תיקו כתב:כדמיונות ריבלין. .
למה להשמיט את תואר הרבנות??
תיקו כתב:כדמיונות ריבלין. .
נשאל לך שאלה תמימה, האם מתאים לאברך בן שלושים וחמש ארבעים העוסק במסחר יהיה אפי' תלמיד חכם, שיעסוק בדברים שהם כבושנם של עולם?!
אדרת כתב:מה ששאלת אודות שתיקתן של גדולי ישראל בזה, באמת זו קושיא חזקה שנודד שינה מעיני, בכל זאת טוב לשמוע גם את הצד הזה, ועדיין הסתום יתר על המפורש.
אין אני יכול לומר לאחר כל מה שעברתי כי יחסי לאלוקים לא נשתנה אך מה שכן אני יכול להגיד בכל הבטחה אשר בי כי אמונתי בו לא השתנתה וכו'
לייטנר כתב:וכידוע שיוסל זה לא היה ולא נברא, אף כי ברור שרוח הדברים היתה קיימת.
חיים כתב:לייטנר כתב:וכידוע שיוסל זה לא היה ולא נברא, אף כי ברור שרוח הדברים היתה קיימת.
לגבי יוסל לא ידוע לי, ועדיף כך מפני כמה משפטים שלא אהבתי. אך שמעתי שחוקרי יד-ושם מכחישים את הסיפור של קידוש השם של 93 בנות בית-יעקב, בו בזמן שבספר כתבי רבי משה בלוי, מופיע הסיפור מתוך כתבה בעיתון משנת תש"ג.
חיים כתב:אדרת כתב:מה ששאלת אודות שתיקתן של גדולי ישראל בזה, באמת זו קושיא חזקה שנודד שינה מעיני, בכל זאת טוב לשמוע גם את הצד הזה, ועדיין הסתום יתר על המפורש.
מי אמר שגדולי ישראל היו מסוגלים בכלל לדבר?
ומתי היו הם אמורים לדבר, בעוד עשן הכבשנים מתמר ועולה? בעוד שמחנות הפליטים פזורים ברחבי אירופה הרוויה בדם?
ולמי היו הם אמורים לדבר? לנצולי השואה המתעוררים מביעותי לילה? לאלו שלא היו בשואה ואינם מסוגלים להכיל אחוז אחד ממה שהתרחש שם?
קיראו את מלותיו האחרוניו של יוסל ראקובר מגטו ורשא, הייתם מסוגלים לעמוד מולו וללבן בקור רוח את סיבות השואה:
פלוני אלמוני כתב:שני הסיפורים בדוים. הסיפור אודות בנות בית יעקב כתב הספור שלום אש. הרב יהושע אייבשיץ (בעל פלוגתא של מו"ל עשן הכבשן לפי ידעיתי מהכולל, ועד שאדרת יסיים את החקירה), התמרמר מאוד בספריו על השואה שהסיפור הזה מתפרסם שוב ושוב בספרים על השואה.
מעיין כתב:ה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו
חיים כתב:אני לא מכיר את מכתב ה-93, אבל לעצם מעשה קידוש השם, נראה לי שישנן עדויות עם שמות. היתה פעם כתבה בהמודיע, כמדומה, עם אחת שהיתה שם.
הבונה כתב:ובספר של החוקרת החרדית ר. בורנשטיין על השואה (פרח מזכרוני כרגע שמו) היא מצטטת מחקר שנעשה בנושא ה-93, והסיכום הוא, שזה נכתב במגמה ספרותית-חינוכית.
פלוני אלמוני כתב:חיים ידידי הסיפור הזה אינו תורת חיים (ורוב הסיפורים שאתה קורא בתמימות בהמודיע) זה המצאה של "שלום אש" סופר שאני מקווה שאתה לא קורא את שאר הסיפורים שכתב המלאים ניבול פה.....................
חיים כתב:מעיין כתב:ה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו
הדברים הובאו לצורך המחשה במסגרת נסיון לפרש את שתיקת גדולי התורה, ותו לא.
איש_ספר כתב:כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93
איש_ספר כתב:כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93
גליל העליון כתב:יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.
מעיין כתב:[quote="חיים][/quote]
כבר כתבו שלא הי' ולא נברא אלא צבי קוליץ כתבו
והא לכם לינק לויקי ותראו מעלת המחבר וגודל אמונתו...
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7% ... 7%99%D7%A5
ובצד השני הרב ר' אביגדור מיללער איש מורם מעם משכמו גבוה שנשם בכל נשימה שלו רק אמונה והכרת הטוב ושויתי כידוע לכל
כה נראה דורו של עיקבתא דמשיחא שמתפעלים מקוליץ ודנים בדברי גדולי אמונתינו[/quote][/quote]
גליל העליון כתב:יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.
הבונה כתב:איש_ספר כתב:כדי למנוע התפתחויות שליליות... הנה סקירתה הממצה של הגב' פרבשטיין אודות סיפור ה93
תודה רבה, אכן התכונתי לספר בסתר רעם ותיקנתי בדברי פרבשטיין ולא בורנשטין כפי שכתבתי קודם בטעות.
ותסכים איתי שאין קשר בין שלום אש לסיפור זה.
לייטנר כתב:גליל העליון כתב:יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.
אכן, וכבר הרחיב על כך הרב יחיאל פיינר בספרו 'בית הבובות'.
גליל העליון כתב:יתכן והסיפור על ה93 אינו מוסמך מכח כל מיני טענות נכונות, אך לבוא ולהוכיח זאת מכח האמון הרב שרוחשת גב' פרבשטיין לחיות האדם הנאצים הטמאים שחלילה לא הפרו את חוקי הגזע ושלטו ביצרם, טענה זו מבחילה ושטותית מכל כיוון אפשרי.
פלוני אלמוני כתב:ראיתי באיזה ספר על השואה שהכותב מתמרמר ע"ז מאוד למה לא מדברים על העוני של בנות ישראל תחת יד הנאציים, מדומה לי שהוא נמצא בספרו של יהושע אייבשיץ הנ"ל שם ספרו "כערער בערבה" ואינו תח"י.
הגות יהודית על השואה
03–485–03
ד"ר אוריאל ברק
סוג הקורס: שיעור
שנת לימודים: תשע"א סמסטר: א+ב (שנתי) היקף שעות: 2 ש"ש
אתר הקורס באינטרנט:
א. מטרות הקורס (מטרות על / מטרות ספציפיות):
* היכרות עם סוגיות מרכזיות בהגות היהודית על השואה
* הכרת דרכי ההתמודדות התאולוגית של הוגים יהודים עם אירועי השואה
* הקניית כלים מתודיים לניתוח ספרותי, לשוני ורעיוני של טקסטים פרי עטם של הוגים אלו
ב. תוכן הקורס: (רציונל, נושאים)
השואה, אירוע חסר תקדים בהיסטוריה האנושית, מהווה אתגר לפילוסופיה הכללית ולהגות היהודית כאחד. השואה מעמידה הוגים רבים, יהודים ולא יהודים, במחצית השנייה של המאה העשרים בפני שורה של סוגיות מהותיות בתחומים רבים, למשל: תפיסת האדם והחברה; השואה והאמונה הדתית (בעיית התאודיצאה, השגחת ה', בעיית הגמול, משמעות הייסורים, גלות וגאולה ועוד); הקיום היהודי; היחס בין הדתות; האנטישמיות בפרספקטיבה תאולוגית, וכדומה. בקורס תיבחן קשת רחבה של נקודות מבט פילוסופיות ותאולוגיות על השואה, על משמעותה ועל השלכותיה. בין ההוגים שיילמדו: הרב יששכר טייכטל, הרב צבי יהודה קוק, הרב יוסף דב סולובייצ'יק, האדמו"ר ר' קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, ארתור כהן, אמיל פקנהיים, דוד וייס-הליבני, הרב יהודה ליאון אשכנזי (המכונה 'מניטו'), הרב אליעזר ברקוביץ, הרב יחזקאל סרנה (ראו להלן תכנית הוראה מפורטת לפי שיעורים).
מהלך השיעורים:
שיטות ההוראה: הרצאה פרונטלית + קריאה מודרכת בטקסטים
תכנית הוראה מפורטת לכל השיעורים:
טקסטים נבחרים מכתבי ההוגים יימסרו במקראה בתחילת הקורס.
מס'
השיעור נושא השיעור
1 מבוא: השואה כאתגר להגות היהודית; הקשיים הפילוסופיים והתאולוגיים שמעוררת השואה
2 הרב יששכר טייכטל
3 הרב צבי יהודה קוק
4 הרב יהודה ליאון אשכנזי (המכונה 'מניטו')
5 הרב ד"ר אברהם ליבני
6 הרב יעקב משה חרל"פ
7 הרב מרדכי עטייה
8 הרב יוסף דב סולובייצ'יק
9 הרב משה אביגדור עמיאל
10 הרב יהודה עמיטל
11 האדמו"ר ר' קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה
12 ארתור כהן
13 אמיל פקנהיים
14 הרב אליעזר ברקוביץ
15 הרב יחזקאל סרנה
16 האדמו"ר ר' יואל טייטלבוים מסאטמר
17 הרב אלחנן וסרמן
18 הרב יצחק הוטנר
19 הרב אליהו דסלר
20 האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ'
21 הרב אלעזר מנחם מן שך
21 האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטאם
22 החזון איש
23 הרב חיים ישראל צימרמן
24 הרב יהודה לייב אשלג
25 האדמו"ר ר' שלום נח ברזובסקי מסלונים
26 סיכום: ההגות היהודית על השואה בפרספקטיבה היסטורית ורעיונית
ג. חובות הקורס:
דרישות קדם: אין
חובות / דרישות / מטלות: נוכחות מלאה בכל השיעורים, קריאת ביבליוגרפיה כהכנה לשיעורים, קריאת מקורות, השתתפות פעילה ומבחן מסכם בסוף השנה
מרכיבי הציון הסופי (ציון מספרי / ציון עובר): נוכחות והשתתפות פעילה + מבחן בכתב (100%)
ד. ביבליוגרפיה:
אליאך יפה, 'תגובה לאסון השואה במסגרת יהודית מסורתית', בתוך ישראל גוטמן וגדעון גרייף (עורכים), השואה בהיסטוריוגראפיה: הרצאות ודיונים בכינוס הבין-לאומי החמישי של חוקרי השואה, ירושלים תשמ"ז, עמ' 591–604.
אשכולי וגמן חוה, בין הצלה לגאולה: הציונות הדתית בארץ-ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ד.
אשכולי חוה, '"החורבן נהפך ליצירה": הציונות הדתית בארץ ישראל ותגובתה התאולוגית לשואה', בתוך אליעזר דון-יחיא (עורך), בין מסורת לחידוש, מחקרים ביהדות, ציונות ומדינת ישראל: ספר זיכרון ליהושע קניאל, רמת גן תשס"ה, עמ' 321–344.
בורשטיין ארי, תיקון העולם לאחר השואה: הפילוסופיה של אמיל פקנהיים, ירושלים תשס"ח, עמ' 12–19, 159–208.
בראון בנימין, '"אל נא נעבור לגדולות ממנו": התנגדותו של החזון איש להנצחת השואה ומניעיה', בתוך דינה פורת (עורכת), שואה ממרחק תבוא: אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1933–1948, ירושלים תשס"ט, עמ' 210–234.
ברק אוריאל, 'ההשפעה המעצבת של תיאור מדרגת הנבואה הראשונה במורה הנבוכים על תפיסת אתחלתא דגאולה בחוג הראי"ה', דעת 64–66 (תשס"ט), עמ' 361–415.
גולדברג עמוס, 'השואה בעיתונות החרדית: בין זיכרון להדחקה', יהדות זמננו: ציונות, מדינת ישראל והתפוצות, 11–12 (תשנ"ח), עמ' 155–206.
גורני יוסף, בין אושוויץ לירושלים, תל אביב תשנ"ח.
גרינברג גרשון, 'היסטוריה וגאולה: ביטויים למשיחיות יהודית אורתודוקסית בתום מלחמת העולם השנייה', בתוך דן מכמן (עורך), השואה בהיסטוריה היהודית: היסטוריוגרפיה, תודעה ופרשנות, ירושלים תשס"ה, עמ' 537–578.
גרינברג גרשון, 'עמלק בתקופת השואה: מחשבה יהודית אורתודוקסית', בתוך יהוידע עמיר (עורך), דרך הרוח: ספר היובל לאליעזר שביד, ב (מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, יט), ירושלים תשס"ה, עמ' 891–913.
ורדיגר משה, השואה כנקודת מפנה תיאולוגית, רמת גן תשנ"ח.
מאיר מרדכי, 'השקפתו של האדמו"ר מסלונים הרב שלום נח ברזובסקי זצ"ל על השואה', בתוך א' בנימים וא' גסטפרוינד (עורכים), ומיכאל היה: על שלושה ימי פורענות בחודש טבת שנזכרו במגילת תענית, [אשדוד] [תשס"ד], עמ' 220-191.
מיה משה, עולם בנוי וחרב ובנוי: הרב יהודה עמיטל לנוכח זיכרון השואה, אלון שבות תשס"ב.
מכמן דן, 'השפעת השואה על היהדות הדתית', בתוך ישראל גוטמן (עורך), תמורות יסוד בעם היהודי בעקבות השואה, ירושלים תשנ"ו, עמ' 613–656.
פונד יוסף, תנועה בחרבות: מנהיגות אגודת ישראל לנוכח השואה, ירושלים תשס"ח.
פייקאז' מנדל, חסידות פולין: מגמות רעיוניות בין שתי המלחמות ובגזרות ת"ש–תש"ה ('השואה'), ירושלים תש"ן.
פייקאז' מנדל, ספרות העדות על השואה כמקור היסטורי ושלוש תגובות חסידיות בארצות השואה, ירושלים תשס"ג.
פרבשטיין אסתר, בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, ירושלים תשס"ב.
רוזנברג שלום, טוב ורע בהגות היהודית, תל אביב תשמ"ה, עמ' 82–87.
רוזנק אבינועם, 'אמונה, שבר ודממה במחשבה היהודית לאחר השואה ובמשנת אנדרה נהר', בתוך יהוידע עמיר (עורך), נצח בעתות של שינוי: אנדרה נהר וההגות היהודית הצרפתית לאחר השואה, ירושלים 2005, עמ' 153–192.
שביד אליעזר, בין חורבן לישועה: תגובות של הגות חרדית לשואה בזמנה, תל אביב תשנ"ד.
שביד אליעזר, 'ההתמודדות הדתית-אורתודוכסית עם השואה', מחניים 8 (תשנ"ה), עמ' 35-10.
שביד אליעזר, מאבק עד שחר, תל אביב תשנ"א.
שביד אליעזר, 'צידוק הדת במבחנה של השואה', יהדות זמננו 5 (תשמ"ו), עמ' 3–24.
שוורץ דב, 'הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק והשואה: עיונים ב"קול דודי דופק"', בתוך איתמר מירון ואחרים (עורכים), כלביא שכן: אסופת מאמרים לימי זיכרון וגאולה לזכרו של גד יצחק (גדי) עזרא הי"ד, מרכז שפירא תשס"ג, עמ' 118–140.
שינדלר פסח, 'שואה ושיפלות רוח', בתוך מרדכי אליאב (עורך), עיונים בתקופת השואה: אסופת מאמרים לזכרו של פרופ' מאיר דבורז'צקי, ירושלים תשל"ט, עמ' 55–65.
שינדלר פסח, 'תגובת החסידות לשואה', בתוך אמונה בשואה: עיון במשמעות היהודית-דתית של השואה, ירושלים תש"ם, עמ' 69–78.
שלם חיים, עת לעשות להצלת ישראל: אגודת ישראל בארץ ישראל לנוכח השואה, 1942–1945, ירושלים תשס"ז.
שפירא אניטה, יהודים חדשים יהודים ישנים, תל אביב תשנ"ז, עמ' 104–121.
ש"ץ רבקה, 'וידוי על סף המשרפות ו"אחרית דבר": רב חרדי מכה על חטא', כיוונים 23 (תשמ"ד), עמ' 49–62 (נדפס שוב בתוך רבקה ש"ץ-אופנהיימר, הרעיון המשיחי מאז גירוש ספרד, ירושלים תשס"ה, עמ' 197–210).
Greenberg Gershon, ‘A Musar response to the Holocaust: Yehezkel Sarna’s “Le’teshuva Ule’tekuma” of 4 December 1944’, Journal of Jewish Thought and Philosophy, 7 (1997), pp. 101–138.
Greenberg Gershon, ‘Introduction’ (to Part I), in Steven T. Katz, Shlomo Biderman and Gershon Greenberg (eds.), Wrestling with God: Jewish Theological Responses during and after the Holocaust, Oxford and New York 2007, pp. 11–26.
Gershon Greenberg, ‘Mordekhai Yeshua Atiyah’s Kabbalistic Response to the Holocaust’
בתוך גרשון בקון, אלברט באומגרטן, יעקב ברנאי, חיים וקסמן וישראל יובל (עורכים), איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות, ב, ירושלים תשס"ט, חלק אנגלי, עמ' 137¬-156.
Greenberg Gershon, ‘Redemption After Holocaust According to Mahane Israel: Lubavitch, 1940–1945’, Modern Judaism 12 (1992), pp. 61–84.
Greenberg Gershon, ‘The Holocaust Apocalypse of Ya’akov Moshe Harlap’, Jewish Studies 41 (2002), pp. 5–14 [English Section].
Greenberg Gershon, ‘Ultra-Orthodox Jewish Thought about the Holocaust since World War II: The Radicalized Aspect’, in Steven T. Katz (ed.), The Impact of the Holocaust on Jewish Theology, New York and London 2005, pp. 132–160.
Kaplan Lawrence, ‘Rabbi Isaac Hutner’s “Daat Torah Perspective” on the Holocaust: A Critical Analysis’, Tradition, 18, 3 (1980), pp. 235–248; Tradition, 21 (1983), pp. 180–187.
Nadler Allan, ‘Piety and Politics: The Case of the Satmar Rebbe’, Judaism 31 (1982), pp. 135–152.
Oppenheim Michael D., ‘Can We Still Stay with Him?: Two Jewish Theologians Confront the Holocaust’, Studies in Religion 16, 4 (1987), pp. 405–419.
Polen Nehemia, The Holy Fire: The Teachings of Rabbi Kalonymus Kalman Shapira, the Rebbe of the Warsaw Ghetto, Northvale, New Jersey and London 1994.
Polen Nehemia, ‘Theological Responses to the Hurban from within the Hurban’, in Shalom Carmy (ed.), Jewish Perspectives on the Experience of Suffering, Northvale 1999, pp. 277–295.
חומר מחייב למבחן: שיעורי הקורס + ביבליוגרפיה
צh33 כתב:(אגב לא רק [אותי] התעו הדברים אלא כנראה ג"א מחבר הספר לדעת ולהאמין ודי לי בגורלי זה...)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים