1) דן שם על המליצה "לכלהו אית ליה פירכא לבר משמואל" המבוססת כמובן על הגמרא במגילה.
הנה ידוע כי בשאלת קידושי קטן שהעסיקה את חכמי הדור כתב הגאון רבי שמואל מאמדור תשובה גדולה שיש לחוש לזה (תשובת שמואל סי' ז) ומפי השמועה למדנו שכשהגיע פסק זה קמי דהגר"א, אמר עליו כלהו פלפלתא חריפתא ולית הילכתא כשמואל. (רשימות הרי"ד הרצברג בשם הגר"מ בהגרי"ז סולובייצ'יק נדפס בספר המאור הגדול עמ' שעו. ידוע גם ממקורות אחרים ואכ"מ. ועיין גם בהקדמת נכד המחבר לספר תשובת שמואל מה שכתב בשם רד"ט ממינסק. ולכאורה הן הן הדברים). ברור שגם מליצה זו מבוססת על דברי הגמרא שם בהמשך ופלא גדול לומר שסיפורים נפרדים הם שלא ניזנו זה מזה.
2) לעצם שימושו של הגר"א במליצות. יש לצרף את המובא בספר עליות אליהו (מעלות הסולם הערה יג או ו) שהגר"א הסיר הטלית מראשו של אבל שרצה לעבור לפני התיבה בפורים. ואמר לו במליצה מעניינא דיומא "אבל וחפוי ראש".
3) על הנסיון לשער מי הוא הרב שהגר"א כיוון אליו לשבחו בענוונתנותו. (ובלשונו שם "האם הראו לו למשיג דור וסופריו והוא יודע בבירור מי ראוי לתואר גדול הדור ומי לא?") יש בנ"ט להביא מדברי דודו של ר"ד קמנצקי בשם סבו רבי יעקב.
ר' זאב לב סיפר (פברואר 4, 1988): אחר שעבר על ספר 'סדר אליהו' - יומן התמציתי של ה'ארר"ת', הבחין שלאורך ה95 עמודים של הספר מפוזרים איזכורים על 86 רבנים שמחבר ה'יומן' פגש במשך שלושים שנות שרות ברבנות הארופאי.
ושאל את 'אבא': מי הם כל הרבנים האלו שה'אדר"ת' מזכיר בספרו, שרובם לא שמעתי עליהם מעולם?
ענה 'אבא': אתה חושב כמו 'ישיבה בחור' [שבקיאות שלו מוגבלות רק לה'ראשי ישיבות' ששמעם מתהלכת בין כותלי הישיבת], ה'רבנים' שמוזכרים ע"י ה'אדר"ת', המה האריות האמיתיים
העתקתי מכאן
http://ladaat.net/forum/index.php?topic=43799.0;wap2 לפי תרגום מהבוך הידוע. אבל זכור לי שראיתי לפני רבות בשנים במקום אמין יותר, משהו מעי"ז.
צh33 כתב:הוגה כתב:צh33 היקר,
--- נכון שיש רוח הקודש, אבל מי אמר [b]שהם בעלי רוח הקודש ? ?
התכוונת כנראה להרב המגיד ממעזריטש! וחכמתך כחכמת קמינצקי....
אולי אי"ז המקום אבל ר"י הרשקוביץ המלקט הידוע של תורת בריסק (וחתנו של האדמו"ר מאוסטרובצה) מביא בספר תורת חיים על תנ"ך עמ' קפו שהגר"ח סולובייצ'יק נפגש בוורשא עם יהודי א' (חסיד כנראה) ותוך שיחתם הפטיר הגר"ח שאינו מאמין כי האדמו"ר יודע עתידות. אותו יהודי זעק מאד והשיב לו הגר"ח מדברי הרמב"ם שבחינת הנביא היא בידיעת עתידות (יסוה"ת פ"י הל"א). ואם כל בעל רוה"ק יכול לדעת עתידות א"כ מאן ימר שהוא נביא. (המלקט מעיר שם בצדק שלא דיבר הגר"ח רק על ראית עתידות ולא על שאר מופתים).
עכ"פ אולי נמצא כאן מקום למפקפק בעיקר הסיפור.