חדש ! תיקון ליל שבועות מדויק ע"פ האריז"ל

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' מאי 15, 2010 9:11 pm

כתב הגה"צ ר"ש דבליצקי בספרו אוצר נחמד ב"ב תש"ם:

האם מאז נמצא פתרון לדברים? היש עוד מי שעמד בענין? לא הצלחתי למצוא בחיפושי באוצר.

-----
עודכנה כותרת. אייר תשע"ו.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ש' מאי 15, 2010 9:15 pm

ומש"כ לשער שהוא טעות מעתיק, מלבד שהוא רחוק מחמת עצמו, הנה עתה בהגלות נגלות 'שער התפילה' מטהרת יד קודש הרח"ו, http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?150836&BOOKS ושם נמצא שם היה כל הנוסח שבשעה"כ כולל קריאת ג' פסוקים מחבקוק.

בר בי רב דחד יומא

ב‭"‬ה‭ ‬ומענין‭ ‬לענין‭ ‬באותו‭ ‬ענין‭ ‬אזכיר עוד ‬דבר‭ ‬פלא‭ ‬בסדר תיקון ליל שבועות.
בספר‭ ‬עץ‭ ‬חיים‭ ‬כללי‭ ‬מוהרח‭"‬ו‭ ‬ז‭"‬ל‭ ‬אות‭ ‬י‭"‬ח‭ ‬וז‭"‬ל‭: ‬הת‭"‬ת‭ ‬כולל‭ ‬ה‭' ‬ספרים‭ ‬של‭ ‬תורה‭, ‬וב‭' ‬דרועין‭ ‬דיליה‭ ‬ה‭"‬ח‭ ‬וה‭"‬ג‭, ‬כיצד‭: ‬יהושע‭ ‬חסד‭, ‬שופטים‭ ‬גבורה‭, ‬שמואל‭ ‬ת‭"‬ת‭, ‬מלכים‭ ‬נ‭"‬ה‭ [‬נצח‭ ‬הוד‭] ‬כי‭ ‬הם‭ ‬ב‭' ‬ספרים‭, ‬הרי‭ ‬ה‭"‬ח‭. ‬ישעיה‭ ‬חסד‭, ‬ירמיה‭ ‬גבורה‭, ‬יחזקאל‭ ‬ת‭"‬ת‭, ‬תרי‭ ‬עשר‭ ‬נ‭"‬ה‭ ‬בסוד‭ ‬שוקיו‭ ‬עמודי‭ ‬שש‭. ‬המלכות‭ ‬כוללת‭ ‬ה‭' ‬מגילות‭ ‬ותרין‭ ‬דרועין‭ ‬ה‭"‬ח‭ ‬וה‭"‬ג‭, ‬ה‭"‬ח‭ ‬הם‭ ‬ה‭' ‬ספרי‭ ‬תהלים‭, ‬ה‭"‬ג‭ ‬הם‭ ‬משלי‭ ‬איוב‭ ‬ח‭"‬ג‭ [‬חסד‭ ‬גבורה‭], ‬דניאל‭ ‬ת‭"‬ת‭, ‬עזרא‭ ‬נצח‭, ‬ד‭"‬ה‭ [‬דברי‭ ‬הימים‭] ‬הוד‭ ‬ע‭"‬כ‭. ‬הרי‭ ‬שמחלק‭ ‬ספר‭ ‬מלכים‭ ‬לשני‭ ‬ספרים‭. ‬ולכאורה‭ ‬זהו‭ ‬סתירה‭ ‬למה‭ ‬שמוסכם‭ ‬שחלוקת‭ ‬ספרי‭ ‬שמואל‭ ‬ומלכים‭ ‬ודברי‭ ‬הימים‭ ‬וספר‭ ‬שמואל‭ ‬לשנים‭, ‬נעשה‭ ‬רק‭ ‬ע‭"‬י‭ ‬המדפיסים‭, ‬ואין‭ ‬לו‭ ‬מקור‭ ‬בחז‭"‬ל‭. ‬גם‭ ‬יש‭ ‬להעיר‭ ‬שכותב‭ ‬רק‭ ‬שספר‭ ‬מלכים‭ ‬הם‭ ‬ב‭' ‬ספרים‭, ‬ולא‭ ‬ספר‭ ‬שמואל‭ ‬ודברי‭ ‬הימים‭.‬
וביותר‭ ‬מפליא‭ ‬שבספר‭ ‬שער‭ ‬הכוונות‭ ‬דרושי‭ ‬יום‭ ‬הכיפורים‭ ‬בהקדמה‭ ‬כותב‭ ‬הרח‭"‬וו‭: ‬גם‭ ‬זה‭ ‬מצאתי‭ ‬אחר‭ ‬כל‭ ‬הנז‭', ‬וזה‭ ‬לשונו‭, ‬יום‭ ‬צום‭ ‬ישאל‭ ‬אדם‭ ‬חיים‭ ‬וכפרה‭ ‬שכתוב‭ ‬למעלה‭ ‬עד‭ ‬ויקרא‭ ‬ג‭' ‬פעמים‭ ‬ואני‭ ‬תפילתי‭. ‬גם‭ ‬זה‭ ‬כתוב‭ ‬סמוך‭ ‬לו‭ ‬תיכף‭ ‬אלו‭ ‬השמות‭, ‬ואלו‭ ‬שצריך‭ ‬להזכירם‭ ‬או‭ ‬לכוין‭ ‬בהם‭ ‬אחר‭ ‬נוסח‭ ‬התפלה‭ ‬והשאלה‭ ‬הנ‭"‬ל‭, ‬ואלו‭ ‬הן‭: ‬בראשית‭ ‬י‭"‬פ‭, ‬שמות‭ ‬ע‭"‬נ‭, ‬ויקרא‭ ‬ה‭"‬ת‭, ‬וכו‭' ‬יהושע‭ ‬ב‭"‬נ‭, ‬שופטים‭ ‬ה‭"‬מ‭, ‬שמואל‭ ‬ש‭"‬מ‭, ‬מלכים‭ ‬א‭"‬ת‭, ‬ישעיה‭ ‬ו‭"‬ו‭, ‬ירמיה‭ ‬א‭"‬ת‭, ‬יחזקאל‭ ‬ש‭"‬ה‭, ‬תרי‭ ‬עשר‭ ‬ל‭"‬ב‭ ‬וכו‭'. ‬ואני‭ ‬חיים‭ [‬היינו‭ ‬הרח‭"‬וו‭] ‬חקרתי‭ ‬לידע‭ ‬מהיכן‭ ‬מוצא‭ ‬השמות‭ ‬האלו‭, ‬וידעתי‭ ‬כי‭ ‬הם‭ ‬מתיבה‭ ‬שניה‭ ‬של‭ ‬פסוק‭ ‬אחרון‭ ‬של‭ ‬הספר‭, ‬אות‭ ‬א‭' ‬ואחרונה‭ ‬וכו‭' ‬ע‭"‬כ‭. ‬וצ‭"‬ע‭ ‬למה‭ ‬כאן‭ ‬לא‭ ‬מחלק‭ ‬ספר‭ ‬מלכים‭ ‬לשנים‭.
‬

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' מאי 16, 2010 8:11 pm

חלוקת ספרי מלכים שמואל ודברי הימים לשנים, היא החלוקה הנוצרית.
והיא הוכנסה לכרם ישראל בשנת רע"ח, כמדומני, במקראות גדולות שנדפסו בויניציאה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 16, 2010 9:18 pm

גם מעניין שר' משה דוד ואלי תלמיד הרמח"ל דורש בספרו על קהלת את העובדה שיש יב פרקים בגימטריה זה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' מאי 16, 2010 10:15 pm

תמיהתו של בר בי רב על מה שמנה מהרח"ו מלכים לב' ספרים ידועה מכבר, אבל לא חשבתי שנכון להזכירה כאן, שהרי עינינו הרואות (ולהדיא בפרע"ח) שבתיקון ליל שבועות כתב להדיא שבזה ישלים כ"ד ספרים ולא עלתה על דעתו כ"ה ספרים, הרי להדיא שלא חילק למלכים כמו שלא חילק שמואל ודה"י.

מה שהעיר אוצר החכמה על רמ"ד וואלי שדרש מחלוקת הפרקים הנוצרית, עיין במכתבו של ר"י מונדשיין באור ישראל י"ג שם הביא הרבה כעין זה ושם ציין גם לדברי הרח"ו הנזכרים.

ויש להוסיף ע"ז מה שכתב במרכבת המשנה ח"ג פ"ב מבית הבחירה ע"ד היעב"ץ במטפחתו,שכתב לתמוה על המובא בזוהר דרשה על מה שנקרא בית הכנסת אשנגה ופירשו אש נגה וכו' ותמה היעב"ץ בין דבריו, איך עושה דרשה על מילה לועזית וכו', וכ' במרכה"מ דאישתמיטיה לרגע מה שאמרו בב"ב דף כה, א: ר"י אמר שכינה במערב, דאמר ר"י מאי אויריה אוויר יה. ופירש"י דואיירה בלשון פרסי וא"כ מה בין זה לזה והבן.

לגבי דברי הרח"ו בשעה"כ שכתב לקרוא ג' פסוקים מחבקוק (וליתא בכל התיקונים הישנים) הראוני מש"כ בספר שפת הים - שבועות להגר"י הלל שליט"א (מצוי באוצר) עמ' מב משם המקובל הר"י פתייה בעל בית לחם יהודה, שדקדק שכיון שהזכיר הרח"ו חבקוק, הו"ה דיש לקרוא ג' פסוקים מכל ספר וספר בתרי עשר והוא דבר חדש מאד. עוד ראיתי שמציינים למאמרו של הרה"ג ר' י"ח זליכה באור תורה סיוון תשנ"ד אך חוברת זו אינה באוצר ובעז"ה בקרוב נשלימה.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » א' מאי 16, 2010 11:50 pm

יש להוסיף ע"ז מה שכתב במרכבת המשנה ח"ג פ"ב מבית הבחירה ע"ד היעב"ץ במטפחתו,שכתב לתמוה על המובא בזוהר דרשה על מה שנקרא בית הכנסת אשנגה ופירשו אש נגה וכו' ותמה היעב"ץ בין דבריו, איך עושה דרשה על מילה לועזית וכו', וכ' במרכה"מ דאישתמיטיה לרגע מה שאמרו בב"ב דף כה, א: ר"י אמר שכינה במערב, דאמר ר"י מאי אויריה אוויר יה. ופירש"י דואיירה בלשון פרסי וא"כ מה בין זה לזה והבן.

עיין גם בספר תולדות אדם על ר' זלמן אחי הגר"ח מוולוזין שדבר בענין זה
ובכלל הרבה מילים הידועות לנו כלועזיות אפשר לראות שרשם בלשון הקודש
וראיתי באיזה ספר שכתב שגם מילת רקיטה לציין דבר העף (מעצמו כמו טיל או מעיף אחר כמו הכדור) שרשה בלשון הקודש במילה רחת שעניינה להעיף התבואה.

אברך · הודעהעל ידי **אברך** » ב' מאי 17, 2010 12:35 am

אוצר החכמה כתב:
יש להוסיף ע"ז מה שכתב במרכבת המשנה ח"ג פ"ב מבית הבחירה ע"ד היעב"ץ במטפחתו,שכתב לתמוה על המובא בזוהר דרשה על מה שנקרא בית הכנסת אשנגה ופירשו אש נגה וכו' ותמה היעב"ץ בין דבריו, איך עושה דרשה על מילה לועזית וכו', וכ' במרכה"מ דאישתמיטיה לרגע מה שאמרו בב"ב דף כה, א: ר"י אמר שכינה במערב, דאמר ר"י מאי אויריה אוויר יה. ופירש"י דואיירה בלשון פרסי וא"כ מה בין זה לזה והבן.

עיין גם בספר תולדות אדם על ר' זלמן אחי הגר"ח מוולוזין שדבר בענין זה
ובכלל הרבה מילים הידועות לנו כלועזיות אפשר לראות שרשם בלשון הקודש
וראיתי באיזה ספר שכתב שגם מילת רקיטה לציין דבר העף (מעצמו כמו טיל או מעיף אחר כמו הכדור) שרשה בלשון הקודש במילה רחת שעניינה להעיף התבואה.

הגמרא עצמה דורשת לד' בתים בתפילין מטט בכתפי ופת באפריקי, וכבר ידוע מהשל"ה ומהחיד"א ושא"א שבדור הפלגה נשתבש לשון הקודש, ויש מלשונות הגויים שהם לשה"ק.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' מאי 17, 2010 1:25 am

טוטפות אינו ממין הענין, כי יתכן שבכאן - מאיזה טעם - נכתבה התורה שלא בלשון הקדש וגם הדרשות לא השיאוה ללשון הקדוש אלא לפירוש בשפת לועז. אבל אוירה לקחו לשון פרסי ופירשוהו בלשון הקדש ודומה לזה אשנגה.

בר בי רב דחד יומא

איש_ספר כתב:תמיהתו של בר בי רב על מה שמנה מהרח"ו מלכים לב' ספרים ידועה מכבר, אבל לא חשבתי שנכון להזכירה כאן, שהרי עינינו הרואות (ולהדיא בפרע"ח) שבתיקון ליל שבועות כתב להדיא שבזה ישלים כ"ד ספרים ולא עלתה על דעתו כ"ה ספרים, הרי להדיא שלא חילק למלכים כמו שלא חילק שמואל ודה"י.

תשואח"ח לאיש_ספר על תשובתו המהירה. ואבקש להודיע אם נמצא באיזה ספר ישוב על מה שמנה הרח"ו ספר מלכים לב' ספרים.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוקטובר 03, 2011 12:18 pm

תגלית נפלאה:
בסידור חמדת ישראל האמיתי, (לא זה שהדפיסו המנח"א, שכידוע חלקו השני אינו אלא עיבוד של פרע"ח), העתיד לראות אור ע"י אהבת שלום. נמצא כתוב:

ואח"כ תקרא תרי עשר מכל נביא ונביא, ג"פ הראשונים וג"פ האחרונים, ובהגיעך לחבקוק תקרא ההפטרה של יום שני של שבועות, וה' בהיכל קדשו וגו'

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוקטובר 04, 2011 1:57 am

איש_ספר כתב:תגלית נפלאה:
בסידור חמדת ישראל האמיתי, (לא זה שהדפיסו המנח"א, שכידוע חלקו השני אינו אלא עיבוד של פרע"ח), העתיד לראות אור ע"י אהבת שלום. נמצא כתוב:
ואח"כ תקרא תרי עשר מכל נביא ונביא, ג"פ הראשונים וג"פ האחרונים, ובהגיעך לחבקוק תקרא ההפטרה של יום שני של שבועות, וה' בהיכל קדשו וגו'

: חמדת ישראל.JPG (107.12 KiB) נצפה 20918 פעמים

סופר · הודעהעל ידי **סופר** » ג' אוקטובר 04, 2011 2:19 am

להערה זו של הגר"ש דבליצקי כיונתי בצעירותי והרבה נצטערתי ע"ז, מענינת מאד תגליתו של איש ספר, יאש"כ!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' מרץ 01, 2012 12:29 am

בתיקון ליל שבועות היה רבינו <שמואל דרזי> מזהיר שיקראו ג' פסוקים גם בכל ספר מתרי עשר ולא כמו שנדפס בקריאי מועד המצויים רק מהספר הראשון והאחרון. וכך העיד בשם חכם יהודה פתייה זצ"ל. וכדרכו אף עשה מעשה והדפיס קובץ מיוחד ובו ההשלמות כדי שיוכלו לתיתו בתוך הספר וחלקו לכל דורש

עבודת שמואל, שבט תש"ע, עמ' קע"ב.

מינצקער · הודעהעל ידי **מינצקער** » ש' מאי 19, 2012 12:34 am

עיין הסכמתו של הגר״ש דבליצקי שליט״א לתיקון ליל שבועות של הגאון ר׳ משה שץ שליט״א שלאחרונה חזר בו

צביב · הודעהעל ידי **צביב** » ב' מאי 21, 2012 12:54 am

כמה שאלות יש לי בסדר התיקון

מדוע לפי מי שקורא בתרי עשר בכל נביא ו' פסוקים
אין ענין לקרוא ו' פסוקים בכל ספר מחמשה ספרי תהלים?

מדוע בפרשיות נצבים וילך קוראים י"ב פסוקים, הרי נצבים וילך פרשה אחת

שנה כבר נדפס תיקון לפי השל"ה
עם פרשת קדש בפרשת בא
וכל פרשת וזאת הברכה
ושיר השירים בסוף

אומנם הגר"ש דבליצקי שליט"א כותב בהלכות שבועות שאפשר לקצר
ולומר רק את הנוסח הספרדי,

וראיתי היום שהרב יוסף זליכה כותב כל המוסיף [על דברי האריז"ל] גורע

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' מאי 25, 2012 2:10 am

מינצקער כתב:עיין הסכמתו של הגר״ש דבליצקי שליט״א לתיקון ליל שבועות של הגאון ר׳ משה שץ שליט״א שלאחרונה חזר בו

עתה בא לידי תיקון זה שי"ל בשנת תשע"ב, אבל הסכמת הגרש"ד שם היא משנת תשס"ב, ומחזיק בנושנה שא"צ לקרוא ג"פ בכל ספר דתרי עשר. וכנראה שכת"ר לא קרא בדיוק.

מינצקער · הודעהעל ידי **מינצקער** » ו' מאי 25, 2012 9:15 am

כוונתי היתה שלאחרונה כתב שאין הוא אפילו קורא אותם בכלל אף על פי דנפק מפומא ( אני כותב מזכרון ואילו אני טועה) י

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » א' יוני 05, 2016 8:53 am

עוד בענין תיקון ע"פ סדר האריז"ל והדיון על אמירת הפסוקים בספרי 'תרי עשר' מתוך מוסף 'לקראת שבת'

בברכה המשולשת

היכן אפשר להשיג את התיקון עליו מדובר בכתבה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יוני 05, 2016 9:57 am

ברשת אור החיים או אצלי הק'.

לעומקו של דבר

איש_ספר כתב:ברשת אור החיים או אצלי הק'.

אפשר לקבל טעימה?

כמו"כ, בכתבה מופיע שמכיוון שזהו נוסח האר"י המקורי זה יותר קצר וכך יוכל להילמד גם ע"י מי שרוצה ללמוד בליל שבועות בסוגיא דקעסיק בה.
עד כמה הקיצור משמעותי?

אבא יודן · הודעהעל ידי **אבא יודן** » א' יוני 05, 2016 4:59 pm

ממה שכתבתי למדפיס אחד.

: תיקון_Page_1.jpg (260.42 KiB) נצפה 19825 פעמים

: תיקון_Page_2.jpg (103.82 KiB) נצפה 19825 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' יוני 05, 2016 10:18 pm

רק מחר יהיה בחנויות

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ב' יוני 06, 2016 10:10 pm

איש_ספר כתב:ברשת אור החיים או אצלי הק'.

ילמדנו רבנו. האם כל ההוספות נוספו ע"י מדפיסים בעלמא או שמא ע"י גדולי הדורות?
נפ"מ עבורי שהגם כי אשמח מאוד אם זמן אמירת התיקון יקוצר אצלי, אך מאידך איני "סובל" ומשווע 'הושע-נא שלש שעות' של אמירת התיקון, וא"כ מה לי מלאך מיכאל מה לי מלאך גבריאל?!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 06, 2016 10:40 pm

פלגינן כתב:
איש_ספר כתב:ברשת אור החיים או אצלי הק'.

ילמדנו רבנו. האם כל ההוספות נוספו ע"י מדפיסים בעלמא או שמא ע"י גדולי הדורות?
נפ"מ עבורי שהגם כי אשמח מאוד אם זמן אמירת התיקון יקוצר אצלי, אך מאידך איני "סובל" ומשווע 'הושע-נא שלש שעות' של אמירת התיקון, וא"כ מה לי מלאך מיכאל מה לי מלאך גבריאל?!

ח"ו מדפיסים בעלמא. רוב ככל ההוספות מופיעות כבר בשלה"ק ויש מהם גם במשנת חסידים ועוד.
רצ"ב תחילת התיקון וראה שם בהסכמת הגרש"ד.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 07, 2016 12:19 am

לא שיש נפק"מ, אבל לפי ההסכמה זה יצא כבר בשנה שעברה, לא?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יוני 07, 2016 12:30 am

ההסכמה נכתבה שנה שעברה. התיקון יצא השנה.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ג' יוני 07, 2016 12:50 am

פשוט היתה לי אכזבה מדוע הפסדנו שנה מאור זה, אבל כעת...
אני חייב לציין שראיתי זאת בחנות וממש מאיר עיניים ונוח לקריאה.

יוצא פוניבז'

בתיקון שבמחזורי הספרדים ג"כ אין הוספות, למעט כמדומה פסוקי וביום הבכורים שנוספו ע"י ר' שמואל ויטאל, ופסוקי אשת חיל שמקורן אינו ברור (עי' מחזור "עוד יוסף חי").

לגבי הוספת פסוקי תרי עשר, ישנם כמה מחזורים ספרדים שהדפיסום, אך ראיתי בחלקם שלמרבה הפליאה דווקא את שלשת הפסוקים שבתחילת חבקוק (שאותם הזכיר האר"י) השמיטו בטעות...

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 09, 2016 1:31 am

גם תהלים הוסיפו בלי מקור.

------------

בשעה"כ כתוב, שאם בהוספת עד שני פסוקים יעלה בידנו פרשה שלמה יש להוסיף על הג' פסוקים.

האם מישהו דן באיזה מקום האם כוונתו גם לפסוקים של נ"ך?

לכאורה זה בנוי על הענין של קרה"ת שלא מפסיקים לעליה שני פסוקים אחר תחילת הפרשה או שני פסוקים לפני סופה. וא"כ בנ"ך אין טעם.

מי יודע???

לעומקו של דבר

ראיתי כתוב להוסיף בוירא פסוק ויקח חמאה וחלב בגלל מאכלי חלב בשבועות או משהו, זה לא מהאר"י, נכון?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' יוני 09, 2016 9:51 am

על האר"י אין מה לדבר, חוששני לדברים הרבה יותר גרועים...
איפה ראית?

לעומקו של דבר

איש_ספר כתב:על האר"י אין מה לדבר, חוששני לדברים הרבה יותר גרועים...
איפה ראית?

צריך להיזכר.

אגב, מצאתי מישהו שלפחות ניסה לעשות כעין הרעיון של תיקון עם דברי האר"י, "תיקון ליל שבועות השלם לפי סדר מורינו ורבינו משיח בן יוסף האר"י ... ארץ ישראל תשע"ב, בלי הוספות האחרונים זצ"ל", אלא שמצאתי שם בהקדמה לשון מהלכת גדולות על כל מה שזז ובלי ראיות, כולל גם "והתרחקנו מספר עץ חיים שהיא מהדורא בתרא של האר"י ז"ל המשובשת ביותר"(!) .
כמו"כ על עניין התרי עשר לא עלו שם אלא הביאו רק הושע מלאכי והפטרת חבקוק.

לעומקו של דבר

איש_ספר כתב:רק מחר יהיה בחנויות

ודמיו 11 גרוש השווים לכל שנציא

לעומקו של דבר

לעומקו של דבר כתב:
איש_ספר כתב:על האר"י אין מה לדבר, חוששני לדברים הרבה יותר גרועים...
איפה ראית?

צריך להיזכר.

נמצא כאן עמוד ראשון ד"ה ליל שבועות, לא ברור אם בשם נגיד ומצוה או לא

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ה' יוני 09, 2016 10:49 pm

לעומקו של דבר כתב:
איש_ספר כתב:רק מחר יהיה בחנויות

ודמיו 11 גרוש השווים לכל שנציא

ראיתי בתריסר

יוצא פוניבז'

איש_ספר כתב:גם תהלים הוסיפו בלי מקור.

אכן. בתהילים במקום להסתפק בג' פסוקים בתחילה ובסוף, הדפיסו בתיקוני הספרדים את המזמור הראשון והאחרון בשלימותם, תוספת של שלושה פסוקים בכל אחד מהם.

אגב, הרעיון של אמירת ג' פסוקים מתחילת וסוף כל פרשה, נמצא כבר לפני האר"י, במחזור רומניא משנת רפ"ג (יש באוצר), ונהגו כן ביום שמחת תורה. ע"ש.
אשמח לשמוע אם ידוע כן מעוד מקורות.

: מחזור רומניא ונציה רפ''ג.JPG (67.85 KiB) נצפה 19480 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ו' יוני 10, 2016 2:11 am

לעומקו של דבר כתב:
איש_ספר כתב:על האר"י אין מה לדבר, חוששני לדברים הרבה יותר גרועים...
איפה ראית?

צריך להיזכר.

אגב, מצאתי מישהו שלפחות ניסה לעשות כעין הרעיון של תיקון עם דברי האר"י, "תיקון ליל שבועות השלם לפי סדר מורינו ורבינו משיח בן יוסף האר"י ... ארץ ישראל תשע"ב, בלי הוספות האחרונים זצ"ל", אלא שמצאתי שם בהקדמה לשון מהלכת גדולות על כל מה שזז ובלי ראיות, כולל גם "והתרחקנו מספר עץ חיים שהיא מהדורא בתרא של האר"י ז"ל המשובשת ביותר"(!) .
כמו"כ על עניין התרי עשר לא עלו שם אלא הביאו רק הושע מלאכי והפטרת חבקוק.

צ"ל פרע"ח. וכ"ה שם.

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ו' יוני 10, 2016 4:25 pm

העלתה טענה שהתיקון המקוצר זה יכול לגרום קלקול אצל עמי הארץ שאינם בקיאים ומסורת אבותיהם בידיהם זה האשכנזי שהיה נוהג ע"פ אבותיו גם לקרוא משניות, וזה הספרדי שהיה נוהג ע"פ אבותיו לקרוא תיקוני זוהר וכדו', והלא המטרה כאן להכניס את התיקון לבני הישיבות שלא היו רגילים בו.

הועלתה הצעה לקרוא לזה תיקון לבני ישיבות נוסח ליטא, אבל איני יודע אם זה יערב לחייך טעמם של היזמים.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר