חוברת חדשה על מרנן הגרא"י קוק והגרא"ד כהנא שפירא, זצ"ל

[מיללער]

תודה רבה, ר' שמעריל.

אביו של ר' אהרן שלמה זלמן היה ר' יששכר מריטאווע ב"ר שלמה זלמן אב"ד זאגר בעמח"ס בית אבות ב"ר מאיר ראגולר בעמח"ס דרך אבות ב"ר אליהו ראגולר מסונגידט ב"ר אברהם אחי הגר"א.

הנה כתבה על ר' מאיר ראגולר ומשפחתו מידידינו ר' בנימין מפ"ת:
http://toladot.blogspot.com/2012/04/blog-post_20.html

-

ובחדא מחתא אם עסקינן בצאצאי ר' מאיר ראגולר שהירו לאמריקה, בן נוסף של ר' שלמה זלמן בעל בית אבו היה ר' אברהם ראבינוביץ שהיה אב"ד שילעל ובסו"י היגר לאמריקה והתיישב בשיקאגו, שם כיהן כאב"ד דק' אהבי שלום - אנשי שילעל ג' שנים עד לפטירתו ביום ר"ה שנת תרנ"ד, אולי יש למישהו פרטים נוספים עליו?

[גאולה בקרוב]

ראיתי לאחרונה תמונה של הדבר אברהם, עם כל ההדרת פנים שלו, יושב ישיבת כבוד במועצת מדינת ליטא,
כמדומה נמצא בספרו של הרב אליאך על בני תורה מהדור הקודם.
מישהו מכיר תמונה זאת, ויכול להעלותה?
[ואע"פ שצריך מעט זהירות בתמונה זו, שלא להסתכל בפני אדם רשע, גויים וכומר]

[מיללער]

הנה הלינק להעיתונות מהסמע למונטריאל http://www.multiculturalcanada.ca/node/67727 והרמ"ז לא היה שמה.

תודה רבה, הנה התמונה משם וקטע מהכתבה:

Rabbi Kook. with his circular fur hat, was the centre of all eyes, as were Raid is Abraham B. Shapiro and Moses M. Epstein, two venerable old men. tspiral of the rabbis o: cud traditions. Lyon Cohen presided as chairman. On his right was Chief Rabbi Abraham I. Kook. while on his left sat Mayor P. W, MeUagan of Westmount. and Aid. Louis Ruben-stein, representing the Mayor of Montreal. Others at the head table included: Rabbi Epstein, Dean of Siabotka Veshiva; Rabbi Shapiro. Chief Rabbi of Lithuania; Rabbi Hirsoh Cohen; Rabbi Tiettebaum of New Vork; Israel Rabin-osutch (son-in-law of Chief Rabbi Kook Rabbi Rosenberg; Rabbi Wochtvogel; Rabbi Joseph Corcos; Rabbi Zalmone-vitrh; Rabbi Askanozy; Rabbi Lubitskv; Rabbi Hirschorn; Rabbi Rerar; Rabbi H. Abramovitz, Harris Vineberg. S. levinson, Rabbi H. M. Merritt, Joseph Levinson, J. KeJIert, Rabbi Zlotnick; Dr. Uvine of Haifa, Palestine: Rabbi Berger, of Ottawa; Rabbi Mintz, of Ot- Pressure

תירגום חפשי: הרב קוק חבוש בקולפיק היה הדמות המרכזי, ביחד עם רא"ד שפירא ורמ"מ עפשטיין. ליאן כהן (בנו של רצ"ה כהן פעיל בארגוני היהדות והציונית בקנדה) שימש כיושב ראש המאורע, מימינו הראי"ה קוק, ומשמאלו ראש העיר של ווסט-מאונט מר. מיאוגן ומר לואיס רובינשטיין מיצג את ראש העיר דמונטריאל.
שאר הדמיות בשלחן הכבוד כללו את הרב עפשטיין מנהל ישיבת סלאבודקא, הרב שפירא רב הראשי בליטא, ר' צבי הירש כהן, הרב (אהרן) ט"ב מניו יורק, ר' ישראל ראבינאוויטש (חתנו של הראי"ה קוק) הרב ראזנבערג (אולי ר' יהודה יודל רז"ב מטורלא-מאנטריאל בעל ידות נדרים ובעל הגולם מפראג), הרב וואכטפויגל, ר' יוסף קורקוס, הרב זאלמנאוויטש, הרב אשכנזי, הרב לוביצקי, הרב הירשהארן (ר' יהושע הירשהארן ממונטריאל בעמח"ס ממעיני הישועה), הרב רעראר (?), הרב ה. אבראמאוויץ, הריס וויינברג, ש. לווינזון, הרב ה. מ. מעריט, יוסף לווינזון, י. קעלרט, הרב זלוטניק, דר. יובין מחיפה, פלסטינה, הרב ברגר מאטובה (קנדה) והרב מינץ.

אולי המכוון הוא לר' אברהם שמואל ב"ר נפתלי דוביצקי חתנו של ר' משה לערנבלאט אב"ד סוסומקין בקורלנד (לטביה), ר' אברהם שמואל מילא מקום חותנו אח"כ נתקבל לרב בעיר גולדינגען בקורלנד ומשם יצא למונטריאל בקנדה בה שימש כרב דק' עדת ישורון עד פטירתו בשנת תש"ד, הנה מצבתו:
http://kevarim.com/rabbi-avroham-shmuel-dubitzky/

[תוך כדי דיבור]

אם תראה בהתמונה השלישית הנ"ל, תראה בנחת איך האיש הגבוה השני משמאל הוא גם כן על המרפסת במונטריאל.

מפני שזהו חתנו של הראי"ה קוק שליווה אותו לאורך המסע...
בקיצור, מסתבר באותה מידה אם לא יותר שהתמונה צולמה בניו יורק, ושם כמובן היה רמ"ז.

מצו"ב כעת התמונה הידועה יותר של הרמ"ז מרגליות, כתריסר שנים לפני התמונה שאנו דנים בה כאן; ואחריה תמונה נוספת שלו, קרוב לעשור מלפני התמונה הנוכחית (באדיבות ידידנו הר"ר משה אסקוט).

111.jpg (11.62 KiB) נצפה 15160 פעמים

222.jpg (20.41 KiB) נצפה 15161 פעמים

ובכן אין עוד ספק בעיני שאכן הוא הדמות שבתמונה דלהלן, וממילא תמונה זו צולמה בניו יורק, ולא במונטריאול כמו התמונה השניה (שעל המרפסת).

333.jpg (20.98 KiB) נצפה 15160 פעמים

[מיללער]

תמונה מביקורו של הראי"ה בוושינגטון הבירה בשנת תרפ"ח, אני מזהה את הרבנים ר' גדלי' סיוורסטאון מימינו ור' אהרן טייטלבוים משמאלו, בהמקור נכתב רק שהקיצוני מימין הוא מר. מוריס גארפינקל מוושינגטון, והרב במרכז בשורה השניה (בן הראי"ה ורא"ט) הוא ר' משה ראובן יואלסאהן מוושינגוטן (אביו של השחקן אל יאלסון) האם יש מי שמזהה רבנים הנוספים?

איפה נמצא פרטים על ביקורו של הראי"ה בארה"ב בשנת תרפ"ח, האם זה מדויק?

[תוך כדי דיבור]

תמונה יפה מאד, ייש"כ. לא תרפ"ח אלא תרפ"ה, כחלק מהמסע בן תשעת החודשים של הראי"ה (ורבי משה מרדכי עפשטיין והדבר אברהם) לארצות הברית וקנדה.
העומד מעל הראי"ה והרב טייטלבוים, מעליהם, הוא ר' ישראל שמעון רבינוביץ תאומים (בן האדר"ת וחתן הראי"ה).

[האמת נעדרת]

תמונה יפה מאד, ייש"כ. לא תרפ"ח אלא תרפ"ה, כחלק מהמסע בן תשעת החודשים של הראי"ה (ורבי משה מרדכי עפשטיין והדבר אברהם) לארצות הברית וקנדה.
העומד מעל הראי"ה והרב טייטלבוים, מעליהם, הוא ר' ישראל שמעון רבינוביץ תאומים (בן האדר"ת וחתן הראי"ה).

גם לא תרפ"ה אלא תרפ"ד!

היה בידי פעם מכתב תמיכה מהחפץ חיים על נסיעה זו של הרב קוק ור' משה מרדכי וה"דבר אברהם"

המכתב התפרסם בספר 'אגרות לראי"ה'

המכתב מופיע גם ב'ליקוטי הראי"ה' ג' שכתב הגרמ"צ נריה זצ"ל.

סריקתו כאן במכתב הסרוק הראשון ולמרות שהסריקה לא כ"כ מוצלחת רואים היטב את השנה תרפ"ד: http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?w ... rum_id=771

[מיללער]

תמונה זו מהנסיעה לאמריקא מפורסמת?

[חלמישצור]

תמונה זו מהנסיעה לאמריקא מפורסמת?

וודאי. המושל עמו לוחצים ידיים הוא פולר (https://en.wikipedia.org/wiki/Alvan_T._Fuller). התמונה, אגב, פורסמה בעבר באלבום "מראה כהן" (תמונות של הרב קוק), ירושלים תשס"ד, עמ' 120, ובספר "מלאכים כבני אדם", ירושלים תשס"ה, עמ' 36 (וכן חתוכה, בלי המושל, בחוברת של הרב כנרתי ממנה החל האשכול, עמ' 54).

[מיללער]

תמונה זו מהנסיעה לאמריקא מפורסמת?

וודאי. המושל עמו לוחצים ידיים הוא פולר (https://en.wikipedia.org/wiki/Alvan_T._Fuller). התמונה, אגב, פורסמה בעבר באלבום "מראה כהן" (תמונות של הרב קוק), ירושלים תשס"ד, עמ' 120, ובספר "מלאכים כבני אדם", ירושלים תשס"ה, עמ' 36 (וכן חתוכה, בלי המושל, בחוברת של הרב כנרתי ממנה החל האשכול, עמ' 54).

תודה, באלבום מראה כהן נמצא תמונות נוספות מהנסיעה לאמריקא שלא הועלו כאן?

[חלמישצור]

הנה שלוש תמונות, הראשונה עם רבנים ואישים שונים (הובאה במלאכים כבני אדם, עמ' 278), השנייה עם משפחת ד"ר שמואל ודבורה פרידמן בניו יורק (תמונה נוספת ורחבה יותר משם הובאה במלאכ"א, עמ' 275), השלישית בדינר.

הרבנים בארהב מראה כהן עמ 30.jpg (1.41 MiB) נצפה 14195 פעמים

עם משפחת פרידמן בניו יורק מראה כהן עמ 118.jpg (1.86 MiB) נצפה 14195 פעמים

דינר בארהב מראה כהן עמ 119.jpg (1.73 MiB) נצפה 14195 פעמים

לאורך "מראה כהן" מפוזרות כמה תמונות מהמסע: עמ' 41 (הראי"ה עם חברי ועד "דגל ירושלים" בדרכו חזרה ארצה בבזל שבשוויץ; הובאה במלאכ"א, עמ' 271), עמ' 42 (קבלת פנים כללית לראי"ה כששב ארצה; הובאה גם במלאכ"א, עמ' 98), עמ' 73 (התמונה השלישית שהובאה כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 836#p79160), עמ' 76 (הרב חרל"פ נפרד מרבו ברכבת; הובאה גם בספר שירת הי"ם על הרי"מ, עמ' 335), עמ' 98 (הרב קוק יורד במדרגות באיזה מקום שם כשמאחוריו חתנו יש"ר; הובאה גם במלאכ"א, עמ' 287), עמ' 116 (הראי"ה עומד באניה בדרכו להתם; הובאה במלאכ"א, עמ' 36), עמ' 117 (הראי"ה והדבר אברהם עם איש נכבד אחד [אינו ראש עיריית ניו יורק או שיקגו], תמונה מפורסמת שנידונה לעיל באשכול מכאן https://amhasefer.wordpress.com/2011/07 ... %A7%D7%94/),

תמונה נוספת מהביקור באמריקה הובאה במלאכ"א, עמ' 274:

הרבנים בארהב מלאכים כבני אדם עמ 274.jpg (2.2 MiB) נצפה 14195 פעמים

תמונות נוספות מהביקור במלאכ"א: עמ' 37 (דינר בקנדה), עמ' 273 (דינר בפילדלפיה).

[מיללער]

תודה רבה

התמונה הג' שהבאתם הוא במונטריאל, נראה רצ"ה כהן אב"ד דשם

[חלמישצור]

התמונה הג' שהבאתם הוא במונטריאל, נראה רצ"ה כהן אב"ד דשם

שכב' ציין עליו באשכול זה לעיל, כאן viewtopic.php?f=19&t=8836#p80028 וכאן viewtopic.php?f=19&t=8836#p83891 (האשכול עליו כאן viewtopic.php?p=33570#p33570).

[לייטנר]

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/351510

[בברכה המשולשת]

בקשוני להעיר:
דעת לנבון נקל, שראוי להוציא ספר שלם או לפחות חוברת חשובה על כל המסע הגדול והארוך הזה, של הראי"ה וחבריו גדולי התורה, באמריקה.
יש המון חומר חשוב, ורק צריכים עובדים חרוצים שיכולים ללקט ולערוך....

[חלמישצור]

הרב בברכה ודאי הצדק עמך. יש סיכום די מקיף של מסע הרבנים בארה"ב בערכו של הראי"ה באנציקלופדיה של הציונות הדתית ה, ירושלים תשמ"ג, עמ' 308-318 (מצורף). יש גם פרק אצל רמ"צ נריה בליקוטי הראי"ה א, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 237-246. שמעתי שיש גם דברים שכתב הרב ד"ר רקפת-רוטקוף אבל לא ראיתים.

[גביר]

ודאי שצודק מכובדנו הרב בברכה המשולשת, ולא עוד אלא שנראה שלמרות שעל הראי"ה נכתב כה הרבה, דומה שעדיין חסרים אנו ביוגרפיה מקיפה, מפורטת ואמינה, בכמה כרכים, על קורות חייו [כר' א - ילדות, נעורים ובחרות -- כר' ב - רבנות זימל ובויסק -- כר' ג - רבן של יפו והמושבות -- כר' ד - בשוויץ ובלונדון -- כר' ה - רב ראשי לארץ ישראל] מבוסס על מסמכים, מקורות מהתקופה, ספרי זכרונות וכו'. זאת מלבד כתבי הראי"ה ודברים שנרשמו מפיו שטרם ראו אור, כמו שיעורי פתיחת הזמן במרכז הרב שנרשמו בידי תלמידים ומצויים בכת"י וככל הידוע לי רק מעט מהם פורסם.

[לייטנר]

ודאי שצודק מכובדנו הרב בברכה המשולשת, ולא עוד אלא שנראה שלמרות שעל הראי"ה נכתב כה הרבה, דומה שעדיין חסרים אנו ביוגרפיה מקיפה, מפורטת ואמינה, בכמה כרכים, על קורות חייו [כר' א - ילדות, נעורים ובחרות -- כר' ב - רבנות זימל ובויסק -- כר' ג - רבן של יפו והמושבות -- כר' ד - בשוויץ ובלונדון -- כר' ה - רב ראשי לארץ ישראל] מבוסס על מסמכים, מקורות מהתקופה, ספרי זכרונות וכו'. זאת מלבד כתבי הראי"ה ודברים שנרשמו מפיו שטרם ראו אור, כמו שיעורי פתיחת הזמן במרכז הרב שנרשמו בידי תלמידים ומצויים בכת"י וככל הידוע לי רק מעט מהם פורסם.

ברור שאתה צודק, אך ההשוואה אינה צריכה להיות לביוגרפיה מקיפה, אלא דווקא לספר איכותי בדומה ל'אלה מסעי' על מסע המושבות (הראשון) שערך הראי"ה. אמנם, ראוי לציין שאין להשוות בין החומר הקיים והמסודר שהיה לפני הרב שוורץ בכתבו את הספר הנ"ל, לבין מי שירצה לערוך ספר על מסע הרבנים לארה"ב. כדוגמא, באף מקור עד היום לא נכתב על פגישתו של הראי"ה עם נשיא ארה"ב.

[גביר]

חומר רב על אודות הראי"ה מפוזר בזיכרונות בני הדור, לענ"ד ישנה חשיבות מרובה בליקוטו, סידורו ועריכתו. דוגמא לדבר שמצאתי השבוע -
"היה לו למנוח [ר' דוד קפרא] מגע תמידי עם גדולי הרבנות לא"י, ביחוד עם המנוח הרה"ג ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ... שהיה מבקר בכל קיץ ברחובות חודש חדשיים, והיה המנוח ר' דוד אוסף את השאלות התלויות בהכרעת מאריה דאתרין מהשאלות המתווכחים עליהם ועמדו בתיקו עד בואו. אחרי הכרעת ר"א קוק מסתלקים מכל הקושיים" [אברהם טביב, אחרי מיטתו של ר' דוד קפרא ז"ל, 'דבר' יד סיוון תש"א 1941 ; נדפס בתוך: פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים רחובות תשל"ח 1978, עמ' 163]

[חלמישצור]

1. תמונה נוספת ממלון וולטון בפילדפיה, כ' סיון תרפ"ד (מכאן http://www.a-z.digital/nli_archives/il- ... /361062503 ; נדפסה בעבר במלאכ"א, עמ' 273, וכאן היא באיכות גבוהה). הנה שורת הרבנים שעל הבמה. מזהים יושבים נוספים?

משלחת הרבנים במלון וולטון - פילדלפיה - כ סיון תרפד - שורת הרבנים1.jpg (69.71 KiB) נצפה 13562 פעמים

2. תמונה נוספת מיומה הראשון של משלחת הרבנים לארה"ב (בניו יורק) בה הראי"ה, רמ"ז מרגליות שנז' באשכול זה לעיל והנדיב הארי פישל, פורסמה לאחרונה יחד עם תמונות נוספות של הראי"ה ועוד בכתבה זו (https://www.makorrishon.co.il/judaism/56949/).

[מיללער]

1. תמונה נוספת ממלון וולטון בפילדפיה, כ' סיון תרפ"ד (מכאן http://www.a-z.digital/nli_archives/il- ... /361062503 ; נדפסה בעבר במלאכ"א, עמ' 273, וכאן היא באיכות גבוהה).

הנה שורת הרבנים שעל הבמה. מזהים יושבים נוספים?
.

לימינו של הראי"ה קוק יושב ר' דוב ארי' לעוונטהאל ראש הרבנים בפילדפיה
דובר עליו באשכול על צעדת הרבנים:
viewtopic.php?t=6046

הנדיב הארי פישל בין הרב לוונטהל להרמ"מ אפשטיין

[חלמישצור]

הנדיב הארי פישל בין הרב לוונטהל להרמ"מ אפשטיין

אין זה ישראל אהרן פישל. וודאי כב' מכוון לנדיב אחר.

[יציב פתגם]

יש מקום לברר באיזה כותבת/רחוב היתה אז הישיבה דמונטריאל?

harav Kook on the balcony of a yeshiva in Montreal, Quebec; 1924. x.jpg (258.17 KiB) נצפה 12567 פעמים

[חלמישצור]

1. הרב יציב, שאלתך נשאלה לפני שנים כאן, ללא תוצאות (אולי אפשר להתחיל עם מספר הבניין, 412).

2. תמונה נוספת מהביקור (פרסום של משה נחמני):

1.jpg (304.4 KiB) נצפה 12442 פעמים

עוד תמונה מאפיית מצות בתחילת הביקור בארה"ב עם הרב משה זבולון (רמ"ז) מרגליות כאן.

3.

השנייה עם משפחת ד"ר שמואל ודבורה פרידמן בניו יורק (תמונה נוספת ורחבה יותר משם הובאה במלאכ"א, עמ' 275)

בספר הביוגרפיה של ד"ר איתמר (סמואל) פרידמן, שנכתב ע"י בנו, מסופר עוד אודות ביקורי הראי"ה. במרכז התיעודי של בית הרב קוק בירושלים ישנו זיהוי מלא של בני המשפחה בתמונה.

[חבר פורום אוצר החכמה]

יש מקום לברר באיזה כותבת/רחוב היתה אז הישיבה דמונטריאל?

צריך לשאול את הרב מיללער
אף שיושב בסקרענטאן אבל מצודתו פרוסה על כל אמריקה וקנדה

[מיללער]

יש מקום לברר באיזה כותבת/רחוב היתה אז הישיבה דמונטריאל?

harav Kook on the balcony of a yeshiva in Montreal, Quebec; 1924. x.jpg

https://bybe.benyehuda.org/read/10893


בשנת 1903 נקנה בית למוסד ברחוב סט. אורביין, מספר 146. בינתים נתמנה הרב צבי הכהן ליושב ראש ועד החנוך והוא התמסר לתפקידו בהתלהבות. כשהגיע מספּר התלמידים לארבע מאות יסד הרב מחלקה ללימוד התלמוד. ראשיתה היתה מצערה, אך עשרה תלמידים נתכנסו בה והרב הגיד לפניהם שיעורים. לאחר כמה שנים יסד “בית ספר תיכון” (שעורי ערב למסיימי הת"ת) בשם “ישיבה דמונטריאל”.

[חלמישצור]

מכיוון שמאז הדיון הקודם לא הצלחתי למצוא את מבנה הישיבה הנ"ל, אם עודו קיים היום, אציין כעת בקצרה למקור ישיר אודות הביקור במונטריאול, אולי יוסיף משהו. באנצשהה"ד ה (בה מפורט המסע לאורך מספר עמודים, כולל המפגשים עם נשיאי ארה"ב, מקסיקו וכו'; הבאתי אותה לעיל), עמ' 314, מצוין שלאחר ההשתתפות בועידת אגודת-הרבנים האורתודוכסים שנתכנסה בניו יורק בראשית אייר, המשיכה המשלחת למונטריאול והתקבלה "בהתלהבות רבה ע"י אלפי יהודים (התור, כ"ו אייר תרפ"ד)". דומני ש"התור" עדיין אינו זמין במאגרי מידע נגישים. תיאור דומה מופיע גם בדיווח בהארץ מאותם ימים (כאן), ובו נכתב שקבלת הפנים הגדולה נערכה בתחנת מסילת הרכבת ולאחר מכן בבניין העירייה.

[חלמישצור]

2. תמונה נוספת מהביקור

מצאתי כעת את מקור התמונה בעיתון The Sentinel, ז' ניסן תרפ"ד, עמ' 10, וכיתוב משעשע משהו תחתיה:

LEADING EUROPEAN RABBIS GREETED IN NEW YORK. Mayor John F. Hylan is shown here with three of the leading rabbis in Europe who arrived here on the S. S. Olympic. They were officially welcomed at the City Hall. To the right of the mayor is Dr. Abraham Isaac Kook, chief rabbi of Palestine. The others at the left in the photo are Dr. Abraham D. Shapiro, chief rabbi of Lithuania and Dr. M. M. Epstein, assistant chief rabbi for Lithuania.

מכל מקום, כפי שנאמר פה, בתמונה זו אכן נראה ג. פ. היילן ראש עיריית ניו יורק. כנראה מפני נוכחותו בתמונה זו נשתבש הזיהוי והודבק גם לתמונה אחרת מאותו מסע, כמובא לעיל ובמקו"א.


לפי התיאור ולבוש הנוכחים, נראה שהתמונה הזו צולמה באותו פרק ממנו תמונה בכתבה שקושרה לעיל ממקו"ר:

הרב קוק מגיע לניו יורק.png (4.23 MiB) נצפה 9770 פעמים

בתמונה נוספת נראה הראי"ה מגיע לניו יורק ב־י"ג באדר ב' בשנת תרפ"ד (1924). חלק מהתמונה פורסם באיכות נמוכה ובחוסר בספרו של אפרים צורף, חיי הרב קוק, תש"ז, עמ' 107, ואנו מפרסמים אותה כעת באיכות גבוהה מתוך הפרסום המקורי – עיתון תמונות שוויצרי בשם Schweizer Illustrierte Tseitung, שמצאנו בעיזבונו של הרב ד"ר מרקוס כהן, מקורבו של הרב משווייץ. ארכיון זה נתרם לאחרונה לבית הרב קוק בידי בנו הרב ד"ר גבי כהן, באמצעות ידידו הרב ארי יצחק שבט, מנהל המרכז התיעודי בבית הרב.

הרב מלווה משמאל בנדיב הארי פישל (עם כובע צילינדר וזקן צרפתי לבן), מי שמימן מפעלים רבים, ביניהם הקמת בית הרב וישיבת מרכז הרב בירושלים. בין הראי"ה ופישל צועד מאחור הרב משה זבולון (רמ"ז) מרגליות, מחשובי רבני ניו־יורק (עם זקן לבן). יושם לב לפתקים הלבנים על דשי המעיל של חלק מהנוכחים, כנראה אישורי כניסה למתחם הפנימי שבנמל, לטקס קבלת הפנים או בדומה לכך.

משלחת גיוס הכספים הרבנית לצפון אמריקה כללה את הראי"ה, הרב אברהם דובער כהנא־שפירא מקובנה והרב משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה (ולימים, חברון). הגעתם לניו יורק הייתה מאורע מרשים בתולדות יהדות העיר והמדינה. בנוסף לתרומות שנאספו, האיץ הביקור את מגמת הצעירים מאמריקה לנסוע וללמוד בישיבות בארץ ובאירופה. וכך מתואר האירוע בעיתונות אותם הימים:

בשעה השביעית יצאו מהעיר [ניו יורק] אל החוף מאות אוטומובילים מקושטים בדגלים אמריקניים ועברים… קרוב לארבע מאות איש, מסלתה ושמנה של היהדות האמריקנית, גדולי הרבנים, עשירים ועסקנים מפורסמים… 'בטרי־פארק' היה מלא על כל גדותיו אלפי אנשים ואוטומובילים… אלפי יהודים נדחקו כדי לתת שלום לאורח… במשך כל היום לא נפסקה התנועה במלון מאלפי הבאים לתת שלום להרב קוק. כל ארץ־הישראליים שבאו נשקו את ידי הרב קוק כמנהג המזרח ("המזרחי", כ"ח בניסן תרפ"ד).

באותו יום התוועד הרב קוק גם עם ג'ון פרנסיס היילן, ראש עיריית ניו יורק בשנים 1918־1925, בפגישה רשמית בבניין העירייה. השיחה בין השניים התנהלה באנגלית.

[גביר]

חומר רב על אודות הראי"ה מפוזר בזיכרונות בני הדור, לענ"ד ישנה חשיבות מרובה בליקוטו, סידורו ועריכתו. דוגמא לדבר שמצאתי השבוע -
"היה לו למנוח [ר' דוד קפרא] מגע תמידי עם גדולי הרבנות לא"י, ביחוד עם המנוח הרה"ג ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ... שהיה מבקר בכל קיץ ברחובות חודש חדשיים, והיה המנוח ר' דוד אוסף את השאלות התלויות בהכרעת מאריה דאתרין מהשאלות המתווכחים עליהם ועמדו בתיקו עד בואו. אחרי הכרעת ר"א קוק מסתלקים מכל הקושיים" [אברהם טביב, אחרי מיטתו של ר' דוד קפרא ז"ל, 'דבר' יד סיוון תש"א 1941 ; נדפס בתוך: פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים רחובות תשל"ח 1978, עמ' 163]

עוד על הפניית שאלות בהלכה מתושבי שעריים לראי"ה - ראובן גפני, תחת כיפת הלאום - בתי כנסת ולאומיות בארץ ישראל בתקופת המנדט, שדה בוקר תשע"ז, עמ' 259 הערה 32. בין השאר מפנה שם לשו"ת אורח משפט סימן יז, שתכנו תשובה לתושבי שעריים.

[.השוחט]

2 הערות שהתוספו לי, קטנה וגדולה:
א. דבר אברהם, לעיתים נקרא ספר דב"א, ולעיתים שו"ת דב"א, ובאמת שהספר בלול גם משאלות מעשיות, וגם מהרבה חקירות עיוניות, ולכן דעביד כמר עביד וכו'.
ב. לגבי ספירת העומר כשמסופק (נספח בחוברת), ראיתי תירוץ יפה בספר חמודי ציון לרב בן ציון וולפא שליט"א

א. כן הוא לגבי תרומת הדשן וכמ"ש כבר בשם הגדולים, וכ"ה בעוד עשרות ספרים כמו שאגת אריה ועוד הרבה מאד ספרים אין קץ.
ב. האם מצויין באותו נספח (שאינו תח"י לבדוק בעצמי) לשערי יושר שהעתיק השאלה במסופק בשם ספר אחד?

[חלמישצור]

הרב השוחט שליט"א, לשאלתך בסי' ב, אכן הוער שם עמ' 49 הע' 1, ואף צוינו מקורות באחרונים נוספים.


וכיוון שעלה ונתעורר אשכול זה, נעיר משהו על טבלת האגרות בין הדבר אברהם והרב קוק המובאת בסופה של החוברת "הראי"ה והדבר אברהם".

נזכרות שם אגרות הרב קוק לרא"ד:

[1] ח' אדר ב' תרע"ט (אגרות הראיה ג, תתקמו). [2] י"א אדר תרפ"ג (שם ד, מהד' תשמ"ד, א'קעג). [3] ט' שבט תרפ"ד (שם, א'רט). [4] כ"ו שבט תרפ"ה (שם, א'רפט). [5] י"ב חשון תר"צ (חוברת זו). [6] כ"א כסלו תר"צ (שם). [7] ז' אדר תר"צ (שם). [8] חשון תרצ"א (דגל ירושלים ד).

וכן אגרת רא"ד לרב קוק:

[1] כ"ז אדר א' תרע"ט (אגרות הראיה ג, עמ' שיז). [2] כ"א סיון תרע"ט (אגרות לראיה, צז). [3] כ' טבת תרפ"ה (שם, קעו). [4] י' ניסן תרפ"ה (שם, קפח). [5] ה' טבת תרפ"ו (שם, ר). [6] כ"ט אב תרפ"ט (שם, רנ). [7] חשון תר"צ (חוברת זו). [8] י"א חשון תרצ"א (אגרות לראיה, רעג). [9] שבט תרצ"ה (שם, שנ).

ובכן כמו בחוברת היפה שהו"ל הרב כנרתי על קשרי ר' חיים עוזר והראי"ה (ראו כאן), גם כאן מאז שנתפרסמה בשנת תשע"ב יש להוסיף על הרשימה עוד כמה אגרות. אציין כאן אגרות ממצאי חלקי הנמצא כעת מולי, כולן מארכיון בית הרב. מהראי"ה לרא"ד: ב' אלול תרצ"ג (אגרת עם נספח נפרד), כ"א טבת תרצ"ד. מרא"ד לרב קוק: כ"א אייר תרצ"ג, י"ב אב תרצ"ג, כ"א טבת תרצ"ד, ד' אייר תרצ"ד, א' אדר ב' תרצ"ה. יוזכרו גם אגרות בהן קשרים נוספים, דרך אגודת הרבנים בליטא שהגאון זצ"ל עמד בראשה, וכן ביחס לבן הרצי"ה (ראו עוד בתגובה להלן) ועוד.

[חלמישצור]

וכדי לא להשאיר הגיליון חלק ולחדש משהו בבית מדרשנו, אציין לחילופי האגרות בין הרבנים שהביאו להעלאת הבן ד"ר נח כהנא-שפירא בשנת תרצ"ה (עליו קצת באשכול הייעודי "תולדות הגאון בעל הדבר אברהם"), באמצעות סרטיפיקט של ישיבת מרכז הרב. באותה תקופה היה נח מנהל בית ספר יהודי-תיכוני "תרבות" במריאמפול.

באגרת הנז' מיום א' אדר ב' תרצ"ה אל "מע"כ ידי כב"י וידי"נ הגאון הגדול האמיתי פ"ה והדרו כו' כו' כש"ת מוהרא"י הכהן הגדול קוק שליט"א ראש רבני אה"ק תוב"ב ולכא"ל", כותב הדבר אברהם משהו בעניין אחד, ומיד מזכיר כי "יואל נא לזרז במקום שצריך זירוז, לבל ימשך הדבר".

העניין הנז' הוא עליית הבן נח ארצה. ואכן עם האב כותב גם הבן ד"ר נח אל הראי"ה. לאחר תודה קצרה על הסיוע לעלייתו הוא מציין כי "לשם סדור פורמלית ... הנני מרשה לעצמי לבקש אל הנהלת הישיבה העולמית, שעומדת תחת הנהלת כת"ר, לשלח לי מכתב רשמי כתוב אנגלית, שבו הם מבקשים אותי לבוא לא"י על מנת להרצות בישיבה הנ"ל ע"ד ידיעות הטבע וענינים טכנולוגיים בתלמוד ובספרות היהודית העתיקה. אני מצדי הייתי לוקח עלי ברצון גדול להרצות ע"ד הענינים שמניתי בישיבה העולמית".

הצעה משעשעת משהו ואפשר להניח שאף אם נענתה פורמלית, תוצאות מעשיות לא היו לה. בארץ היה ד"ר נח שפירא למנהל בית ספר בנתניה אולם המשיך לפרסם בתחומי התמחותו התורנית-מדעית עד לפטירתו בשנת תשכ"ד.

מצ"ב הבלאנק של הבן ד"ר נח

1.png (201.04 KiB) נצפה 9120 פעמים

[חלמישצור]

עוד יש להוסיף משהו לא ידוע ממפגשם של הרב כהנא-שפירא והבן הרצי"ה בציריך חורף תרע"ט: מאמר גנוז של הרצי"ה על אותה פגישה ארוכה, שבוע בו שהו באותו החדר במלון בציריך, נתפרסם לאחרונה, לראשונה מאז פורסם בזמנו בשנת תש"ג, בספרו של הרב אברהם וסרמן "קורא לדגל: הראי"ה קוק ודגל ירושלים האלטרנטיבה הנשכחת לתנועה הציונית", עמ' 210-212. כמה שורות משם.

בבואי אליו התעורר לקראתי בשמחה ובאהבה של זכרונות הנעורים המקשרים אותו עם אאמו"ר הרב זצ"ל מזמן לימודם בישיבת וולוזין. אמר לי אז: "אבא (אאמו"ר הרב זצ"ל) הלא היה גאון וצדיק עוד בישיבה בוולוזין", ומסר לי מכתב־ידידות והבעת דברים בענינים הכלל־ישראליים לשלוח אל אאמו"ר הרב זצ"ל.

אע"פ שהייתי משועבד לתפקידי בלימוד תינוקות בעיר אחרת (סנטגאלן), דרש ממני בהחלט שלא לעזוב אותו בבדידותו החברתית ולפיכך לעבור אל בית־מלונו, כדי להיות אתו בחדרו, עד צאתו את ציריך לנופש למשך איזה זמן. לא יכולתי לסרב לגדול שכמותו, ונשארתי בשכנות אתו בחדרו כשבוע ימים, עד תום הגמר האחרון של המשך הוועידה. שפעת התורה והדעת, הכשרון, האצילות האמיתית, יראת־השמים והחרדה הכלל־ישראלית, של אישיות תורנית דגולה זו, הנעימה מאד את אווירת חברתנו. באותם הימים נמשכו ונתגבשו בירורי המשא־ומתן של הוועידה ביחס לאותה בעיה אחראית, ומתוך כך רבתה המתיחות בינו לבין אנשי ה"אגודה". הגיעו הדברים לידי כך, ובתוך כדי וכחנות שביניהם בחדרו שהיה לנקודה מרכזית של הועידה, פנה אליהם באמרו: "אם כן חוששני מאד לזיווג שבינינו אם יוכל להימשך ולהתקיים".

מצד הפעילות הציונית נעשה אז צעד חשוב של החתמת פטיציה של כל ישראל, לאלפיו ולרבבותיו, באופן בלתי־מפלגתי, אל ועדת־העשרה בדרישת זכותנו על ארצנו. מכיון שזה סודר בצורה כללית, בשם עם ישראל בכללו, ולא בשם ההסתדרות הציונית, החלטנו אנשי ועדנו ה"ירושלמי" כי כולנו, וכל אדם מישראל, ואפילו אינו שייך להסתדרות הציונית, מחויבים לחתום על זה. כן הסכים וחתם הרב דקובנה הרא"ד שפירא, ועל ידי הרבנים מברוהודשין ומסוקולקה (הרבנים מגרוסווארדיין ומפירינצי נסעו כבר לביתם מקודם לכך). המשך משא־ומתן עם הצד הציוני נמסר מאת הועידה אל הרב דקובנא שיטפל בו. אח"כ הוא נסע ללוגאנו, אשר בשווייץ האיטלקית, לנופש ולחזוק הבריאות. ההמשך של מהלך הדברים ובירורים בא לידי ביטוי במכתביו אלה שקבלתי ממנו משם.

[מיללער]

רישום שמו של הראי"ה קוק בין רשימת הנוסעים על הספינה ס.ס. אלימפיק שעזבה את צרפת בתאריך 12 מרץ 1924 (תרפ"ד) והגיעה לחופי אמריקה לאחר שבעת ימים בתאריך 19 מרץ

כמלווה את הרב נזכר לאחריו חתנו וגיסו ר' ישראל שמעון רבינוביץ-תאומים בן האדר"ת - הם נוסעים לביתו של הרב ר' משה זבולון מרגליות מניו יארק
https://www.familysearch.org/ark:/61903/1:1:JNZ2-Z2J

Rav K Arrival.png (1.42 MiB) נצפה 8759 פעמים

על אותו הספינה - רישום של של הגרא"ד כהנא-שפירא הדבר אברהם מקובנה הי"ד עם מזכירו הרב פייבלזון

Arrivak Rav S.png (216.58 KiB) נצפה 8757 פעמים

[חלמישצור]

ייש"כ גדול אלופנו הרב מיללער.

בקשר לשהות המשותפת באולימפיק נזכיר את עדותו המתוקה של ר"י פייבלזון, ששמע מפיו של ר"י שורין וכתב ר"י קטן (המעיין, ניסן תשס"ט, עמ' 68, כאן; נזכר בעבר באשכולנו).

[שייף נפיק]

למה הדבר אברהם מוזכר בחוברת בתואר הי''ד??

[לייטנר]

שאלה טובה.
האם אפשר לומר על אדם שמת בצורה כזו או אחרת בעטים של הנאצים (או כל גוי אחר), 'הי"ד'.
זכורני דיון כזה ביחס לר' שמעון שקופ.

[חלמישצור]

דפי העד ביד ושם משקפים את הדילמה: במקום אחד: "נרצח", בשני: "נספה בתקופה 1933-1945 בקשר עקיף לשואה".

1.png (22.13 KiB) נצפה 8505 פעמים

[בברכה המשולשת]

למה הדבר אברהם מוזכר בחוברת בתואר הי''ד??

יעויין בהערה 3 בחוברת.

[חלמישצור]

עוד נקודה שלא הובאה בחוברת בדבר הקשרים בין שני האישים: תיווכו של הדבר אברהם בין הרב קוק והרב אליהו מרדכי ולקובסקי.

ביום א', ז' באייר תרצ"ד, שלח הרב מקובנה מכתב קצר אל הראי"ה קוק בבקשה מיוחדת, לעבור על מחברת קצרה בשם "חומר לעבודה" ש"אחד הרבנים הנכבדים בארצנו" ליטא מתעתד להוציאה לאור. החיבור, כותב רא"ד, עניינו "חקירת הכתובים במעשה בראשית ע"פ מסקנות המדע". המחבר פנה תחילה אל הדבר אברהם לשמוע חוות דעתו, אולם הוא בענוותנותו ביקש מידידו הראי"ה להיות זה אשר יעיר על הדברים. "אמרתי אשלח את המחברת למעכ"ג שהוא בעיני המומחה היותר גדול במקצועות אלו" (מצ"ב להלן).

הדבר אברהם הותיר את זהותו של הרב המחבר אלמונית, אולם הרב קוק נעתר לעניין במהרה, עבר על החיבור והספיק להשיב במכתב מיום כ"א אייר אותה שתא. שני המכתבים הנ"ל לא נזכרו בחוברת דאשכולנו והרב ארי יצחק שבט גדרם בעריכה מוערת בבקעתו בגיליון "אסיף" ד, תשע"ז, במאמר תחת הכותרת "התכתבות בין הראי"ה קוק והדבר אברהם בעניין הסכמה לספר" (מצורף להלן).

סוף דבר, הערות הראי"ה הארוכות נדפסו בראש חיבורו של הרב ולקובסקי "שני המאורות הגדולים" או בשמותיו "חמר לעבודה" או "חזיוני אמציהו", שנדפס לראשונה בקדאייני תרצ"ד (ושוב בירושלים בשנת תשי"א בשני חלקים, תחת הכותר "תורת מעשה בראשית", ח"א וח"ב). שוב נדפסו ההערות בספר אוצרות הראי"ה ב, מהד' תשמ"ח, עמ' 953-1038 (אינו באוצר). יש להדגיש כי במאמר באסיף לא נדפסו ההערות כי אם ההתכתבות בין שני הגאונים.

בלשון הזו הכתיר הרב ולקובסקי את הדברים בפתח ספרו: "הערות מגאון דורנו חסידא ופרישא, אדמו"ר שליט"א, שגדולי עולם [=הוא הדבר אברהם] החליטו שלו נאה להוציא משפט על מאמרים אלה, לפי שנהירין לו שבילי דרקיע, תורת הסוד והקבלה ויחד עם זה תורת המדע ומסקנותיו האחרונות" (מחקר על החיבור ישנו אצל ל' בר-בטלהיים, 'סוד-הצמצום של הרב אליהו מרדכי הלוי ולקובסקי - בין קבלה למדע', מחקרי ירושלים במחשב"י כג, תשע"א).



הנה מתוך מכתבו של הרב כהנא-שפירא (ארכיון בית הרב)

1.png (596.77 KiB) נצפה 8470 פעמים