למדן כתב:כמדומני שלא מוזכר משניות
"ואח"כ למדנו משניות כל סדר זרעים .... ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו ... הנני המשנה ... באתי לדבר אליכם.."
חד וחלק כתב:עיין בספר שערי ימי הפסח להרב טשזנר במילואים בסופו, הביא כמה מקורות בענין. שם הביא שעל פי קבלה אין ללמוד משניות בליל שבועות.
חד וחלק כתב:עיין בספר שערי ימי הפסח להרב טשזנר במילואים בסופו, הביא כמה מקורות בענין. שם הביא שעל פי קבלה אין ללמוד משניות בליל שבועות.
אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא
מה המקור שכל העם יקראו התיקון?
גם זה הבל כתב:אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא
מהיכן מגיע הפיסוק ששאר העם דווקא צדיכים ללמוד תושבע"פ, התושבע"פ לכאו' הוא חלק מהתיקון של "חבריא".
גם זה הבל כתב:מה המקור שכל העם יקראו התיקון?
בדברי האר"י שהבאתי לעיל מובא שלא יפחות מו' פסוקים והוא חלקו הראשון של התיקון והחלק השני של התיקון הוא התורה שבע"פ.
שמש חכמים כתב:גם זה הבל כתב:אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא
מהיכן מגיע הפיסוק ששאר העם דווקא צדיכים ללמוד תושבע"פ, התושבע"פ לכאו' הוא חלק מהתיקון של "חבריא".
סליחה לא דיברתי ברור.
שם בפ' אמור לפני שכתוב "ואוליפנא וכו' איתא שמי שלא סופר העומר לא נקרא טהור ומי שסופר נקרא טהור וע"ז כ' וליבעי ליה למלעי באורייתא וכו' ואליפנא דאורייתא וכו'
גם זה הבל כתב:בכף החיים תצ"ד ח' ט' מובא שלא יאמר משניות כלל בלילה [ומסתמא ה"ה תושבע"פ] בשם החיד"א והבן איש חי במדבר [שנה א'].
גם זה הבל כתב:א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.
מורה צדק כתב:גם זה הבל כתב:א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.
בשו"ת רב פעלים (ח"א בסו"י סי' ט') כתב שאשה שספרה את העומר תקרא פסוקי התנ"ך.
הוגה כתב:מורה צדק כתב:גם זה הבל כתב:א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.
בשו"ת רב פעלים (ח"א בסו"י סי' ט') כתב שאשה שספרה את העומר תקרא פסוקי התנ"ך.
ב"רב פעלים" שלפני, בסוד ישרים שם, כתוב להיפך: "המנהג פה בביתינו שהנשים אין אומרות הלימוד של ליל חג השבועות... לא יאות אלא לזכרים... חדא.. והשנית.. מיהו ליל הושענא רבה אינו בכלל זה..", עיי"ש.
רק הכף החיים (סימן תצ"ד אות ח') כתב: "...ולפ"ז גם הנשים הנוהגות לספור העומר יכולין ללמוד התנ"ך ג"כ...". ודלא כבא"ח הנ"ל.
ומחלוקת בא"ח וכה"ח זו, דומה למחלוקתם בענין נשים בתיקון חצות, בר"פ שם ובכה"ח שם ובסי' א' (אות ט"ו).
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים