''הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך''

[שייף נפיק]

נשאלתי, שלכאו' היה מתאים יותר, כל דבר דבור על אופנו, הטוב כי לא כלו טובותיך והמרחם כי לא תמו רחמיך, ולמה 'הטוב' נאמר רחמיך, ועל 'המרחם' חסדיך?

[קאצ'קלה]

בפירוש סידור התפילה לרוקח:

יש קורין הטוב כי לא כלו חסדיך המרחם כי לא תמו רחמיך מעולם קיוינו לך, כדי שיאמרו המרחם רחמיך, וטעות הוא בידם שהרי כתוב חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו.

[קאצ'קלה]

חפש באוצר "כי לא כלו חסדיך", ותמצא יישובים ודרושים שונים.

[כן מסתבר]

נשאלתי, שלכאו' היה מתאים יותר, כל דבר דבור על אופנו, הטוב כי לא כלו טובותיך והמרחם כי לא תמו רחמיך, ולמה 'הטוב' נאמר רחמיך, ועל 'המרחם' חסדיך?

1. מה”ת לשנות ’לא כלו טובותיך’ במקום ’לא תמו חסדיך’? ומי אמר ש’טוב’ ו’חסד’ מקבילים זל”ז?

2. סודם של דברים ידוע, והמבקש לשנות הוא מן המתהימים.

[בשער המלך]

דבר מעניין יש בסידור של הרב בעל התניא, שבימות החול אומרים המרחם כי לא תמו חסדיך בלי ויו, ובשבת ויו"ט אומרים והמרחם וכו' עם ויו
האם ידוע הביאור למה נוהגים כך

[עזריאל ברגר]

דבר מעניין יש בסידור של הרב בעל התניא, שבימות החול אומרים המרחם כי לא תמו חסדיך בלי ויו, ובשבת ויו"ט אומרים והמרחם וכו' עם ויו
האם ידוע הביאור למה נוהגים כך

כן.
ראה ב"שער הכולל" שם באריכות.

[דרומי]

כתב בענין זה הרב אברהם אלאשווילי שי', בקובץ 'הערות וביאורים' גליון 1159 – ש"פ תצוה תשע"ט:

בשער הכולל פרק ט (תפלת שמונה עשרה) אות לב מאריך בטעם אמירת "והמרחם" בשבת ויו"ט, ואעתיק כאן רק מה שנוגע לעניננו:

טופס ברכת הודאה היא "מודים אנחנו לך כו' על חיינו המסורים בידיך", ואחר כך מוסיפים עליו תיבות נוספות של הודאה שיש בהן י"ב ווי"ן, כדלהלן: "ועל נשמותינו .. ועל נסיך .. ועל נפלאותיך וטובותיך .. ובוקר וצהרים .. המרחם הוא בלא וי"ו, ועל כולם .. ויתרומם ויתנשא .. וכל החיים .. ויהללו .. ועזרתינו, והנה לא לחנם דקדקו כל הנוסחאות אשר בברכת מודים יוסיפו י"ב הודאות במספר מכוון, אלא ודאי בכדי שגם בשבת ויו"ט שאין אומרים רק שלש ראשונות ושלש אחרונות, כי הברכות מקדש השבת אין לספור במספר ח"י שאינם בכל עת ערב ובוקר וצהרים, רק לזמנים ידועים .. אעפ"כ לא יגרע מספר ח"י, היינו שש ברכות וי"ג הודאות".

אך בזה עדיין לא נסתיים הביאור שהרי יש ברכת "המינים" שנוספה אח"כ וכנגדה אין וא"ו המוסיף, ולתרץ זאת כותב בשער הכולל: "מאחר שמדקדקין להוסיף י"ב הודאות להשלים מנין ח"י, מוסיפין ישועתינו ועזרתינו נגד ברכת המינים".

כלומר (אם הבנתי נכון), לברכת המינים לא נוספה וא"ו, אלא הוסיפו רק תיבת "ישועתינו" והסמיכוה ל"ועזרתינו", והוא"ו של "ועזרתנו" מועיל גם לתיבת "ישועתינו". ועצ"ע.

עכ"פ לאחרי שתירץ שאלה זו, מסיים לבאר טעם אמירת "והמרחם" בשבת ויו"ט: "ואם גם בשבת ויו"ט יאמר המרחם בלא וי"ו – לא ישארו י"ב נגד ברכות אמצעיות, כי הוי"ו של ישועתינו ועזרתינו סלה האל הטוב נצרך לגופיה, כי גם ברכת המינים לא אמרו בשבת ויו"ט", ע"כ ביאורו.

כלומר (אם הבנתי נכון), ביום חול שאומרים ברכת "המינים" בתפלה די לה בהוספת "ישועתינו", ואילו בשבת שלא אומרים בתפלה ברכת "המינים", לא ניתן להסתפק במילה ישועתינו, אלא צריכים בשבילה וא"ו בנפרד, ואזי "ועזרתנו" מוסב על ברכת "המינים" החסרה בשבת, ולכן מוסיפים "והמרחם" כדי להשלים מנין י"ג ווי"ן, כנגד י"ט ברכות. זהו ביאור דבריו לכאורה.

והנה מלבד זה שהביאור הזה קשה להולמו, שכן אם די ב"ישועתינו" ביום חול רגיל (מאיזה טעם שיהיה) בשביל ברכת המינים, למה לא די כן בשביל שבת ויו"ט. ולאידך אם ביום חול לא הוזקקו לוא"ו עבור ברכת המינים למה לא יועיל לשבת ויו"ט, ומה בכך שלא אמרוהו?


בנוסף לכך, תינח בתפלת שחרית מנחה וערבית שהיו צריכים להתפלל תפלת י"ח, אך מדוע אומרים כן גם בתפלת מוסף, שהרי אין צורך כלל לומר בה י"ח ברכות, והיה די בי"ב ואוי"ן שאומרים בכל יום כנוסח הברכה הקבועה.

אלא שבזה יש לומר, שלא רצו לשנות בנוסח ברכת מודים של מוסף שבת ויו"ט משאר תפלות השבת ויו"ט, ולכן גם במוסף אומרים "והמרחם".

אך עדיין קשה, שאמנם זה מבאר את הטעם שאומרים כן בשבת ויו"ט, אך אין זה מבאר למה משנים לאמרו גם בתפלת מוסף של ר"ח וחול המועד, והרי בתפלות היום שלהם אמרו נוסח רגיל של י"ב ווי"ן, וממילא אין סיבה (לפי ביאורו של שער הכולל) לשנות בה בתפלת מוסף לומר "והמרחם" בשביל ברכה הי"ג של תפלת י"ח רגיל.

סוף דבר: א) נבוך אני בהבנת ביאורו של שער הכולל, ואשמח מי שיבינני פשר דבריו. ב) גם לאחרי ביאורו עדיין לא מתורץ מדוע משנים כן גם במוסף של ר"ח וחול המועד.

ולענ"ד נראה שטעם ההוספה של הוא"ו באמירת "והמרחם" בתפלות שלא אומרים בהם תפלת י"ח, אינה קשורה למספר מסוים, אלא זו הוספה כללית של בקשת רחמים מעבר ל"המרחם" סתם, כיון שבתפלות אלו שלא בקשנו רחמים די הצורך בתפלה, זקוקים אנו לתוספת רחמים עליונים, להשלים מה שהחסרנו בתפלות אלו.

ואם כנים הדברים, מובנת גם הנהגת כ"ק אדמו"ר זי"ע שהיה אומר "והמרחם" גם בימים שלא אמרו בהם תחנון, שהביאור בזה לכאורה הוא, שכיון שלא אומרים תחינות בסדר התפלה, הרי חסרות אותן תחינות של בקשת רחמים מסדר התפלה, ולהשלמת הענין הוסיף רבנו "והמרחם", כדי להוסיף רחמים עליונים ממקור הרחמים להשלים החסרונות.

עכ"ד הרב אלשווילי.

[בן ראובן]

שמעתי פעם ביאור, שבכל מקום שיש ב' נוסחאות, ע"פ קבלה יש להעדיף בשבת ויו"ט את הנוסח שיש בו וא"ו, או תנועת חולם הגוררת עמה וא"ו.

וד' דוגמאות לדבר בנוסח ומנהג חב"ד:

המרחם - והמרחם.
רענו - רוענו.
מגדיל - מגדול.
כָּל מעיני - כּׂל מעיני.

[כדכד]

לגבי "מגדיךל - מגדול" זה נוסח רווח ולא רק בחב"ד ועד כמה שזכור לי יש בזה טעם ע,פ נגלה.

"רענו" - "רוענו" זה גם ע"פ נגלה כי רענו הוא ל' בקשה ו"רוענו" הוא תואר וכידוע נמנעים מבקשות בשבת

[דרומי]

מה הקשר בין 'כל מעיני' להבדל בין שבת ויו"ט?...

[בן ראובן]

"רענו" - "רוענו" זה גם ע"פ נגלה כי רענו הוא ל' בקשה ו"רוענו" הוא תואר וכידוע ננעים מבקשות בשבת

וכי מה נשתנה "רענו" מכל שאר הבקשות שבברכה זו (פרנסנו וכלכלנו וכו')?

[בן ראובן]

מה הקשר בין 'כל מעיני' להבדל בין שבת ויו"ט?...

"שיר המעלות" בבהמ"ז נאמר בשבת ויו"ט (אם כי גם בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון - וגם בהם נהג רבנו זי"ע לומר "והמרחם").

[דרומי]

אבל בשבת אומרים גם תהלים ושם אומרים "כל" בקמץ...
(ואם מדברים על הנהגת אדמו"ר הרי הוא אמר - גם ביום חול - גם בקמץ וגם בחולם).

ואני עשיתי לעצמי סימן, שבסעודת לחם אומרים בחלם.

[בן ראובן]

אבל בשבת אומרים גם תהלים ושם אומרים "כל" בקמץ...
(ואם מדברים על הנהגת אדמו"ר הרי הוא אמר - גם ביום חול - גם בקמץ וגם בחולם).

כמו בכל "אמרו דבר אחד", אין הכרח שיש שוויון מלא בין כל המקרים. ובכללות - אמירת "שיר המעלות" בבהמ"ז מיוחדת לשבת ויו"ט ולימים שאין אומרים בהם תחנון, משא"כ אמירת תהלים.

[כדכד]

"רענו" - "רוענו" זה גם ע"פ נגלה כי רענו הוא ל' בקשה ו"רוענו" הוא תואר וכידוע ננעים מבקשות בשבת

וכי מה נשתנה "רענו" מכל שאר הבקשות שבברכה זו (פרנסנו וכלכלנו וכו')?

עד כמה שזכור לי יש גם הבדל ב"זוננו" שבשבת הוא בחולם ל' תואר ובחול בשורוק ל' בקשה.
חשבתי שהוא משנה גם את "פרנסנו וכלכלנו" אבל אם אינכם אומרים כך אז כנראה שהשינוי הוא רק כשאפשר לשנות בניקוד ולא במלים שלמות שונות.

[כדכד]

מה הקשר בין 'כל מעיני' להבדל בין שבת ויו"ט?...

"שיר המעלות" בבהמ"ז נאמר בשבת ויו"ט (אם כי גם בשאר הימים שאין אומרים בהם תחנון - וגם בהם נהג רבנו זי"ע לומר "והמרחם").

שיר המעלות - כל מעיני?

[בן ראובן]

עד כמה שזכור לי יש גם הבדל ב"זוננו"שבשבת הוא בחולם ל' תואר ובחוךל בשורוק ל' בקשה.
חשבתי שהוא משנהגם את "פארנסנו וכלכלנו" אבל אם אינכם אומרים כך אז כנראה שהשינוי הוא רק כשאפשר לשנות בניקוד ולא במלים שלמות שונות.

ב"זוננו" אין מבדילים לנוסחנו בין שבת לחול אלא תמיד אומרים בחולם (וצ"ע ע"פ דקדוק). ב"פרנסנו וכלכלנו" אין משנים דבר.

[בן ראובן]

שיר המעלות - כל מעיני?

הכוונה כמובן למזמור "לבני קרח" הנאמר בהמשך ל"שיר המעלות" (כשא"א תחנון).

[כדכד]

כלומר, כשא"א תחנון ואומרים שיר המעלות אומרים גם את "לבני קרח"?
בכל אופן אם צודק מר והטעם לומר בחולם הוא ע"פ קבלה.
אולי זה קשור למה דאיתא בקדושת לוי בראשית פרשת ויצא:
"ויקרא שם המקום ההוא בית אל (כח, יט). והענין, כי כל הברואים מהבורא יתברך, על ידי אותיות נבראים (עי' זוה"ק ח"ב רד, א; רש"י איוב כח, כג), ויש לאותיות נקודות עליונות ואמצעיות ותחתיות, כמו כן להנבראים יש תנועה שמתנענע על ידי התעוררות העליון והיא נקודה עליונה, ויש שמתנענע על ידי התעוררות התחתון וכנגד זה נקודה התחתונית, ויש שהתנועה נקשרה ונקבע בטבע הבריאה נגד זה נקודה האמצעית, היינו מלאפום הנקרא 'שורק', אותיות 'קשר'.
והנה ליעקב אבינו היה התעוררות העליון, ולזה נאמר בו 'ויחלום' (לעיל פסוק יב), חלום נקודה עליונה. ולזה נאמר והנה ה' נצב 'עליו', כי היה לו התעוררות עליון. והוא הוליד את יוסף, הוא מדת התקשרות, נקודה אמצעית. ויעקב לפי מדתו נקודת חולם, לזה 'ויקרא למקום ההוא בית אל', כי הוא הבית אשר בו שרוי אל, התעוררות עליון. והבן".
מבואר שהנקודות למטה מורות על התעוררות התחתונים ואילו החולם שהוא למעלה מורה על הנעה מלמעלה וזה גם ההבדל בין חול לשבת, שבחול יש יותר מקום להנעה מלמטה ובשבת הכל מוּנָע מלמעלה.

[בן ראובן]

שמעתי פעם ביאור, שבכל מקום שיש ב' נוסחאות, ע"פ קבלה יש להעדיף בשבת ויו"ט את הנוסח שיש בו וא"ו, או תנועת חולם הגוררת עמה וא"ו.

וד' דוגמאות לדבר בנוסח ומנהג חב"ד:

המרחם - והמרחם.
רענו - רוענו.
מגדיל - מגדול.
כָּל מעיני - כּׂל מעיני.

מצאתי עכשיו מקור הדברים (לענין "רוענו" ו"מגדול") בכת"י שבספריית חב"ד, והוא כנראה להצ"צ (ונדפס משם ב"הערות וביאורים" גליון תתשע):

[בן ראובן]

כלומר, כשא"א תחנון ואומרים שיר המעלות אומרים גם את "לבני קרח"?

אכן