כתב המחבר שאף מי ששונא יין או שיין מזיקו צריך לשתות יין לד' כוסות. וכתב המשנה ברורה שדווקא אם מזיקו בכאב ראש אבל אם ע"י יין יפול למשכב לא. ועיין שער הציון דאין זה דרך חירות.
ולא הבנתי, הרי גם כאב ראש אינו דרך חירות ומ"ש?
שמואל דוד כתב:כתב המחבר שאף מי ששונא יין או שיין מזיקו צריך לשתות יין לד' כוסות. וכתב המשנה ברורה שדווקא אם מזיקו בכאב ראש אבל אם ע"י יין יפול למשכב לא. ועיין שער הציון דאין זה דרך חירות.
ולא הבנתי, הרי גם כאב ראש אינו דרך חירות ומ"ש?
הרואה כתב:יש לכך מקור בחז"ל אינני זוכר איפה על אחד האמוראים שהיה כואב לו הראש חודשים אחר כך משתיית ד' כוסות
חוקרנוביץ כתב:ד"א מה דעתכם על עירוב יין במיץ ענבים או שלשתיית כוסות אחרונות ביין ובכוסות ראשונות במיץ
עושה חדשות כתב:מעל"ע
למה מברכים 'הגפן' על שתיית יין ששונאו ומזיקו. וביותר ק' בשתיית יין בפורים למי ששונאו ומזיקו, ושותה רק כדי שיכנס אלכוהול לגוף (והיה מעדיף ע"י זריקה וכד'), האם מברך הגפן. אשמח למ"מ.
תלמיד חברים כתב:וכמו שחמור ענין ברכה לבטלה, חמור ג"כ להנות מן העוה"ז בלא ברכה (ברכות לה.).
כדכד כתב:מזה שכתוב בהלכה שעל מים יש לברך רק בשותה לצמאו ואחרת אינו נהנה בעצם המים
ורק במים דינם כך אבל כל מאכל או משקה אחר ששותה יש לברך גם אם אינו רעב או צמא
כי נהנה בעצם הכנסתם לגופו - פשוט וברור שעל כל דבר (מאכל או משקה לאפוקי תרופות וכד'*)שאדם מכניס לפיו ולגופו - צריך לברך
ואע"פ שאינו מרגיש שנהנה מזה - עצם ההכנסה לגוף היא ההנאה
שו"ע רח,ד כתב:כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה, אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם, מברך עליהם תחלה וסוף
עושה חדשות כתב:כדכד כתב:מזה שכתוב בהלכה שעל מים יש לברך רק בשותה לצמאו ואחרת אינו נהנה בעצם המים
ורק במים דינם כך אבל כל מאכל או משקה אחר ששותה יש לברך גם אם אינו רעב או צמא
כי נהנה בעצם הכנסתם לגופו - פשוט וברור שעל כל דבר (מאכל או משקה לאפוקי תרופות וכד'*)שאדם מכניס לפיו ולגופו - צריך לברך
ואע"פ שאינו מרגיש שנהנה מזה - עצם ההכנסה לגוף היא ההנאהשו"ע רח,ד כתב:כל האוכלין והמשקין שאדם אוכל ושותה לרפואה, אם טעמם טוב והחיך נהנה מהם, מברך עליהם תחלה וסוף
אכשר דרא כתב:בוודאי שצריך להנות כדי לברך, וכל האיסור הוא הנאה ללא ברכה. ואם אין הנאה - ברכה מניין.
ההכנסה לגוף אינה הנאה אם אינו נהנה. ופשוט.
לעניין המים כדכד לשיטתיה:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=43&t=60147
ויעויין עוד:
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=23695
אכשר דרא כתב:תלמיד חברים כתב:וכמו שחמור ענין ברכה לבטלה, חמור ג"כ להנות מן העוה"ז בלא ברכה (ברכות לה.).
ועל כך בדיוק נאמר: ספק ברכות להקל, כי ברכה לבטלה חמורה יותר.
תלמיד חברים כתב:לא התכוונתי שהחומרא היינו הך, אלא שגם זה חמור [ואין להקל לאכול דברים שמסופק בברכתם - בלא ברכה - רק בגלל שסב"ל, רק יברך על דבר אחר וכו'].
וכי 'ראשון' אני שצריך לדייק בתיבת 'כמו' שכתבתי?
אכשר דרא כתב:כדכד כתב:אכשר דרא כתב:בוודאי שצריך להנות כדי לברך, וכל האיסור הוא הנאה ללא ברכה. ואם אין הנאה - ברכה מניין.
ההכנסה לגוף אינה הנאה אם אינו נהנה. ופשוט.
לעניין המים כדכד לשיטתיה:
viewtopic.php?f=43&t=60147
ויעויין עוד:
viewtopic.php?t=23695
הגדרת הנאה אינה ביחס להרגשה של האדם אלא בזה שהוא מקבל תועלת מהדבר
רפואה תוכיח, שהוא מקבל תועלת מן המאכל ואעפ"כ אינו מברך עליו עד שיהנה ממנו הנאת החיך.
אכשר דרא כתב:תלמיד חברים כתב:אכשר דרא כתב:תלמיד חברים כתב:וכמו שחמור ענין ברכה לבטלה, חמור ג"כ להנות מן העוה"ז בלא ברכה (ברכות לה.).
ועל כך בדיוק נאמר: ספק ברכות להקל, כי ברכה לבטלה חמורה יותר.
לא התכוונתי שהחומרא היינו הך, אלא שגם זה חמור [ואין להקל לאכול דברים שמסופק בברכתם - בלא ברכה - רק בגלל שסב"ל, רק יברך על דבר אחר וכו'].
וכי 'ראשון' אני שצריך לדייק בתיבת 'כמו' שכתבתי?
יש לבדוק היטב מתי הועלה לראשונה הפתרון להכריע מחלוקות בעצה שיברך על דבר אחר או ישמע ברכה מאחר.
כדכד כתב:אכשר דרא כתב:תלמיד חברים כתב:אכשר דרא כתב:תלמיד חברים כתב:וכמו שחמור ענין ברכה לבטלה, חמור ג"כ להנות מן העוה"ז בלא ברכה (ברכות לה.).
ועל כך בדיוק נאמר: ספק ברכות להקל, כי ברכה לבטלה חמורה יותר.
לא התכוונתי שהחומרא היינו הך, אלא שגם זה חמור [ואין להקל לאכול דברים שמסופק בברכתם - בלא ברכה - רק בגלל שסב"ל, רק יברך על דבר אחר וכו'].
וכי 'ראשון' אני שצריך לדייק בתיבת 'כמו' שכתבתי?
יש לבדוק היטב מתי הועלה לראשונה הפתרון להכריע מחלוקות בעצה שיברך על דבר אחר או ישמע ברכה מאחר.
לא להכריע מחלוקות כי ם להתחמק מהן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים