רבי יוסף מסלוצק יוסלה?

[מדבר]

ודאי רוב חכמי הפורום מכירים את הסיפור על יוסלה השובב ששינה את דרכו והפך לאחד מגדולי הדור והוא רבי יוסף מסלוצק שאלתי היא מה מידת האמת במעשה זה(בהקדמה לשו"ת רבנו יוסף מסלוצק שבהוצאת מכון ירושלים אין זכר למעשה וביותר שלפי הפרטים המובאים שם אין כ"כ קיום למעשה זה) נ.ב. בקול הלשון יש דרשה מפי המגיד הרב ישראל מאיר שושן בה מספר על יוסלה אני מתנצל אך בעמרצותי הרבה אינני יודע לעשות קישור

[מאיר סובל]

אם זכרוני אינו מטעני - המקור הכי מבוסס לסיפור זה הוא "הראשון לשושלת בריסק"

[ציבור]

ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר: המקור המבוסס הוא הספר הזה? הרי אי אפשר לסמוך על ספר זה אפילו בשנת ההדפסה שלו.

[בראנסוויל]

בחיפוש בספר יזכור של סלוצק לא מצאתי כלום על זה.

ר' יוסף פיימער הראשון נ' בשנת תרכ"ד, מי הוא הראשון שמזכיר הסיפור הזה?

[תולדות]

הסיפור מופיע בשאל אביך ויגדך.

[מאיר סובל]

ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר: המקור המבוסס הוא הספר הזה? הרי אי אפשר לסמוך על ספר זה אפילו בשנת ההדפסה שלו.

הוא הדבר אשר התכוונתי לאמור...

[מי נהר]

אני שמעתי את הסיפור מפיו של הגרב"מ אזרחי, וכמדומני שמספר שיש לו איזה מסורת לסיפור הזה.

[תולדות]

דומני שראיתי באיזה מקום, שהסיפור האמיתי הוא לא כפי המופיע בשאל אביך ויגדך, שהוריו של הבחור חלו ונפטרו וכו'.
אלא הלך ללמוד בישיבה רק אחר שהיה נשוי, ומי שנשרף עסקו, ואחר כך חלה ונפטר, היה חמיו ולא אביו.

[אברימי]

בלי קשר לרבי יוסף מסלוצק.
חלקו הראשון של הסיפור (שהיה שובב ולא רצה ללמוד ואח"כ נהפך לאיש אחר וכו') הוא בסגנון מוכר וידוע ולכאורה יש כמותו על הרבה מחכמי ישראל (כמו ר"מ מארים בעל ניר לירושלמי . ויל"ע אם אין בזה ריח של "אין מזכירין לו מעשיו הראשונים").
חלקו השני של הסיפור שנשבר מטה לחם הוריו בשריפה גדולה וכו' וכו' מופיע כבר בספר באור אקדמות שנדפס בווראה שנת תרס"ד אך בשינוי פרטים קצת ובעיקר שלא מוזכר רק "עלם נחמד ונעים אשר יום ולילה שקד על דלתי התורה" בישיבה "הרמה והנשאה" של הגר"ח וואלאזין. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=146

[יודל'ה]

בלי קשר לרבי יוסף מסלוצק.
חלקו הראשון של הסיפור (שהיה שובב ולא רצה ללמוד ואח"כ נהפך לאיש אחר וכו') הוא בסגנון מוכר וידוע ולכאורה יש כמותו על הרבה מחכמי ישראל (כמו ר"מ מארים בעל ניר לירושלמי . ויל"ע אם אין בזה ריח של "אין מזכירין לו מעשיו הראשונים").
חלקו השני של הסיפור שנשבר מטה לחם הוריו בשריפה גדולה וכו' וכו' מופיע כבר בספר באור אקדמות שנדפס בווראה שנת תרס"ד אך בשינוי פרטים קצת ובעיקר שלא מוזכר רק "עלם נחמד ונעים אשר יום ולילה שקד על דלתי התורה" בישיבה "הרמה והנשאה" של הגר"ח וואלאזין. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=146

מה שונה ר"ע שעליו אמרו חז"ל שעד גיל מ' שנה אמר מי יביא לי ת"ח וכו' ואח"כ נעשה להתנא הקדוש רבי עקיבא?
אדרבה, נראה בכך מעלה שעל אף החסר בגירסא דינקותא אלא היותו גדול בדעת גמור התחיל ללמוד.

[רב פעלים]

ב"ה

הנה דיון על הסיפור על הילד יוסל"ה (פיימר) מסלוצק שהפך למרן גאון הרב יוסף פיימר זצוק"ל: http://www.kipa.co.il/community/show/4194007.

כאן אוסיף שבנו הגאון הרב מאיר פיימר זצוק"ל ירשו כראב"ד סלוצק, ובנו של ר' מאיר, הגאון הרב יוסף פיימר מסלוצק-ברוקלין זצ"ל (תרל"ד-תרצ"ט) היה רב בעלי הבתים בסלוצק כ-20 שנים ובתרפ"ה היגר לניו-יורק והיה רב קהילה שם. ר' יוסף מסלוצק-ברוקלין חיבר הגהות על "כד הקמח" למרן רבנו בחיי בן אשר זיע"א עם ציונים למקומות מקבילים בפירוש רבנו בחיי על התורה, והגהות ל"מדרש שמואל" על פרקי/מסכת אבות למרן הגאון הרב שמואל די אוזידא זצוק"ל זיע"א.

הגר"י יוסף מסלוצק חיבר שו"ת ודרשות ששמותיהם "שאלות ותשובות רבינו יוסף מסלוצק" (בהוצאת "מכון ירושלים" בתשמ"א עם תולדותיו בעמ' 19-9) ו"דרשות רבנו יוסף מסלוצק : חידושים וביאורים על התורה" (בהוצאת "מכון ירושלים - מפעל תורת חכמי ליטא" בתשנ"ה עם תולדותיו בעמ' 24-11).
עליו יצא בשנה הלועזית הנוכחית (איני יודע בוודאות אם זו גם השנה העברית הנוכחית) ספר לילדים מלווה באיורים בשם "יוסל'ה מסלוצק : מסכת חייו של רבי יוסל'ה פיימר". כמו כן הודפס בוילנה תרכ"ד הספד עליו מתלמידו הרב יוסף (בן יעקב) גיביאנסקי זצ"ל בשם "שארית יוסף" (בכותר המשנה מופיע 'מספד מר אל הלקח... מו"ר יוסף באמער אב"ד דק"ק סלוצק ... ביום ו’ א’ ... אייר שנת תרכ"ד'. ‬

[מדבר]

ב"ה

הנה דיון על סיפורו על הילד יוסל"ה (פיימר) מסלוצק שהפך למרן גאון הרב יוסף פיימר זצוק"ל: http://www.kipa.co.il/community/show/4194007.

‬

תודה אבל האתר חסום לי לבקש לפתוח או שהאתר בעיתי מישהו יודע?

[ישבב הסופר]

מצאתי שהג"ר מאיר פיימר זצ"ל היה גם רב בליאכוביץ הליטאי, [הוא לעכאוויטש החסידי]. האם רבנות זו קדמה לרבנות סלוצק שירש מאביו הגר"י?

[רב פעלים]

ב"ה הנה דיון על סיפורו על הילד יוסל"ה (פיימר) מסלוצק שהפך למרן גאון הרב יוסף פיימר זצוק"ל: http://www.kipa.co.il/community/show/4194007.‬

תודה אבל האתר חסום לי לבקש לפתוח או שהאתר בעיתי מישהו יודע?

האתר "כיפה" הוא אתר דתי-לאומי. בכל מקרה אעתיק כאן את הדיון:

לינוקא מאת: אור הולך ומתגבר מתאריך 9/22/2008 2:49:00 PM
הרב אבינר כתב עיבוד לסיפור הזה בספרו "אני לא שווה" (זה ספר ילדים מקסים. מומלץ מאוד, בערך לגיל 7 -12 ואפילו יותר. אני נהנתי לקרוא אותו... ) ושם הוא מביא את המקור של הסיפור שהוא: הספר "שאל אביך ויגך " ח"א עמ´ קפ"ז וכן הספר "גדולי ירושלים וחכמיה" לג´ קצנלבוגן ח"ב עמ´ 67 וכן הוא מצטט שם את קורות ר' יוסף מסלוצק כפי שהיא מופיעה בפתיחת ספר "שאלות ותשובות רבנו יוסף מסלוצק". וגם מביא גירסה בשם הגרי"ז הלוי מבריסק ור´ אריה לוין (מתוך "רבותנו שבגולה ח"א 34).
בגירסה האחרונה מצויינת האמירה "עד כמה חשובה התורה למעלה , עד שכדאי לו לשטן לשרוף עיירה שלמה ובלבד שתיבטל מלימודך"...... בגירסאות האחרות כתוב רק שר' חיים מוולזין לא נתן לר'יוסף מסלוצק את המכתבים ורק אחרי שהגיע מכתב דחוף שביקש כנראה בדחיפות את חזרתו, מסר ר´ חיים את המכתב, אך יעץ לתלמידו שלא לשוב לביתו (בלי אותה האמירה על השטן וכו...)
הרב אבינר מכניס שם אמירה: "שומעים אתם רבותיי, לפעמים שורף השטן רחוב שלם ואפילו יותר מזה, במטרה יחידה: להוציא נער אחד מלימוד תורה. מה נורא הדבר. איננו מבינים מדוע סבלו שאר החיטים, שחנויותיהם נשרפו - זה שייך לסודות ה'".
כך שיש מקור לסיפור הזה, בכל אופן על פי הרב אבינר.
מודה שגם אותי הטרידה השאלה הזאת, מה פשעו שאר האנשים.

22/09/08 12:15•רבי חיים מוולוז´ין (תגובת הגולש "לעוף ברוח")
בשבוע שעבר עזרתי לבן שלי להכין שיעורי בית בספרות. ספר ילדותינו, למי שלא מכיר, "מקראה לספרות לכתות ה'" , לפי תוכנית של משרד החינוך לחינוך הדתי. קראנו את הסיפור על יוסל'ה השובב מסלוצק. סיפור מוכר מאוד, ששמעתי אותו פעמים רבות בעבר, ותמיד התרגשות אחזה בי לשמע מוסר ההשכל שלו - תלמוד תורה מעל לכולם! אהבת התורה! זו תורה וזו שכרה! צדיק וטוב לו! (סוף סוף סוף טוב) והנה אני קוראת את הסיפור הזה עם בני.
קיצור הסיפור למי שאינו מכיר - ילד שובב בשם יוסלה מחליט לנסוע לישיבה של רבי חיים מוולוז'ין ללמוד תורה, ונוסע. אחרי כמה זמן הוא מקבל מכתב מאמא שלו ובו אמו מתחננת אליו כי יחזור הביתה דחוף כי היתה שרפה גדולה בעיר, והחנות של אביו נשרפה כליל, והם נותרו ללא לחם לאכול, והיא מתחננת לבנה שישוב ויעזור להם. הוא הולך לרבי חיים מוולוז'ין לשאול אותו, ורבי חיים חושב ומייעץ לו לא לנסוע אלא להשאר וללמוד תורה. לאחר זמן מה הילד מקבל עוד מכתב מהבית ובו אמו מתחננת אליו כי אביו חולה מרוב עגמת נפש ושיחזור הביתה, ושוב רבי חיים מייעץ לו להשאר וללמוד תורה. הילד מקבל עוד מכתב מהבית ובו אמו מודיעה לו כי אביו נפטר ושיחזור הביתה. הילד בוכה ומאשים את עצמו כי אולי בגללו אביו ירד שאולה, אבל רבי חיים עדיין פוסק לו להשאר בישיבה ולא לנסוע הביתה.
עוברות שנים אחדות ומגיעה אל רבי חיים מוולוז'ין משלחת של רבנים מסלוצק ומבקשים ממנו לבחור להם רב, והוא כמובן בוחר ביוסל'ה שלנו שבינתיים גדל לתלמיד חכם. והם שותים לחיים ואוכלים עוגה ורבי חיים פונה ליוסל'ה ואומר לו כך: "... אמרתי לך לחזור ללמודך. ראיתי כי אין זו אלא תחבולת השטן שבא להפריעך ולנתק אותך מן הדרך החדשה שבחרת לך." ואז פונה רבי חיים מוולוז'ין לנוכחים ואומר כך: "לפעמים מרשים לשטן לשרוף עיר שלמה כדי להוציא נער אחד מן הלימוד, מה נורא הדבר!"
הזדעדעתי! זה לא שהוא אמר לו לא לנסוע הביתה. אנחנו יכולים לחלוק על דעתו. הילד שאל את רבי חיים מוולוז'ין ולא אותנו, ולפי מיטב הבנתו ולפי השקפת עולמו הילד היה צריך להשאר ולא לנסוע. אפשר להגיד שזה לא מוסרי, לא הומני, מה שרוצים. אבל זו היתה השקפתו והוא זכאי לה. אם הילד היה שואל אותי אני מסתמא הייתי עונה לו דברים אחרים. אבל לא שאלו אותי. אני שואלת לגבי האמירה האחרונה של רבי חיים מוולוז'ין לנוכחים - "לפעמים נותנים רשות לשטן לשרוף עיר שלמה בכדי להוציא נער מלימוד תורה!" ואני שואלת - מאיפה הוא יודע? הוא דיבר עם השטן? הוא דיבר עם הקב"ה? נתגלה לו בחלום? בנבואה? רוח הקודש שרתה עליו? מנין לו מה היו השיקולים של הקב"ה כשבא לשרוף את העיר? שאלתי חברה, שהיא מורה לתנ"ך כבר יותר מעשרים שנה,שהיא בגדר "תלמיד חכם" והיא אמרה לי כך "את יודעת בכלל מי זה הרב חיים מוולוז'ין? את יכולה להבין בכלל מה הוא אומר? הרי הייתה לו רוח הקודש! החפץ חיים היה תלמיד שלו. קודם צריך ללמוד את כל מה שהוא כתב בשביל להבין איזה צדיק וקדוש הוא היה. היתה לו רוח הקודש." מה אתם אומרים על זה?
22/09/08 13:15•שלום ("ינוקא")
אני בספק רב אם הסיפור התקיים, משום שהדברים שהושמו בפיו של רבי חיים הינם מנוגדים להלכה (לכאורה).
לפי ההלכה, מצוות תלמוד תורה נדחית מפני מצווה עוברת שאין אדם אחר שיעשה אותה. למשל, מישהו רוצה ללמוד תורה ואז אימו מבקשת ממנו עזרה בדחיפות (ואין מישהו אחר שיוכל לעשות זאת) הוא צריך להישאר בבית ולעזור לאימו.
גם כאן - לפי ההלכה הוא היה צריך לחזור ולעזור למשפחתו.

22/09/08 14:49•לינוקא ("אור הולך ומתגבר")
הרב אבינר כתב עיבוד לסיפור הזה בספרו "אני לא שווה" (זה ספר ילדים מקסים. מומלץ מאוד, בערך לגיל 7 -12 ואפילו יותר. אני נהנתי לקרוא אותו... ) ושם הוא מביא את המקור של הסיפור שהוא: הספר "שאל אביך ויגך", ח"א, עמ' קפ"ז, וכן הספר "גדולי ירושלים וחכמיה", ל"ג קצנלבוגן, ח"ב, עמ' 67 וכן הוא מצטט שם את קורות ר' יוסף מסלוצק כפי שהיא מופיעה בפתיחת ספר "שאלות ותשובות רבנו יוסף מסלוצק", וגם מביא גרסה בשם הגרי"ז הלוי מבריסק ור' אריה לוין (מתוך "רבותנו שבגולה ח"א 34).
בגרסה האחרונה מצויינת האמירה "עד כמה חשובה התורה למעלה, עד שכדאי לו לשטן לשרוף עיירה שלמה ובלבד שתיבטל מלימודך"... בגרסאות האחרות כתוב רק שר' חיים מוולזין לא נתן לר' יוסף מסלוצק את המכתבים ורק אחרי שהגיע מכתב דחוף שביקש כנראה בדחיפות את חזרתו, מסר ר´ חיים את המכתב, אך יעץ לתלמידו שלא לשוב לביתו (בלי אותה האמירה על השטן וכו´...) הרב אבינר מכניס שם אמירה : "שומעים אתם רבותיי, לפעמים שורף השטן רחוב שלם ואיפילו יותר מזה, במטרה יחידה: להוציא נער אחד מלימוד תורה. מה נורא הדבר. איננו מבינים מדוע סבלו שאר החייטים, שחנויותיהם נשרפו - זה שייך לסודות ה´."
כך שיש מקור לסיפור הזה, בכל אופן על פי הרב אבינר.
מודה שגם אותי הטרידה השאלה הזאת, מה פשעו שאר האנשים.

22/09/08 17:40•גם אם יש ("מקורינוקא")
מסיפורי צדיקים לא לומדים הלכות. וכאן ההלכה היא שהבחור היה צריך להפסיק וללכת לעזור לאימו ולאביו. אלא שלפעמים מי שנמצא בסיטואציה חש ומרגיש דברים שאנו כצופים מבחוץ לא מרגישים אותם, ולכן אני מעריך שרבי חיים נהג כפי שנהג.

22/09/08 18:38•אתם מסיתים את הדיון ("לעוף ברוח")
הרב שלי לימד אותי שלשולחן ערוך יש שישה כרכים, לא חמישה... יש גם כרך לא כתוב.... רבי חיים פסק מה שפסק כי חשב שזה הדבר הנכון. לנו יש שיקולים אחרים מאשר היו לו, אנחנו לא בנעליו ואנחנו לא פוסקים במקומו. אנחנו יכולים לחלוק על דעתו, אנחנו יכולים אפילו להגיד שטעה בשיקול דעתו. זה הכל הגיוני ולגיטימי. אני שאלתי משהו אחר לגמרי! וזו הייתה שאלתי: הוא דיבר עם השטן? הוא דיבר עם הקב"ה? נתגלה לו בחלום? בנבואה? רוח הקודש שרתה עליו? מנין לו מה היו השיקולים של הקב"ה כשבא לשרוף את העיר?

23/09/08 02:03•(ללא נושא) "חפראווי"
הוא אולי דיבר עם הקב"ה אין לנו דרך לדעת ולא סיבה לחשוב שזה נכון. הו בהחלט הבין מה המשמעות של המוש שטן, והסביר כי לפי הבנתו זהו השטן שיצר את הדבר הזה. להבדיל ולדוגמא: אם תמצאי מטבח מבולגן תדעי שאחותך הקטנה עשתה את זה. לא בידיעה מספקת להעיד על כך בבית משפט, אך בהחלט מספקת כדי להחליט לצעוק עליה (גם כשזה לא מוצדק) ולתת לה מטאטא... את יודעת מה היה מצבו הכלכלי של התלמיד, סיכויי ההחלמה של הוריו, יכולתו לעזור להם?! אם הכל שואף לאפס - מה יועיל לו ביטול תורתו, שבה האיר את הדרך לאלפי אנשים בהמשך, בחשכת הגלות הגרמנית הנוראה?
23/09/08 09:11•לשו"ע הרגיל ("ינוקא")
יש ארבעה כרכים, והרב שלך לימד אותך שיש חמישה. אינני יודע עם מי רבי חיים דיבר, מבחינתי כל הסיפור הזה מוטל בספק אחד גדול , וכשם שלדעתי ההלכה שנפסקה שם לא נכונה , כך גם השאר מוטל בספק. וכן , לפעמים יש רוח הקודש. גם את וכל אחד יכולים להגיע לזה (לדרגות מסוימות).

23/09/08 10:47•לא נפסקה שם שום הלכה ("לעוף ברוח")
זה סיפור בהשקפה. להדגיש לילדים את חשיבות לימוד התורה - תלמוד תורה מעל לכולם. למה כל הסיפור מוטל בספק? לי הוא נשמע אמין. ואם הוא סיפור לא נכון ואתה לא מסכים עם המסרים שלו - אז שיהיה לך ברור שזה סיפור שלומדים אותו כחלק מתוכנית חובה בחינוך העצמאי, ובכל חיידר שמשתמש בספר ילדותינו. כמובן שבנות לומדות אותו כחלק מתוכנית החובה. הילדים שלנו לוקחים משם את הערכים שלהם. ולמה לא? האם תלמוד תורה לא מעל לכולם? מה פסול בזה? אני שואלת רק אם רבי חיים מבין את החשיבה של הקב"ה בשביל להגיד כזאת אמירה נחרצת ולפסוק לאורה. אם כן, אז זכותו.

23/09/08 12:46•תלמוד תורה מעל הכל ("ינוקא")
אבל הסיבה שהוא מעל הכל היא משום ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". לכן אם יש מצווה עוברת , צריך לבטל את התלמוד תורה. במקרה זה "ביטולה זהו קיומה". מי שלמשל רואה אדם זקוק לעזרה ואין מי שיעזור לו חוץ ממנו והולך ללמוד תורה במקום לעזור , אין טעות גדולה מזו. זה מראה שהוא לא לומד את התורה בשביל לקיים אותה אלא סתם כמשהו תיאורטי.

22/09/08 18:45•רבי חיים אמר רק "לעוף ברוח")
שכל העיר נשרפה בשביל להוציא נער אחד מלימוד. והרב אבינר הוסיף משלו שאינינו מבינים מדוע סבלו סבלו שאר החייטים. אתה מוסיף עוד יותר, אתה כבר מניח שהם גם פשעו ולכן נענשו. ממש סיפור הטלפון השבור. ואף אחד לא שואל את עצמו אם לרבי חיים היה טלפון ישישר ללשכת השטן.... אם ככה עברה תורה במשך שלושת אלפים וחמש מאות שנה, אנחנו בצרות חברים יקרים.

22/09/08 18:59•(ללא נושא) 'יהודי מא"י'
השטן הוא לא יצור אדום עם קרניים של שור וקלשון ביד שכל היום מענה אנשים שהגיעו לגיהנם השטן הוא הרע בעולם, או הופעה של רע בעולם לכן ממילא לא שייך מושגים של טלפון שבור, טלפון מתוקן, לשכה וכו´..

22/09/08 22:07•ברור ("לעוף ברוח")
אבל איך רבי חיים מוולוז'ין ידע למה העיר נשרפה? מאין לו מה היו השיקולים של הקב"ה?

22/09/08 19:08° מי כתב את הסיפור? ("פונס")

22/09/08 22:12•לי נראה ("אור הולך ומתגבר")
שר' חיים מוולז'ין שהיה צדיק גדול, הבין שהשריפה וכל המהלך של הבקשה מההורים הוא נסיון כלפי ר' יוסף. האם ידבוק בתורה, או יפנה וילך לעזרת הוריו. ואת הנסיון בהרבה מקומות רואים שמייצג השטן. וכמו שאמרו פה לפני השטן זה לא איזה דמות של שד עם קרניים וקילשון ביד, כפי שאנו זוכרים מהסרטים המצויירים של ילדותנו, אלא השטן זו מציאות שמעמידה אותך בנסיון קשה. כמו איוב. ואולי לזה הוא התכוון...

22/09/08 22:39•איך הוא ידע ("לעוף ברוח")
שהשריפה בעיירה קשורה בכלל ליוס'לה? אולי היתה שרפה כי לא שמרו שם שבת? אולי היתה שרפה כי דיברו שם לשון הרע? אולי היתה שרפה בשביל לנסות את טוביה החלבן לראות אם עדיין ימשיך לברך את ה', אולי הייתה שרפה בשביל לתקן את הנשמות של התושבים מגלגולים שונים? אולי היתה שרפה כי חיה´לה שרפה שוב את הקוגל (או את השניצל או הצ'ולנט - הוספה שלי ["רב פעלים"])?
מאיפה הוא יודע שהיתה שרפה בשביל לנסות דווקא את יוסל'ה? מה הקשר בין השרפה ליוסל'ה?

22/09/08 22:59•לא משנה למה הייתה שריפה ('יהודי מא"י')
יכול להיות שהייתה שריפה כי מישהו מתושבי הכפר שכח את הגז דולק.. זה ממש לא משנה. העקרון של רב חיים לדעתי הוא שיכולים להיות הרבה תירוצים למה לא ללמוד, וגם אם הם נראים נורא מוצדקים, הם לא תמיד כאלה.

23/09/08 02:16•אולי זה לא משנה ("חפראווי")
אולי הוא לא ידע למה היה שריפה? אולי הוא רק ידע שלמעשה זה נסיון ליוסל'ה? אולי הוא ידע שיש פעמים שהשטן שורף עיר לבטל נער מתורה? אולי בגלל 1 הוא לא הסביר כשיוסל'ה היה צעיר שעליו להשאר בבית מדרש בגלל השטן אלא רק בגלל 2. כשיוסל'ה גדל והיה צריך להדריך קהילה ולשם כך להבין מה זה שטן, אולי אז רמז לו ברמיזה עמוקה את 3, כפי שהעברת נושא זה מחוייבת על פי ההלכה?

23/09/08 08:05•בשביל יוסל'ה ("אור הולך ומתגבר")
השריפה הייתה ניסיון של חשיבות תלמוד התורה. בשביל החייטים הנסיון היה על משהו אחר .... בשביל ההורים של יוסל'ה נסיון אחר.... אבל ר' חיים דיבר רק מהנקודה של יוסל'ה...

23/09/08 09:57•אני מרגישה תסכול רב ("לעוף ברוח")
כי לא מתייחסים כלל לשאלה שלי. מנסים להסביר לי בכח למה רבי חיים מוולוז´ין צודק. נניח שהוא צודק. אבל מאיפה הוא יודע שזה היה הנסיחון של יוס'לה? מאיפה הוא יודע מה היו השיקולים הספציפיים של הקב"ה?
יש למישהו כאן תשובה?

23/09/08 13:17•ואולי הוא לא ידע? ("אור הולך ומתגבר")
אלא רק אמר את דעתו?

23/09/08 20:47•מה? ("נעמה אויירבך")
אתם קולטים מה הסיפור הזה אומר לנו?
אפילו עיר שלימה של יהודים לא שווה ללימוד תורה של נער קטן...
תחשבו על זה טוב, מה אנשים מחריבים בביטול תורה...

24/09/08 17:33•אוי וויי ("מדבר שקר תרחק")
זאת המסקנה שלך מהסיפור? נורא לשמוע זאת!
25/09/08 01:38° לך נורא, לי נפלא!! ("חפראווי")

[הוגה]

כמה מהכותבים המצוטטים למעלה דנו באמיתות הסיפור, מצד זה שהלכתית אין זה נכון, ולא יתכן שהגר"ח מוואלז'ין יורה כך.
נזכרתי בהקשר זה במעשה דומה, ג"כ כמדומני על הגר"ח, יבואו אחרי ויתקנו הפרטים;

באמצע הסעודה דיברו בד"ת, ולאחד הבחורים נתעלמה גמרא, ולרוב דאבונו עזב ללא ברכת המזון לביהמ"ד, עד שחזר במשך כמה פעמים את הש"ס והפך למופלג. ואמר על זה הגר"ח (?) שנכון שלא עשה כהוגן וביטל מ"ע דאורייתא, אך אלמלי שהיה "תופס את הרגע" של הדחיפה הנ"ל, לא היה מגיע לכך.

אם כי הוראה שלפני מעשה אין כאן,
אך נתינת לגיטימציה שלאחר מעשה אולי יש כאן.

כמובן בהנחה שהמעשים בכלל נכונים/מדוייקים.

[רב פעלים]

ב"ה

חשוב לציין שהסדר כאן אינו כפי שהוא בפורום כיפה ושם אין רצף ישר כזה אלא זה מדורג, כלומר תגובה מסוימת יכולה להיות תגובה לתגובה הנמצאת כמה תגובות לפני כן בסדר כאן.

[לייבל]

ר"ד אליאך ב'אבי הישיבות' מביא עובדה זו בשם הגרי"ז (מפי בנו הגרמ"ד וכן הגר"א פלצ'ינסקי).

[מדבר]

בקול הלשון יש דרשה מפי המגיד הרב ישראל מאיר שושן בה מספר על יוסלה אני מתנצל אך בעמרצותי הרבה אינני יודע לעשות קישור

הרב שושן מספר על יוסלה(למדתי משהו)http://www.kolhalashon.com/New/Media/ShowJwPlayer.aspx?RavID=0384&RavName=%F9%E5%F9%EF%20%E4%F8%E1%20%E9%F9%F8%E0%EC%20%EE%E0%E9%F8&Title=%d7%94%20%d7%90%d7%93%d7%a8,%20%d7%aa%d7%a9%d7%a1%d7%98&Path=Idish|IMusar|Sichot|R0384-2&Lang=Idish&ShiurNum=2&Order=216946&NewOrder=New2Old&NoCart=True&Source=0384-20090301-225211.wmv

[מיללער]

ר' יוסף פיימער הראשון נ' בשנת תרכ"ד

מי היה חותנו של ר' יוסף מסלוצק, ואהם אשתו עלתה לאר"י אחרי פטירתו?

בחלקת מחוקק יש העתק מציבה על הר הזיתים בזה"ל:

פ"נ האשה הרבנית והצנועה א"ח, מרת וויטא בת הרב ר' חגי יהושע הלוי. א' (אשת) הרב הגאון מו"ה ר' יוסף ז"ל אבד"צ דסלאוצק, נלב"ע י"ד תמוז שנת תרל"ד לפ"ק, תנצב"ה

האם זו מציבת הרבנית אשת ר' יוסף פיימער, ומי היה אביה ר' חגי יהושע הלוי?
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 714_72.pdf

[חיס]

ר' יוסף פיימער הראשון נ' בשנת תרכ"ד

מי היה חותנו של ר' יוסף מסלוצק, ואהם אשתו עלתה לאר"י אחרי פטירתו?

בחלקת מחוקק יש העתק מציבה על הר הזיתים בזה"ל:

פ"נ האשה הרבנית והצנועה א"ח, מרת וויטא בת הרב ר' חגי יהושע הלוי. א' (אשת) הרב הגאון מו"ה ר' יוסף ז"ל אבד"צ דסלאוצק, נלב"ע י"ד תמוז שנת תרל"ד לפ"ק, תנצב"ה

האם זו מציבת הרבנית אשת ר' יוסף פיימער, ומי היה אביה ר' חגי יהושע הלוי?
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 714_72.pdf

בספריו שנדפסו על ידי מכון ירושלים 1).שו"ת "רבינו יוסף מסלוצק" 2). דרשות רבינו יוסף מסלוצק .
מופיע כך

[מיללער]

תודה רבה, אז מה שכתבו שאביה של אשתו השני' מרת וויטא היה ר' יהושע פאלק הכהן, מוזכר על המציבה כר' חגי יהושע הלוי , עכשיו צריכין לבדוק איזה מהם נכון.

[חיס]

.

[מיללער]

תודה רבה, אז מה שכתבו שאביה של אשתו השני' מרת וויטא היה ר' יהושע פאלק הכהן, מוזכר על המציבה כר' חגי יהושע הלוי , עכשיו צריכין לבדוק איזה מהם נכון.

אבל הם כתבו שהיא נקברה בירושלים ואתה הבאתי מהנ"ל שהיא נקברה במקום אחר ...

הבאתי מחלקת מחוקק שנקברה בהר-הזיתים בירושלים, לאיזה מקום אחר אתה מתכווין?

[מיללער]

ידידינו ר' בנימין בעל התולדות על אשת הג"ר יוסף מסלוצק הראשון:
http://toladot.blogspot.com/2012/06/blo ... .html#more

-

מלבד בנו ר' יוסף (השני) היה לו לר' מאיר פיימער בן נוסף בשם ר' משה פיימער מסלוצק, האם שימש שם כרב?

מהמליץ תרמ"ב

[מיללער]

והנה משהו פיקנטי בתולדות הג"ר יוסף מסלוצק מעיתון המליץ תרמ"ד:

[תולדות]

בן אחד של ר' חיים אריה הנזכר בכתבה, אליעזר איסר, היה בארץ ישראל ונפטר בתל אביב.

[יוסף שרייבער]

מכתב רי"א בשולי מכתב ארוך מאת בנו ר' חייים אריה אל ר' צבי הירש דיינאוו המגיד דסלוצק.

[מיללער]

להגר"י פיימר מסלוצק, מלבד בנו ומ"מ ר' מאיר היה לו בן בשם ר' ישראל פיימר [חתן ר' שניאור טרייוויש], לר' ישראל ב"ר יוסל'ה היה בן ר' מאיר פיימר אשר חתנו היה ר' אלחנן בן ציון הלוי קארפ מסלוצק שהיגר פעמיים לארה"ב, בנתיים חזר לאירופה ועסק במסחר והיה לו עושר ואושר, וכשנהפך עליו הגלגל בעת שבזזו כל נכסיו חזר לארה"ב, חיבר ספר בית ציון ב' חלקים ונהי' לרב בעיר ראזעל, ניו ג'רסי ושם נפטר ביום כ"ד ניסן תרפ"ד.

מצבתו בעיר עליזבט, ניו גרסי:
http://kevarim.com/rabbi-elchonon-ben-tzion/

ספרו בית ציון (יש לו מכתבים שם מרש"א יפה אב"ד ביהמ"ד הג' בניו יארק, ומר"י פיימר בר"מ בר' יוסל'ה מניו יארק)
http://hebrewbooks.org/2131

[הזעצער]

כמה מהכותבים המצוטטים למעלה דנו באמיתות הסיפור, מצד זה שהלכתית אין זה נכון, ולא יתכן שהגר"ח מוואלז'ין יורה כך.
נזכרתי בהקשר זה במעשה דומה, ג"כ כמדומני על הגר"ח, יבואו אחרי ויתקנו הפרטים;

באמצע הסעודה דיברו בד"ת, ולאחד הבחורים נתעלמה גמרא, ולרוב דאבונו עזב ללא ברכת המזון לביהמ"ד, עד שחזר במשך כמה פעמים את הש"ס והפך למופלג. ואמר על זה הגר"ח (?) שנכון שלא עשה כהוגן וביטל מ"ע דאורייתא, אך אלמלי שהיה "תופס את הרגע" של הדחיפה הנ"ל, לא היה מגיע לכך.

אם כי הוראה שלפני מעשה אין כאן,
אך נתינת לגיטימציה שלאחר מעשה אולי יש כאן.

כמובן בהנחה שהמעשים בכלל נכונים/מדוייקים.

מעשה זה סיפר הגר"ח שמואלביץ, אם זכרוני אינו בכזיב.

[מחולת המחנים]

מצאתי שהג"ר מאיר פיימר זצ"ל היה גם רב בליאכוביץ הליטאי, [הוא לעכאוויטש החסידי]. האם רבנות זו קדמה לרבנות סלוצק שירש מאביו הגר"י?

בפועל הוא לא ירש.
כמדומני שהרב דב כ"ץ בספרו פולמוס המוסר רומז על כך בד"א.

[ישבב הסופר]

צודק, כתבתי את זה טרם ידעתי על כך.
הנה מאמר על זה מפנקס לעכעוויטש

[שיף]

viewtopic.php?f=19&t=23102