ניגוני ימים נוראים בימות השנה - מעוררים דינים?

[הוגה ומעיין]

שמועה שמעתי בילדותי, שמקובל מבית מדרשו של מהרי"ל אבי מנהגי אשכנז (או מישהו אחר מאזור ותקופה זו), שניגון ניגוני הימים הנוראים בימות השנה מעורר דינים.

בהקשר לכך ולענייני דיומא שמעתי עוד, שמכ' סיון כבר מתחיל להתנוצץ אור הימים הנוראים, וכבר אפשר לשורר ניגונים אלו ללא חשש.

התעוררתי כעת לחפש באמתחת הספרים, ובחיפוש הבסיסי שביצעתי העליתי יבול דל: בשו"ת אז נדברו חי"ד סי' כ"א שואל השואל על מקור שמועה זו, שאף הוא שמע (אך לא בכל הפרטים הנ"ל), והרב אז נדברו משיב שגם הוא אינו יודע מקורו, אך מסברא וכו', עיי"ש.

היש למישהו מבאי בימ"ד זה להוסיף מידע בנושא?

[ישיבה מאן דהו]

על ענין כ' בסיון שבו מתחילים להתנוצץ הימים הנוראים, כן כתב הרב מאפטא בספרו אוהב ישראל. וז"ל: "גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעל המחבר זצללה"ה דרוש גדול ביום כ' סיון ולא זכר כי אם אלה הדברים. כ' סיון הוא התחלה על יום הכיפורים אם מקיים יום הזה כראוי אזי יוכל לקיים יום הכיפורים כראוי ונכון. וסימנך כי יד על כ"ס י"ה (שמות יז, טז). כ"ס ראשי תיבות כ' סיון. י"ה ראשי תיבות יום הכפורים".

[היא שיחתי]

טוב לדעת
בדיוק ראיתי בשב"ק מהאדמו"ר מקלויזנבורג זיע"א שכתב דמתחיל עניין ימי הדין ונראה לי שביאר העניין אך לא ציין מקורו

[ישראל הר כסף]

גם להרים את הידים מעל לראש מעורר דינים. והמרים ידו מעל ראשו- מ"ט רבבות כתות של מלאכים מקללים אותו.
גם שילוב אצבעות הידיים מעוררות את הדינים. וכן על זה הדרך.
השאלה היא עד כמה צריך לחשוש לזה אדם רגיל מן השורה שאין עסקו בנסתרות.
שאלה זו שאלתי בבחרותי את גאון הגאונים רבי שלמה פישר שליט"א והשיבני על אתר שרק מי שיש לו שייכות לנסתרות צריך להיזהר מדברים אלו.
אבל מי שאין לו שייכות לנסתרות אי"צ ליזהר מכגון דא כלל.

[חקר]

כן כתב הרב מאפטא בספרו אוהב ישראל. וז"ל: "גם שמעתי מאיש הלז ששמע מזקני בעל המחבר זצללה"ה

לא ברור, הרב מאפטא כותב על עצמו 'ששמע מזקני בעל המחבר זצללה"ה'?
הלשון הוא של המו"ל נכד המחבר!

[היא שיחתי]

נו, אף אחד לא מוצא מקור לניגונים של ימים נוראים שמעוררים דינים? כל ילד יודע את זה!

[ארי במסתרים]

אם הניגונים של ימים נוראים מעוררים דינים, איך הם לא מעוררים דינים בימים נוראים עצמם?
על איזה ניגונים למשל אתה מתכוין?

[איש_ספר]

מצאתי באוצר באחד מכרכי אסרי לגפן של ר' יודא שינפלד, שמציין שכך מטו משם החיד"א אבל לא מצא כן בספריו.
ממהרי"ל ידוע שתלה את פטירת בתו משום ששינה מהניגון הנהוג. וכנראה שמשם התפתחה השמועה.
דברי מהרי"ל הובאו בקובץ המצ"ב מאת הגר"ש דבליצקי

תקון תפילה.PDF

(347.62 KiB) הורד 627 פעמים

[צביב]

בענין קרוב
שאלו את הגר"י אדלשטיין
שנהגו אצלם שלא לנגן את ניגוני ימים נוראים במשך השנה
כדי שלא להקהות הת רושם היראה שבימים הנוראים
האם להמשיך במנהג זה
והורה שמי שנהג משום כך אכן ישמור על המנהג

[מעיין]

מעין הנושא!
שמעתי או ראיתי פעם בשם החת"ס שאמר שהנוסח המיוחד לתפלת מנחה בשב"ק שיש בה נגינה מעוררת אבל היא לזכר פטירת מרע"ה ומטעם זה אין לנגן בנוסח זה ביו"ט

[הוגה ומעיין]

הגרח"ק נשאל השבוע למקור מנהג/שמועה אלו שלא לנגן ניגוני הימים הנוראים בימות השנה, והשיב שמקורו בספרי חסידים.

עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

[דניאל]

ממהרי"ל ידוע שתלה את פטירת בתו משום ששינה מהניגון הנהוג. וכנראה שמשם התפתחה השמועה.

בקובץ שהביא מר כתוב שמהרי"ל תלה בכך שאמר סליחה שלא נהגו לאמרה, ולא בגלל ששינה מן הניגון!

[איש_ספר]

צודק.

[הצב''י]

בספרו של הידען הגדול הרב שניאור, כתב שאין מקור לכך.
אך יתכן שהענין בבסיסו נאמר על אדם שמנגן חלק מנוסח ימים נוראים, ועל כך יש לציין כעין 'זכר לדבר' לדברי רש"י בעבודה זרה ד: שכתב: 'אבל מוסף ראש השנה מתוך שהוא מתפלל מלכיות זכרונות שופרות מיפקד דינא טפי'

[שבטיישראל]

הגרח"ק נשאל השבוע למקור מנהג/שמועה אלו שלא לנגן ניגוני הימים הנוראים בימות השנה, והשיב שמקורו בספרי חסידים.

עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

אני ראיתי לראשונה את הדבר בספר מנהג ישראל תורה של לעווי
ושם הוא גם מביע דעתו שמכ' סיון או ר"ח תמוז ואילך שכבר מתחילים להתנוצץ האורות של הימים הנוראים א"צ לחשוש וה"ה עד לזאת חנוכה שהוא גמר החתימה

איברא מצד שני מצינו כמה שנהגו לנגן בניגוני הימים הנוראים בפורים, ויתכן דגם אז אין לחשוש (יום הכ-פורים)

[ישבב הסופר]

בקרלין הקפידו על כך, ומט"ו באב ואילך לא הקפידו. ונהגו החזנים להתחיל אז להתכונן ל'עמודים' שלהם.

[אוצר החכמה]

מעין הנושא!
שמעתי או ראיתי פעם בשם החת"ס שאמר שהנוסח המיוחד לתפלת מנחה בשב"ק שיש בה נגינה מעוררת אבל היא לזכר פטירת מרע"ה ומטעם זה אין לנגן בנוסח זה ביו"ט

אני שמעתי מהגרש"ד שליט"א שהתלונן על הציבור של היום שלא יודעים את כללי הניגונים. ונתן דוגמה. שביו"ט שחל להיות בחול צריך הש"ץ להתחיל את חזרת הש"ץ של מנחה (עד סיום ברכה שלישית ששם מתחיל בניגון של יו"ט) בניגון של חול, וכשחל יו"ט בשבת מתחיל בניגון של שבת, והיום כפי שיראה כל אחד רבים אינם יודעים זאת וגם כשחל בחול מנגנים ניגון של מנחה בשבת.

[שבטיישראל]

אני שמעתי מהגרש"ד שליט"א שהתלונן על הציבור של היום שלא יודעים את כללי הניגונים. ונתן דוגמה. שביו"ט שחל להיות בחול צריך הש"ץ להתחיל את חזרת הש"ץ של מנחה (עד סיום ברכה שלישית ששם מתחיל בניגון של יו"ט) בניגון של חול, וכשחל יו"ט בשבת מתחיל בניגון של שבת, והיום כפי שיראה כל אחד רבים אינם יודעים זאת וגם כשחל בחול מנגנים ניגון של מנחה בשבת.

מהיכי תיתי ?

בכל מקהלות החסידים נהוג להתחיל השמו"ע בתפית מנחה ביו"ט ואפ' בר"ה ויו"כ גם כשחל בחול בניגון ההתחלה של מנחה בשבת (וה"ה להחצי קדיש שאחרי אשרי ובלצ"ג)

מי קבע "כללים" כאלו ?!

[עתניאל בן קנז]

עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

לא נכון!!!
(איני יודע מה קפידת חסיד פלוני או אלמוני. אבל מהאדמורי"ם לבית בעלזא אין שום קפידא בנידון...).

[שמח]

גם בברסלב נוהגים להקל בזה מט"ו באב (ע"פ השמועה) עוד נוהגים בברסלב: "בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה הַנִּקְרָא "זֹאת חֲנֻכָּה" הָיוּ אַנַ"שׁ מִתְאַסְפִים יַחַד לְאַחַר הַדְלָקַת נֵר הָאַחֲרוֹן, וְהָיוּ שָׁרִים זְמִירוֹת חֲנֻכָּה וְכֵן מְזַמְּרִים נֻסְחָאוֹת שֶׁל תְּפִלַּת יוֹם-כִּפּוּר, לְפִי הָאָמוּר בְּלִיקוּ"מ (תּוֹרָה ז' חֵלֶק ב') שֶׁכְּפִי הַסְּלַח נָא שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֹל בְּיוֹם-כִּפּוּר כֵּן זוֹכֶה לִבְחִינַת חֲנֻכָּה עַיֵּן שָׁם, אוּלָם לֹא הֶאֱרִיכוּ בָּהּ הַרְבֵּה, וּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְעוֹרֵר בַּחֲצוֹת לַיְלָה". (שיח שרפי קודש ברסלב חלק ד' רנ"ו)
ומכאן שלפחות בחנוכה לא הקפידו על כך.

[אוצר החכמה]

אני שמעתי מהגרש"ד שליט"א שהתלונן על הציבור של היום שלא יודעים את כללי הניגונים. ונתן דוגמה. שביו"ט שחל להיות בחול צריך הש"ץ להתחיל את חזרת הש"ץ של מנחה (עד סיום ברכה שלישית ששם מתחיל בניגון של יו"ט) בניגון של חול, וכשחל יו"ט בשבת מתחיל בניגון של שבת, והיום כפי שיראה כל אחד רבים אינם יודעים זאת וגם כשחל בחול מנגנים ניגון של מנחה בשבת.

מהיכי תיתי ?

בכל מקהלות החסידים נהוג להתחיל השמו"ע בתפית מנחה ביו"ט ואפ' בר"ה ויו"כ גם כשחל בחול בניגון ההתחלה של מנחה בשבת (וה"ה להחצי קדיש שאחרי אשרי ובלצ"ג)

מי קבע "כללים" כאלו ?!

אולי כדאי שיפנו את השאלה מנין לו, להגרש"ד שליט"א.

[אוצר החכמה]

חיפשתי באוצר וראיתי שבספר סכותה לראשי כתב הגרש"ד שגם כשחל בשבת מתפללים בניגון חול
וכן כתב גם בספרו תקון תפלה. וההבדל בין שבת לחול לפי מש"כ שם הוא בניגון אשרי ובא לציון ולי זכור שאמר כמו שכתבתי, ואולי לא הבנתי.
ועיי"ש שכתב שבמטה אפרים כתב לומר אשרי בניגון מנחה של שבת.

[הסרפד]

עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

לא נכון!!!
(איני יודע מה קפידת חסיד פלוני או אלמוני. אבל מהאדמורי"ם לבית בעלזא אין שום קפידא בנידון...).

כמדומני שבבעלזא אכן מקפידים על ניגוני הימים הנוראים, אך לא על ניגוני 'נוסח' המדוברים כאן (ובזה נכונה הכחשת ר' עתניאל), אלא על ניגונים ממש - ניגוני אדון עולם, למשל (ובזה נתיישבו דברי ר' הוגה, אלא שאינם ענין לכאן).

[שבטיישראל]

בבעלזא אכן הקפידו ע"ז, וידוע ע"ז הסיפור למה מזמרים "דרור יקרא" בס"ג בניגון "אדון עולם" של הימים הנוראים למרות הקפידה

[הסרפד]

בבעלזא אכן הקפידו ע"ז, וידוע ע"ז הסיפור למה מזמרים "דרור יקרא" בס"ג בניגון "אדון עולם" של הימים הנוראים למרות הקפידה

משם דנתי.

[עתניאל בן קנז]

בבעלזא אכן הקפידו ע"ז, וידוע ע"ז הסיפור למה מזמרים "דרור יקרא" בס"ג בניגון "אדון עולם" של הימים הנוראים למרות הקפידה

אשמח לשמוע את הסיפור או הפניה לכך...
את מה שכתבתי - שאין קפידא, זה היה ע"י בירור אצל האדמו"ר בעצמו! [נקלעתי אליו באיזה ענינים, ובין הדברים גם שאלתי על הקפידא האמורה...] כך או שהנכם חושבים שהאדמו"ר אינו מעודכן... או כנראה נפל איזה אי דיוק בקפידא.

לשונו היה, בסגנון זה פחות או יותר... בבעלזא לא הקפידו על כך, ואם מישהו רוצה להתעורר מניגון של ימים נוראים אין פסול בזה. בקרלין הקפידו על זה, היה להם ארון מיוחד לניגוני ימים נוראים שלא פתחוהו כל השנה....

היתה זו שיחה מרתקת. האדמו"ר מלא וגדוש ידיעות בכל נושאי היהדות... הרבה החכמתי מדבריו. [חוץ מעצם העידוד שנותן לכל מי שעוסק בעניני יהדות.. אבל זה לא הנושא כאן].

[ישבב הסופר]

קצת אי-דיוק נפל בדברים שהבאת ממנו, וכידוע האדמור מבעלזא שליט"א הוא ידען גדול, ולכן יתכן שהוא לא צוטט אל נכון.
בקרלין אין 'ניגוני' ימים הנוראים. כל הניגונים המושרים בראש השנה וביוה"ק, מושרים בכל השנה. להיפך, בימים הנוראים 'מחנכים' ניגונים חדשים, שמשמשים בכל השנה ההיא ולאח"כ. למשל, ניגוני 'היום הרת עולם' מושרים ל'י'ה אכסוף', 'ויאתיו' ל'מנוחה ושמחה', כי אנו עמך ל'מה ידידות', 'אנעים זמירות' ל'דרור יקרא' וכדו'.
ה'נוסח' של ימים הנוראים, זה הקפידו שלא להתשמש בו בשאר ימות השנה.

[מ.ל.]

ה'נוסח' של ימים הנוראים, זה הקפידו שלא להתשמש בו בשאר ימות השנה.

לא נ"ל בגלל ענין מיוחד של הימים הנוראים, אלא פשוט לכל חג ועידן יש את הנוסח שלו, אם זה לימי החנוכה, ואם זה לספירת העומר, או לחוה"מ וכו'

[ישבב הסופר]

זו סברתך, אבל אני שמעתי שיש בזה קפידא מיוחדת, ולא מפני מה שכתבת.

[עתניאל בן קנז]

קצת אי-דיוק נפל בדברים שהבאת ממנו, וכידוע האדמור מבעלזא שליט"א הוא ידען גדול, ולכן יתכן שהוא לא צוטט אל נכון.
בקרלין אין 'ניגוני' ימים הנוראים. כל הניגונים המושרים בראש השנה וביוה"ק, מושרים בכל השנה. להיפך, בימים הנוראים 'מחנכים' ניגונים חדשים, שמשמשים בכל השנה ההיא ולאח"כ. למשל, ניגוני 'היום הרת עולם' מושרים ל'י'ה אכסוף', 'ויאתיו' ל'מנוחה ושמחה', כי אנו עמך ל'מה ידידות', 'אנעים זמירות' ל'דרור יקרא' וכדו'.
ה'נוסח' של ימים הנוראים, זה הקפידו שלא להתשמש בו בשאר ימות השנה.

סליחה אכן לא דייקתי, השאלה היתה אודות "נעימות" הימים הנוראים (לא ניגונים ושירים), שאדם מנגן לעצמו להתעורר ולהכנס לאוירת הימים הנוראים, ואכן התשובה היתה על כך... [אולם מנוסח התשובה הבנתי שבבעלזא כלל לא היה קפידא בנידון, שהרי היה צריך לענות לי, שהיה קפידא על ניגונים ולא על נוסח או להיפך, ואדרבה ענה לי שבבעלזא לא הקפידו רק בקרלין וכו', משמע שהקפידא אכן קיימת, אבל בחצרות אחרות, ודוק].

ושוב אפנה למצטטים הנ"ל אנא החכימוני מהו הטעם שנאמר אודות 'דרור יקרא' אני מאד מתעניין. (אפשר גם לשלוח באישי).
תודה

[אורח_נטה]

בספר מנהג ישראל תורה [סי' תריט אות ז] הביא מספר מנהגי מהריי"ו [סוליצא] אות תשנא הכותב שאין לנגן את ניגוני הימים נוראים מחנוכה שהוא גמר הדין ועד תמוז שזמני התשובה מבצבצים

[מ.ל.]

כעת שמעתי משני חסידי קארלין, שלא ידוע להם על קפידא מיוחדת על נוסח הימים נוראים באמצע השנה, וכנראה זה התחלף עם הקפידא שלא לשורר ניגוני פסח בכל ימות השנה, בכדי שלא להחמיץ את הניגונים..

[ישבב הסופר]

ומזה אנו למדים שלא חסרים חסידי קרלין שאינם יודעים על ענין זה... זה לא 'קפידא' ידועה כ"כ, אבל יודעני שנהגו כך. ואברך שוב היכן המקור.

[משולש]

האם יש מקור כתוב על ניגוני מנחה של שבת?
כי נדמה לי שבדברי קהלת (תרכב) אומר ששלוש ראשונות בניגון חול ושלוש אחרונות בניגון שבת. ואם יו"ט בחול גם שלוש אחרונות בניגון חול.

[היא שיחתי]

הגר"ח קנייבסקי שליט"א
שאלה: האם יש טעם ומקור למנהג להחמיר שלא לנגן את מנגינות הימים הנוראים בשאר ימות השנה כי זה גורם למדת
הדין
תשובה: בספרי חסידים

[יתר10]

שאלה. האם הגרח"ק לומד/למד ספרי חסידות?

[עשוי לנחת]

שאלה. האם הגרח"ק לומד/למד ספרי חסידות?

תשובה. אברך עלה פעם לגרח"ק להראות לו מקור לדבריו [שכתב שאינו זוכר להם מקור] בספר חסידי. והגרח"ק אמר לו: אבא שלי אמר לי לא להסתכל בספרי חסידות...
אכן לפי"ז תימה...

[היא שיחתי]

א-ל-ו-ל

[הוגה ומעיין]

הגרח"ק נשאל השבוע למקור מנהג/שמועה אלו שלא לנגן ניגוני הימים הנוראים בימות השנה, והשיב שמקורו בספרי חסידים.

עוד שמעתי שבחצרות בעלזא מאוד מקפידים על כך.

הגר"ח קנייבסקי שליט"א
שאלה: האם יש טעם ומקור למנהג להחמיר שלא לנגן את מנגינות הימים הנוראים בשאר ימות השנה כי זה גורם למדת
הדין
תשובה: בספרי חסידים

[עזריאל ברגר]

שמעתי ממו"ח (הרב אברהם גד ונקרט) לפני כמה שנים, ואינני בטוח האם אני זוכר את הדברים בצורה מדויקת:
ניגוני הימים הנוראים יש בהם קדושה ויכולת לעורר את האדם לתשובה וכו'.
ואם מנגנים אותם בלי ההתעוררות הראויה - זה מעורר דינים על האדם: איך הוא משתמש בדבר יקר בלי לפעול בו את פעולתו?!