זעזוע: 'קולמוס' - משפחה, ומסתעף לעניני ציונות..

[תחכמוני]

אני מאמין שגם חברי הפורום [בניהם א"ס] שהיו בעד הקולמוס, וקראו השבוע כבר התחרטו,
פשוט מזעזע, התחיל עם הכתבה על הראי"ה, כל מטרתם היה להראות כביכול את התבטלותו של החזו"א להראי"ה. - המשיך בכתבה על רבי אליעזר בן יעקב משנתו קב ונקי, שיצא הכותב שם לחלוק על הראשונים ללא כל מורא,
את ההמשך כבר יעלו חברי הפורום...

[צוציק]

למה לא תביא סריקה, גם אנחנו רוצים להזדעזע קצת. אבל בבקשה סרוק רק את הקטעים המזעזעים, אין לנו כח ולא זמן לכל השאר.

[חכם באשי]

תחכמוני,
נראה שהזעזוע הוא חלק בלתי נפרד מחייך...
כאן אתה 'מזדעזע' על 'קולמוס', וכאן אתה ב'הלם' על שאין חיפוש בטור שירת דבורה...

[צוציק]

אולי אפשר תחכמוני, תתבע אותם לדין תורה?

[בר ששת]

רבינו תחכמוני,

לפי הכותרת שנתת לעניין, הייתי משבץ אותך בצוות העורכים של 'קולמוס'.
משום שלתפקיד העריכה דשם, נדרשים כישורי סופרלטיבים נדירים,
כאלו שהופכים כל עניין לא נוח ל'שערוריה';
כל מילתא דפשיטא כביעתא בכותחא נעשית 'תגלית';
כל מי שמשוטט בספריה מוכתר ל'חוקר';

בבולמוס של 'קולמוס' לפולמוס,
יש בהחלט מקום ל'הלם' ו'זעזוע' מכל פרט קטן.

[מור]

מתלבט הייתי אני אם לפתוח אשכול בענין, ונקטתי בשוא"ת. ומשנפתח, אציגה את הדברים.

בקולמוס הנ"ל מפרסם הרב משה יעקב הלבני מאמר על הרב קוק, כאשר תוכנו של המאמר רצוף אי אלו ויכוחים בהלכה שהיו לו לרא"י עם בני דורו. ביניהם מונה המאמר את השגתו על מהריל"ד בדבר פתרון המהריל"ד המפורסם אודות התיבה 'אלקיכם' שנכתבה תחת 'אלקים' - להאריך את כל האותיות, ואת הכ' להפוך לם'. כמו"כ השגות על בעל ה'עמק שאלה', וכן השגות על הנצי"ב - רבו - אותו הוא מכנה "נצי"ב מל'ך" ע"ד "נציב מלח". עוד השגות מדברי ה'משפט כהן' מופיעות שם על ה'משנה ברורה', ולעומתם, מביא כותב המאמר, שבמחלוקת בין ה'בית הלוי' לחזו"א בדבר שומע כעונה, נקט הרא"י כהחזו"א.

לכשעצמי, אינני סבור שניכרת מגמה במאמר להפוך את החזו"א לחסיד של הרב קוק. הכותב רק מזכיר את מכתבו של החזו"א לרא"י בו הוא מבקש לברר את המנהג שפשט בארץ שלא לחלל מע"ש על מטבע שכבר חולל עליו מע"ש ונותר בו פחות משו"פ. את המכתב כתב החזו"א עם בואו לארץ, ושלילת המנהג הנ"ל תמוהה היתה בעיניו, וע"כ הריץ מכתב לרבה של יפו דאז, תוך שהוא מכנהו בתאר "הוד כבוד מרן שליט"א".

כן צרם לי סיום המאמר, בו מובאים ציטוטים של לא פחות מאשר בעל ה'אמרי אמת' מגור, המגלה את דעתו בג' הלכות (מועד שתיית היין בברית, וברכת שהחינו בהפרשת תרומה בחטין של פסח, וכן ברכת שהחיינו בהקבלת פני חברו) בהם נוהג הוא כהרא"י. הוא מוסיף שם שהוא נתן מעשר ראשון לרא"י.
וכאן הבן מעיר, שאם ב'אמרי אמת' ובאגרותיו עסקינן, ואם הובאו אגרות מהם עולה הסכמה לדרכו של הרא"י בפסקיו, הלא אין מנוס למהזכיר את האיגרת המפורסמת בה הוא מבהיר את דעתו באר היטב על הרא"י ופסקיו, וטעם לפגם יש בהבאת הדברים כמו שהן, וקיצרתי.

מה שכן, כנראה שעורך 'קולמוס' ידע היטב לאיזה מבוי הוא מביא את עצמו, ועל כן פרסם מסגרת בולטת בתוככי המאמר, תחת השם "וישקף אברהם", בה הוא תוקף מרות את בית המדרש הרעיוני של הרב קוק, וממשיכי דרכו:

GEDC0729.JPG (92.64 KiB) נצפה 11307 פעמים

אשר למררתו של פותח האשכול אודות המאמר על ראב"י - אודה כי אין לי יד ורגל בעניני התנאים ותקופות חייהם, רק אציין כי ה'דובדבן' של המאמר הוא ב'חשיפה' לפיה תרי ראב"י איכא, כאשר על בסיס הנחה זו הוא נושא ונותן בדברי רי"א הלוי ור"א היימן. מה שכן, במאמר שזור לכל ארכו הביטוי "משנת ראב"י קב ונקי", כאשר משום מה כותב המאמר כותב פעמים "קב" וקי, ופעמים "קו" ונקי.

[מור]

ועוד מילה אחת:

אני מאמין שגם חברי הפורום [ביניהם א"ס] שהיו בעד הקולמוס

איך כותבים בפורומים האחרים?
אוח אוח... הצחקתני.

[תוך כדי דיבור]

וע"כ הריץ מכתב לרבה של יפו דאז...

וכאן הבן מעיר, שאם ב'אמרי אמת' ובאגרותיו עסקינן, ואם הובאו אגרות מהם עולה הסכמה לדרכו של הרא"י בפסקיו, הלא אין מנוס למהזכיר את האיגרת המפורסמת בה הוא מבהיר את דעתו באר היטב על הרא"י ופסקיו, וטעם לפגם יש בהבאת הדברים כמו שהן, וקיצרתי.

הרי זה שטר ושוברו בצידו, שכפי הנראה כבודו אינו בקיא כלל ועיקר בענייני תאריך והפרשי שנים ודברי הימים ההם. שמתוך כך כותב שהראי"ה, שנתיים לפני פטירתו, עוד היה "רבה של יפו", בשעה שכבר קרוב לחמש עשרה שנה מאז הוא נתמנה לרבה של ירושלים [אמנם לא לדעת העדה החרדית ואגודת ישראל הירושלמית ועוד, כידוע] והרב הראשי לא"י. וממילא גם כבודו אינו יודע, שאת המכתב המפורסם "על הספינה" (שאין בה התייחסות לפסקיו של הראי"ה, אלא לדמותו וחלק מהשקפותיו, כך שגם על משנה זו אתה זקוק כנראה לשוב) כתב האדמו"ר מגור בתרפ"א, ואילו כל המובאות מהערותיו ההלכתיות ואיך קיבל את דברי הראי"ה וכו', נכתבו בשנים מאוחרות שלאחר מכן, שעוד נתחדשו בהן דברים ביחסו של האדמו"ר עם הראי"ה (וכנודע מהביקור המפורסם בתרפ"ז, ואכמ"ל כאן). וממילא אין שייכות בכלל להקשות מהמוקדם למאוחר, שעינינו רואות שהשתנו דברים. ואם היה מדובר ביחסו לענייני ההשקפה של הראי"ה, בזה אכן היה מחוייב להביא את המכתב על הספינה, אבל בענייני הלכה אין לזה שייכות.

[מור]

וע"כ הריץ מכתב לרבה של יפו דאז...

וכאן הבן מעיר, שאם ב'אמרי אמת' ובאגרותיו עסקינן, ואם הובאו אגרות מהם עולה הסכמה לדרכו של הרא"י בפסקיו, הלא אין מנוס למהזכיר את האיגרת המפורסמת בה הוא מבהיר את דעתו באר היטב על הרא"י ופסקיו, וטעם לפגם יש בהבאת הדברים כמו שהן, וקיצרתי.

הרי זה שטר ושוברו בצידו, שכפי הנראה כבודו אינו בקיא כלל ועיקר בענייני תאריך והפרשי שנים ודברי הימים ההם. שמתוך כך כותב שהראי"ה, שנתיים לפני פטירתו, עוד היה "רבה של יפו", בשעה שכבר קרוב לחמש עשרה שנה מאז הוא נתמנה לרבה של ירושלים [אמנם לא לדעת העדה החרדית ואגודת ישראל הירושלמית ועוד, כידוע] והרב הראשי לא"י. וממילא גם כבודו אינו יודע, שאת המכתב המפורסם "על הספינה" (שאין בה התייחסות לפסקיו של הראי"ה, אלא לדמותו וחלק מהשקפותיו, כך שגם על משנה זו אתה זקוק כנראה לשוב) כתב האדמו"ר מגור בתרפ"א, ואילו כל המובאות מהערותיו ההלכתיות ואיך קיבל את דברי הראי"ה וכו', נכתבו בשנים מאוחרות שלאחר מכן, שעוד נתחדשו בהן דברים ביחסו של האדמו"ר עם הראי"ה (וכנודע מהביקור המפורסם בתרפ"ז, ואכמ"ל כאן). וממילא אין שייכות בכלל להקשות מהמוקדם למאוחר, שעינינו רואות שהשתנו דברים. ואם היה מדובר ביחסו לענייני ההשקפה של הראי"ה, בזה אכן היה מחוייב להביא את המכתב על הספינה, אבל בענייני הלכה אין לזה שייכות.

מעולם לא התיימרתי להבין ולידע 'בעניני התאריך', ורק נסמכתי על הכתוב ב'קולמוס', שם איתא בזה"ל: "במכתב מי"ח תמוז תרצ"ג שוטח החזון איש את שאלתו לפני הגרא"י,שהיה אז רבה של יפו", ולא עלי תלונתך, כי אם על הכותב בקולמוס ששגה.

אשר לדברי האמרי אמת, והוראתך החד משמעית לשוב ולשנות משנתי, הנה כי כן תכף נזדרזתי לקיים מצוותך אשר הוריתני, ותוך כדי דיבור ממש עלו לפני מילותיו של האמרי אמת: "שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו".
מי אני שאבוא וקבע מסמרות, מה עוד, שכפי שהוכח אינני בקיא ולא כלום ואין לי תקנה כי אם לשוב על משנתי, מ"מ לשון זו של 'אומר על טמא טהור ומראה לו פנים' - למיעוט בקיאותי מראה על חוסר שביעות רצון מהפן ההלכתי דוקא. לבוא ולטעון שבמשך השנים חל שינוי ביחסו של האדמו"ר - קטונתי, ואשאיר אוקימתות מעין אלו לבקיאים וחריפים שכמותך.
ובר מן דין - וזו היתה עיקר כוונתי, כאשר מביאים מכתב המביע יחס חיובי לאיש, קשה להתעלם ממכתב (חריף ומפורסם) המספק זווית אחרת. וגם אם ניתן לחלק ביניהם, מ"מ היות והמכתב בא לשקף את היחס של האדמו"ר, ראוי לאזן את התמונה ע"י הבאת מכלול פרטיה.

[תוך כדי דיבור]

אשר לדברי האמרי אמת, והוראתך החד משמעית לשוב ולשנות משנתי, הנה כי כן תכף נזדרזתי לקיים מצוותך אשר הוריתני, ותוך כדי דיבור ממש עלו לפני מילותיו של האמרי אמת: "שאומר על טמא טהור ומראה לו פנים, כאותו שאמרו חז"ל בפרק קמא דעירובין על מי שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו".
מי אני שאבוא וקבע מסמרות, מה עוד, שכפי שהוכח אינני בקיא ולא כלום ואין לי תקנה כי אם לשוב על משנתי, מ"מ לשון זו של 'אומר על טמא טהור ומראה לו פנים' - למיעוט בקיאותי מראה על חוסר שביעות רצון מהפן ההלכתי דוקא. לבוא ולטעון שבמשך השנים חל שינוי ביחסו של האדמו"ר - קטונתי, ואשאיר אוקימתות מעין אלו לבקיאים וחריפים שכמותך.
ובר מן דין - וזו היתה עיקר כוונתי, כאשר מביאים מכתב המביע יחס חיובי לאיש, קשה להתעלם ממכתב (חריף ומפורסם) המספק זווית אחרת. וגם אם ניתן לחלק ביניהם, מ"מ היות והמכתב בא לשקף את היחס של האדמו"ר, ראוי לאזן את התמונה ע"י הבאת מכלול פרטיה.

לצערי אני נוכח שאינך דק בזה כלל. תמוה הוא מעשה הבאת הציטוט הנ"ל כדי להראות שיש כאן אי שביעות רצון "מהפן ההלכתי דוקא". הרי המכתב כולו, והנסיבות ההיסטוריות כולן, הכל שייך לענייני השקפה ואין להן שום נגיעה לענייני הלכה. דבר זה הינו פשוט שבפשוטים, ממש א'-ב' למי שיש לו יד או רגל באותה פרשה היסטורית (ומי שאין לו, גם דברים פשוטים נדמים לו כ"אוקימתות". ועוד דיבור איתו על הצורך בהבאת מכלול הפרטים...), אבל גם אתה יכול להיווכח בעצמך שהמכתב עוסק כולו בענייני השקפה, אין צריך לזה אלא עיניים.
ועוד אינך דק בתוכן המורכב של דברי האדמו"ר מגור, שבוודאי זקוקים תלמוד. הלא תדע ודאי על מי אמרו בפ"ק דעירובין שלא היה בדורו כמותו ומטעם זה לא נקבעה הלכה כמותו. הלא על ר' מאיר אמרו כן, שסתם משנה שלו אך אין הלכה כמותו, ונימקו שם הטעם, "שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו", ועוד אמרו שם עליו, ש"גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו". הרי לנו שבח גדול ומופלא לדמות ולאישיות (הלא האדמו"ר בחריפותו ובבקיאותו יכל לבחור הרבה מקורות אחרים במקום זה), וביקורת נוקבת על השיטה וההשקפה, וקביעה ש"אין הלכה" כמותה. וזהו אגב החוט החורז בכל מכתבו של האדמו"ר מגור: במכתב יש ביטויי שבח וביטויי ביקורת, ודוק ותשכח שכל ביטויי השבח הריהם מתייחסים לדמות ולאישיות (ואף האדמו"ר ממונקאטש הרגיש בשבח זה על הראי"ה, ולשיטתו התפלא בזה על האדמו"ר מגור - כאילו הלכו בשיטה אחת - ראה ריש קונטרס תיקון עולם, מונקאטש תרצ"ו), וביטויי הביקורת - לשיטה וההשקפה. גם זה דבר שלא מרבים להבחין בו, משני צדדי המתרס דנן.

[בר ששת]

החוט החורז בכל מכתבו של האדמו"ר מגור: במכתב יש ביטויי שבח וביטויי ביקורת, ודוק ותשכח שכל ביטויי השבח הריהם מתייחסים לדמות ולאישיות וביטויי הביקורת - לשיטה וההשקפה. גם זה דבר שלא מרבים להבחין בו, משני צדדי המתרס דנן.

עתה ידעתי כי ה'תוך כדי דיבור' הוא בשאילת רב לתלמידיו.
בתוך כדי דיבור קצר, הצליח להסביר את עומק העניין שלא רבים נתנו עליו את עומק המחשבה. ההתנגדות לרב, היתה לשיטה הקבלית וההשקפתית המיוחדת, לא לאיש ולא על צדקותו וגאונותו.

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

ומכוונים דבריי לדברי תוכד"ד. ברוך שכיוונתי. שלום עליך רבי ומורי.

[ישראל הר כסף]

בתוך כדי דיבור קצר, הצליח להסביר את עומק העניין שלא רבים נתנו עליו את עומק המחשבה. ההתנגדות לרב, היתה לשיטה הקבלית וההשקפתית המיוחדת, לא לאיש ולא על צדקותו וגאונותו.

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

בטח נפלה טעות בדבריך, כי אם ההתנגדות לשיטה ולא לגאונות היה ראוי לשמש כמורה הוראה בעיר גדולה, אבל אפי' לכהן הדיוט לא היה ראוי.

[בצלאל]

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

שמועה זו נשמעת מופרכת, שהרי הוא ולא אחר הקפיד לקרוא לו כל ימיו: הרב דיפו.

[איש_ספר]

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

הרי אני כבן וכו' ולא זכיתי לשמועה זו בלתי היום, אדרבה ידוע שהיה מכנה אותו הרב מיפו, והביע בזה את התנגדותו המיוחדת לרבנות ירושלים אך לא מעבר.

[מאחורי הקלעים]

מכיון שנושא זו כמו שאר נושאים בפורם שגולשים לדברים אחרים שלא מענין הכותרת אביא כאן שני קטעים מקובץ דרושים שראיתי אתמול

1 דעתו של הגרי"ח זונפלד על הרא"י קוק

2מכתב גגלוי של הגרי"ח זונפלד על ביקור בין האמרי אמת להרא"י קוק

2010-08-09_145301.png (21.79 KiB) נצפה 11071 פעמים

[ספריית הרמבם]

לא יאומן לאן הדרדרנו.
הרב קוק זצ"ל לא היה "תפור" לפי המידות שלנו.
וכדי לסכור פי שוטים וגמדים ראו נא מה אמר הרב אלישיב שליט"א והדברים מפורסמים

[מגיב ומניב]

דובר רק על יחסו של הגרי"ח זוננפלד והאדמו"ר רא"מ מגור זצ"ל, אלו שרוצים ל'נגח' ח"ו יכולים לפנות לספר דת הציונות (אזמרך בלאומים, וד"ל), ואין כאן מקומו ח"ו.

[חכם באשי]

בצילום שהביא מכובדנו, 'ספריית הרמב"ם', בהודעה שלפני הקודמת, מסופר על עורך שפוטר ממשרתו מחמת שנמנע מלהכליל חידושו של הרב קוק בספר.
ובואו וראו מה בין דורות הראשונים לדורות האחרונים,
כיום קיים מכון, שכל באיו יודעים גם יודעים, שאחד התנאים שהוא מתנה עם עורכיו הוא, שאין להזכיר ולהביא מספריו של הרב קוק!!!

[בצלאל]

כיום קיים מכון, שכל באיו יודעים גם יודעים, שאחד התנאים שהוא מתנה עם עורכיו הוא, שאין להזכיר ולהביא מספריו של הרב קוק!!!

אני שמעתי שמותר להביא אך לא להזכיר.

[שיבר]

אם מתכוונים למכון שעדיין חי ופועל, הרי זה רק משום דררא דממונא בלבד, כי התומכים הגדולים שלהם נמנים על חוגי סאטמאר.

(ואם הכוונה למכון אחר ב'אזמרך בלאומים' שהוזכר כאן מובא מכתב של ראש המכון מדוע אינו מכנה את אחד הרבנים בתואר כבוד.

[mashav]

אלו שרוצים ל'נגח' ח"ו יכולים לפנות לספר דת הציונות (אזמרך בלאומים, וד"ל), ואין כאן מקומו ח"ו.

חבל שאתם מתדרדרים כאן לזה.
ולדעתי מכון אזמרך בלאומים עושה עבודת קודש וכל מה שאומר הוא אמת גמורה. אני מכיר את הציבור ההוא טוב ויודע שזה ממש האמת!

[חכם באשי]

בור אנוכי,
לא שמעתי על ספר 'אזמרך בלאומים' בלתי בפורום הזה,
היש בידי החכמים לבאר ענינו של ספר? מי כתבו? מהי מטרתו? והיכן ניתן לראותו (ליתא באוצר)?

[mashav]

הספר הינו הספר המוכר דת הציונות ב' כרכים שיצא לאור ע"י ראש מכון אזמרך בלאומים. שמטרתו הסברה לציבור הדתי לאומי.
(לאוצר החכמה: משהו מאד לא נשמע כאן כאשר את ספרי אבינר אינכם מסכימים להוריד מהאוצר (ועיינו בספרו ראש הממשלה - שאותו השכלתם לא להכניס לאוצר - ותבינו במי מדובר) ואילו הספר דת הציונות אינו באוצר, ובייחוד כאשר המחבר נותן להורידו חינם מאתר אזמרך בלאומים.)

[מור]

בור אנוכי,
לא שמעתי על ספר 'אזמרך בלאומים' בלתי בפורום הזה,
היש בידי החכמים לבאר ענינו של ספר? מי כתבו? מהי מטרתו? והיכן ניתן לראותו (ליתא באוצר)?

אתר אזמרך בלאמים - הורדת הספר "דת הציונות":
http://www.yoel-ab.com/about_the_book.asp

[חכם באשי]

תודה לך.

[mashav]

כתבתי להם בפורום המיועד בקשה להוספת הספר לאוצר

[בר ששת]

בתוך כדי דיבור קצר, הצליח להסביר את עומק העניין שלא רבים נתנו עליו את עומק המחשבה. ההתנגדות לרב, היתה לשיטה הקבלית וההשקפתית המיוחדת, לא לאיש ולא על צדקותו וגאונותו.

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

בטח נפלה טעות בדבריך, כי אם ההתנגדות לשיטה ולא לגאונות היה ראוי לשמש כמורה הוראה בעיר גדולה, אבל אפי' לכהן הדיוט לא היה ראוי.

על איזו טעות אתה מדבר?! מי ששיטת הנהגתו אינה דרך לרבים, אינו יכול להיות רב ומורה דרך. אך יכול הוא להקריב קורבנות ולהקטיר קטורת. עד כדי כך, הגיע הדעת בעלי בתים שלי?!

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

הרי אני כבן וכו' ולא זכיתי לשמועה זו בלתי היום, אדרבה ידוע שהיה מכנה אותו הרב מיפו, והביע בזה את התנגדותו המיוחדת לרבנות ירושלים אך לא מעבר.

בד"כ, 'לא שמעתי בלתי היום', לא הווה פירכא, אך כאשר המדובר ב'איש ספר', אאלץ להשתיק את שמועתי...

בשם גדול מתנגדיו הגרי"ח זוננפלד, מטו גם כהאי גוונא, שאמר: "אני מסכים כי מתאים הוא לשמש כהן גדול בבית המקדש, אך לא רב ומורה הוראה לרבים, גם לא בעיירה דלת-אוכלוסין".

שמועה זו נשמעת מופרכת, שהרי הוא ולא אחר הקפיד לקרוא לו כל ימיו: הרב דיפו.

נו ומה הפירכא?! אולי שלא יקרא גם את שמו. וכי מה יעשה אם קיבלו עליהם בני יפו את הראי"ה לרב, יכחיש המציאות?! ומ"מ השקעתי את שמועתי מפני שלא התקבלה על לבו של איש ספר.

כיום קיים מכון, שכל באיו יודעים גם יודעים, שאחד התנאים שהוא מתנה עם עורכיו הוא, שאין להזכיר ולהביא מספריו של הרב קוק!!!

אני שמעתי שמותר להביא אך לא להזכיר.

אל באף. אותו מכון - שערכתי בו לא מעט, מדקדק ומרחיק לכת עוד הרבה יותר. לידיעתכם, יש מגיה מיוחד שתפקידו למחוק כל תיבה שנכתבה בעברית, ולהחליפה ללשון הקודש. (לעיתים הוא מסתפק רק בהפיכת הזכר לנקיבה ולהיפך...) רבות סבלתי מהמגי"ה, משום שלרוב שהורגלה לשוני לדבר בשפתו של בן יהודה, היו כתביי מועדים למחיקות מצערות.

אם לא תכעסו, אינני תובע ממכון שבו אסור לכתוב "מנוחתו כבוד בארץ הקודש" שיזכירו את שמו של הראי"ה.

ובקשר לדברי בצלאל, דברי הראי"ה לא מובאים. דברי הרצ"פ פראנק, מובאים אך לא בשם אומרם.

[איש_ספר]

האשכול הזה דינו להנעל משום שהוא גולש לביזוי ת"ח.