הודעהעל ידי המחקר » ו' יוני 15, 2012 10:28 am
"היה הדבר לפני שנתים. רבנו זצוק"ל (=הראי"ה) שתיכן תכניות גדולות ורחבות לישיבתו (=מרכז הרב), בסדרי תלמוד ודרכי ההשתלמות, ראה שעיקר הקושי בהגשמת תכניותיו הוא כזה: כיון שלישיבה מתקבלים רק בחורים מבוגרים שקנו להם ידיעת תורה בישיבות אחרות, הרי אלה מביאים אתם כבר את דרכי למודיהם הסלולות, ושוב קשה להם להסתגל לדרך החדשה והמיוחדת של מרן זצ"ל. ולפיכך החליט ליסד ישיבת-מכינה לצעירים (תורת ירושלים) אשר תכשיר את הצעירים מילדותם לכוונו המסוים ואופיו המיוחד של דרך הלימוד בישיבה הגדולה.
לשם זה מנה ארבעה אברכים מבחירי תלמידיו, והם נגשו אל המלאכה. מתחילת בריאתה של ה"מכינה" הונחו בה היסודות הבריאים של שיטת למוד מבוררת ומסודרת, של תכנית קבועה למספר שנות למודים, ויחד עם זה קו חדש - כוון חנוכי במחשבה, החדרת השקפת עולם של יהדות שלמה, של אהבת תורה ויראת שמים, אהבת ישראל וחיבת ארץ-ישראל".
[הרב משה צבי נריה, דואר היום, תרצ"ה]
ושאלותי הן:
א. האם ידוע מי הם אותם "ארבעה אברכים" שעמדו בראשות הישיבה? (כמדומני אחד מהם היה הרב אושפיזאי זצ"ל).
ב. האם ידועים שמותיהם של תלמידי הישיבה?
ג. האם ישנם כיום אנשים ידועים שהתחנכו במוסד זה?
ד. האם נכתב משהו בספרים בנושא הזה?