◆ בספר... מזכיר את ספר..., מי יודע במה מדובר? ◆

[איתן נוי]

בקטע המסומן באדום בקובץ המצורף.

איפה הקובץ?

הנה צ'ורף בהודעה המקורית (לא נקלט).

[איקטורין]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

גם במהדורת מ"י לא פענחו.

[הוד_והדר]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

[באמונתו]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ...

צ"ל אות תקס"ה

[אלון בן שמרי]

בספר ברכת שמואל (ב"ק סי' ב') וז"ל "הביא הגאון רבי בצלאל נ"י ראיה דאיכא איסור בור לענין כלים"
האם ידוע מי הגאון הנ"ל?

[אכשר דרא]

בספר ברכת שמואל (ב"ק סי' ב') וז"ל "הביא הגאון רבי בצלאל נ"י ראיה דאיכא איסור בור לענין כלים"
האם ידוע מי הגאון הנ"ל?

לכאו' ר"ב הכהן מווילנא.

[אלון בן שמרי]

חשבתי שבכגון דא היה הגרב"ד מעטרהו בתוארים כראוי, ולא סתם הגאון.

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם.

המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ו ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

[באמונתו]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ה ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

"סודי רזיא" זה הלא אחד מספרי רבינו הרוקח ז"ל, גדול תלמידי ר"י החסיד ז"ל בעל הספר חסידים וממשיכו;
ספר סודי רזיי חלק א אות ד ד"ה ד' משוך:

... וחייב אדם ללמוד ג' תקופות ביום ובלילה מט"ו באב עד ט"ו באייר, לכך סמוך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו (שמות טו, כו) לחמשה עשר יום לחדש השני (שם טז, א), וסמך לו מן, שאם ילמוד יזמין לו הקב"ה כל צרכיו.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עח] מעריב ערבים עמוד תמט:

... וסמך אצל מעריב ערבים תורה ומצוות וחוקים, ללמוד התורה מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר ולמד יום ולילה, הם ט' חדשים, לכך נעלמה ט' במעריב ערבים.

ספר השם עמוד קצב ד"ה ותה"ר להפך:

ותה"ר להפך תורה, כן מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה חייב אדם לעסוק בתורה יומם ולילה והם ט' חדשים, ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד, ו), אם לא תעסוק בתורה יום ולילה ט' חדשים, אשכח בניך הנולדים לט' חדשים. לכך ביענך ה' ביום צרה נעלם ט' ואומרים אחריו ודברי אשר שמתי בפיך.

לענ"ד, הציון לע"ש זאת ט"ס, וצ"ל בס"ח. המ"א רגיל גם להעתיק דבריו הרבה.

[באמונתו]

חשבתי שבכגון דא היה הגרב"ד מעטרהו בתוארים כראוי, ולא סתם הגאון.

נכון. ראה המצורף:

[אלון בן שמרי]

לא הבנתי כ"כ.
אז לא ידוע אם הוא ר' בצלאל לאנדו או רבי בצלאל רוזן?

[אשי ישראל]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ה ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

"סודי רזיא" זה הלא אחד מספרי רבינו הרוקח ז"ל, גדול תלמידי ר"י החסיד ז"ל בעל הספר חסידים וממשיכו;
ספר סודי רזיי חלק א אות ד ד"ה ד' משוך:

... וחייב אדם ללמוד ג' תקופות ביום ובלילה מט"ו באב עד ט"ו באייר, לכך סמוך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו (שמות טו, כו) לחמשה עשר יום לחדש השני (שם טז, א), וסמך לו מן, שאם ילמוד יזמין לו הקב"ה כל צרכיו.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עח] מעריב ערבים עמוד תמט:

... וסמך אצל מעריב ערבים תורה ומצוות וחוקים, ללמוד התורה מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר ולמד יום ולילה, הם ט' חדשים, לכך נעלמה ט' במעריב ערבים.

ספר השם עמוד קצב ד"ה ותה"ר להפך:

ותה"ר להפך תורה, כן מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה חייב אדם לעסוק בתורה יומם ולילה והם ט' חדשים, ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד, ו), אם לא תעסוק בתורה יום ולילה ט' חדשים, אשכח בניך הנולדים לט' חדשים. לכך ביענך ה' ביום צרה נעלם ט' ואומרים אחריו ודברי אשר שמתי בפיך.

לענ"ד, הציון לע"ש זאת טעות דפוס, וצ"ל בס"ח. המ"א רגיל גם להעתיק דבריו הרבה.

כעת הבנתי [את ההפניה שהבאת מספר השם הכרתי, אך את ההפניה מהסודיי רזיא ומפירוש התפילה לרוקח לא הכרתי (כמובן שהכרתי את עצם הספר), ובזכותך אוכל להוסיף. ייש"כ!!!].
לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

[אשי ישראל]

מענין לענין באותו ענין -
בזמנו רשמתי לעצמי שבסידור האר"י לר"ש, עה"פ 'אני ישנה ולבי ער', מובא שמאריכים בלימוד בלילות מט"ו באב (כדברי הגמ') עד א' סיון,
אך כעת חיפשתי ולא מצאתי מה המקור לזה, וגם לא מצאתי כך בסידורי האר"י.
אשמח מאוד אם מישהו ישיב לי את אבדתי.

[באמונתו]

אשמח לעזרתכם.
המג"א או"ח רל"ח כתב בשם ע"ש שמה שאמרה הגמ' להאריך בלימוד מט"ו באב הוא עד ט"ו אייר (וכן הובא בבאה"ט סי' א' סק"ו בשם "יש אומרים", ומשם נעתק למשנ"ב סק"ט).
לא מצאתי כך בעולת שבת לר' שמואל מקראקא (ולא זו בלבד אלא שבספרו עולת תמיד או"ח רלח כתב אחרת), ולכן צ"ע מיהו ה"ע"ש" שהובא במג"א.

ראה ספר חסידים אות תקס"ה ובספר סודי רזייא [הובא בילקוט ראובני]

תודה. את הספר חסידים הכרתי. אינני מכיר בסודי רזיא (אולי התבלבלת עם פענח רזא, ושם אכן מופיע בהגהות). אז אשמח להפניה מדוייקת.
אבל, בכל מקרה - המג"א הרי מציין לספר בשם "ע"ש", ואינני רואה איך זה יכול להיות אחד משניהם

"סודי רזיא" זה הלא אחד מספרי רבינו הרוקח ז"ל, גדול תלמידי ר"י החסיד ז"ל בעל הספר חסידים וממשיכו;
ספר סודי רזיי חלק א אות ד ד"ה ד' משוך:

... וחייב אדם ללמוד ג' תקופות ביום ובלילה מט"ו באב עד ט"ו באייר, לכך סמוך והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו (שמות טו, כו) לחמשה עשר יום לחדש השני (שם טז, א), וסמך לו מן, שאם ילמוד יזמין לו הקב"ה כל צרכיו.

פירושי סידור התפילה לרוקח [עח] מעריב ערבים עמוד תמט:

... וסמך אצל מעריב ערבים תורה ומצוות וחוקים, ללמוד התורה מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר ולמד יום ולילה, הם ט' חדשים, לכך נעלמה ט' במעריב ערבים.

ספר השם עמוד קצב ד"ה ותה"ר להפך:

ותה"ר להפך תורה, כן מט"ו באב של חמה עד ט"ו באייר של חמה חייב אדם לעסוק בתורה יומם ולילה והם ט' חדשים, ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני (הושע ד, ו), אם לא תעסוק בתורה יום ולילה ט' חדשים, אשכח בניך הנולדים לט' חדשים. לכך ביענך ה' ביום צרה נעלם ט' ואומרים אחריו ודברי אשר שמתי בפיך.

לענ"ד, הציון לע"ש זאת טעות דפוס, וצ"ל בס"ח. המ"א רגיל גם להעתיק דבריו הרבה.

כעת הבנתי [את ההפניה שהבאת מספר השם הכרתי, אך את ההפניה מהסודיי רזיא ומפירוש התפילה לרוקח לא הכרתי (כמובן שהכרתי את עצם הספר), ובזכותך אוכל להוסיף. ייש"כ!!!]...

כן נמצא אף בספרים נוספים לרוקח עם שאר ראשונים, לדוגמא עיין המצורף.
גם בספר רזיאל המלאך, כדברי הגר"א ז"ל, שהינו מהרוקח ז"ל.
כיו"ב פעמים מספר בתוספות השלם על התורה.

[באמונתו]

לא הבנתי כ"כ.
אז לא ידוע אם הוא ר' בצלאל לאנדו או רבי בצלאל רוזן?

לא ברור מי הם. רק כמדומני שמקורות אלו יכולים לתרום להמשך בירור כוונת רבינו זצ"ל.

[באמונתו]

... לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

מיניה וביה, הרי המ"א לא היה מציין לספר אחר מאוחר, כשהדבר מפורש בספר חסידים, מאת ר"י החסיד ז"ל, אשר רגיל להעתיק תמיד.
טעות כזאת תיתכן לאו דווקא מצד דימוי אותיות, אפשר גם בדדמי של המעתיק.

[נוריאל עזרא]

לא מוזר ש"ס"ח" הפך ל"ע"ש"? זה שינוי קצת מופלג. לא?

זה שינוי מופלג לחילופי אותיות אולי אבל הרבה פעמים הטעות נובעת מציטוט מהזיכרון או אפילו בהעתקה אם בראש התרוצץ לו מקור מסויים ייתכן שהכותב יכתוב בטעות מה שחשב ולא מה שראה ולאמור כמעט שום שינוי אינו מופלג. עכ"פ באם למי שמהדיר ספר או מצטט ומתקן לא נראה שראוי בכגון זה לשנות בסוגריים מרובעים רק לציין בהערה שלא נמצא שם אך נמצא בספר פלוני ואולי ט"ס.