להרגיל לשון- מקור בגמרא

[שמואל ברמה]

אם זכרוני אינו מטעני דין זה של להרגיל הלשון בפסוקי ביטחון כגון "ה' צבקות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה" או "ה' צבקות אשר אדם בוטח בך" מובא בגמרא, לא?
וא"כ, מישהו יכול להעיר עיני במקור?

[יצג]

יעויין ירושלמי ברכות רפ"ה: "רבי חזקיה רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי יוחנן, לעולם אל יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך ה' צבאות עמנו משגב לנו אלקי יעקב סלה. רבי יוסי בי רבי אבון רבי אבהו בשם רבי יוחנן וחברייא, ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך", ועיין במפרשי הסידור.

[שמואל ברמה]

תודה, זה מה שהיה זכור לי כנראה.

[זקן ששכח]

אגב, אולי יש ביד מי לציין מקור לאמירת פסוקי ה' צבאו'ת ג' פעמים אחר אמירת הקטורת בשחרית?

[תולדות אדם]

מובא בס' אור צדיקים להגר"מ פופרש, ע"פ סדר אמירת הקרבנות המובא בספר עמק ברכה וספר יש נוחלין (אני הק' לא מצאתי זאת שם).

ומעניין לציין ששם מובא לומר גם פ' "אתה סתר" ג"פ, ומדיליה מוסיף שביום שאין אומרים תחנון לא יאמר כלל אתה סתר.

[זקן ששכח]

מובא בס' אור צדיקים להגר"מ פופרש, ע"פ סדר אמירת הקרבנות המובא בספר עמק ברכה וספר יש נוחלין (אני הק' לא מצאתי זאת שם).

ומעניין לציין ששם מובא לומר גם פ' "אתה סתר" ג"פ, ומדיליה מוסיף שביום שאין אומרים תחנון לא יאמר כלל אתה סתר.

ה'אור צדיקים' מוכר לי. לפני שנים עסקתי בנושא וגליתי דבר מעניין שהוא עצמו מביא אחרי מספר דפים שיש לומר רק פעם אחת, ואילו בשעת המגיפה יש לומר ג' פעמים.
דומני שהוא מעתיק בשם מישהו. עכ"פ במצב שכזה לכאורה אין זה מקור. מה גם שברוב או כל סידורי האר"י שאני ראיתי כתוב שיש לומר פ"א אם לא בשעת המגפה ג' פעמים, ר"ל.

[תולדות אדם]

ככל הנראה שהמקור שהבאתי הוא אכן מיש נוחלין או מעמק ברכה (אף שלא מצאתים שם), ומה שהביא אח"כ (בעמ' התפלה סי' י"ג ס"ה) הוא מסידור האר"י וכדו'. אבל בכל מקרה ימצא הדבר כתוב בי"נ או בע"ב הרי זה מקור.

וכעת ראיתי בסידור האר"י חמדת ישראל שמצויין לומר פסוקים אלו ג"פ ופ' אתה סתר לא מוזכר כלל (אך איני יודע אם הדבר אכן במקורו מסידורו של הרש"ו או שרק הכוונות נכתבו ע"י).