ישנה תשובה של הריק"ש בשו"ת אהלי יעקב סי' צט אודותם.
לפני תשובת הריק"ש, באה בדפוס גם השאלה כשהיא באריכות ובפירוט. והנה היא (מתוקנת לפי כת"י)
שאלה. מהודו מאי קוג'י שיש שם כמו תשע מאות בעלי בתים, ק"ק מהם הם יאודים מעיקרא ושורש להם, והשאר הם בני עבדים ובני שפחות והם עשירים ובעלי מצות וצדקה, והמיוחסים אינם מתחתנים עמהם וקורין להם עבדים, ויש להם על זה מריבות וקטטות לאין קץ, ויש באלו העשירים אשר קורין להם עבדים חלוקים, יש מקצתם שבאו לשם יאודים סוחרים מארץ תוגרמה ומארץ עדן ואלימאן ומן אל עג'אם, וקנו שפחות והולידו מהם בנים ובנות ושחררו אותם מפני שילדו להם או מפני שיש להם נחת רוח מהם ומשירותן שחררו אותן והניחו אותן בארצותם עם בניהם בחזקת יאודים. ויש מקצתם שלא שחררו אותם אלא בשעת הליכתם ברחו להם, והאדון כדי שלא יתעכב מהליכתו לא חשש לו והניחו והלך, ואחר שהלך האדון נשאר בחזקת יאודי עם השאר, ואין מי שיערער עליו ונשאר לעצמו. ויש מקצתם שהיו עבדים של אבותיהם של היאודים המיוחסים, מקצתם טבלו לשם עבדות ומקצתם לשם שחרור, ומפני שהיו היורשים קטנים או מצד שלא היו להם יורשים, נשארו עבדיהם ושפחותיהם בני חורין לעצמם. ומקצתם שחררו אותם מדעתם, ויש מקצתם שהיו גוים גמורים ונעשו עברים ונתערבו באלו ומקצתם נתגיירו ונתערבו בהם. ויש מקצת שפחות שיצאו מיד אדוניהם מן דינא דמלכותא, שהביאו עדים שילדו לאדוניהן בנים, וכפי דיני המלכות כל מי שתלד בן או בת מאדוניה תצא לחירות, וכל חלקי הגוים האלו נתחתנו אלו באלו והחזיקו בדת ישראל, ונעשו קהל גדול בעלי תורה ועשירים וקרובים למלכות והשרים, והם עיקר משא ומתן הסוחרים. והיהודים המיוחסים הם להפך שהם המעט ועניים וקורים לאחרים זרע עבדים מצד קנאה ושנאה, ואין מי שיוכל לברר עליהם שהם עבדים, אבל כפי הנראה לא ניתן לשום א' מהם גט שחרור כי לא היו בקיאים בו ולא יודעים עניינו. ועתה יורה המורה אם מותר למיוחסים להתערב בהם אם יש להם דין עבדים או גרים, ואת"ל שהם עבדים אם יש להם תקנה או לא, ואם ראוי לגעור באותם שקוראים להם עבדים או לא, על הכל יכתוב בארוכה כי אין שם בעלי תורה שיבינו דבר מתוך דבר. ושכרו כפול ומכופל מן השמים.
בתחילת דבריו כותב הריק"ש שכבר נשאל בענין זה לפני שנים הרבה הרדב"ז
תשובה. ראיתי מגלה עפה אוגרת אמרי שפר מדברי רבינו הגדול זלה"ה בתשובת שאלה זו זה שנים רבות. ועתה כי ארכו הימים והזמן גרם כמה הרפתקי חזרו ושאלו יושבי הארץ ההיא, ולכן כמתלמד מדברי רבינו ז"ל ודולה מים מחכמתו העמוקה אשר למדתי בימי חרפי לפניו, אציע מאי
כמה מהחכמים שראו דברי הריק"ש העירו שלא מצאו דברי הרדב"ז בענין זה. ראו למשל כאן
תשו' הרדב"ז באה בדפוס לראשונה ע"י א' מארכס מתוך כת"י הסמינר בכת"ע צרפתי. מארכס הקדים לה מבוא וצירף אליה גם את תשו' הריק"ש
מארכס עמד ע"כ שהשאלה הבאה באהלי יעקב, כמו נשלחה היא לריק"ש באמת מופיעה בכתב היד שלפניו (של שו"ת רדב"ז) כשאלה שהובאה לפני הרדב"ז!
אני מצרף כאן את כל הפרסום של מארכס ואשמח לעזרת יודעי צרפתית
א. ראשית איך להפנות לזה בדיוק. (''תשו' הרדב"ז פורסמה לראשונה ע"י א' מארכס ב...')
ב. מה עוד הוא כותב בקשר לענין הזה של נוסח השאלה המצוי באהלי יעקב ומופיע בכת"י תשו' הרדב"ז.
ג. הוא כותב שדברי ריק"ש באים אצלו מוגהים משיבושים שבאו בדפוס, האם הוא כותב שהוא השתמש בכת"י
תודה לעונים !
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0001.jpg (224.82 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0002.jpg (406.31 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0003.jpg (662.34 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0004.jpg (544.47 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0005.jpg (536.22 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0006.jpg (503.5 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0007.jpg (543.58 KiB) נצפה 824 פעמים
- תשובות הרדבז והמהריקש על יהודי קוצין0008.jpg (532.13 KiB) נצפה 824 פעמים