מיללער כתב:שמעריל כתב:הנה הלינק להעיתונות מהסמע למונטריאל http://www.multiculturalcanada.ca/node/67727 והרמ"ז לא היה שמה.
תודה רבה, הנה התמונה משם וקטע מהכתבה:Rabbi Kook. with his circular fur hat, was the centre of all eyes, as were Raid is Abraham B. Shapiro and Moses M. Epstein, two venerable old men. tspiral of the rabbis o: cud traditions. Lyon Cohen presided as chairman. On his right was Chief Rabbi Abraham I. Kook. while on his left sat Mayor P. W, MeUagan of Westmount. and Aid. Louis Ruben-stein, representing the Mayor of Montreal. Others at the head table included: Rabbi Epstein, Dean of Siabotka Veshiva; Rabbi Shapiro. Chief Rabbi of Lithuania; Rabbi Hirsoh Cohen; Rabbi Tiettebaum of New Vork; Israel Rabin-osutch (son-in-law of Chief Rabbi Kook Rabbi Rosenberg; Rabbi Wochtvogel; Rabbi Joseph Corcos; Rabbi Zalmone-vitrh; Rabbi Askanozy; Rabbi Lubitskv; Rabbi Hirschorn; Rabbi Rerar; Rabbi H. Abramovitz, Harris Vineberg. S. levinson, Rabbi H. M. Merritt, Joseph Levinson, J. KeJIert, Rabbi Zlotnick; Dr. Uvine of Haifa, Palestine: Rabbi Berger, of Ottawa; Rabbi Mintz, of Ot- Pressure
תירגום חפשי: הרב קוק חבוש בקולפיק היה הדמות המרכזי, ביחד עם רא"ד שפירא ורמ"מ עפשטיין. ליאן כהן (בנו של רצ"ה כהן פעיל בארגוני היהדות והציונית בקנדה) שימש כיושב ראש המאורע, מימינו הראי"ה קוק, ומשמאלו ראש העיר של ווסט-מאונט מר. מיאוגן ומר לואיס רובינשטיין מיצג את ראש העיר דמונטריאל.
שאר הדמיות בשלחן הכבוד כללו את הרב עפשטיין מנהל ישיבת סלאבודקא, הרב שפירא רב הראשי בליטא, ר' צבי הירש כהן, הרב (אהרן) ט"ב מניו יורק, ר' ישראל ראבינאוויטש (חתנו של הראי"ה קוק) הרב ראזנבערג (אולי ר' יהודה יודל רז"ב מטורלא-מאנטריאל בעל ידות נדרים ובעל הגולם מפראג), הרב וואכטפויגל, ר' יוסף קורקוס, הרב זאלמנאוויטש, הרב אשכנזי, הרב לוביצקי, הרב הירשהארן (ר' יהושע הירשהארן ממונטריאל בעמח"ס ממעיני הישועה), הרב רעראר (?), הרב ה. אבראמאוויץ, הריס וויינברג, ש. לווינזון, הרב ה. מ. מעריט, יוסף לווינזון, י. קעלרט, הרב זלוטניק, דר. יובין מחיפה, פלסטינה, הרב ברגר מאטובה (קנדה) והרב מינץ.
תוך כדי דיבור כתב:שמעריל כתב:אם תראה בהתמונה השלישית הנ"ל, תראה בנחת איך האיש הגבוה השני משמאל הוא גם כן על המרפסת במונטריאל.
מפני שזהו חתנו של הראי"ה קוק שליווה אותו לאורך המסע...
בקיצור, מסתבר באותה מידה אם לא יותר שהתמונה צולמה בניו יורק, ושם כמובן היה רמ"ז.
תוך כדי דיבור כתב:תמונה יפה מאד, ייש"כ. לא תרפ"ח אלא תרפ"ה, כחלק מהמסע בן תשעת החודשים של הראי"ה (ורבי משה מרדכי עפשטיין והדבר אברהם) לארצות הברית וקנדה.
העומד מעל הראי"ה והרב טייטלבוים, מעליהם, הוא ר' ישראל שמעון רבינוביץ תאומים (בן האדר"ת וחתן הראי"ה).
רב פעלים כתב:המחקר כתב:מהעבר כתב:היה בידי פעם מכתב תמיכה מהחפץ חיים על נסיעה זו של הרב קוק ור' משה מרדכי וה"דבר אברהם"
המכתב התפרסם בספר 'אגרות לראי"ה'
המכתב מופיע גם ב'ליקוטי הראי"ה' ג' שכתב הגרמ"צ נריה זצ"ל.
מיללער כתב:תמונה זו מהנסיעה לאמריקא מפורסמת?
חלמישצור כתב:מיללער כתב:תמונה זו מהנסיעה לאמריקא מפורסמת?
וודאי. המושל עמו לוחצים ידיים הוא פולר (https://en.wikipedia.org/wiki/Alvan_T._Fuller). התמונה, אגב, פורסמה בעבר באלבום "מראה כהן" (תמונות של הרב קוק), ירושלים תשס"ד, עמ' 120, ובספר "מלאכים כבני אדם", ירושלים תשס"ה, עמ' 36 (וכן חתוכה, בלי המושל, בחוברת של הרב כנרתי ממנה החל האשכול, עמ' 54).
מיללער כתב:התמונה הג' שהבאתם הוא במונטריאל, נראה רצ"ה כהן אב"ד דשם
גביר כתב:ודאי שצודק מכובדנו הרב בברכה המשולשת, ולא עוד אלא שנראה שלמרות שעל הראי"ה נכתב כה הרבה, דומה שעדיין חסרים אנו ביוגרפיה מקיפה, מפורטת ואמינה, בכמה כרכים, על קורות חייו [כר' א - ילדות, נעורים ובחרות -- כר' ב - רבנות זימל ובויסק -- כר' ג - רבן של יפו והמושבות -- כר' ד - בשוויץ ובלונדון -- כר' ה - רב ראשי לארץ ישראל] מבוסס על מסמכים, מקורות מהתקופה, ספרי זכרונות וכו'. זאת מלבד כתבי הראי"ה ודברים שנרשמו מפיו שטרם ראו אור, כמו שיעורי פתיחת הזמן במרכז הרב שנרשמו בידי תלמידים ומצויים בכת"י וככל הידוע לי רק מעט מהם פורסם.
חלמישצור כתב:1. תמונה נוספת ממלון וולטון בפילדפיה, כ' סיון תרפ"ד (מכאן http://www.a-z.digital/nli_archives/il- ... /361062503 ; נדפסה בעבר במלאכ"א, עמ' 273, וכאן היא באיכות גבוהה).
הנה שורת הרבנים שעל הבמה. מזהים יושבים נוספים?
.
מיללער כתב:הנדיב הארי פישל בין הרב לוונטהל להרמ"מ אפשטיין
חלמישצור כתב:השנייה עם משפחת ד"ר שמואל ודבורה פרידמן בניו יורק (תמונה נוספת ורחבה יותר משם הובאה במלאכ"א, עמ' 275)
יציב פתגם כתב:יש מקום לברר באיזה כותבת/רחוב היתה אז הישיבה דמונטריאל?
יציב פתגם כתב:יש מקום לברר באיזה כותבת/רחוב היתה אז הישיבה דמונטריאל?
חלמישצור כתב:2. תמונה נוספת מהביקור
LEADING EUROPEAN RABBIS GREETED IN NEW YORK. Mayor John F. Hylan is shown here with three of the leading rabbis in Europe who arrived here on the S. S. Olympic. They were officially welcomed at the City Hall. To the right of the mayor is Dr. Abraham Isaac Kook, chief rabbi of Palestine. The others at the left in the photo are Dr. Abraham D. Shapiro, chief rabbi of Lithuania and Dr. M. M. Epstein, assistant chief rabbi for Lithuania.
בתמונה נוספת נראה הראי"ה מגיע לניו יורק ב־י"ג באדר ב' בשנת תרפ"ד (1924). חלק מהתמונה פורסם באיכות נמוכה ובחוסר בספרו של אפרים צורף, חיי הרב קוק, תש"ז, עמ' 107, ואנו מפרסמים אותה כעת באיכות גבוהה מתוך הפרסום המקורי – עיתון תמונות שוויצרי בשם Schweizer Illustrierte Tseitung, שמצאנו בעיזבונו של הרב ד"ר מרקוס כהן, מקורבו של הרב משווייץ. ארכיון זה נתרם לאחרונה לבית הרב קוק בידי בנו הרב ד"ר גבי כהן, באמצעות ידידו הרב ארי יצחק שבט, מנהל המרכז התיעודי בבית הרב.
הרב מלווה משמאל בנדיב הארי פישל (עם כובע צילינדר וזקן צרפתי לבן), מי שמימן מפעלים רבים, ביניהם הקמת בית הרב וישיבת מרכז הרב בירושלים. בין הראי"ה ופישל צועד מאחור הרב משה זבולון (רמ"ז) מרגליות, מחשובי רבני ניו־יורק (עם זקן לבן). יושם לב לפתקים הלבנים על דשי המעיל של חלק מהנוכחים, כנראה אישורי כניסה למתחם הפנימי שבנמל, לטקס קבלת הפנים או בדומה לכך.
משלחת גיוס הכספים הרבנית לצפון אמריקה כללה את הראי"ה, הרב אברהם דובער כהנא־שפירא מקובנה והרב משה מרדכי עפשטיין, ראש ישיבת סלובודקה (ולימים, חברון). הגעתם לניו יורק הייתה מאורע מרשים בתולדות יהדות העיר והמדינה. בנוסף לתרומות שנאספו, האיץ הביקור את מגמת הצעירים מאמריקה לנסוע וללמוד בישיבות בארץ ובאירופה. וכך מתואר האירוע בעיתונות אותם הימים:בשעה השביעית יצאו מהעיר [ניו יורק] אל החוף מאות אוטומובילים מקושטים בדגלים אמריקניים ועברים… קרוב לארבע מאות איש, מסלתה ושמנה של היהדות האמריקנית, גדולי הרבנים, עשירים ועסקנים מפורסמים… 'בטרי־פארק' היה מלא על כל גדותיו אלפי אנשים ואוטומובילים… אלפי יהודים נדחקו כדי לתת שלום לאורח… במשך כל היום לא נפסקה התנועה במלון מאלפי הבאים לתת שלום להרב קוק. כל ארץ־הישראליים שבאו נשקו את ידי הרב קוק כמנהג המזרח ("המזרחי", כ"ח בניסן תרפ"ד).
באותו יום התוועד הרב קוק גם עם ג'ון פרנסיס היילן, ראש עיריית ניו יורק בשנים 1918־1925, בפגישה רשמית בבניין העירייה. השיחה בין השניים התנהלה באנגלית.
גביר כתב:חומר רב על אודות הראי"ה מפוזר בזיכרונות בני הדור, לענ"ד ישנה חשיבות מרובה בליקוטו, סידורו ועריכתו. דוגמא לדבר שמצאתי השבוע -
"היה לו למנוח [ר' דוד קפרא] מגע תמידי עם גדולי הרבנות לא"י, ביחוד עם המנוח הרה"ג ר' אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ... שהיה מבקר בכל קיץ ברחובות חודש חדשיים, והיה המנוח ר' דוד אוסף את השאלות התלויות בהכרעת מאריה דאתרין מהשאלות המתווכחים עליהם ועמדו בתיקו עד בואו. אחרי הכרעת ר"א קוק מסתלקים מכל הקושיים" [אברהם טביב, אחרי מיטתו של ר' דוד קפרא ז"ל, 'דבר' יד סיוון תש"א 1941 ; נדפס בתוך: פנחס קפרא, מני תימן ובשעריים רחובות תשל"ח 1978, עמ' 163]
גאולה בקרוב כתב:2 הערות שהתוספו לי, קטנה וגדולה:
א. דבר אברהם, לעיתים נקרא ספר דב"א, ולעיתים שו"ת דב"א, ובאמת שהספר בלול גם משאלות מעשיות, וגם מהרבה חקירות עיוניות, ולכן דעביד כמר עביד וכו'.
ב. לגבי ספירת העומר כשמסופק (נספח בחוברת), ראיתי תירוץ יפה בספר חמודי ציון לרב בן ציון וולפא שליט"א
[1] ח' אדר ב' תרע"ט (אגרות הראיה ג, תתקמו). [2] י"א אדר תרפ"ג (שם ד, מהד' תשמ"ד, א'קעג). [3] ט' שבט תרפ"ד (שם, א'רט). [4] כ"ו שבט תרפ"ה (שם, א'רפט). [5] י"ב חשון תר"צ (חוברת זו). [6] כ"א כסלו תר"צ (שם). [7] ז' אדר תר"צ (שם). [8] חשון תרצ"א (דגל ירושלים ד).
[1] כ"ז אדר א' תרע"ט (אגרות הראיה ג, עמ' שיז). [2] כ"א סיון תרע"ט (אגרות לראיה, צז). [3] כ' טבת תרפ"ה (שם, קעו). [4] י' ניסן תרפ"ה (שם, קפח). [5] ה' טבת תרפ"ו (שם, ר). [6] כ"ט אב תרפ"ט (שם, רנ). [7] חשון תר"צ (חוברת זו). [8] י"א חשון תרצ"א (אגרות לראיה, רעג). [9] שבט תרצ"ה (שם, שנ).
בבואי אליו התעורר לקראתי בשמחה ובאהבה של זכרונות הנעורים המקשרים אותו עם אאמו"ר הרב זצ"ל מזמן לימודם בישיבת וולוזין. אמר לי אז: "אבא (אאמו"ר הרב זצ"ל) הלא היה גאון וצדיק עוד בישיבה בוולוזין", ומסר לי מכתב־ידידות והבעת דברים בענינים הכלל־ישראליים לשלוח אל אאמו"ר הרב זצ"ל.
אע"פ שהייתי משועבד לתפקידי בלימוד תינוקות בעיר אחרת (סנטגאלן), דרש ממני בהחלט שלא לעזוב אותו בבדידותו החברתית ולפיכך לעבור אל בית־מלונו, כדי להיות אתו בחדרו, עד צאתו את ציריך לנופש למשך איזה זמן. לא יכולתי לסרב לגדול שכמותו, ונשארתי בשכנות אתו בחדרו כשבוע ימים, עד תום הגמר האחרון של המשך הוועידה. שפעת התורה והדעת, הכשרון, האצילות האמיתית, יראת־השמים והחרדה הכלל־ישראלית, של אישיות תורנית דגולה זו, הנעימה מאד את אווירת חברתנו. באותם הימים נמשכו ונתגבשו בירורי המשא־ומתן של הוועידה ביחס לאותה בעיה אחראית, ומתוך כך רבתה המתיחות בינו לבין אנשי ה"אגודה". הגיעו הדברים לידי כך, ובתוך כדי וכחנות שביניהם בחדרו שהיה לנקודה מרכזית של הועידה, פנה אליהם באמרו: "אם כן חוששני מאד לזיווג שבינינו אם יוכל להימשך ולהתקיים".
מצד הפעילות הציונית נעשה אז צעד חשוב של החתמת פטיציה של כל ישראל, לאלפיו ולרבבותיו, באופן בלתי־מפלגתי, אל ועדת־העשרה בדרישת זכותנו על ארצנו. מכיון שזה סודר בצורה כללית, בשם עם ישראל בכללו, ולא בשם ההסתדרות הציונית, החלטנו אנשי ועדנו ה"ירושלמי" כי כולנו, וכל אדם מישראל, ואפילו אינו שייך להסתדרות הציונית, מחויבים לחתום על זה. כן הסכים וחתם הרב דקובנה הרא"ד שפירא, ועל ידי הרבנים מברוהודשין ומסוקולקה (הרבנים מגרוסווארדיין ומפירינצי נסעו כבר לביתם מקודם לכך). המשך משא־ומתן עם הצד הציוני נמסר מאת הועידה אל הרב דקובנא שיטפל בו. אח"כ הוא נסע ללוגאנו, אשר בשווייץ האיטלקית, לנופש ולחזוק הבריאות. ההמשך של מהלך הדברים ובירורים בא לידי ביטוי במכתביו אלה שקבלתי ממנו משם.
שייף נפיק כתב:למה הדבר אברהם מוזכר בחוברת בתואר הי''ד??
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים