אפרקסתא דעניא כתב:הסיבה שבחרו במורקס היא משום שממנו יוצא צבע תכלת בקלות רבה, בעוד משני החלזונות האחרים הצבע העיקרי הוא ארגמן, ואילו להפיק מהם תכלת הרבה יותר מסובך.
כבוד הרב, איני רואה שום תועלת בויכוח זה, מהו הסיבה שלכך עמותת פתיל תכלת החליטו להשתמש דוקא עם המורקס - בניגוד לשאר מיני הפורפורא. למי נוגע אם הסיבה שבחר רב טבגר את המורקס היא שיש בו יותר צבע כחול, או מפני שאפשר שיש לו קצת דמיון יותר לדג, ומתאים במקצת יותר מחבריו הפורפורא חד קוצים ואדומת הפה. אדרבה, זהו טענת הרב איזיקוביץ במאמר הנ"ל, שבמקום ליכנס לדיון לברר יותר מעשרים הסימנים של החלזון הנפוצים ע"פ הש"ס וראשונים, מבלים הזמן עם טפלות שבטפלות.
למעשה, האם מצאת הטעיות בפירושי סימני החלזון? שהרי מה שנוגע למעשה היא מה פירוש גופו דומה לים - ברייתו דומה לדג - עולה א' לשבעים שנה - גדר צבע העומדת ביויפיה - בדיקות המבחינות בין קלא אילן לתכלת - אופן צידת החלזון - אופן פציעתו והוצאת דמו, יתכן שאפשר להפריך את דבריו בזה, אבל בעיני נראים דבריו מדבריהם.
וכיון שמתעמק ציין לדבריך, במה שכתבת בנושא זו של חלזון, אציין בקצרה מספר טעויות או הטעויות שמצאתי בהם.
1) מש"כ שמדברי הערוך יוצא שהחלזון היא מה שקורין היום חלזון - והיינו חומט - אינו נכון, הערוך הפרידם לשני ערכים נפרדים, וכן הבין היד דוד, ראה דבריו בסנהדרין צ"א.
2) מש"כ שרש"י כתב כן ג"כ אינו נכון, שברש"י מצינו רק שהחלזון היא דג, תבנית דיוקנו כדג, כמין דג, תולעת, אבל חומט לא מצינו, (גם המדרש שחלזון נרתיקו גדל עמו גרס רש"י חומט ולא חלזון)
3) מה שכתבת שהערוך כתב שפורפורא היא תכלת אינו נכון, ואדרבה בערך אמר כתב הערוך בפירוש שפורפורא היא ארגמן.
4) מש"כ בשם ר"ד זינצהיים שפורפורא היא חלזון התכלת ג"כ אינו נכון ואדרבה כתב (בספרו מנחת עני) שהפורפורא אינו חלזון של תכלת.
5) מש"כ שהצביעה של תכלת של פורפורא היה תחת כיפת השמים מפני הסרחון הרע, וממילא נעשה כחול מכח השמש, ג"כ אינו מובן שלפי"ז היו צריכין לצבוע את הארגמן של הפורפורא בחדרי חדרים על אף הסרחון, ולא מצאנו שידגישו הסופרים תנאי קשה זה.
6) מש"כ שידועים לנו כל מיני בריות הנמצאים בים התיכון אינו נכון, כפי שנעשה בעשר שנים אחרונות התאמצות רבה בנושא זה, נתברר ששמונים אחוז מברואי הים לא נראו מעולם ואינם ידועים.
7) מש"כ שבספרות יוונית ורומאית מציינים שיש להוציא את דם המורקס כשהוא חי, הנה טעמם אינו כטעם חז"ל, כי בחז"ל הדגישו מחמת צלילות הצבע ואצל היונים והרומאים מודגש הסיבה שלא ישפך הצבע ארצה בעת מיתתו, ובאמת הוכיח המציאות בזמנינו שיכולין להוציא דמו בצלילות אף כשעה לאחר מיתתו.
8) מש"כ שמקומות בתי צביעה נתגלו בין חיפה לצור וזהו חלקו של זבולון, אינו נכון מקומות הללו ברובו או בכולו לא היו בחלקו של זבולון.
9) מש"כ שאילו האק"ק אינו תכלת למה לא הזהירו חז"ל ממנו. במחקרו של הרב איזיקוביץ ביאר בברירות שכיון שצבעו של המורקס זהה מבחינה כימית לקלא אילן לא הוצרכו לפרש שקלא אילן מן החי פסול, ובודאי כשעושין הבדיקות כמבואר בגמ' נכחדו התכלת של המורקס.
10) מש"כ שהרמב"ם לא הביא הסימן שהחלזון עולה רק א' לע' שנים אינו נכון, שהרמב"ם סיים אח"כ שהחלזון אינו מצוי בכל זמן, ואף שאינו נוקב בזמן מדויק אבל פשוט שמתכוון למה שיש לו מקור בחז"ל. ולעומת האק"ק אינו נדיר לעיתים ותקופות.
11) מש"כ שדרך צידת המורקס היא ברשתות, רק שאין עושין כן... אינו נכון. שא"א לצוד את המורקס ע"י רשתות כלל, כיון שאינו שט במים.
12) מש"כ שהגזירות נגד התכלת(הפורפורא) התחיל 30 שנה אחר תקופות האמוראים, כבר הוכחתי בתגובות הקודמות שזה אינו נכון.
13) מש"כ שבכיבוש ערבי הרסו כל בתי צביעה באיזור, חסר מקור - ואינו מסתבר כלל. ומדברי הרב הרצוג נראה שזה רק השערה.
14) מה שהבאת מהרב הרצוג שאפשר לדעת צבע המדויק של חלזון ע"י האיסטיס - הקלא אילן המקורי, אינו נכון ורב הרצוג טעה בזה, כי מקלא אילן אפשר להוציא הרבה מיני כחול, כך שא"א להוכיח מזה כלום.
15) מה שכתבת שדרך הצביעה היא רק עם סממנים שקושרין החומר הצובע עם הצמר ולא שמשנים הדם של החלזון לכחול, וכתבת שכן היא דעת הרמב"ם, קודם כל התוס' כתבו שהסממנים הם מעיקר הצבע, והחיד"א כתב שזה היא דעת הרמב"ם, (נח"ק פר' תרומה) וכן הבין בשו"ת אגרות משה.
16) מש"כ שהיאנטינא אינה מתאימה למקום הגיאוגרפי שחז"ל ייחסו לחלזון כי גלי הים פולטים אותם בכל מקומות בשוה, אדרבה מכאן פירכא גמירה על המורקס שנמצא בסמוך לספרד ויון, אבל אינם נמצאים כהיום בחופי ארץ ישראל.
17) מש"כ שכיון שהצבע של היאנטינא אינו דומה לקלא אילן רק צבע המורקס, ולכן רק האק"ק היא התכלת. כבר הערתי למעלה בהערה 9 וכאן עוה"פ שאם הצבע זהה מבחינה כימית לקלא אילן מוכרח שאין זה תכלת שהרי חז"ל נתנו בדיקה כימית דוקא להבחין בין תכלת לקלא אילן.
ותאב אני לשמוע ממך ביקורת מענינית כאלו, ומה שנראה בעליל הפרש דרכו של בעל הקונטרס למאמיני המורקס, שהם מסכימים לעקם פירוש כל דברי חז"ל כדי להתאימו למה שהחליטו חוקרי זמננו בהסתמכות חלשה על חכמי יון - שיש ספק גדול אם התכוונו בכלל לומר שזהו החילזון שישראל השתמשו בו. ובעל הקונטרס אינו מוכן לוותר על כל דבריהם ז"ל באהבת חומט המורקס, והוא מעדיף לחכות עד אשר נמצא דבר המתאים למקורות חז"ל ולסימניהם, ולמה לו לחפש לו בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים.