איש_ספר כתב:מי שיבוא לידו ספר זה, מובטח לו שישבע נחת גם משאר המכתבים שם.
עושה חדשות כתב:משכבר הימים הרהרתי בדבר זה,
הרי מצות ניחום אבלים תרתי אית בה: משום כבוד המת, ומשום נחמתו של החי. והנה אם מצד הענין הראשון אכן ראוי להפליג בשבחיו ומעלותיו של מת, הרי מצד הענין השני היה מן הראוי למעט בזה טובא, (בבחינת "יגננו בעיניו"). ואמנם מצינו שסיפור דברים המסיחים דעתם של האבלים מן הצער, יש בזה משום מצות ניחום, אבל על גינוי המת לא שמענו. ושמא הענין הראשון דוחה את הענין השני.
סגי נהור כתב:עושה חדשות כתב:משכבר הימים הרהרתי בדבר זה,
הרי מצות ניחום אבלים תרתי אית בה: משום כבוד המת, ומשום נחמתו של החי. והנה אם מצד הענין הראשון אכן ראוי להפליג בשבחיו ומעלותיו של מת, הרי מצד הענין השני היה מן הראוי למעט בזה טובא, (בבחינת "יגננו בעיניו"). ואמנם מצינו שסיפור דברים המסיחים דעתם של האבלים מן הצער, יש בזה משום מצות ניחום, אבל על גינוי המת לא שמענו. ושמא הענין הראשון דוחה את הענין השני.
זו שאלה על גבול הליצנות. פשיטא שדברי השבח לנפטרים יש בהם תועלת ונחמה לאבלים, ומי שישב שבעה בחייו ל"ע יעיד על זה היטב מנסיונו.
והטעם פשוט, כי כך מרגישים האבלים שהמנחמים מבינים את כאבם ומשתתפים בצערם, והדבר מקל עליהם את משא הכאב, וכאילו נוטלים מהם א' מששים. וכ"ז ברור מאליו ופשוט בתכלית.
עושה חדשות כתב:יש"כ.
זכורני שאחד מן הגאונים כ' ספר מעשיות כדי להפיג את צערו של קרובו.
במי ומה מדובר?
ארי במסתרים כתב:המכתבים שם מעניינים מאוד (וקצת מוזרים), יש עוד פרטים על הרב המחבר הנ"ל? זה נראה שהוא היה רב ציוני.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 368 אורחים