ירושתנו ספר שישי, תשע"ב

[ירושתנו]

איש בשורה אנכי היום למבקשי טוב ולדורשי תורתיהם, קורותיהם ומנהגיהם של חכמי אשכנז, שספר שישי של השנתון 'ירושתנו' היוצא לאור על ידי מכון מורשת אשכנז יוצא בימים אלה מבית הדפוס.
לחובבי ספרים ושאר סקרנים מצו"ב תוכן העניינים.
כאשר יצא לאור עולם ויהיה ניתן להשיגו, תבוא במהרה בעזה"ש הודעה מעדכנת.

[הוגה]

כבר על ההתחלה נשמע טוב, "תוספות שאנץ" חדשים על קידושין,
יש מצב בבקשה לראות עמוד או שנים מזה להבין טיב החידוש ?

[מעיין]

מה קרה עם הציון למאמר הרב יהודה זייבלד שהעלה מכובדינו איש ספר
שהי' על זה אשכול בפורום
viewtopic.php?f=7&t=8380&p=86525#p86525

[ר' גרונם יקום פורקן]

כבר על ההתחלה נשמע טוב, "תוספות שאנץ" חדשים על קידושין,
יש מצב בבקשה לראות עמוד או שנים מזה להבין טיב החידוש?

כידוע שהתוס' הנדפסות לש"ס הן תוצאה של הצטברות והתפתחות של בתי מדרשות שונים בתקופה ארוכה מאוד, שנערכו לקראת סוף התקופה - לרוב בידי ר' אליעזר מטוך - וכך שרדו בימינו. ישנן מסכתות שניתן לדעת, על פי כלים שונים, באיזה בית מדרש נבט הגרעין של התוס' על המסכת הזו, אשר משם התפתח, קוצר והוארך, לכדי התוס' הנמצאות בידינו. במסכת קידושין הגרעין הוא תוס' שאנץ, והנה מצא כותב המאמר - הלומד בישיבת 'אורחות תורה' המהוללת - שלושים ואחד קטעים של תוס' שאנץ על גליון של אחד מכתבי היד של ספר המרדכי. על פי קטעים אלה, על אף שאינם קטעי תוס' חדשים, על פי בדיקה מדוקדקת של השינויים, ניתן בהחלט לעמוד על צורת התפתחות התוס' בכלל, וכמובן על החידושים המתבטאים באותם הקטעים בפרט. ייחודו של המאמר הוא בתשומת לב המרובה שניתן לכל אחד מהדיבורים/הקטעים של התוס' שנמצאו, כשהוא בוחן את כל המקבילות בכל ספרי התוס' השונים, וכך הוא מצליח לבנות תמונה מרהיבה של התפתחות ושל יניקה. מבואו של המאמר, שאינו קצר כל עיקר, עשוי ללמדנו הרבה. והרי הם פרקי המבוא: : א. תוספות רבינו שמשון משאנץ לתלמוד | ב. ציטוטי תוס' שאנץ לקידושין | ג. תיאור כתב יד ואופי חיבור 'מרדכי הגדול' וטיבו | ד. זיהוי החיבור כתוספות שאנץ | ה. המעתיקים הסתמיים של תוספות רבינו | על המעתיקים מכלי שני | ו. המקורות שעליהם מבוסס תוספות רבינו | ז. קבצי התוספות למסכת קידושין | קבצי תוספות אבודים לקידושין (רשימה חלקית) | ח. יתרונות החיבור.

[בר ששת]

ביקשתי ולא מצאתי, איזשהו מאמר קמינצקאי טוב. משהו שיעורר שוב איזו סערה עתיקה.
משהו שיחשוף שבעצם הבעש"ט לא היה חסיד, או ששמו של האדמו"ר הריי"ץ נבדה מלבו.
משהו להעינת בו, לא סתם תוספות-שאנץ. 'ירושתנו' הרי לא 'נזר-התורה'...

[ישיבה מאן דהו]

ביקשתי ולא מצאתי, איזשהו מאמר קמינצקאי טוב. משהו שיעורר שוב איזו סערה עתיקה.
משהו שיחשוף שבעצם הבעש"ט לא היה חסיד, או ששמו של האדמו"ר הריי"ץ נבדה מלבו.
משהו להעינת בו, לא סתם תוספות-שאנץ. 'ירושתנו' הרי לא 'נזר-התורה'...

קרא היטב את תוכן העניינים ותראה שקמנצקי יש לו מאמר-מכתב בספר זה. [ואגב, זוהי דרך ראויה בהחלט להתמודד עם טיעונים בדבר חסידותו של בעל ההפלאה.]

[בר ששת]

קרא היטב את תוכן העניינים ותראה שקמנצקי יש לו מאמר-מכתב בספר זה.

או, ב"ה שהותיר לנו משהו לקרוא... באיזה עניין עוסק מכתבו? בעניין ההפלאה, או בעניין פשיסחא?

[ואגב, זוהי דרך ראויה בהחלט להתמודד עם טיעונים בדבר חסידותו של בעל ההפלאה.]

לא זכיתי להבין, איזוהי דרך שאבור לי?

[ישיבה מאן דהו]

קרא היטב את תוכן העניינים ותראה שקמנצקי יש לו מאמר-מכתב בספר זה.

או, ב"ה שהותיר לנו משהו לקרוא... באיזה עניין עוסק מכתבו? בעניין ההפלאה, או בעניין פשיסחא?

מה ומתי כתב בענין פשסיחא? מכל מקום נצטרך להמתין להופעת הקובץ ולראות מה כתב ומה חידש.

[לבב]

'ירושתנו' הרי לא 'נזר-התורה'...

מה בדיוק כוונתך?

[ירושתנו]

לאור ההתעניינות מצו"ב מכתבו של ר' דוד קנמצקי המתפרסם בירושתנו דנן.

[וואס]

האם ירושתנו יסכים לפרסם את תגובת הרב ווייס לדברי הרב קמנצקי?

[ירושתנו]

האם ירושתנו יסכים לפרסם את תגובת הרב ווייס לדברי הרב קמנצקי?

בלי שום ספק. המערכת ביקשה בשעתו, כבר לפני שנתיים, גם מהרב וייס וגם מהרב השל שיפרסמו את תגובתם בשנתון, ולא נענו.
יתר על כן, בספר זה מתפרסם מאמר פרי-עטו של הרב יצחק ישעי' וייס.

[צh33]

לאור דברי הבלע בעמוד שס"א:

לגרסא אחרת המתאימה לאלו המאמינים ברוח הקודש

ראוי לחזור הנושנות היינו תשו הד"ח הנודעת וז"ל:

שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב סימן קה
שאלה מלמד אחד פגע בכבוד האור החיים ז"ל ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש:
תשובה קבלתי מכתבם והנה לא ידעתי מה ספק לכם שרוח הקודש שורה גם עתה על הראוי לו אף על פי שבטלה הנבואה מן הנביאים הלא בפירוש איתא בבבא בתרא פ"ק (י"ב ע"א) וז"ל הש"ס אמר ר' אבדימי דמן חיפה מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים אטו חכם לאו נביא הוא הכי קאמר אף על פי שניטלה מן הנביאים מן החכמים לא ניטלה אמר אמימר וחכם עדיף מנביא שנאמר ונביא לבב חכמה מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול אמר אביי תדע דאמר גברא רבה מלתא ומתאמרא משמיה דגברא רבה אחרינא כוותיה אמר רבא ומאי קושיא ודלמא תרווייהו בני חד מזלא נינהו אלא אמר רבא תדע דאמר גברא רבה מלתא ומתאמרא משמיה דר"ע בר יוסף כוותיה אמר רב אשי ומאי קושיא דלמא להא מלתא בר מזליה הוא אלא אמר רב אשי תדע דאמר גברא רבה מלתא ומתאמרא הלכה למשה מסיני כוותיה ודלמא כסומא בארובה ולאו טעמא יהיב עכ"ל הרי דגם אחר החורבן רוח נבואה שורה על הראוים לכך היינו רוח הקודש דחכמה. דנבואה לחוד ורוח הקודש דחכמה לחוד כמבואר במורה בח"ב [פרק ל"ח]שנא:
ולפי דבריו לא יקשה קושית הרמב"ן [בתירוצו] ארש"י ז"ל [ד"ה ה"ק] ויש לומר שגם כוונת הרמב"ן ז"ל כן וכן נראה מריטב"א שכתב כן בשם הרמב"ם ז"ל הובא שם בב"ב בעין יעקב וזה לשונו והרמב"ן ז"ל הקשה על פירוש רש"י כו' ואין דעתי נוטהשנב אלא הכי קאמר אף על פי שנטלה נבואה מן הנביאים שהוא המראה והחזון נבואת חכמים שהוא בדרך חכמה לא נטלה אלא יודעים האמת ברוח הקודש שבקרבם וגם הריטב"א ז"ל כתב בפירוש מאמר זה וז"ל ונתנה לחכמים פירושו שישיגו בשכלם דברים הרבה שאין כח בשכל הטבעשנג להשיגם וחכם עדיף מנביא פי' מאותו נביא שיש לו כח לראות עתידות ואין לו דרכי הנבואה שהם מצד החכמה שורהשנד שכינה עליו וכמו שביאר הרמב"ם ז"ל בספרו הידוע [שם] כי הנבואה ההיא אינה שורה אלא על חכם עד כאן עכ"ל יעו"ש הרי לך בפירוש בש"ס וראשונים דרוח הקודש דחכמה לא בטל מן החכמים:
וכן הוא בהדיא בגיטין [דף ו' ע"ב] גבי ר' אביתר וז"ל הש"ס שם ועוד הא ר' אביתר דאסכים מריה על ידיה ופירש רש"י שם וז"ל לגלות לו סוד לכוון בדברים הסתומים על אמתתם עכ"ל הרי דרוח הקודש והסכמת הקב"ה לא ביטל מחכמים הראוים לזה וכ"מ במאמר דרבי פנחס בן יאיר [ע"ז כ' ע"ב] יעו"ש:
ויתר מזה מבואר במדרש רבה פרשת נשא [ט' כ'] גבי אשה אחת ששהתה זמן רב בליל שבת קודש בפרקיה דרבי מאיר ואמר לה בעלה שאינה רשאי לבוא לביתה עד שתרוק בפניו של ר"מ ג' פעמים צפה ר"מ ברוח הקודש כו' יעו"ש הרי שצפה ברוח הקודש וכן רבי שאמר ביום פטירתו דברי נבואה בקידושין [דף ע"ב ע"א] אפילו לאחר שניטלה:
ובאמת כי מזה משמע דלא כרמב"ם במורה [שם פרק ל"ז] דהתם משמע דבלא נביאות של כח המדמה אין נקרא החכם רק גדול המעיינים אבל לא שיאמר דברים שיוצא מגדר השכלי רק מדמין כעין נבואה. יהי' איך שיהי' כולי עלמא מודים דרוח הקודש לא נסתלק מן החכמים:
ומה שאמרו [סוטה מ"ח ע"ב] דמימות הנביאים ניטלה רוח הקודש היינו רוח דנבואה אבל רוח הקודש דחכמה ולהסכים בשכלו עם הלכה למשה מסיני או כר' אביתר זה לא בטלה ולא יכחיש זה רק אפיקורס:
ומה שכתבתם תשובות מגדולי דורינו שבטל לגמרי רוח הקודש לא אאמין שיצא זה מפי רבותינו שיחי' ומי יודע מה שכתב להם המתעה הנבל הזה אבל האמת עד לדרכו שגם בזמנינו יש לחכמי האמת שאינם נוטים אחרי החומר יש להם רוח הקודש וכמבואר במורה [שם פרק ל"ו] וברמב"ן ז"ל בהדיא: ולכן בעל אור החיים נשבג"מ בודאי חיבר ספרו ברוח הקודש אך לא הוא לבדו רק כל מחבר אפילו בדורינו אם הוא ראוי לכך חיבר ספרו ברוח הקודש היינו שהסכים בחכמתו לאמתו של תורה כמו שאמרו בש"ס על ר' אביתר וכן כתב התומים לדינא [בקיצור ת"כ סי' קכ"ג וקכ"ד] שאין לומר קים לי נגד השולחן ערוך משום שכתבו דבריהם ברוח הקודש ע"ש:
ולכן המלמד המכחיש רוח קדשו של אוה"ח הוא אפיקורס שאינו מאמין בגדולי הדור שהעידו עליו שהי' ראוי לרוח הקודש והמלמד הזה כפר בעיקר רוח הקודש וליעג על דברי הש"ס בבא בתרא הנ"ל ויפה עשיתם שלא עזבתם את בניכם בידו ויישר כוחכם בזה: אך שכר מלמדות לא אוכל לפסוק שלא בפני בעל דין בלא ראות מעשי הנהגתו כי אולי משגה הוא בזה ובזה תוכלו לסמוך על מורה שיש בקהילתכםשנה והי' שלום:

ישמע חכם ויוסף לקח ויסור מאהלי חטאים. ומסיימין בטוב יתמו חטאים ולא חוטאים וכו' אכי"ר.

[הוגה]

צh33 היקר,
במחילה, קראתי דבריך ונזכרתי בסיפור...

בבריסק, אולי בליובאוויטש, כבר איני זוכר... לא חשוב, כמו בכל פלך ומרכז יהודי, הסתובב לו בעיירה שוטה הכפר הנצחי. שכחתי את שמו... לא חשוב...
הוא לא היה טוען שהוא המשיח, זה הרי היה בבריסק... הוא היה טוען על עצמו - שהוא לא פחות ולא יותר - ישעיהו הנביא !
-- כמובן שהילדים היו רצים אחריו בכל העיר, ולועגים לו...
-- תמיד הוא היה מתרגז, ובחרונו פותח את ספר הנביאים, ומצביע על הספר הגדול בן העשרות פרקים, "ספר ישעיהו",
-- וצועק: "איך אתם מעיזים לומר שאני לא הנביא ישעיה, אתם כופרים בתנ"ך! - הרי כתוב כאן "חזון ישעיהו" - מוכח שאני הוא הנביא ישעיהו !!"
-- והם תמיד... היו משיבים לו: "נכון שיש נביא ישעיהו, אבל מי אמר שאתה הוא הנביא ישעיהו ? ?"

--- נכון שיש רוח הקודש, אבל מי אמר שהם בעלי רוח הקודש ? ?

[מעיין]

שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב סימן קה
שאלה מלמד אחד פגע בכבוד האור החיים ז"ל ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש:

גם בתשו' בית שלמה יש תשובה ארוכה בענין זה

[ישיבה מאן דהו]

צh33 נפל בפח שטמן לו קמנצקי. הטענה היא שלא ייתכן שהמגיד ממעזריטש הועיד את כס רבנות ניקלשבורג לרבי ר' שמעלקא כאשר הרב הקודם של העיר עדיין היה בין החיים. ובנימה של ציניות כתב שאולי היה לו רוח הקודש וידע שהרב צריך למות בשנה הבאה, ולכן כבר מעכשיו הועיד לו את כסאו בפרהסיא!! ומה מסיק מכאן צh33? שקמנצקי אינו מאמין ברוה"ק!!

ותשו"ח להוגה על משלו הנפלא.

[ברקים רב]

שום תגובה כאן איננה מצדיקה את הביטוי 'לאלו המאמינים ברוח הקודש'.

[גליל העליון]

ושום תירוץ אינו מצדיק להתקיף ולהשיג על כל מי שיהיה מבלי לתת לו את האפשרות להגיב [כמובא שם בתחילה, עמ' שנה]

לתשומת לב המזועזע מביטוי כזה או אחר

[הוגה]

שום תגובה כאן איננה מצדיקה את הביטוי 'לאלו המאמינים ברוח הקודש'.

לפי דברי "ישיבה..",
מה זה שונה מהשאלה הלמדנית, "שור שנגח את הפרה" - מדוע לא שור שנגח את השור?
בטח תסכים, שפשוט לא נכון (ובמקרה שלנו: גם לא הוגן), לתפוס משפט מתוך קטע, ולהוציאו מהקשרו.

[הבן בדרך]

צודק ברקים רב שהסגנון לא מתאים. אבל מי שמכיר את הרב קמינצקי, תשוב חו"ל במקורו, יראה מיד, כי אמנם הבקיאות הנפלאה היא שלו, אבל הסגנון המודרני הוא של אחד מהעורכים.
ועל אחד מהעורכים אפשר לומר באופן ברור, שאינו מאמין ברוה"ק. ותולין הקלקלה במקולקל. (ואת זה איני יודע מרוה"ק). והרב קמינצקי נקי.

[ברקים רב]

לפי דברי "ישיבה..",
מה זה שונה מהשאלה הלמדנית, "שור שנגח את הפרה" - מדוע לא שור שנגח את השור?
בטח תסכים, שפשוט לא נכון (ובמקרה שלנו: גם לא הוגן), לתפוס משפט מתוך קטע, ולהוציאו מהקשרו.

האם קראת את המאמר?
לא הוצאתי את המילים מהקשרם כי אין להם שם כל הקשר, והסגנון הזה זר ומוזר.

[גליל העליון]

ועל אחד מהעורכים אפשר לומר באופן ברור, שאינו מאמין ברוה"ק. ותולין הקלקלה במקולקל. (ואת זה איני יודע מרוה"ק)

לפתוח ניק לתגובה כזאת קוראים "ארור מכה רעהו בסתר"

[הוגה]

מדוע אין להם שום הקשר?
כוונתו ברורה, "לאלו המאמינים ברוח הקודש" - שנוח להם לסתום כל חור בדמיון, שפלוני צפה ברוח קדשו,
כך גם כאן ידמיינו כאילו המגיד צפה על פטירת וכיוצ"ב רבה של ניקלשבורג וכו'.
אין טעם לכפול דברים ברורים שם.

[ברקים רב]

אין מקום לסגנון זה על כל כוונותיו הברורות, ולא יועיל הקשר זה או אחר. כך לטעמי.

[הוגה]

מסכים שאני במקומו (או: העורך, לא משנה) אולי הייתי מעדן יותר את הנוסח,
בדיוק בגלל זה, שמישהו עלול לתפוס על המילה.
אבל אחרי שכבר נדפס - חבל ומיותר לעורר על זה מהומה.

[ישיבה מאן דהו]

אין מקום לסגנון זה על כל כוונותיו הברורות, ולא יועיל הקשר זה או אחר. כך לטעמי.

מצא לו בעל דין מקום לתבוע את חובו, ואדרבה, טענה מגוחכת זו באה ללמד על טיב הטיעונים שמתעסקים בסגנונות ובנימות תלושים מהקשרם.

[מעיין]

שו"ת דברי חיים יורה דעה חלק ב סימן קה
שאלה מלמד אחד פגע בכבוד האור החיים ז"ל ואמר שלא עשה ספרו ברוח הקודש:

גם בתשו' בית שלמה יש תשובה ארוכה בענין זה

והוא באו"ח ח"ב סי' קי"ב, ועיי"ש בהגהות בנו

[ברקים רב]

יאמין לי מר שאין לי כל קשר ושייכות למאמר זה או אחר, ולדידי אין כל נפק"מ בפולמוס הלז.
[ואגב, 'מגוחכת' ולא 'מגוכחת'].

[צh33]

צh33 היקר,
במחילה, קראתי דבריך ונזכרתי בסיפור...

בבריסק, אולי בליובאוויטש, כבר איני זוכר... לא חשוב, כמו בכל פלך ומרכז יהודי, הסתובב לו בעיירה שוטה הכפר הנצחי. שכחתי את שמו... לא חשוב...
הוא לא היה טוען שהוא המשיח, זה הרי היה בבריסק... הוא היה טוען על עצמו - שהוא לא פחות ולא יותר - ישעיהו הנביא !
-- כמובן שהילדים היו רצים אחריו בכל העיר, ולועגים לו...
-- תמיד הוא היה מתרגז, ובחרונו פותח את ספר הנביאים, ומצביע על הספר הגדול בן העשרות פרקים, "ספר ישעיהו",
-- וצועק: "איך אתם מעיזים לומר שאני לא הנביא ישעיה, אתם כופרים בתנ"ך! - הרי כתוב כאן "חזון ישעיהו" - מוכח שאני הוא הנביא ישעיהו !!"
-- והם תמיד... היו משיבים לו: "נכון שיש נביא ישעיהו, אבל מי אמר שאתה הוא הנביא ישעיהו ? ?"

--- נכון שיש רוח הקודש, אבל מי אמר [b]שהם בעלי רוח הקודש ? ?

[/b]
התכוונת כנראה להרב המגיד ממעזריטש! וחכמתך כחכמת קמינצקי....

[הוגה]

התכוונת כנראה להרב המגיד ממעזריטש! וחכמתך כחכמת קמינצקי....

ראשית, תודה על המחמאה,
אבל באמת איך עלית על זה שכך נתכוונתי ? רוח הקודש ?
הרי לא יהיה מרנין להיווכח, שהרוח הקודש של המגיד - שווה ודומה לרוח הקודש של מע"כ.

[בינה נא זאת!]

אין מקום לסגנון זה על כל כוונותיו הברורות, ולא יועיל הקשר זה או אחר. כך לטעמי.

הנה הפיסקא השלימה:

כדי לתרץ את התמיהה השלישית, שהיא החמורה מבין כולן, מפלפל המשיג בדרשות ופירושים, גורע ומוסיף ודורש, ולמסקנתו כך היה מעשה: קהילת פרנקפורט לבדה הודיעה לשני האחים (וכן לרבי מאיר ברבי) שהם מועמדים לרבנות בעירם, וביקשה מהם לפרוט את דרישותיהם. שני האחים שהתקשו להחליט מי מהם יישב לרבנות נכבדה זו, הלכו לשאול את פי המגיד. מכאן ואילך מתפצלת השערתו לשתיים. לפי גרסא אחת אמר המגיד שהרב דק"ק שינווא ילך בראש כי הוא גדול האחים. ומכיוון שרבי שמעלקא היה אז רב בקהילה זו הבינו האחים (כיצד?) שכוונתו כי ימשיך לכהן שם. לגרסא אחרת, המתאימה לאלו המאמינים ברוח הקודש, צפה המגיד ברוח קדשו כי עתידה קהילת ניקלשבורג לבקש לעצמה רב בקרוב ורמז זאת לרבי שמעלקא, שהבין מכך (כיצד?) כי הרבנות בפרנקפורט ראויה לאחיו.

ולדעתי הכותב רק היקל בעובדות, והאמת שכדי להאמין לגירסא משונה זו צריך להאמין בשרשרת שלימה של רוה"ק. שיש לומר שגם שני האחים ידעו ברוח הקודש שעוד מעט יתפנה מושב הרבנות בניקלשבורג ויציעו אותה לשני האחים, ולכן הלכו להרב המגיד לשאול את פיו, והוא ענה להם ברוח הקודש היות שראה שפרנקפורט לא מתאים לרבי ר' שמעלקא באשר שיחרימו את הגר"נ אדלר!
ויש לומר על פי דרוש הנח להם לישראל שאם אינם נביאים בני נביאים הם, שתמיד יאמרו שהם יודעים ברוה"ק ואי אפשר להתווכח.

[בר ששת]

כל הבאלגן של ר' קמינצקי - ואגב, דיברתי עמו אישית ומאוד נהנית. (פא"פ הוא הרבה פחות תוקפן ועוד פחות מליצי. הוא מאלו שמסך המחשב + עריכה טובה, עושים להם טוב) - מתומצת כבר שנים קודם לכן בסיפור תולדותיו של הרבי ר"ש מניקלשבורג. בריש ספרו שיו"ל במהדורה מפוארת ע"H נכדו ר' בלעדי. פחות או יותר לא התחדש הרבה ממה שהוא פקפק שם בעדינות.

[יתר10]

אגב, על רוח הקודש של המגיד ממעזריטש זי"ע יש כידוע עדות מבן זמנו שלא היה מן המאמינים ברוח הקודש..

[הבן בדרך]

ועל אחד מהעורכים אפשר לומר באופן ברור, שאינו מאמין ברוה"ק. ותולין הקלקלה במקולקל. (ואת זה איני יודע מרוה"ק)

לפתוח ניק לתגובה כזאת קוראים "ארור מכה רעהו בסתר"

מפרסמין את הצבועין.

[בינה נא זאת!]

ועל אחד מהעורכים אפשר לומר באופן ברור, שאינו מאמין ברוה"ק. ותולין הקלקלה במקולקל. (ואת זה איני יודע מרוה"ק)

לפתוח ניק לתגובה כזאת קוראים "ארור מכה רעהו בסתר"

מפרסמין את הצבועין.

בשביל לפרסם הצבועין מותר להכות בסתר, או שהדין שבית דין צריכים להופיע בגלוי? ידוע שר' מאיר סמניצער פרסם כרוז נגד הרב קוק והקפיד לחתום בשמו כדי לא לעבור על לאו דאורייתא.
ועוד, מה הצביעות בדבר זו?

[גליל העליון]

ועל אחד מהעורכים אפשר לומר באופן ברור, שאינו מאמין ברוה"ק. ותולין הקלקלה במקולקל. (ואת זה איני יודע מרוה"ק)

לפתוח ניק לתגובה כזאת קוראים "ארור מכה רעהו בסתר"

מפרסמין את הצבועין.

ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו

[ס''ק]

כל המשפט הזה של ה"מאמינים ברוה"ק", אינו מלשונו של ר' קמינצקי, רק מבוסס על דברי ר'י וויס בבית אהרן וישראל, שהאריך בענין זה שם [ביאו"י תשרי תשע"ב]

[ישיבה מאן דהו]

מאתר מכון מורשת אשכנז משתמע שהקובץ לשנת תשע"ב כבר יצא לאור. עיי' כאן: http://www.moreshesashkenaz.org/he/yerushaseinu

ושם יש לינק לדפי דוגמה לכל המאמרים בספר: http://www.moreshesashkenaz.org/mm/samp ... Sample.pdf

[צh33]

כל המשפט הזה של ה"מאמינים ברוה"ק", אינו מלשונו של ר' קמינצקי, רק מבוסס על דברי ר'י וויס בבית אהרן וישראל, שהאריך בענין זה שם [ביאו"י תשרי תשע"ב]

לרגל ההקפצה אני מוכרח להעיר כי ההשוואה למאמר המקור של הרי"י וייס רק מעצימה את הביקורת שינויי הנוסח בהבאת ד' רי"י וייס עצמו (האם המגיד רק רמז או הכריז מפורש וכו') מורים ברור מה מגמת הכותב וכו'. רק אציין כי לדעתו של הרי"י וייס הגירסה הבנויה על רוה"ק היא היא הגירסא האמיתית של הסיפור. (כמו שמובן לכל בר דעת שזה האפיון המצוי ביותר של סיפור חסידי.)
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51113&st=&pgnum=167
כאן המאמר (כמדומה שעדיין אינו מעודכן באוצר.)

[הוגה ומעיין]

מאתר מכון מורשת אשכנז משתמע שהקובץ לשנת תשע"ב כבר יצא לאור. עיי' כאן: http://www.moreshesashkenaz.org/he/yerushaseinu

ושם יש לינק לדפי דוגמה לכל המאמרים בספר: http://www.moreshesashkenaz.org/mm/samp ... Sample.pdf

אף מתוך העובדה שאני מחזיק בידי עותק ממשי של הספר, בנייר ודיו וכריכה, אני למד שהוא כבר יצא לאור. ברכות על ראשם של כל העוסקים במלאכה והטורחים לפעול נגד כל המניעות והעיכובים, ועל סבר פנים יפות של ראש המכון בו קיבל את פני בבואי להשיג אצלו את הספר.

מן הסתם כשיהיה בחנויות תבוא ההודעה הנוספת של "ירושתנו".