◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[איתן נוי]

בקטע המסומן באדום בקובץ המצורף.

איפה הקובץ?

הנה צ'ורף בהודעה המקורית (לא נקלט).

[איקטורין]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

גם במהדורת מ"י לא פענחו.

[הוד_והדר]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

[באמונתו]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ...

צ"ל אות תקס"ה

[אלון בן שמרי]

בספר ברכת שמואל (ב"ק סי' ב') וז"ל "הביא הגאון רבי בצלאל נ"י ראיה דאיכא איסור בור לענין כלים"
האם ידוע מי הגאון הנ"ל?

[אכשר דרא]

בספר ברכת שמואל (ב"ק סי' ב') וז"ל "הביא הגאון רבי בצלאל נ"י ראיה דאיכא איסור בור לענין כלים"
האם ידוע מי הגאון הנ"ל?

לכאו' ר"ב הכהן מווילנא.

[אלון בן שמרי]

חשבתי שבכגון דא היה הגרב"ד מעטרהו בתוארים כראוי, ולא סתם הגאון.

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

[באמונתו]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ה ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

"סודי רזיא" זה הלא אחד מספרי רבינו הרוקח ז"ל, גדול תלמידי ר"י החסיד ז"ל בעל הספר חסידים וממשיכו;
ספר סודי רזיי חלק א אות ד ד"ה ד' משוך:

... וחייב אדם ללמוד ג' תקופות ביום ובלילה מט"ו באב עד ט"ו באייר, לכך סמוך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו (שמות טו, כו) לחמשה עשר יום לחדש השני (שם טז, א), וסמך לו מן, שאם ילמוד יזמין לו הקב"ה כל צרכיו.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עח] מעריב ערבים עמוד תמט:

... וסמך אצל מעריב ערבים תורה ומצוות וחוקים, ללמוד התורה מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר ולמד יום ולילה, הם ט' חדשים, לכך נעלמה ט' במעריב ערבים.

ספר השם עמוד קצב ד"ה ותה"ר להפך:

ותה"ר להפך תורה, כן מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה חייב אדם לעסוק בתורה יומם ולילה והם ט' חדשים, ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד, ו), אם לא תעסוק בתורה יום ולילה ט' חדשים, אשכח בניך הנולדים לט' חדשים. לכך ביענך ה' ביום צרה נעלם ט' ואומרים אחריו ודברי אשר שמתי בפיך.

לענ"ד, הציון לע"ש זאת ט"ס, וצ"ל בס"ח. המ"א רגיל גם להעתיק דבריו הרבה.

[באמונתו]

חשבתי שבכגון דא היה הגרב"ד מעטרהו בתוארים כראוי, ולא סתם הגאון.

נכון. ראה המצורף:

[אלון בן שמרי]

לא הבנתי כ"כ.
אז לא ידוע אם הוא ר' בצלאל לאנדו או רבי בצלאל רוזן?

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ה ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

"סודי רזיא" זה הלא אחד מספרי רבינו הרוקח ז"ל, גדול תלמידי ר"י החסיד ז"ל בעל הספר חסידים וממשיכו;
ספר סודי רזיי חלק א אות ד ד"ה ד' משוך:

... וחייב אדם ללמוד ג' תקופות ביום ובלילה מט"ו באב עד ט"ו באייר, לכך סמוך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו (שמות טו, כו) לחמשה עשר יום לחדש השני (שם טז, א), וסמך לו מן, שאם ילמוד יזמין לו הקב"ה כל צרכיו.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עח] מעריב ערבים עמוד תמט:

... וסמך אצל מעריב ערבים תורה ומצוות וחוקים, ללמוד התורה מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר ולמד יום ולילה, הם ט' חדשים, לכך נעלמה ט' במעריב ערבים.

ספר השם עמוד קצב ד"ה ותה"ר להפך:

ותה"ר להפך תורה, כן מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה חייב אדם לעסוק בתורה יומם ולילה והם ט' חדשים, ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד, ו), אם לא תעסוק בתורה יום ולילה ט' חדשים, אשכח בניך הנולדים לט' חדשים. לכך ביענך ה' ביום צרה נעלם ט' ואומרים אחריו ודברי אשר שמתי בפיך.

לענ"ד, הציון לע"ש זאת טעות דפוס, וצ"ל בס"ח. המ"א רגיל גם להעתיק דבריו הרבה.

כעת הבנתי [את ההפניה שהבאת מספר השם הכרתי, אך את ההפניה מהסודיי רזיא ומפירוש התפילה לרוקח לא הכרתי (כמובן שהכרתי את עצם הספר), ובזכותך אוכל להוסיף. ייש"כ!!!].
לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

[אשי ישראל]

מענין לענין באותו ענין -
בזמנו רשמתי לעצמי שבסידור האר"י לר"ש, עה"פ 'אני ישנה ולבי ער', מובא שמאריכים בלימוד בלילות מט"ו באב (כדברי הגמ') עד א' סיון,
אך כעת חיפשתי ולא מצאתי מה המקור לזה, וגם לא מצאתי כך בסידורי האר"י.
אשמח מאוד אם מישהו ישיב לי את אבדתי.

[באמונתו]

כעת הבנתי [את ההפניה שהבאת מספר השם הכרתי, אך את ההפניה מהסודיי רזיא ומפירוש התפילה לרוקח לא הכרתי (כמובן שהכרתי את עצם הספר), ובזכותך אוכל להוסיף. ייש"כ!!!]...

כן נמצא אף בספרים נוספים לרוקח עם שאר ראשונים, לדוגמא עיין המצורף.
גם בספר רזיאל המלאך, כדברי הגר"א ז"ל, שהינו מהרוקח ז"ל.
כיו"ב פעמים מספר בתוספות השלם על התורה.

[באמונתו]

לא הבנתי כ"כ.
אז לא ידוע אם הוא ר' בצלאל לאנדו או רבי בצלאל רוזן?

לא ברור מי הם. רק כמדומני שמקורות אלו יכולים לתרום להמשך בירור כוונת רבינו זצ"ל.

[באמונתו]

... לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

מיניה וביה, הרי המ"א לא היה מציין לספר אחר מאוחר, כשהדבר מפורש בספר חסידים, מאת ר"י החסיד ז"ל, אשר רגיל להעתיק תמיד.
טעות כזאת תיתכן לאו דווקא מצד דימוי אותיות, אפשר גם בדדמי של המעתיק.

[נוריאל עזרא]

לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

זה שינוי מופלג לחילופי אותיות אולי אבל הרבה פעמים הטעות נובעת מציטוט מהזיכרון או אפילו בהעתקה אם בראש התרוצץ לו מקור מסויים ייתכן שהכותב יכתוב בטעות מה שחשב ולא מה שראה ולאמור כמעט שום שינוי אינו מופלג. עכ"פ באם למי שמהדיר ספר או מצטט ומתקן לא נראה שראוי בכגון זה לשנות בסוגריים מרובעים רק לציין בהערה שלא נמצא שם אך נמצא בספר פלוני ואולי ט"ס.

[אשי ישראל]

ייש"כ. מעניין מאוד.

[אשי ישראל]

מענין לענין באותו ענין -
בזמנו רשמתי לעצמי שבסידור האר"י לר"ש, עה"פ 'אני ישנה ולבי ער', מובא שמאריכים בלימוד בלילות מט"ו באב (כדברי הגמ') עד א' סיון,
אך כעת חיפשתי ולא מצאתי מה המקור לזה, וגם לא מצאתי כך בסידורי האר"י.
אשמח מאוד אם מישהו ישיב לי את אבדתי.

ובכן, מצאתי מאיפה נטלתי את הדברים, אלא שכעת משהו אחר לא ברור. אסביר:
בספר 'ביום חתונתו' לרב גרוס ה'תשס"ב עמ' ל"ט, הביא שבסידור האר"י לר"ש, עה"פ 'אני ישנה ולבי ער', מובא על חשיבות קימת חצות ושמאריכים בלימוד בלילות עד א' סיון,
אך חיפשתי ולא מצאתי מה המקור לזה בסידור האר"י לר"ש,
שו"ר שהרב גרוס כנראה העתיק מ'קומי רוני' לרב יוסף ברדא ה'תשנ"ט עמ' קיג, שמשם ניתן להבין בטעות שהמקור הוא בסידור האר"י לר"ש, אך כוונת הרב ברדא היא לחדש כן מעצמו, או שכוונתו להעתיק כן מספר 'חוצות דמשק' הנזכר לפני כן,
אולם יגעתי ולא מצאתי את הספר חוצות דמשק הנזכר שם (בספר תהילים עם משפט צדק לרב משה מזאלשין מהד' תרט"ז דף ט' מוזכר שבספר חוצות דמשק האריך בגודל מעלת קימת חצות, והרב משה מזאלשין הנ"ל נפטר בשנת תקצ"א, וספרו נדפס לראשונה בשנת תק"צ, והרי שספר חוצות דמשק נכתב לפני שנה זו, ונראה שאין כוונתו לחוצות דמשק שנדפס בתוך החלק הראשון של ספר עיר דמשק אליעזר לרב אליעזר בן מנשה אב"ד ראזוודיב, שנדפס בשנת תקכ"ד, וזאת משום ששם לא מצאתי שהאריך בזה).

מי מכיר את חוצות דמשק המדובר? היכן נזכר כך שם?
אודה מאוד לעזרתכם!!!

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

גם במהדורת מ"י לא פענחו.

שו"ר שבספר 'ים החכמה' תשע"ד עמ' ק"ד פתחו "ובעיר שושן", אלא שזה צ"ע שהרי לא מצאתי ספר בשם זה בו הובאו הדברים (אולי זו סתם פתיחת ר"ת בלי בדיקה? מי יודע).
יש לכם אולי רעיון על מה מדובר? [הכוונה איננה לחלק עיר שושן של הלבוש, כי שם לא מצאתי, וגם אין הגיון שיהיה שם. ספר דרשות אחד בשם עיר שושן קיים באוצר, וגם בו לא מצאתי כך].

[דוב גרין]

שו"ר שהרב גרוס כנראה העתיק מ'קומי רוני' לרב יוסף ברדא ה'תשנ"ט עמ' קיג

ה'קומי רוני' העתיק מספר לקוטים מפרדס ערך חצות ובטעות ייחס כל הקטע לאריז"ל.

מי מכיר את חוצות דמשק המדובר? היכן נזכר כך שם?
אודה מאוד לעזרתכם!!!

עיר דמשק אליעזר - חוצות דמשק