תורה תמימה כתב:מה הרמה היהודית של תרגום זה והאם אין עוד יום חושך לעולם כיום תרגום השבעים?
תרגומים
חלקיים מהתלמוד לעברית כבר היו במאה השמינית. בקטע מן הגניזה - הלכות, על
סדר הפרשיות - כלולים קטעי תרגום, כולל מונחים טכניים. תרגומים לעברית יש גם
בספר הקדמון 'והזהיר' ובקטע 'מדרש השכם'. אף בתרגום העברי של 'הלכות
פסוקות' ('הלכות ראו') ישנם כאלה, ואף כאן תורגמו גם המונחים (כגון: 'איבעיא
להו' – 'נתבקשה להם'). תרגום מלא של כל התלמוד לעברית טרם נעשה. בעריכת
י"נ אפשטיין הופיע תרגום עברי - עם פירושים, הערות, ומ"מ לשינויי- נוסחאות -
לשלוש המסכתות: ב"ק (ע"צ מלמד, תשי"ג), ב"מ (מ"נ צובל וח"ז דימיטרובסקי,
תש"ך) וב"ב (ש' אברמסון, תשי"ח). הופיעו גם המסכתות ברכות (מ"ד לבנון, תשל"ג),
תענית (ש' בן שמן, תשכ"ו), חגיגה ומו"ק (הנ"ל, תשכ"ח), ב"ק (הנ"ל, תשל"א),
קידושין (ב"ב אוחנה, תשכ"ח), כתובות (הנ"ל, תשכ"ט), ב"מ (הנ"ל, תשל"ב) וביצה
(א' רובין, תשכ"ט).
שלא כתכניות וכנסיונות להתקנת פירוש חדש והוצאה מתוקנת ומבוארת לתלמוד
הבבלי (ר"י סלנטר, א"א קפלן, ש' אלבק, י"נ אפשטיין, ש' בורנשטיין ועוד; ר' לעיל
וביבל'), שלא התמידו ונקטעו, מופיעה, מאז תשכ"ז, מהד' חדשה של התלמוד הבבלי
בעריכת ע' שטיינזלץ. אע"פ שאין זו מהד' מדעית- ביקורתית מבחינת הטקסט,
קורותיו, התהוותו, סידורו ועריכתו, יש בה חידושים ושכלולים רבים, המקילים את
הלימוד על אדם בן-ימינו. הוצאה זו מנוקדת, מפוסקת, מתורגמת לעברית ומבוארת
ביאור רחב הכולל פירוש, מסקנות והסברים על הראליה התלמודית (בצירוף ציורים
ותמונות). מפעל זה הושלם והופיעו בו כל מסכתות התלמוד.449
ער היום, כמעט שלא תורגם מן התלמוד לערבית, ואין הוא ידוע כלל לעמי המזרח
ובכל עולם- התרבות המוסלמי ושאר דתות המזרח. בס' הקבלה מוסר ר' אברהם אבן
דאוד על ר' יוסף אבן אביתור ש'פירש כל התלמוד בלשון ערבי למלך ישמעאל ששמו
מקורדובה 972-961 ). עדות זו אינה נתמכת משום מקור II חכם' (הח'ליף חאכים
אחר, וכנראה הכוונה למשנה, שממנה ידועים תרגומים קדומים לערבית.
מאז פולמוס רויכלין- פְּפֶפֶרקורן במאה ה 14- נשמעה התביעה ללימוד התלמוד ותורת-
היהדות באוניברסיטות אירופה. אך עד שלהי המאה ה 19- כמעט שלא נמצאו נכרים
שידעו תלמוד. הידיעות מהתלמוד שבכתבי נוצרים (החל במאה ה- 12 ) מקורן
בתרגומי משומדים. קטעים רבים כאלה נאספו בילקוט שנערך לרגל הוויכוח על
. התלמוד שהתקיים בפריס ב 1240-
קטעים ממין זה, בגרמנית, מצויים בספרו של איזנמנגר (ר' לעיל, עמ' 886 ), ומתוכו
ספר זה .(Chiarini) נקלטו לספרו האנטישמי (בצרפתית; 1831 ) של הכומר קיאריני
נתחבר בתמיכתו הכספית של הצאר ניקולאי. תרגום מלא של כל התלמוד לשפה
אירופית י"ל בסוף המאה ה- 19 : א' גולרשמיט תרגם את כל התלמוד לגרמנית
(לייפציג 1915-1899 ). באנגלית הופיע תרגום התלמוד בעריכת י' אפשטיין (לונדון
1952-1935 ). תרגום קודם לאנגלית של רוב התלמוד - בעריכת מ' רודקינסון, הוא
חסר- ערך. בשנים האחרונות זכתה לתפוצה רבה מהדורת ארט-סקרול שוטנשטיין,
לכל התלמוד.
תרגומים חלקיים י"ל בשפות רבות. ביידיש: ברכות (י"מ זלקינד, תרפ"ב), ב"ק (פ'
היבנר, תשי"ב), ביצה (מ"נ סופאש, תש"ט). בגרמנית: ברכות (י"י רבה, 1777 ; א"מ
פינר, 1842 ועוד), שבת פ"ח (י' לוי, 1891 ), ר"ה (מ' רביץ, 1881 ), תענית (שטרשון,
1900 ), ב"ק (י' פרומר 1910 ), ב"מ , 1883 ), מגילה (מ' רביץ, 1883 ), כתובות (הנ"ל, 1898
(א' סאטמר, 1878 ), סנהדרין (מ' רביץ, 1892 ), ע"ז (אוואלד, 1856 ), חולין (מ' רביץ,
;( 1898 ); באנגלית: ברכות (א' כהן, 1921 ) חגיגה (שטרן, 1891 ), ב"ק פ"ג (קאנל, 1969
ב"מ פ"נ (מרקוס, תשט"ו); ב"מ פ"ט (אליצור- אפשטיין, תשכ"ג); בצרפתית: ברכות
. (בתוך התרגום של מ' שוואב לת' הירושלמי), מבחר ליקוטים (י' רבינוביץ, 1873
קוגן כתב:באיזה שפות נוספות תורגם "התלמוד בבלי"?
מלבד אנגלית [שוטנשטין], וערבית?
יש כמה מסכתות ברוסית, אבל אני לא יודע אם יש על כל הש"ס.
אומרים שתורגם לקוראנית, אבל אני לא יודע אם כל הש"ס.
לב האבן כתב:קוגן כתב:באיזה שפות נוספות תורגם "התלמוד בבלי"?
מלבד אנגלית [שוטנשטין], וערבית?
יש כמה מסכתות ברוסית, אבל אני לא יודע אם יש על כל הש"ס.
אומרים שתורגם לקוראנית, אבל אני לא יודע אם כל הש"ס.
יש מארטסקרול גם בצרפתית.
היכלי שן כתב:לפני כמה שנים נקלעתי לתפילת מנחה במושב "תרום" - מושב של יוצאי תימן. שם ראיתי ש"ס תלמוד בבלי שעל הגיליון יש הרבה מילים ומושגים המתורגמים לערבית. אבל הדבר המעניין יותר בש"ס ההוא, זה שהוא כולו מנוקד לפי ההיגוי התימני. משהו מדהים. מעניין אם מישהו נתקל בזה? ואם זה עומד למכירה במקום כלשהו?
קוגן כתב:באיזה שפות נוספות תורגם "התלמוד בבלי"?
מלבד אנגלית [שוטנשטין], וערבית?
יש כמה מסכתות ברוסית, אבל אני לא יודע אם יש על כל הש"ס.
אומרים שתורגם לקוראנית, אבל אני לא יודע אם כל הש"ס.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 489 אורחים