נשים שלא ישתו מיין ההבדלה - הטעם

[תיקו]

תלמוד בבלי, מסכת מגילה, בכרך קטן. אמשטרדם, ת"צ (1730). עותק פגום וחסר. הגהה מעניינת בכת"י אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה: "קבלה מהרב הנורא אדומ"ו יעקב יצ[חק] מפלונגיאן, זה אחד מהסימנים, אשה ששותה מכוס הבדלה יהיה לה שני בעלים"
מכאן - http://www.kedem-auctions.com/auction-i ... A%22%D7%99

יש מקור נוסף לזה?

[יאיר]

לי ידוע על זקן...לזה יש מקור?

[יודל'ה]

לי ידוע על זקן...לזה יש מקור?

כך אומרות הנשים, [יש אשכול בענין קבלת הנשים, היינו דברי הרשב"א הידועים בזה איני זוכר כעת היכן דובר מזה].
עי' בארחות רבינו מהסטייפלער שבת עמוד קכט.
ובמעשה איש ח"ה עמ' צג בשם החזו"א על פתגם זה שהוא טעות וצ"ל שרק מי שיש לו זקן היינו זכר הוא שותה מיין הבדלה עיי"ש.

[אורייתא!]

בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?

[ישראל הר כסף]

בליל שבועות השנה שחל להיות במוצאי שבת, פחדו הנשים בביתינו לשתות מיין הקידוש מכיוון שהוא גם של הבדלה, ושמא...

[ההוא תלמידא]

בספר מעשה איש ח"ה כתוב בשם החזו"א שבעיקרם של דברים הייתה האזהרה בשעת ההבדלה ע"פ דברי השל"ה: רק מי שצומח לו זקן, ישתה מיין ההבדלה.
היינו רק הגברים. ואמרו זאת כדי להזהיר הנשים שלא ישתו, ואח"כ נשתרבבו הדברים ונאמרו להיפוך - שמי שתשתה יגדל לה זקן.

[עשוי לנחת]

מלבד המ"א והמ"ב, עי' גם בשו"ת הר צבי או"ח א קנד, שהביא טעם הלכתי לכך שנשים לא ישתו.

[יאיר]

viewtopic.php?f=7&t=9418
[עקב איחוד האשכולות הלינק לא עובד]

[חכם באשי]

פעם אמרתי לבני ביתי שהטעם שאין נשים שותות מיין ההבדלה הוא כדי שלא יצמח להן זקן. ושאלה בתי: אם קיימת אפשרות שלאשה יגדל זקן מה הבעיה בכך עד שאוסרים להן לשתות מההבדלה?...

[יאיר]

לאו ד"לא תלבש"...

[ישיבה מאן דהו]

יעויין בספרו המונומנטלי של הרב יחיאל גולדהבר, "מנהגי הקהילות", על אתר.

[מורה צדק]

בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?

אחר המחילה, על פניו זה נראה תשובה מצחיקה, אך אחר העיון נראה ליישב דבריו שכוונתו לומר שאין בזה ממש, והכל זה מעשיות של סבתות. ולא ס"ל לטעם השל"ה או שסבר שטעמו ע"פ הסוד וע"פ הפשט אין בזה חשש.

[למאי_נמ?]

ראהבאשכול סמוך.

[חכם באשי]

נו, ברור. אם יגדל לה זקן יגרשה בעלה הראשון...

[למאי_נמ?]

יש אומרים שאשה לא מבדילה ולא שותה מהיין של הבדלה פן יצמח לה זקן, אבל דברים אלו בטלים ומבוטלים, ואשה יכולה להבדיל ולשתות מהיין של ההבדלה ללא חשש (וכל זה דוקא אם בעלה אינו יכול להבדיל, אבל אם הוא יכול, הגמרא אומרת אוי לו לאדם שאשתו מבדילה במקומו).

וראה דברי הרב יצחק רצאבי שליט"א (וכ"ה בכיפה ובאתרים שונים).

מעניין האם מישהו ימצא לזה מקור.

[יאיר]

סתירה מיניה וביה.
דא"כ איזה בעל יקחנה?
אך כבר אמרו "אין מקשין על הדרשן"...

[חכם באשי]

"אלס זיווג שני איז גוט"... (ואם טעיתי באידיש, אתם מוזמנים לתקן..)

[כרם]

בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?

אחר המחילה, על פניו זה נראה תשובה מצחיקה, אך אחר העיון נראה ליישב דבריו שכוונתו לומר שאין בזה ממש, והכל זה מעשיות של סבתות. ולא ס"ל לטעם השל"ה או שסבר שטעמו ע"פ הסוד וע"פ הפשט אין בזה חשש.

מי שמכיר את הבדיחותות של הגרח"ק שליט"א, מבין את התשובה.
לפי מה ששמעתי מן המסופר בין תלמידים, גם החזו"א היה משיב לעתים בבדיחותא, ומקדישי דבריו בונים עליהם תלי תלים של ...

[מורה צדק]

הבעיה שלא כל התלמידים של רח"ק מכירים את זה.

[אוהב אוצר]

מקור לכל זה הוא בספר תולעת יעקב להרב המקובל רבי מאיר בן גבאי והוא ע"פ הסוד. [אדם הראשון וחוה וכו' זה הטעם, מי שחושב שיכול לבוא בסוד ה' ימשיך להתבונן שם מי שלא, שיקבל וימשיך הלאה] וזה המקור שמביא השל"ה והמ"א, משנ"ב, הגר"ח פלאג'י ושבט הלוי.
ומכיון שזה ע"פ הסוד, ברור שאשה שצריכה לעשות הבדלה אם אין גבר בבית, חייבת לעשות ולשתות והוא פשוט.
כל זאת ע"פ ספרו של הגאון הרב מוצפי שליט"א שיבת ציון ח"ב עמ' שיז.

בלי פלפולים, בילבולים ואמונות תפילות.

[חכם הרזים]

בשו" הר צבי מביא משארו הגאון רא"ז מלצר שבמגן אברהם כ' בזה טעם עפ"י נסתר אמנם נראה ליתן טעם עפ"י נגלה והא שכיון שיש ספק להלכה אם נשים חייבות בהבדלה וא"כ נמצא שהם יוצאות בברכת הגפן, ואח"כ עונות אמן על ברכת ההבדלה, והנה אם הם חייבות בהבדלה שפיר דמי אמנם אם הם פטורות נמצא שהאמן הוא הפסק לברכת הגפן ונמצאו שותות בלא ברכה שלפניה עכ"ד שו"ת הר צבי בשם הגרא"ז מלצר.
ובאמת יש לפלפל בזה.
ועכ"פ נמצא שאין קפידא אלא שלא ישתו אם יסמכו על ברכת המברך אמנם אם יברכו בעצמן יכולות לשתות
ויש לעיין איך הוא אם משום טעם נסתר אתו עלה.

[צעיר_התלמידים]

בכמה פוס' מביאים מהשל"ה שהוא מפני איזה דבר הקשור לחטא אדם וחוה.
ועתה ראיתי דבר פלא פלאות בקובץ אליבא דהלכתא [כמדומני קובץ נ"ז] בשו"ת מהגר"ח קנייבסקי שנשאל [הלשון בערך - מהזכרון]
שאלה: מה הטעם שהקפידו הנשים שלא לשתות מיין ההבדלה.
תשובה: שלא יצמח להם זקן.
ונתפלאתי על זה, ושאלתי לכמה חכמים. ושוב חשבתי דשמא טעמא דנשים דמקפדי, הוא דאמר...
מה דעתכם, והאם ידוע מקור נוסף לכך?

אחר המחילה, על פניו זה נראה תשובה מצחיקה, אך אחר העיון נראה ליישב דבריו שכוונתו לומר שאין בזה ממש, והכל זה מעשיות של סבתות. ולא ס"ל לטעם השל"ה או שסבר שטעמו ע"פ הסוד וע"פ הפשט אין בזה חשש.

מי שמכיר את הבדיחותות של הגרח"ק שליט"א, מבין את התשובה.
לפי מה ששמעתי מן המסופר בין תלמידים, גם החזו"א היה משיב לעתים בבדיחותא, ומקדישי דבריו בונים עליהם תלי תלים של ...

בקבץ תורני עץ חיים באבוב 45 מאלול האחרון הובאת תשובת הגר"ח שליט"א לרה"ג אברהם שלמה כץ בכתב [!!!] שאסור לשתות שלא יגדל להם זקן, וכתב שם ששאלו מה המקור וענה אותו מתשובת הרשב"א להאמין בקבלת הנשים הזקנות !!!!

פלאי פלאות !!!!!!
האם אין קיומו של הרשב"א הזה בכלל קבלת הנשים הזקנות?

[ישראל אליהו]

צריך לדעת איך לשאול.
שאלוהו מדוע הקפידו הנשים. וע"ז ענה בכדי שלא יצמח להם זקן.

אם היו שואלים אותו אם צריך להקפיד שלא ישתו הנשים, היה עונה ע"ז שאין צריך להקפיד.

[בעל ה'דברות יעקב' בא עם מכונת גילוח להגריש"א ושאלו אם מותר להשתמש בזה, וענה שמותר. ולאחר זמן הוציא הגריש"א פסק שאסור. ניגש אותו השואל לר"י דרזי ושאלו לפשר הענין, והשיבו: אתה לא שאלת אם מותר להשתמש במכונה, אלא שאלת אם מותר להשתמש עם מכונה זו, כלומר הנחת הנחה שמכונה מותרת, רק השאלה אם מכונה זו מותרת, וע"ז השיב הגריש"א שלמ"ד שמכונה מותרת, גם זו מותרת].

[צעיר_התלמידים]

צריך לדעת איך לשאול.
שאלוהו מדוע הקפידו הנשים. וע"ז ענה בכדי שלא יצמח להם זקן.

אם היו שואלים אותו אם צריך להקפיד שלא ישתו הנשים, היה עונה ע"ז שאין צריך להקפיד.

[בעל ה'דברות יעקב' בא עם מכונת גילוח להגריש"א ושאלו אם מותר להשתמש בזה, וענה שמותר. ולאחר זמן הוציא הגריש"א פסק שאסור. ניגש אותו השואל לר"י דרזי ושאלו לפשר הענין, והשיבו: אתה לא שאלת אם מותר להשתמש במכונה, אלא שאלת אם מותר להשתמש עם מכונה זו, כלומר הנחת הנחה שמכונה מותרת, רק השאלה אם מכונה זו מותרת, וע"ז השיב הגריש"א שלמ"ד שמכונה מותרת, גם זו מותרת].

עיין שם ותראה שלא כדבריך, שאלוהו מה לעשות.

[צונאמי]

מן הנמצא עמי בכתובים:


המנהג
הנשים נהגו שלא לשתות מכוס הבדלה, אא''כ מבדלת לעצמה שצריכה לשתות, מובא במג''א סימן רצ''ו סק''ד ובא''ר סק''ד ובתוספת שבת ובמ''ב סקל''ב בשם השל''ה, וטעם השל''ה דעץ הדעת גפן היה וכעונש חטא זה ניתן להם דם נידות להבדלה מן האדם ע''ש.

סיפר הר''ר ישראל יוסף שפירא זצ''ל שהיה נוכח אצל רבינו החזון אי"ש בצאת השבת בעת שהבדיל על היין, והיו הילדים עומדים בתור, והיה החזו''א משקם יין מכוס ההבדלה, והעידו שלא היה קורה שילד לא קיבל! היתה במקום ילדה קטנה של אחד מן הת''ח מתלמידי החזו"א שנדחקה אף היא לשתות מן היין. ואמר לה אביה: "אם תשתי, יגדל לך זקן!"... החזו''א ששמע את הדברים חייך ואמר: ''לעולם יש טעות", לא מי ששותה גודל לו זקן, אלא מי שגודל לו זקן הוא שותה..." (מבנו הג''ר משה אריה שפירא שליט''א, מעשה אי"ש ח"ה)

כתב בספר ''ארחות רבינו'' על מרן הסטייפלר זי''ע: בשנת תשל''ג אמר מו''ר זצוק''ל שאינו רוצה שרבים יבואו לשמוע אצלו הבדלה. והוסיף מו''ר, שבכל מוצ"ש באים אליו כשלושים עד חמישים בחורי ישיבה, ומסתכלים על תנועותיו כמו על ''רבי'', והוא אינו רבי רק זקן, ומה רוצים ממנו, לכן כשיבואו להבדלה, לא יבדיל אלא יחכה עד שילכו, או שיכנס לחדר לבד ויבדיל לעצמו. וכן אמר שלא יתן לשום נכד לשתות את היין, רק ישתה בעצמו. ואף שקשה לו, יטביל מזונות ביין וישתה.

במוצש''ק פרשת שלח תשל''ג, כשחזרו עמו מהתפלה בחורי ישיבה להבדלה, ביקש מאחד מנכדיו שיבדיל לכולם, ומו''ר לא הבדיל ולא יצא יד''ח הבדלה ממנו, ורק לאחר מכן הבדיל מו''ר בעצמו, והיה שם אחד הנכדים ונתן לו לשתות, ואמר לו "שהוא נותן לו היות שהוא במקרה נמצא שם, אבל לא שיקבע חזקה בכך".

בעניין שתית נשים מכוס הבדלה, מו''ר החזיר את הנשאר בכוס הבדלה לבקבוק היין, זאת לאחר ששפך מעט מהבקבוק לכוס כנהוג כדי שלא יהא פגום. שאלתיו, "הלא נשים לא שותות מכוס הבדלה, והרי על היין שבבקבוק מקדשים וישתו", ענה לי: "הנשים אומרות שאם שותות מכוס הבדלה יגדל זקן". אמרתי לו הרי בשל''ה הקדוש כתב שנשים לא ישתו, ענה לי אפשר שאין כונתו לאיסור, ועוד שזה מתבטל ברוב הבקבוק. ועל אף ששיחתנו היתה לפני ששפך לבקבוק, אעפ''כ שפך את היין שנשתיר בכוס בחזרה לבקבוק כנ''ל, ולא הקפיד. אח''כ לאחר זמן ראיתי, שגם מהיין שנשפך לצלחת, ושבתוכו מכבים את נר ההבדלה, שפכו לשיריים שבכוס, ואת הכל שפך מו''ר לבקבוק.

כתב הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א בעמח"ס "שלחן ערוך המקוצר" ח' חלקים ורבם של יהודי תימן: בענין אשה בשתיית יין הבדלה ע''פ הדין וע''פ הסוד והנפק''מ לדינא, נשים נוהגות לא לשתות מהיין, מפחידים אותם ואומרים אשה שתשתה יקרה לה כל מיני דברים, יצמח לה זקן, לא תוכל להוליד וכל מיני שמועות. כנראה אמרו להן כך רק כדי להפחיד אותן. אני חושב שלדברים האלו אין מקור, אבל מקור הדבר הזה כנראה יש לו יסוד. על פי הדין מותר לאשה לשתות מהיין של ההבדלה, אבל יש בזה ענין עמוק ע''פ הקבלה בגלל שחווה רצתה להיבדל מאדה''ר. נשים חייבות בהבדלה כשם שחייבות בקידוש. בעל הבית יעקב כתב על פי סוד גדול שלא ליתן לנשים מכוס של ההבדלה עי''ש וכן בשל''ה, לכן נהגו לא לתת להן. אבל פה יש נפקא מינא וברצוני להעמיד את הדברים על דיוקם. יש ענין על פי הסוד מה שמפחידים אותם, אולי יש להם כוונה טובה, אבל צריכים לדעת שכנראה זה לא נכון, אבל יש לפעמים מצבים שאשה חייבת לעשות הבדלה, כגון מי שאין לה איש שיעשה לה הבדלה, וממילא אם היא תפחד לעשות יצא שבסוף היא לא תעשה הבדלה ולא תצא ידי חובתה, ולפי שיטת הרמב''ם חיוב הבדלה לנשים הוא מן התורה כמו אנשים, דהיינו כמו שקידוש הוא חיוב מן התורה לפי הרמב''ם גם הבדלה זה חיוב מן התורה וממילא גם נשים חייבות אם כן היא חייבת לעשות הבדלה ולשתות ולכתחילה מלוא לוגמיו. אז לכן שלא תפחד שח''ו יקרה לה אסון, ותמנע מלעשות הבדלה ולשתות. מישהו סיפר לי על סבתא שלו שלא היתה חוששת לשתות מההבדלה, והיתה אומרת "מה פתאום, זה לא מזיק ולא יקרה שום דבר", בסופו של דבר לא רק שלא היתה עקרה, אלא אפי' הולידה תאומים. {סגולה חדשה?} לא צריכים לפחד מזה! דהיינו לכתחילה לא לשתות, אבל אשה שנמצאת במצב שחייבת לעשות הבדלה, ואין מי שיעשה לה הבדלה, צריכה לעשות הבדלה בעצמה ולשתות בלי שום חשש, ואדרבה, שומר מצוה לא ידע דבר רע, שלא יקרה שבגלל החששות האלה בסוף יגידו "חמירא סכנתא מאיסורא" ויוותרו על ההבדלה... כי זה לא נכון.

כתב הגרמ"מ קארפ, אם בכל זאת חוששת מלשתות, תבדיל על חמר מדינה, בהיות שטעם השל''ה משום דעץ הדעת גפן היה, בחמר מדינה לא שייך טעם זה, ולכן יאמרו לה להבדיל על חמר מדינה שבזה לא שייך את טעם השל''ה ולא תיבטל ממצות הבדלה.

(עקב בקשת בתי שאתיר לה לשתות, ומאז איני מוחה בה)

[בן טובים]

מענין לענין בספה"ק ליקו"ת להמגיד מטשרנוביל מובא שיש קפידא שאיש לא ישתה מכוס ההבדלה מלבד המבדיל בעצמו כי שתיית כוס הבדלה קשה למחלוקת. וכמדומה שאצל מקהלות החסידים מקפידים על כך ביותר.

[צונאמי]

מענין לענין בספה"ק ליקו"ת להמגיד מטשרנוביל מובא שיש קפידא שאיש לא ישתה מכוס ההבדלה מלבד המבדיל בעצמו כי שתיית כוס הבדלה קשה למחלוקת. וכמדומה שאצל מקהלות החסידים מקפידים על כך ביותר.

קצת צ"ע, דשיירי מצווה מעכבים את הפורענות.
(ואולי באתריה דמר רבו על השייריים, ע"כ התחכם לחסוך מראש)

[המתעתע]

בספר מעשה איש ח"ה כתוב בשם החזו"א שבעיקרם של דברים הייתה האזהרה בשעת ההבדלה ע"פ דברי השל"ה: רק מי שצומח לו זקן, ישתה מיין ההבדלה.
היינו רק הגברים. ואמרו זאת כדי להזהיר הנשים שלא ישתו, ואח"כ נשתרבבו הדברים ונאמרו להיפוך - שמי שתשתה יגדל לה זקן.

ה'קונספירציה' היותר הגיונית היא - ילדה התעקשה לשתות מהיין, ואביה הזהיר אותה אם תתעקשי להתנהג כמו בן בסוף יגדל לך זקן....

[לעומקו של דבר]

הטעם הפשוט מוזכר בב"ח, ולמעשה אין יודעים שיש מחלוקת ב"ח ושבה"ל בדין שתיה מכוס הבדלה כעין הקידוש

ושותה מלא לוגמיו ומטעים בני ביתו, ורב סעדיה כתב אין צריכין בני ביתו לטעום מכוס של ברכה

ורב סעדיה כתב אין צריכין בני ביתו לטעום מכוס של ברכה. משמע דוקא גבי הבדלה אין צריך אבל גבי קידוש צריך ויש ליתן טעם דסבירא ליה כהני גדולים (ארחות חיים הל' הבדלה סי' יח) דהבדלה מדברי סופרים היא ולא תקנוה רבנן אלא לאנשים אבל לא לנשים וקטנים והאי אין צריכין בני ביתו לטעום בנשים וקטנים קאמר אבל בניו הגדולים חייבים ודאי

אבל בשבולי הלקט (אגב הלכה מעניין קידוש)

וכל שכן כוס של הבדלה דאין רגילין להשקות ממנו את בני הבית ואת בני המסיבה ומבדיל רגיל לשתות כולו שחייב לברך אחריו.

נהגו הנשים שלא לשתות מכוס הבדלה וע' הטעם בשל"ה, כ' בש"ל בה' קידוש כוס של הבדלה רגיל המבדיל לשתות כלו ואין משקה ממנו בני הבית:

והנה ממה שהביא המג"א את מנהג הנשים למרות שכותב שהמבדיל עצמו שותה כולו, נראה פשוט שהבין שמה שאין שותים מהכוס הוא רק מנהג בעלמא, שאין סוברים זאת לחיוב כהב"ח וכפי הדין לעניין קידוש. אבל על נשים יש מנהג בקפידא שלא לשתות ע"פ סוד. וכך משמע בלשון הטור בשם רב סעדיה, ששם כתוב 'אין צריכין' לשתות.

אבל

וזכורני ושותה הבדלה ונתן הכוס לאשתו, [וכן מצאתי בא"ח בסי' רצ"ט וז"ל ומטעים בני ביתו וכו' ע"ש]. ואח"כ נוטל הכוס ביד שמאל, ובאו כל בניו וכלותיו ונינו ונתן להם לשתות מידו.

ומ"מ שבחתי אני את המנהג שיש נוהגים בדווקא שבני הבית הזכרים כולם עכ"פ הגדולים שותים מכוס הבדלה, דראשית יש לכאורה את שיטת הטור מד"ע שמטעים לבני ביתו דלא כרס"ג, וכמנהג התרומת הדשן, ואת"ל כרס"ג הלא יש את פירוש הב"ח לדבריו שזכרים ישתו, ואפי' את"ל כהשבה"ל נראה במג"א שלא הבין את זה כקפידא אלא כהיתר לא לשתות.

שוב נזכרתי שיש טעם במה שהמבדיל שותה, בכך שצריך לברך ברכה אחרונה.
כלומר, שמכוס של ברכה צריכים לשתות רק מלוא לוגמיו ולא רביעית, אבל אם שותים רק מלוא לוגמיו מסתבכים בברכה אחרונה כי י"א שכבר מכזית צריכים לברך ברכה אחרונה, ובקידוש יוצאים בברהמ"ז או שבכלל אין יין שלפני המזון טעון ברכה אחרונה, אבל בהבדלה חזר סיבוך למקומו ולכן שותה רביעית ושוב לא נשאר למסובים. ובכוסות גדולים אין לטעם זה.

מ"מ בדברי הב"ח מצאתי את המקור הראשון לכך שנשים אינם שותות כוס הבדלה, ומשם השתלשל הלאה והלאה.

====
דבר מעניין יצא, שלפי הב"ח שכל הטעם שנשים לא שותות הוא כי לרס"ג נשים פטורות מהבדלה, אבל כל המחויבים בשתיית הבדלה "חייבים ודאי" לשתות מהכוס, לפי"ז אנן דקיי"ל לעיקר יותר דנשים חייבות בהבדלה, א"כ לפי הב"ח לדידן נשים חייבות לטעום מכוס הבדלה, ויעלה מחלוקת בין הנגלה להנסתר. ואולי אמרינן בזה שהמנהג יכריע.

[לעומקו של דבר]

תלמוד בבלי, מסכת מגילה, בכרך קטן. אמשטרדם, ת"צ (1730). עותק פגום וחסר. הגהה מעניינת בכת"י אשכנזי עתיק מתקופת ההדפסה: "קבלה מהרב הנורא אדומ"ו יעקב יצ[חק] מפלונגיאן, זה אחד מהסימנים, אשה ששותה מכוס הבדלה יהיה לה שני בעלים"

קרוב מאוד לדברי השל"ה,

עוד כתב (תולעת יעקב, סוד מוצאי שבת, אות כ"ב) וזה לשונו: וכבר ידעת מה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מ א) בסוד העץ שחטא בו אדם הראשון, גפן היתה. ואמרו (בראשית רבה פי"ט ס"ה) מלמד שסחטה ענבים ונתנה לו, והם 'סורי הגפן נכריה' (ירמיה ב, כא), 'קבעת כוס התרעלה' (ישעיה נא, יז), כוס חמתו. וכנגד זה בא לאשה דם נדות, סוד הזוהמה שהטיל הנחש בחוה (שבת קמו א). ולפי שנתכוונה להבד(י)ל מאדם על ידי היין, אין הנשים טועמות יין של הבדלה.

אז אם היין של הבדלה מבדיל בין האשה לבעלה, לא רחוק להניח שיהיה לה בעל נוסף.

====

אולי גם תחילת ההשתלשלות של הזקן בהבדלה, מתחיל מהקוזניצער מגיד הידוע (בשם האר"י!) שנשים לא אוכלות סעודה ג'.

כנודע מדברי האריז"ל בסעודה שלישית הואיל ואין לנשים דיקנא פטורים מסעודתא דדיקנא.

בכל אופן אי תניא מקום שנשים לא אוכלות משהו בגלל הזקן, הכי תניא.

[לעומקו של דבר]

מענין לענין בספה"ק ליקו"ת להמגיד מטשרנוביל מובא שיש קפידא שאיש לא ישתה מכוס ההבדלה מלבד המבדיל בעצמו כי שתיית כוס הבדלה קשה למחלוקת. וכמדומה שאצל מקהלות החסידים מקפידים על כך ביותר.

מעניין שאצל מקהלות חסידים אחרים, עוברים כל הזכרים כבני מרון אצל רבם שליט"א לשתות מהכוס.
(ובקידוש לא)
ויש מקומות שדווקא הילדים עוברים אז.

[אבןטובה]

ביו"ט שח"ל במוצ"ש איכא בזה תשובה בשו"ת ניר לדוד בסופו שאפשר לנשים לשתות ע"ש
ובאמת הוא תוס' מפורש בפסחים קו: תוד"ה מקדש בשם סדר רב עמרם דאע"ג דאין מבדילין על הפת ביו"ט שח"ל במוצ"ש אפשר להבדיל על הפת דהקידוש עיקר והבדלה טפילה לו ע"ש. וד"ל

[כח עליון]

זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.

[כדכד]

במשנ"ב מוזכר שישתה המבדיל בעצמו ולא יחלק לב"ב משום שבמלוא לוגמיו יש כזית ואין רביעית ואם לא ישתה רביעית יכנס לספק ברכות.

לימדני מישהו שנשים לא שותות מיין הבדלה בגלל שיירי מאכל כשאסורים ולא הבנתי מה ההבדל בין זה לקידוש

[חיים סגל]

זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.

א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.

[כח עליון]

זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.

א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.

אכן עיין שם מש"כ המשנ"ב דלהלכה כהמג"א (ע"פ הרמ') דהיכא דא"א יברכו

[חיים סגל]

זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.

א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.

אכן עיין שם מש"כ המשנ"ב דלהלכה כהמג"א (ע"פ הרמ') דהיכא דא"א יברכו

נכון מאוד, אך כוונתי הייתה שאתה מתאר מצב כאילו נשים מתענות וסובלות עבור ענין עלום [שגם בזה אין לזלזל ח"ו], לכן כתבתי שהם מתענות גם עקב ענין הלכתי מובהק - מחלוקת הראשונים והפוסקים.
ולא נכנסתי לשאלה עד כמה צריכים 'לסבול' עבור ענין זה, ובפרט שכפי שגם הוספתי - אפשר לצאת ידי שניהם, ולהורות לאשה בערב היום הקדוש שמיד בצאת היום היא יכולה לשתות מים גם לפני ההבדלה.

[פרנקל תאומים]

זה אחד מהמנהגים וההלכות שנוהגים בהם כל ישראל שמשפיעות אצל האדם וצורכות התייחסות (תגובה לילדות המבקשות לשתות) בלא לדעת במה לתלותו ואיך ליישבו בעולם של ילדים (ואף של מבוגרים)
פעם אחת במוצאי יו"כ חזרתי לבית חמי ומצאתי את אשתי וחמותי סובלות בתענית של מן הצורך, מפני שממתינות לגבר (שחוזר שעה ארוכה אחר צאת היום) שיעשה הבדלה.
ובאמת שאין משקל האיסור ע"פ השל"ה מול צער התענית שמיותרת.

א. אפשר [עפ"י הלכה!] לשתות מים לפני הבדלה
ב. מה שהם צריכות להמתין זה לא רק בגלל ה'ענין' של השתיה, אלא בגלל בעיה הלכתית, שמא הם פטורות מהבדלה והוי חשש ברכה לבטלה לחלק מהפוסקים, עיין שו"ע סוף סי' רצ"ו.

הגר"ש וואזנר זי"ע כותב בתשובת 'שבט הלוי', שאשה שבעלה מתעכב הרבה במוצאי יו"כ יכולה להבדיל לעצמה על הכוס, מפני שהעיקר כדעת הסוברים שנשים חייבות בהבדלה.
מה שכן, אל לה לברך 'מאורי האש' (ובברכה זו תצא יד"ח ע"י בעלה כשיגיע הביתה ויבדיל).
אמנם הערת נכונה שאם שתיית מים מספיקה עבורה כדי ליישב את דעתה מצער הצום, הרי שיכולה לומר 'ברוך המבדיל' ולשתות מים גם בלי הבדלה על הכוס, כמו בכל מוצ"ש.

[מה שנכון נכון]

מה שכן, אל לה לברך 'מאורי האש' (ובברכה זו תצא יד"ח ע"י בעלה כשיגיע הביתה ויבדיל).

בפשטות במוצאי יוה"כ נשים יכולות לברך בעצמן.

[עזריאל ברגר]

מה שכן, אל לה לברך 'מאורי האש' (ובברכה זו תצא יד"ח ע"י בעלה כשיגיע הביתה ויבדיל).

בפשטות במוצאי יוה"כ נשים יכולות לברך בעצמן.

מאי פשיטותך?
מי לחשך לחלק?