מועדי ה' שבועות להורדה

[תורת ארם צובא]

בס"ד זיכני ה' לכתוב דברים אלו, חלק מהם בסיוע גדול מהפורום.
המלאכה לא נסתיימה, ואודה לכל הערה והארה.

[עשוי לנחת]

חילך לאורייתא, רבי נחום
עבודה מדהימה

[תורת ארם צובא]

ברוך תהיה

[היא שיחתי]

נפלא מאוד!
אולי תוכל לערוך את זה ל4 עמודים או אפי' פחות עם אותיות קטנות וצפופות כך שיהיה ניתן להדפיס ולהחזיק בכיס בערב החג ובחג

[גאולה בקרוב]

יישר כח גדול, בקיאות וחכמה בסידור הדברים הרבים!
[מנין שר' שבתי סופר חיבר את "תפילת השל"ה"? נמצא בסידורו?]

[נהנה מהאוצר]

זה אכן נפלא מאד טנא מלא כל טוב

אבל כתבת שנקרא חג הביכורים על שם ביכורי האדמה שמביאים בזמן זה

ולא ציינת מקור לכך, ועד כמה שידוע לי גם אין מקור לכך, אלא הטעם היחיד לשם חג הביכורים הוא בכלל שתי הלחם שבאים ביכורים לכל המנחות כולם.

אבל הביכורים שמביאים מפרי האדמה אין הם שייכים לשם החג, ובשיטה מקובצת בכורות כה כתב שאין להביאם ביו"ט של שבועות וראה מה שדן האם מותר להביאם ביו"ט במנחת חינוך מצוה שז וראה גם דרך אמונה ביכורים פ"ב בדרך אמונה ס"ק מב ובבאור ההלכה שם

עוד נקודה אחת, מדוע לא אומרים את הפסוקים בלשם יחוד, ומה המיוחד ביום האחרון, וכי בגלל שמזכיר שיש מצוה לספור שבעה שבועות יחשב לו הדבר כספירה?????

[תורת ארם צובא]

זה אכן נפלא מאד טנא מלא כל טוב

אבל כתבת שנקרא חג הביכורים על שם ביכורי האדמה שמביאים בזמן זה

ולא ציינת מקור לכך, ועד כמה שידוע לי גם אין מקור לכך, אלא הטעם היחיד לשם חג הביכורים הוא בכלל שתי הלחם שבאים ביכורים לכל המנחות כולם.

ולזה יש מקור?

אבל הביכורים שמביאים מפרי האדמה אין הם שייכים לשם החג, ובשיטה מקובצת בכורות כה כתב שאין להביאם ביו"ט של שבועות וראה מה שדן האם מותר להביאם ביו"ט במנחת חינוך מצוה שז וראה גם דרך אמונה ביכורים פ"ב בדרך אמונה ס"ק מב ובבאור ההלכה שם

ואם א"א להביא ביו"ט אפשר להביא קודם בזמן העליה לרגל או לאחר מכן בימי המילואים, ורק באים לומר שזו תקופת הבאת הביכורים.

עוד נקודה אחת, מדוע לא אומרים את הפסוקים בלשם יחוד, ומה המיוחד ביום האחרון, וכי בגלל שמזכיר שיש מצוה לספור שבעה שבועות יחשב לו הדבר כספירה?????

מה שאין אומרים את הפסוקים בלשם יחוד הוא מהחשש שיוצאים בזה ידי חובת הספירה, ודעת מרן הרב עובדיה שליט"א שאין לאומרם כלל מחמת שספירת העומר דרבנן.

[איש_ספר]

זה אכן נפלא מאד טנא מלא כל טוב

אבל כתבת שנקרא חג הביכורים על שם ביכורי האדמה שמביאים בזמן זה

ולא ציינת מקור לכך, ועד כמה שידוע לי גם אין מקור לכך, אלא הטעם היחיד לשם חג הביכורים הוא בכלל שתי הלחם שבאים ביכורים לכל המנחות כולם.

ולזה יש מקור?

רש"י במדבר כ"ח כ"ו ובעוד מקומות.
ראה מאמר יפה על ענין זה בספר מועדי יהודה וישראל, עמ' 501: "בכורי שתי הלחם ולא בכורי שבעת המינים".

[תורת ארם צובא]

רש"י כותב ביכורי קציר חיטים, ולכאו' זה שם נוסף.

[אברהם]

הרמב"ן חולק על רש"י
וסובר שהוא ע"ש מצות הבאת ביכורי פרי האדמה שמתחילה אז.
לא פתחתי הרגע בפנים, אז איני יכול לציין מקומו.

[נהנה מהאוצר]

איפה הרמב"ן ????

ומה שנקרא ביכורים על שם שתי הלחם, כך זכור לי מגמרא במנחות וכעת לא מצאתי מקומו

אבל לשמחתי מצאתי סוף סוף מקור מפורש שאכן נקרא חג הביכורים על שם ביכורי פרי האדמה, וז"ל החזקוני במדבר כח כו
ביום הבכורים על שם שמשם והלאה מביאין בכורי אדמה קורהו יום הבכורים

ושמחתי על ידיעה נוספת זו

[חיס]

ובשיטה מקובצת בכורות כה כתב שאין להביאם ביו"ט של שבועות

ראה כאן מפורש שהיו מביאין ביכורים בעצרת בתוספתא סוף מסכת סוטה (פט"ו, יא): "משחרב הבית האחרון רבו פרושין בישראל שלא היו אוכלין בשר ולא שותין יין. ניטפל להן רבי יהושע, אמר להן, בני, מפני מה אין אתם אוכלין בשר, אמרו לו, נאכל בשר שבכל יום הי' תמיד קרב לגבי מזבח ועכשיו בטל. אמר להן, לא נאכל. ומפני מה אין אתם שותין יין, אמרו לו, יין נשתה שבכל יום הי' מתנסך על גבי המזבח ועכשיו בטל. אמר להם, לא נשתה. אמר להם, אם כן לחם לא נאכל שממנו היו מביאין שתי הלחם ולחם הפנים, מים לא נשתה שמהן היו מנסכין מים בחג, תאנים וענבים לא נאכל שמהם היו מביאין בכורים בעצרת, שתקו"

[חיס]

רש"י במפורש במסכת סנהדרין (דף י"א ע"ב ד"ה ועל הפירות): על שלשה דברים מעברין את השנה, על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה.
ופירש רש"י ועל פירות האילן, אם מתאחר בישולם יותר מזמן העצרת מעברין, שעצרת זמן הבאת ביכורים דכתיב וביום הביכורים
ואם לא יביאם בבואו לרגל צריך לטרוח ולעלות פעם אחרת.

ומדברי רש"י אלו נראה דשם החג נקבע מפני שהוא יום ראשון למצות הבאת ביכורים משבעה פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל.
ראה כאן בספר "צפנת פענח" על הרמב"ם (פ"א מהלכות נדרים הלכה י').

[איש_ספר]

בס"ד זיכני ה' לכתוב דברים אלו, חלק מהם בסיוע גדול מהפורום.
המלאכה לא נסתיימה, ואודה לכל הערה והארה.

הדפסתי ועברתי על הרוב. תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו.

אגב, כמדומה שכבר העירו שהתנגדות הגר"א הוא להעמדת אילנות ולא לקישוט בירק, שהם מנהגים שונים.

[צביב]

כמדומה לי שהירק הוא על הקרקע
שלא היתה מרוצפת, ושטחו עליה ירק
וכך נראה דומה להר סיני [ודוק]

[תורת ארם צובא]

ברוכים תהיו.

[למאי_נמ?]

הרב 'תורת ארם צובא' - הקונטרס של מר היה בעזרי. תודה רבה!

אבל כתבת שנקרא חג הביכורים על שם ביכורי האדמה שמביאים בזמן זה. ולא ציינת מקור לכך, ועד כמה שידוע לי גם אין מקור לכך, אלא הטעם היחיד לשם חג הביכורים הוא בכלל שתי הלחם שבאים ביכורים לכל המנחות כולם.

ולזה יש מקור?

רש"י במדבר כ"ח כ"ו ובעוד מקומות.

רש"י כותב ביכורי קציר חיטים, ולכאו' זה שם נוסף.

תמוה, שרש"י בא להסביר בזה את הלשון "ובחג הביכורים" (בפסוק שם) "ביכורי מעשיך" (בשמות כג, טז, - שאליו כנראה כיוון הרב 'איש ספר' באמרו: "ובעוד מקומות").

הרמב"ן חולק על רש"י וסובר שהוא ע"ש מצות הבאת ביכורי פרי האדמה שמתחילה אז.
לא פתחתי הרגע בפנים, אז איני יכול לציין מקומו.

איפה הרמב"ן ????

השאלה בעינה עומדת, כי לא מצאתיו שם, וראיתי שרבנו בחיי ההולך תמיד בעקבות הרמב"ן, אף הוא פירש כרש"י. (ואולי כוונת מר לחזקוני? - הזכירו הרב 'נהנה מהאוצר')

[אוצרניק]

אבל לשמחתי מצאתי סוף סוף מקור מפורש שאכן נקרא חג הביכורים על שם ביכורי פרי האדמה, וז"ל החזקוני במדבר כח כו
ביום הבכורים על שם שמשם והלאה מביאין בכורי אדמה קורהו יום הבכורים

ושמחתי על ידיעה נוספת זו

ולענ"ד, אי משום הא עדיין אינו מוכרח. ואפשר לפרש כוונתו, שמשם והלאה מביאין לבית המקדש בכורי אדמה, כלומר ששתי הלחם מתיר את המנחות מהחיטים החדשות. הרי ביכורים הכוונה 'התחלה' של סדרה מסוימת. ומאד יתכן שכוונתו לסדרה של החיטים החדשות.

[תורת ארם צובא]

בס"ד יצא לאור הקונט'

[שכר המדי]

למה לא ניתן להוריד? מודיע הודעת שגיאה.