו מהדורה?

עי' היטב, בתחתיתו של העמוד הראשון שבמאמר ודו"ק.

[חכם באשי]

צודק. פיספסתי את הערת הכוכבית..

[גאולה בקרוב]

כולנו בעצבות גדולה. השם ירחם, איזו עוגמת נפש.

אם הם גיבורים, יודו בטעות, יאספו את כל הספרים בחזרה מהקונים ויספגו את העלבון והנזק הכלכלי בשקט, ונשכח מהר מהכל.
אם לא, ינסו "לריב", ויצאו שוב בשן ועין.
הלואי שיבחרו בדרך הראשונה.

וטוב מאד עשו שלא פירסמו במאמר שמות המהדירים המסכנים. מיותר ואולי גם אסור לביישם ברבים.

[בינה נא זאת!]

דרך אגב, ידוע לי שיש עוד שניים שעובדים על הספר מלבד הרד"ד. אחד מזכרון יעקב בשם אונגר, ועוד אחד חתנו של הרה"ג ר' יצחק ישעיה וויס.

בעל הביקורת עוסק בההדרת הספר גם כן?

[איש_ספר]

דורא.JPG (36.43 KiB) נצפה 15965 פעמים

[בברכה המשולשת]

מתי אמורה לצאת מהדורתו של הרה"ג דוד דבליצקי שליט"א?

[איש_ספר]

מן הסתם ענין של שנה לפחות.

[עט סופר]

לא להסחף, אינני בקי בענין, אך מסתמא הגר"ד דבליצקי צודק בענין המהודרות, אף שהוא נוגע בדבר. אך גם אם המהדורה המקובלת לוקה בחסר ושיבושים להוציא מהדורה זו מחדש כבסיס בתוספת הערות והשוואות אינה הלם טוטאלי וכו'.
סביר להניח שיש מי בהמאור שידבר בשבחו של מהדורת הרב פריליך, ועל הרצון לא לשנות. וקשה להסיק מסקנות ממספר דוגמאות בודדות.
באופן עקרוני הכיון להוציא מהדורה מקובלת ונפוצה בתוספת מעט הערות היא דבר חיובי, הגם שבספר כמו שערי דורא כדאי יותר. וגם אם בהמאור הצהירו ניפוי אחר ניפוי, כדרך טוב טוב יאמר המוכר.
על אף שכפי שאמרתי אני סומך על הרד"ד יותר מהמאור לענין האם מומלץ להסתמך על מהדורא זו כמקור.
הביקורת רצויה אך לא להסחף.

[מדבר]

אפריון נמטי להגר"ד דביליצקי שחסך ממנו הוצאות ועוגמת נפש

כל בר דעת מבין את גודל הפשע
בלהוציא ספר ולטעון על ניפוי אחר ניפוי כשאין זה כך

טוב טוב יאמר המוכר כאשר הקונה יודע מה הוא המוצר ומתוכחים על טיבו
ולא כאשר המוכר משקר

אין שום היתר למכור מנורת פח מצופה כסף ובגלל טוב טוב יאמר המוכר לטעון שהיא מכסף טהור

אני מסופק אם ריבוי השיבושים לא מעלה טענה של מקח טעות גם אחר הקניה(מחיר הספר 95 שקלים על מה על הכריכה היפה)


מעלתו של המאמר היא גם על העתיד
שלא כל מדפיס שאצה לו הדרך ישטה בנו

[אורח]

עט סופר. לא מדובר כאן על ויכוח מלומד, איזה מהדורה לקחת כבסיס.
אם עורכי המאור היו כותבים בשער החיבור, שמהדורתם מבוססת על נוסח מהדורת פרייליך בתוספת הערות וכו', אז זה כבר ענין של טעם (גרוע) בלבד.

המקרה כאן הוא שונה לגמרי, לוקחים מהדורה, שהיא הגרועה ביותר, מדפיסים אותה (בתוספת זיופים חדשים), וכותבים שהיא ע"פ כתבי יד, מנופה וכו', בשעה שהכל שקר והטעיה!
מה חושב הלומד לעצמו? לפני מהדורה המבוססת על כת"י !
ומה האמת? שהיא כמעט כולה נוסח הרב פרייליך. (ובתוספת שיבושים חדשים)!

וראה מה שקרה שם בחיבור הקטן ל"ו שערים, שנדפס שם בסוף: לקחו חיבור (שכבר בהדפסתו הראשונית היה משובש), לא בדקו בשום כת"י שלו, אלא הוסיפו בו עוד שיבושים המסרסים את הבנת הדברים לגמרי! (חריץ ברליה של פרה!) אין מילה אחרת חוץ מאשר: הפקרות!

[עט סופר]

אני מסכים אם הביקורת, רק לא עם ההלם הטוטאלי והפקרות מקח טעות
מדוע כשיריד הספרים הוציאו את השערי דורא מהדורת הרב פרוליך בסדר חדש לא הייתם בהלם טוטאלי
מה אתם מתרגשים מהמילים ניפוי אחר ניפוי, במיוחד שאני מבינים מהמאמר שהם באמת נעזרו בכת"י רק לא בצורה שיטתית ואחידה ומדעית אלא ע"פ הבנת המהדיר, זהו שיגרא דלישנא של מהדירי ספרים, גם אותם שעושים סדר חדש ותו לא, ומסתבר שזה כלול בטוב טוב יאמר המוכר
אולי ציפתם ממכון המאור לעבודה יותר מדעית, מי שמכיר את המכון יודע, שבחלק מהספרים זה בדיוק כמו יריד הספרים וכו' סדר חדש ותו לא, בחלק מהספרים זה עבודה ראויה לשבח. ואכמ"ל מדוע זה כך.
95 ש"ח זה על גבול הסביר גם לשערי דורא יריד הספרים [מה לעשות וספרי מכון המאור יקרים קצת יותר מהראוי]
לגופו של ענין לא ראיתי את השערי דורא של מכון המאור אני מתבסס רק על הנאמר כאן.
כפי שהדגשתי אני סומך על איש ספר ובית אביו שהוחזקו בהבנה יתרה בענינים הנ"ל, אך מכאן עד ביקורת קיצונית כל כך על הוצאת סדר חדש פלוס מינוס של מהדורה נפוצה, ההבדל גדול.

[אורח]

יריד הספרים לא מציג בתחילתו רשימה של עשרות כת"י, והכל יודעים שזה סדר. כאן הדברים מוצגים באופן אחד, וזו הרמיה. ולא מדובר על מקח טעות בלבד, אלא על קלקול ושיבוש שהתווסף כאן!
ההפקרות היא לקחת טקסט של ראשונים ולהפקיד אותו בידי ילדים שיכולים להגיה ולשבש עד שיוצא להם משפט כמו : חריץ ברגליה של פרה.
ההפקרות היא של אנשים שלא נגשים לבדוק ולהבין את משפט הספר וכך הופכים את לשונות של פרייליך ללשונות מהרש"ל (ביש"ש כ' - וביש"ש כתבתי!)למשל.
הבושה היא לכתוב הערות מופקרות בשולי הגליון, (כמו ההערה המעירה על תשובת רשב"ם שהתשובה משובשת, בגלל שהכותב החליט מדעתו, עי"ש במאמר ולא יאומן כי יסופר)
הבושה היא לכתוב בהערות כל מיני הצעות לגרסה, נראה דצ"ל כך ונראה דצ"ל כך, בשעה ש'הנראה' הזה כל מופיע בכל הדפוסים, רק הבחור הזעצער מתעצל מלפתוח אוצר החכמה!
אתה אומר שימוש בכת"י במידה מסוימת?
הנה לך, אתמול הראה לי הרה"ג ר" דב דרוק מבני ברק, שגם הוא עסק בספר בעבר, הערה שנכתבה במהדורת המאור, על הגש"ד: "הגהה זו מופיעה רק בכת"י ליפציג"
כת"י לייפציג?
אין דפוס חוץ מדפוס הרב פרייליך שהגהה לא נמצאת!

ובמקום ללמד זכות צריך פשוט להקים קול זעקה גדולה על המצב הזה !

אולי יעלה כאן הרב דבליצקי את מאמרו המלא?

[אחשדרפנטובסקי]

אחרי כל אריכות הדברים של עט סופר, עדיין אני נתון תחת הלם טוטאלי.

[אי'ש יהודי]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047&p=52932&hilit=%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C+%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#p52932

[בגולה]

לעת עתה אינו דומה!

[אי'ש יהודי]

לעת עתה אינו דומה!

בילדותי אמר לי המלמד; 'בשביל שיטענו עבורך מיגו, אינך מוכרח להיות חכם גדול, מפני שדבר ברור הוא שכל אדם (ולו ה.... הגדול ביותר) יודע לטעון את טענותיו כולל מה שיכל לטעון ולא טען'.

[בינה נא זאת!]

ראשית, יש לעיין היטב במה שהעלה שם הרב 'אוצר החכמה' בהודעתו האחרונה:

אין ספק שאדם/אגודה/מכון המוציא ספר לרשות הרבים חייב לקחת בחשבון שבאם המצא תמצא טעות בדבריו, לא יכסו על טעותו ולא יחוסו עליו.
מצד שני לא נראה לי הוגן טיעונים שאי אפשר להתמודד מולן ולא להשיב עליהם, כגון: מכון פלוני הינו חבורת חובבנים/מדפיסים/זעצרים, וכל חיבוריהם מלאים שגיאות כרימון וכו'.
וזאת מבלי לנקוב בדוגמאות שיאמתו את הדברים. דוגמאות שאפשר לבחון אותם ולהשיב עליהם במידת האפשר.
לפיכך, באם יעלה כאן מישהו רשימה של שגיאות וחסרונות שמצא בספר מסוים, יש מקום לדברים (תוך כדי עיון הדק היטב בלכות לשה"ר, מה מותר ובאיזה אופן) עם כל ההשתתפות בצער על כשלונו של המחבר. אך הודעות מהסוג הראשון, לא נאפשר הופעתן כאן.
אקוה כי הדברים מובנים ומתקבלים.

ונראה לי שניתן לחזור גם על דבריו של חוצפא יסגא שם:

אין הקולר תלוי ב"עוז והדר" לבדו, אלא כולם אימצו נורמה פסולה זו של עריכה-חובבנית ומאחזת עיניים וזלזול חמור בדרישותיו של התחום. הנזק המתמשך והמחמיר לספרות התורנית בעטייה של התנהלות חובבנית זו היא גדולה ומשמעותית יותר מאשר היטפלות למכון מסוים, וק"ו לעורך מסוים. הפרשיה העגומה הזו היתה 'קריאת השכמה' ונורה אדומה שצריכה להבהב בנפשו של כל מי שעתיד הספרות התורנית חשוב לו.
אני לכשעצמי אין בי להיטות, כי אם כאב ורוגז על הידרדרות גוברת של "מכונים תורניים" המורידים ספרים חשובים רבים לטמיון בגלל התנהלות בלתי מקצועית והצפת השוק בעורכים בלי הכוונה ראויה. חבל מאוד.

אני זוכר שאחרי שיצא הטור של 'המאור' הראה לי אברך אחד שני סעיפים שלמים של הדרישה שנכחדו משם!! ולוואי שיבוא אחד ויבדוק את שאר עבודותיהם, כמו שהרד"ד בדק את שע"ד. שמעתי מאחד העובדים על צורת העבודה של 'ערכי הש"ס' ולבי ביקש להתפלץ.

[בגולה]

הנושא של עוז והדר והמלבי"ם מוצה כבר, ואין טעם לדוש בו עוד. הענין כאן הוא חמור שבעתיים. (מלבד שאין השוואה בין ספר שערי דורא, ספר יסוד להלכות או"ה, לפירוש מלבי"ם על מגילת קהלת אחר המחילה). שגיאות יכולות לקרוא לכל אחד, וקי"ל דעביד אינש לאחזוקי דברו. וכ"ז הוא טבע האדם וחולשותיו. אבל המאמר כאן מספר על משהו אחר לחלוטין: על מהדירים שאין להם מושג קל במבנה הספר, שמוליכים בכחש את הבריות כאילו מעמידים לפניהם נוסח מתוקן, בה בשעה שהם רק הוסיפו בו קלקול. על מי שמצהיר שיש לו עשרות כת"י אבל אינו טורח להציץ בדפוסים קודמים. ועוד על שגיאות וזדונות שיטתיות המתוארות במאמר.

לפי הדוגמא שהביא כאן ה'אורח', הרי שיותר ממה שכתוב כאן וכו'. וג"א מצטרף לבקשה לעלות כאן את המאמר בשלימותו.

[בינה נא זאת!]

הנושא של עוז והדר והמלבי"ם מוצה כבר, ואין טעם לדוש בו עוד. הענין כאן הוא חמור שבעתיים. (מלבד שאין השוואה בין ספר שערי דורא, ספר יסוד להלכות או"ה, לפירוש מלבי"ם על מגילת קהלת אחר המחילה). שגיאות יכולות לקרוא לכל אחד, וקי"ל דעביד אינש לאחזוקי דברו. וכ"ז הוא טבע האדם וחולשותיו. אבל המאמר כאן מספר על משהו אחר לחלוטין: על מהדירים שאין להם מושג קל במבנה הספר, שמוליכים בכחש את הבריות כאילו מעמידים לפניהם נוסח מתוקן, בה בשעה שהם רק הוסיפו בו קלקול. על מי שמצהיר שיש לו עשרות כת"י אבל אינו טורח להציץ בדפוסים קודמים. ועוד על שגיאות וזדונות שיטתיות המתוארות במאמר.

לפי הדוגמא שהביא כאן ה'אורח', הרי שיותר ממה שכתוב כאן וכו'. וג"א מצטרף לבקשה לעלות כאן את המאמר בשלימותו.

הצד השווה בין 'עוז והדר' ל'המאור', שמדובר באותם עובדים - אברכים שלא הוכשרו לכך העובדים בלחץ מטורף והנוגשים אצים וכו'.

[אורח]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047&p=52932&hilit=%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C+%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#p52932

לתשומת לב עוז והדר, הכירו בטעותם, אספו את הספרים, ופרסמו התנצלות. אז נכון ההתנצלות לא היתה בנוסח של אשמנו בגדנו. ולא היה לפי רוחו של הניק: יונה ברד"ח - אי"ש יהודי - איש יהודי, אבל מה שחשוב שהנוסח לא חיפה על הכשלון שבחיבור עצמו. כאן זה לא קרה וכפי הנראה גם לא יקרה.

[עט סופר]

אני מקוה ומסתפק בכך שינהגו כשו"ע הבהיר, להוציא מהדורה חדשה ומתוקנת
בלא"ה לצערי הפצת מכון המאור לוקה בחסר, וכנראה מעט מאד ספרים נמכרו ומעט ימכרו במשך השנה הבאה
ואם עד יצא מהדורה מתוקנת של הרד"ד או זכרון הכל יבא על מקומו בשלום

[בינה נא זאת!]

http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6047&p=52932&hilit=%D7%95%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9C+%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA#p52932

לתשומת לב עוז והדר, הכירו בטעותם, אספו את הספרים, ופרסמו התנצלות. אז נכון ההתנצלות לא היתה בנוסח של אשמנו בגדנו. ולא היה לפי רוחו של הניק: יונה ברד"ח - אי"ש יהודי - איש יהודי, אבל מה שחשוב שהנוסח לא חיפה על הכשלון שבחיבור עצמו. כאן זה לא קרה וכפי הנראה גם לא יקרה.

במחילה, הטעות לא היתה הדפסת ספרו של ברד"ח. זו היתה התוצאה של הטעות (או בנוסח הידוע: עונשו של החטא). הטעות היתה ועדיין הארגון המרושל והתכנון הלקוי, על פיהם פועל המכון. אשר על כן, עוז והדר לא הכירו בטעותם. גם כאן, גם אם תהיה התנצלות או איסוף הספרים וכו', לא נראה שתהיה הכרה מלאה בחטא עצמו.

[גאולה בקרוב]

בעז"ה יקרה ויקרה - אם תלמידי חכמים צדיקים שדבריהם נשמעים יבואו עימם במגע, בדרכי נועם, לברר מה קרה ואיך קרה, ויתנו להם עצה טובה מה ראוי לעשות באופן כזה.

ולבאר להם שלא אסון הוא לטעות, ולא בושה היא להודות, אלא להיפך, ולחשוב טוב לעשות כעת.

[אליהוא]

לדעתי העול הוא מנקודה אחרת, עדיין מי שחפץ ללמוד בשערי דורא במצב הקיים יעדיף את מהדורת המאור, כמו שעד עתה העדיפו את מהדורת פרויליך למרות שיבושיה, אבל החיסרום הוא שאחרים נמנעים בשל כך להוציא לאור מהדורה מתוקנת וראויה. [דוגמא לדבר במהדורת ספר התרומה של מכון ירושלים, למרות שהביקורת לא שוה], וכל מאמרו של הר"ד דבילצקי לא בא אלא לברר נקודה זו שעדיין יש לעבוד ולהו"ל מהדורה ראויה בקרוב בימינו בתוך שאר ספר רבותינו הראשונים המחכים לגואלם.

[שבטיישראל]

מה עם "מנהגים ישנים מדורא" שבסוף השערי דורא במהדורת המאור ?

הם הוסיפו משהו משלהם ? או בס"ה עתיקו ההערות של אלפנביין ?

[הקיק]

מדהים, אולי יזכנו הראי"ס במהדורה הבלתי מצונזרת של המאמר.

רק כדי למנוע לעז ממערכת 'המעין' - לא צינזרתי אלא רק קיצרתי, במקום עשרות דוגמאות לכל ענין הסתפקתי בקצת פחות, אך לא שיניתי בתוכן דבר. הקיק

[בינה נא זאת!]

האם מערכת 'המעין' פנתה לקבל תגובה ממכון המאור?

[איש_ספר]

כותב המאמר הגיש את המאמר במלואו לפני פרסומו (ליתר דיוק, כאשר עדין לא החליט היכן והאם לפרסמו) לעורך אחראי לשם מתן זכות תגובה. את תגובתו לא ניתן לעלות כאן מפני הכבוד.

[בינה נא זאת!]

כותב המאמר הגיש את המאמר במלואו לפני פרסומו (ליתר דיוק, כאשר עדין לא החליט היכן והאם לפרסמו) לעורך אחראי לשם מתן זכות תגובה. את תגובתו לא ניתן לעלות כאן מפני הכבוד.

ומה תוכן התגובה בכל זאת?

[איש_ספר]

אף לא מילה אחת לגופו של ענין.

[איש_ספר]

בשולי הדברים קוריז לחובבי הביביליגרפיה.

במבוא למהדורה החדשה נכתב:

השלמנו את סימנים צג-צו שנדפסו במהדורה השניה שהוציא הרי"נ פרוליך ע"פ דפוס זאסלב, עד כה נדפסו סימנים אלה בשיבושים רבים וכו'. סימנים אלה יצאו מתח"י השע"ד שכן בכתבי היד הראשונים הינם מחוברים כהמשך אחד לסימנים הקודמים.

הרושם של הקורא שסימנים צ"ג צ"ו הם איזה תוספת שנתחדשה באיזה דפוס, כמו 'תשלום אבודרהם' למשל... עד שצריך להוכיח מכתבי היד ! שהסימנים (בינהם הלכות טריפות) הם חלק מהספר! ולדבר על עריכתם במובן של 'אהבת השלימות'.

ובכן: בכל הדפוסים של שערי דורא, נדפסו סימנים אלו! כמו שיראה כל מי שיפתח דפוס כל דהו. ומגוחך בכלל לעסוק בזה. אלא מאי? הרב פרייליך, לא הספיק להשלים את מלאכתו, כך שהחלק השני ממהדורתו (בלבד), חסר כמה סימנים.

לפני כשלושים שנה, צילם הרב וויסנשטרן המנוח את שערי דורא של הרב פרייליך על שני חלקיו. עם גמר הלוחות, אמר לו מישהו שיתן את דעתו שחלק ב' של הרב פרייליך חסרים בו כמה סימנים, הלך הרב וויסנשטרן, וצילם את הסימנים החסרים מתוך מהדורת זאסלב, וכתב לפניהם במכונת כתיבה ישנה (אפשר לראות הכל באוצר), שהוא מדפיס סימנים אלו משום שהם חסרים במהדורת הרב פרייליך. (עורכי המאור ראו מהדורת צילום זו של הרב וויסנשטרן, והם טעו שהרב פרייליך הוא שהוסיפם...) ובכן הסימנים הללו הם חלק משע"ד בכל הדפוסים כאמור, ורק במהדורה של הרב פרייליך לא נדפסו מחמת המציק, ולא צריך לפשפש בכתבי היד כדי להוכיח את שייכותם לספר.
---
אגב הסיבה שהסימנים הנ"ל, נראים במהדורת הצילום של וויסנשטרן כמו 'תשלום אבודרהם', היא כדלהלן: כידוע הרבה שנים חשבו שהרב פרייליך הוציא רק חלק אחד מן השערי דורא עם עבודתו. וכך במהדורות הצילום דאז הדפיסו ח"א של הר"פ וח"ב מדפוס ישן. ויהי היום ומישהו מצא בספרית הרד"צ הילמן את ח"ב של שערי דורא של הר"פ!, היתה זו הפתעה גדולה מאד! שכן הספר נחשב כאבוד/לא קיים! (הרדצ"ה מצא אותו בגניזה). לאור זאת ניגש הרב וויסנשטרן להוציא מהדורת צילום של שני חלקי הספר של הר"פ. בסיום עשיית הלוחות, נותר לו גליון חלק. הוא נמלך ברדצ"ה מה לעשות, והרדצ"ה שלף 'גניזה' נוספת: הלכות טריפות לרבי דוד ן' יחיא, ויעץ לו להדפיס את זה בסוף (למרות שאין לזה שום קשר לשערי דורא! אך 'כדי שלא להשאיר הגליון חלק'), לאחר שרב וויסנשטרן הכין לוחות להלכות טריפות לרבי דוד יחיא, האירו את עינו שחלק ב' ממהדורת הר"פ חסר בו כמה סימנים בסופו, וכמו שכתבתי. הלך הרב וויס' וצילם את הסימנים החסרים מדפוס זאסלב. וכך יצא משהו משונה: הלכות טריפות של ר"ד ן' יחיא מפסיקות באמצע השערי דורא. (מהדירי המאור גם הם חזרו והדפיסו את הלכות טריפות של ר"ד יחיא בסוף הספר, משום שהתקדש והתחבר לשע"ד ע"י ווויסנשטרן מכח אילוצי הדפסה...). בעקבות כ"ז, במהדורות הצילום של וויס' , 'הסימנים החסרים' צ"ג - צ"ו, באים כנזופים בסוף הספר, והם נראים באמת כמו איזה השלמה מגניזה, שיש צורך לאמת את שייכותם ע"פ כתבי יד (למי שלא פותח שום דפוס שלפני הר"פ)...

[בינה נא זאת!]

הה"ד כיון שעלה שוב לא ירד.

[חכם באשי]

לא יאומן כי יסופר. מדובר כאן בחבורת שוטים שמישהו החליט 'לשתול' אותם ליד מקלדת ולהוציא 'לאור' ספרים!

[בגולה]

ממש מגוחך מה שעשו בזה!

[אוצר החכמה]

מעבר לביקורת ולטענות על הרשלנות, חוסר הנסיון ואי ההבנה, אולי אפשר להוציא מהסיפור הזה גם מסקנה אחרת, שכל העוסק בההדרה מן הראוי שיתייעץ באחרים וישמע את ידיעותיהם בעניין (לדוגמה הסיפור עם הגרד"צ הילמן), ואלי לנצל במות ציבוריות כמו הפורום הזה להעזר בכך.

ברור שתחרות וסיבות הקשורות בכבוד וכסף יעכבו עניין כזה, ולפעמים גם בצדק. אבל אולי בכל אופן יהיו כאלה שיעשו לש"ש ויעזרו איש לרעהו, בפרט במקום שהם עצמם לא עוסקים בכך.