הראי"ה קוק ומכינת 'תורת ירושלים'

[המחקר]

"היה הדבר לפני שנתים. רבנו זצוק"ל (=הראי"ה) שתיכן תכניות גדולות ורחבות לישיבתו (=מרכז הרב), בסדרי תלמוד ודרכי ההשתלמות, ראה שעיקר הקושי בהגשמת תכניותיו הוא כזה: כיון שלישיבה מתקבלים רק בחורים מבוגרים שקנו להם ידיעת תורה בישיבות אחרות, הרי אלה מביאים אתם כבר את דרכי למודיהם הסלולות, ושוב קשה להם להסתגל לדרך החדשה והמיוחדת של מרן זצ"ל. ולפיכך החליט ליסד ישיבת-מכינה לצעירים (תורת ירושלים) אשר תכשיר את הצעירים מילדותם לכוונו המסוים ואופיו המיוחד של דרך הלימוד בישיבה הגדולה.
לשם זה מנה ארבעה אברכים מבחירי תלמידיו, והם נגשו אל המלאכה. מתחילת בריאתה של ה"מכינה" הונחו בה היסודות הבריאים של שיטת למוד מבוררת ומסודרת, של תכנית קבועה למספר שנות למודים, ויחד עם זה קו חדש - כוון חנוכי במחשבה, החדרת השקפת עולם של יהדות שלמה, של אהבת תורה ויראת שמים, אהבת ישראל וחיבת ארץ-ישראל".
[הרב משה צבי נריה, דואר היום, תרצ"ה]

ושאלותי הן:
א. האם ידוע מי הם אותם "ארבעה אברכים" שעמדו בראשות הישיבה? (כמדומני אחד מהם היה הרב אושפיזאי זצ"ל).
ב. האם ידועים שמותיהם של תלמידי הישיבה?
ג. האם ישנם כיום אנשים ידועים שהתחנכו במוסד זה?
ד. האם נכתב משהו בספרים בנושא הזה?

[תוך כדי דיבור]

כמדומני שמי שהופקד בראש המוסד היה הרב משה בולבין, מראשוני תלמידי מרכז הרב. האם אין לכך אזכור באחד מכרכי 'ליקוטי הראי"ה'?

[לייטנר]

אכן, וכבר שאלת על כך ועניתי מעט כאן:
viewtopic.php?f=19&t=7833&p=69534&hilit=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D#p69534

על הרב משה בולבין ראה:
לקוטי הראיה ח"ב לרב נריה עמ' 165, חיים של יצירה לרב יוחאי רודיק עמ' 317 הערה 552, נר יצחק לרב יצחק ריף הי"ד עמ' צט-קב.

[איש_ספר]

ר' משה בולבין היה חניך מרכז הרב בתקופותה הראשונים, כאשר הגיע בנו ר' נחמן למצוות, שלחו ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק. באותו זמן רצ"י קוק פתח את ה'ישיבה קטנה' של מרכז הרב (שאיני יודע את שמה ומהותה), והיטב חרה לו על ידידו ר' משה שמונע את בנו ממנו. הרצי"ה פגש בר' משה ואמר לו שני מילים: גט פיטורין! ר' משה נענה ואמר:בחינוך אין
פשרות גם במחיר של ידידות. (שמעתי מלפני שנים מר' נחמן המתגורר בני ברק, ואיני מדייק בנוסח, ניתן לשמוע ממנו)

[בינה נא זאת!]

לר' משה בולבין שני בנים בלבד, ר' נחמן הנ"ל מבני ברק ור' יעקב מירושלים.
כמדומני שבחוברת 'דברי הרב' על הרב מפוניבז' פורסם איזה מכתב ממנו.

[בינה נא זאת!]

נר יצחק לרב יצחק ריף הי"ד עמ' צט-קב.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=123
(הספר נערך בידי הרב נריה.)

[גאולה בקרוב]

בלי להתייחס לגוף הסיפור לעיל שאיני מכירו, מ"מ עצם הקביעה ש"בחינוך לא מתחשבים בידידות" היא כבר ב'לקט יושר' לתלמיד מהרא"י:

לקט יושר חלק ב (יורה דעה) עמוד לט ענין ב:
"וזכורני שבקשתי ממנו ללמוד את בנו שעות בשכר מחמת טעמים שהיו לי. והשיב לי ע"י שליח: אין חכמה ותבונה נגד השם, פי' לעולם ישכור אדם הטוב שבמלמדים לבנו, ואל ילך אחר קורבה או אחר מיעוט שכר".

[שלום]

kook10.jpg (62.83 KiB) נצפה 8228 פעמים

[המחקר]

האם ניתן לגזור מסדרי לימודיה ישיבה זו לעניין דעתו של הראי"ה בקשר לשאלת לימודי חול בגיל הנעורים?

[ס''ק]

{עוד יבואו הקנאים לעשות "תורת ירשלים- תורת ירושלים לגז"ש...}

[בינה נא זאת!]

מאן דהו שלח לי באישי (אין לי מושג מדוע לי):

על ר' משה בולבין מצאתי כמה פרטים מחייו: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 22&pgnum=7

[המחקר]

היכן שכנה הישיבה? האם בבית הכנסת 'בית יהודה' או בבנין שנבנה בשבילה?

[תוך כדי דיבור]

ארבעת האברכים שעמדו בראש הישיבה: הרב משה בולבין, הרב יוסף דוד חרל"פ (בנו של), הרב חיים ברנשטיין והרב מנחם ליפשיץ. ארבעתם חתומים בשנת ת"ש. על מכתב בקשת תמיכה אל הגרי"א הענקין מנהל עזרת תורה בניו יורק. במכתב הם מדגישים עוד:
א. הם מנהלים את הישיבה "בדרכים שהתוה לפנינו גאון עוזנו המנוח זצ"ל..."
ב. הם המוסד היחיד מסוגו "ללמודי התורה בשפת התורה", כלומר שהלימודים בעברית ולא באידיש.

[המחקר]

צ"ל ר' חיים ליפשיץ
ראה בספר 'בית הכנסת בית יהודה' בפרק על ישיבת תורת ירושלים, עמ' 25. ושם מופיעים שמות רבנים נוספים שלימדו שם, ביניהם הגרא"א שפירא למשל.

[תוך כדי דיבור]

באותו מכתב מופיע חד משמעית: מנחם ליפשיץ.

[המחקר]

כנראה אתה צודק
הטעות אצל רודיק וד"ל

[לייטנר]

כנראה אתה צודק
הטעות אצל רודיק וד"ל

הוא מוזכר בלקוטי הראיה ח"ב עמ' 166, ואצל רודיק בעמ' 242, וכן בשחר אורו בעמ' 263. גם הרב שאר ישוב כהן מזכירו.
חיים ליפשיץ כלל לא למד ב'מרכז הרב'.