הודעהעל ידי ישועות ישראל » ה' אפריל 26, 2012 4:44 pm
בעוד שנשאו ונתנו כאן בענין סיבת השואה, וכן התווכחו על כמה אחוזים מהיהודים היו חילונים והתבוללים וכו', לומר שהם היו הגורמים להחורבן הנורא. ראיתי לנכון להביא כאן ה"קול קורא" הידוע, ותוכן דבריו שגם מאחינו בני ישראל השומרי שבת וכו' גרמו הרבה להרעות האלה.
קול קורא
מהגאון הקדוש המקובל רבי אברהם שמעון הלוי הורוביץ זצוק"ל, המפורסם בשמו "רבי שמעו'לע מזעליכוב", המתייחס כבן אחר בן לבעל השל"ה הק' ועוד, גדולתו וקדושתו ודביקותו בהשי"ת אין לתאר ולספר, גאון עצום ובקי בכל חכמת התורה אשר כל רז לא אניס ליה.
בשנה האחרונה לימי חייו, טרם שפרץ מלחמת העולם השניה, ביום י"ט כסלו תרצ"ט, יומא דהילולא של המגיד הק' ממעזריטש זי"ע, הסתגר בחדרו וכתב בדם לבו ה"קול קורא - שובה ישראל" הלזו, ובו מבאר למה מצאנו הרעות האלה מאויבינו, ובוכה ומתחנן להכלל ישראל והתרה בהם שיחוסו עליהם ועל בניהם להטיב מעשיהם, ואם לא יצייתו לדבריו אז מי יודע מה יבוא עלינו עוד ח"ו, וכאשר ייטיבו מעשיהם אז בהמשך הימים לא כבירים נראה טובה וברכה הצלחה ורוחה, עד שנזכה במהרה "ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו" במהרה בימינו אמן.
(וזה לשונו)
ב"ה י"ט כסלו תרצ"ט.
קול קורא - שובה ישראל
זרע אברהם בית יצחק ובני יעקב, לא חדשות אני מגיד לכם, רק ישנות ישנות, ברית חורב וערבות מואב שבסדר בחקותי וכי תבא, אשר קבלנו עלנו מאז לדורות עולם באלה ובשבועה, ככתוב בתורת משה, וכן נתך עלינו לעינינו כיום הזה. ורבים אומרים למה אתה ה' תעמוד מרחוק ואין אתה בקרבי, ולמה מצאונו הרעות האלה מאויבינו, הלא אנחנו עושים צדקה וחסד בארץ, ושובתים בשבת קדשך, והריני חרד ואפילו חסיד וכדומה מהזכותים השגור על לשונם וממלא את כל לבביהם ומחשבותיהם, ואין איש שם על לב לעורר אותנו, לרפאות שורש מכותינו, וחושבים לרפאות שברינו על נקלה, באיזהו צום או אמירת מזמורי תהלים בחפזון, ועוד טפילות, והשרץ בידינו.
ולהבין שורש הטומאה שבידינו ר"ל, למען נשליך אותה, והטבילה תעל, ההכרח להבין ענין אחד המלא בכל התנ"ך אשר לא רבים יבינו, כי הנה המובן משטחי פסוקי התורה יראה שהכתוב אינו מזהיר אלא על עבודות זרות כפשוטו, וכן ידוע שאבותינו רוב התת"ן שנה ששכנו בארץ הק', מימות יהושע עד גלות הארץ וחורבן בית המקדש בימי צדקיהו, היו עובדי עבודה זרה, ועל זה סובב הולך רוב תוכחת הנביאים, וחושבים רבים, כי ישראל אז פנו עורף לכל התורה כולה כמו המשומדים שבזמנינו עתה רח"ל.
אבל לא כן אחי ורעי, לעולם שמרו ישראל את התורה ברוב פרטיה ודקדוקיה השייך לחובת האברים, רק חובת הלבבות לא שמרו כאשר יובן ממה שנכתב להלן, שהרי אחאב מלך ישראל היה מן האדוקים מאוד בכל מיני עבודה זרות עם בני דורו, ואעפ"כ כתוב וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער, הרי ששמרו מצוה קלה של בדד ישב מחוץ למחנה של מצורע, וכן אמרו חז"ל באגדת חלק שמסר נפשו ועמו לבלתי תת ספר תורה למלך ארם, הגם שרצה ליתן לו נשיו וכספו וכל חמדת ביתו, ועוד ראיות כמה וכמה בנביאים וכתובים שלעולם שמרו ישראל רוב מצות התורה על שטחיותם.
אבל הענין הוא, כידוע שיצרא דע"ז היה חזק ותקיף מאד אז, ושורש התגברותו כי אז היה כל קולטור ולוקסוס העמים אשר סביבות הארץ הקודש בעניני עבודה זרה, כמו בעלים ועשתרות וכדומה, וישראל בהיות חשקם להדמות לעמי הארצות על כן עבדו גם הם עבודה זרה שלא להיות נבדל מהם, נמצא הדבקם בעבודה זרה היה בעיקר מגמתם וחפצם להדמות לעמי הארצות ולא להיות נבדים מהם, שהוא עיקר רצון השם יתברך בנו, וכמ"ש בפ' קדושים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, ואמרו בתו"כ מובא ברש"י ז"ל אם אתם מובדלים מהם הרי אתם שלי, ואם לא הרי אתם של נבוכדנצר וחבריו רח"ל, ועל ידי זה נגזר עליהם חורבן הבית ושיתמו בדבר ברעב ובשבי שבו כל מיני יסורים ומיתות אכזריות.
ואין עיקר הגורם מה שבעבודה זרה יש עונש כרת וסקילה, שזה ענין לכל נפש בפרט, ועל זה הכין לו השי"ת אור ותנור גיהנם, כף הקלע וחיבוט הקבר וכדומה, אבל לא יתך על גוי ועל אדם יחד כליה אכזריה כמאז לנו, שלא נשאר מהמון ישראל כמה מליונים רק פליטי מספר, ככתוב בירמיה ובעוד נביאים, רק העיקר הוא על אשר עברנו על שורש רצונו "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי", והרסנו גבול ההבדל, ויגענו להדמות לכל חוקי עמי שכינינו, לכן כלה קנאתו בנו ועשה אתנו בחמה ונתן אותנו בידם ושפטונו במשפטים קשים ואכזריים, ככתוב כל זה באר היטב ביחזקאל כ"ג.
ובכן צריכין אנחנו עתה להבין, כל ענין עבודה זרה שבתורה פירושו, הטיה מן דרכי התוה"ק ולידבק בתועבות הקולטור והלוקסוס, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו כלל כי היינו הך, כי מה לשון עבודה זרה, שהיא זרה לנו מפני שהיא תועבה לפני ה', וכן אלהים אחרים פירושו כחות אחרות.
והנה זה החשק ומיני עוגב להדבק בקולטור ולוקסוס העמים סביבותינו, תקיף עתה כמו מאז, והן הן הבעלים והעשתרות שבזמנינו, אלא שאז היו מלובשים בעץ ואבן, ועתה בלבוש אחר, עבודת הבעלים הוא הבלי חכמת העמים הנקרא קולטור, ועשתרות הוא כל מיני תענוגיהם ומנעימיהם הנקרא לוקסוס, שאין כמעט גם אחד נקי ממנו, ואם הוא נקי הרי עדיין אינו מובדל לגמרי כחפץ הבורא, מפני שבניו ובני ביתו הם עובדי הבעלים והעשתרות הנ"ל, והוא נוגע בם באהבה הרי מגעים גם אותו בהבלי העולם, (ואנשי כנסת הגדולה לא בטלו אלא יצרא דעבודה זרה דייקא מפני שחסו על נפש ישראל בפרטיות שנופל בעונש כרת וסקילה), וידוע מאמר הבעש"ט ז"ל "וסרתם" מן השי"ת ותורתו, מיד "ועבדתם אלהים אחרים", יטה אתכם היצר לכחות אחרות, הוא הקולטור והלוקסוס, ואחרי כן ברוב הימים "והשתחויתם להם" תכנעו תחתם לגמרי, עד שכל ימיכם תבלו רק בהבלי הקולטור והלוקסוס בתחרות איש על רעהו.
ולא הבעש"ט לבד אמר דבר זה, אלא כן הוא מפורש בספרי, השמרו לכם פן יפתה לבבכם, הזהרו שלא יטה אתכם יצה"ר לפרוש מן התורה, שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה, שנאמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה, הרי שכיון שאדם סר מן הדרך אשר צוהו ה' הוא מעשה עגל מסכה ממש, נמצא כמו שאמרו חז"ל כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כלה, הוא בזמננו הקולטור והלוקסוס האירופאי, שכיון שאדם מודה בו ורעיוניו וחשקו להגדילו ולהאדירו הרי הוא ככופר בכל התורה כולה, וכל מצותיו אשר יעשה, ואפילו נושא עליו עדיין שם חרד וחסיד, ללא הועיל, וכן ההיפך כל הכופר בעבודה זרה ויתרחק מן הלוקסוס והקולטור האירופאי בכל יכלתו הרחק מאד שקץ ישקצנו ותעב יתעבנו, הוא כמודה בכל התורה כולה, ולא יחשוב ה' לו עון בעולם הזה, וינצל מחבלי משיח ולא ינתן לטרף נבוכדנצר זמננו וחברו, וחשבון עונותיו יבוא למעלה ברחמים לפני בורא כל הנשמות רבון כל המעשים.
מה הוא קולטור ולוקסוס אירופאי (ואען ואומר הלא המה) טיאטר, קינא, ראדיא, מלבושים יקרים, וכלי בית יקרים, ומלבושים פרוצים וכנה רבים, יבינם הקורא דבר מתוך דבר, כן ידוע שמן הלוקסוס האירופאי שכל אחד מתחרה על רעהו, ואשה על רעותה, ללבש העוללים ויונקים המיני מלבושים יקרים ועגלות יקרות וכדומה, ומפני שמדמה שאין מצב פרנסתו מספיק למלאות כל זה לעוללים, (רבים למדו מקולטור הצרפתי אשר אין כדאי לישא הענין על שפתינו כיצד למנוע הפריה ורביה), בא וראה מה עשו אבותינו, הרי במצרים השליכו בנינו ליאור ועוד מיני עינוי ואעפ"כ עסקו בפריה ורביה למאד, ולא אמרו למה נלד לריק, ואתה מפני שצריך לוותר על מעט לוקסוס תבטל, ועיין בזוה"ק פ' שמות שחשב זה לאחד מן הזכותים לגאולת מצרים, וכן על ההיפך רח"ל אמר דגרמין דדיורא דקודשא בריך הוא לא הוה בעלמא ובני נשא צווחין ולא אשתמע קלהון.
והנה הבוערים בעמנו ישאלו, למה כל טוב העולם הזה יגיע לבני נכר ולא לזרע ישראל עבדו, ובהיות נפשי יודעת מאד שגם רבים מבני תורה נבוכים בזה אלא שבושים לגלות דעתם החוצה פן יקראו אחריהם מלא, לכן הנכון לגלות נקודת סיבוב ימי עולם ובחירת העם קדוש מה הוא.
הנה השם יתברך עליון מלך נורא נעלם מכל רעיון ואין שייכות כלל אפילו לנאצל היותר עליון, שישאל לו מה תעשה ומה תפעל, וכך עלה ברצונו לברוא עולמות לאין מספר מצדנו (מה שכנגדו כלא חשובין) ושלשל אותם מלמעלה למטה, וכל עולם חשוך מחבירו, עד שיצא העולם הזה החשוך והמזוהם מאד מאד, ובו ברא ויצר ועשה את האדם, ונפח בו נשמת חיים ירום ונשא וגבה מאד, ואם ילך בדרכי התורה אשר חקק לו יוצר נשמתו, בכחו להאיר בתוך חשכת העולם הזה ולגלות כבוד מלכותו, ויזרע לצדקה במשך ימי חייו, ויקצר לפי חסד פרי זרעו לעת קץ לימות המשיח ולתחיית המתים, שאז יקובץ כל עבודת הנשמות לאור עולם, ויאר כאן גילוי כבוד מלכותו ביתר שאת מן הנגלה בעולמות העליונים.
והנה רצה השי"ת מאז שיתגלה זה על ידי אדם הראשון לבדו שהיה כלול מכל הנשמות כידוע, לכן גירה בו את הנחש למען יעמוד בנסיון ודי, אבל לא עמד בנסיון כידוע, ונדחה חפץ השם מדור דור, ויקו לעשות ענבים, ויעש באושים, והיה דור המבול והפלגה עד שבדור הפלגה ראה השי"ת כי אין תקוה עוד שיגמר הענין זה על ידי כל באי עולם, לכן בחר באברהם עבדו, וכרת עמו הברית ולזרעו אחריו, שכל הנשמות קדושות המסוגלים להאיר באור החיים, הכל ינתנו בגופי זרעו ודי למבין, ושנה ושלש דבר זה בברית ובשבועה ליצחק וליעקב, ולכן הוריד אותנו מצרימה למען יזוכך גופינו ונהיה ראויים להמשך אחרו אור הנשמה.
מה שאין כן לכל גוי, כי גופם לא נתענה ולא נטש כח חומריותם, אחר כך הוסיף עוד להטיב עמנו בגאולת מצרים וקריעת ים סוף, והעיקר במעמד הר סיני שאז פסק ממנו זוהמתינו כדאיתא בשבת (קמ"ו), ונעשינו ראוים לקבל התורה לעבדה ולשמרה ולקיימה.
אבל אמרו חז"ל בספרי (פ' בשלח) התורה והסייף וכן הכלל והמקל ירדו כרוכים מן המשים, ככתוב אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי ה' דבר, אחת דבר אלקים שתים זו שמענו, כלומר כך התרה בנו ושמענו והבננו באר היטב מן א-ל קנא האמור במאמר לא יהיה לך עד סופו, כי אני בחרתי בכם על כל צד שיהיה, שאתם תגלו מלכותי בעולם הזה כחפצי מאז בכל תכלית בריאתי.
והנה ב' דרכים לפניכם, החיים והטוב הוא שתלכו בחוקותי ומצותי תשמורו, ויבוא על ידי זה גילוי מלכותי לאט לאט בטוב ובנעימים, ואת המות ואת הרע שאם בחוקותי לא תלכון ומצותי לא תשמורו, הנה תגלו מלכותי על ידי יסורים קשים ומרים ומיתות אכזריות אשר אביא עליכם, וגם הוא חכם ויבא רעה כזו אשר ממנה תתגלה המלוכה בודאי, ואין לאנוש אנוש לחקור על מעשי האלקים באיזה אופן יהיו העונשים הקשים סיבה להתכלית הטוב והאור המקווה לנו, כי מי יבוא אחרי האלקים אחרי את אשר כבר עשהו, אבל ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה, ובעל אמונה יבינו בבירור שכן הוא, ולא באו כל העונשים שבתנ"ך דרך נקמה כנראה משטחיות לשונם, כי את מי ינקום וכל דיירי ארעא כלא חשובין נגדו, ואם נמשיל משל כאשר לא ינקום מלך בשר ודם גדול מאד, מפרעוש, עדיין אין הדבר דומה כמובן לכל משכיל, אבל גם מחכמת האלקים אשר שגבה ממנו שיהיה נכתב בתנ"ך בלשון נקמה, וגם יבואו היסורים בתוקף רב, דרך נקמה, למען יביאו התכלית הטוב בשלימותו.
והנה עתה איש ישראל, בינה והאזנה כי כל תענוגי טינופי והבלי העולם הזה הם הם החושך והסתר אשר ברא השי"ת בעולם הזה, למען יהיה לנו מה לפעול בעולם הזה להתרחק מהם, ובזה נגלה אור מלכותו לעולם ועד, ואתה בער וכסיל תרצה להתטנף בטינופי לוקסוס האירופאי ולהוסיף חושך על חושך למען יקויים והסתרתי פני מהם והיו לאכול.
ואם תשאל על הברכות אשר נאמרו בפרשיות בחקותי תבא ועוד מקומות, דע כי לא מחכמה שאלת זאת, ולא הבינוך אבותיך מלמדיך מקרא כפשוטו, ששם אמר השי"ת שאם תלכו בחקותי ואת מצותי תשמורו תגלה אור אלקותי ומלכותי כל כך בעולם עד שיוכר האלקות אפילו בטוב הגשמי, והארץ הלזו הנשמה כגן עדן תהיה, אשר זה עצמו הוא גילוי אלקות אשר עשה השי"ת מאז ומעולם שאדם יפשט הג"ע בכל העולם כולו, אבל לסור מדרכי התורה ולהתענג בתענוגים גשמיים אשר מקורם מן החושך קליפות הטמאות המסתירים אור פני השי"ת, הרי הוא כמשליך עצמו לטינוף לבל יראה עוד אור האמת כלל וכלל.
והנה זה תוכן כל שירת האזינו אשר צוה ה' ללמדה את בני ישראל ולשימה בפיהם, כלומר שישורר בפינו תמיד כשיר לאומים, למען תהיה לעד בבני ישראל, אמר השי"ת הנה בחרתי בך, ועשיתי עמך טוב וחסד לאין מספר, ככתוב שם מן "זכור" עד "וישמן ישרון", ולמה כי תשמור מצותי וחקותי ותהיה לי לאור עולם להאיר מלכותי על כל העולם לעולם ועד, אבל אל יעלה על לבבכם מחשבת און, כי בחרתי בכם יען לא ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה, הן ידעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך, ידעתי אשר וישמן ישורון ויבעט ויטוש אלקי עשהו וינבל צור ישועתו וכו'.
אבל גם אני הכנתי מאז שבט אפי ומקל עברתי, שעל ידי זה תגלה מלכותי, וכמו שחשב שם יסורים ומיתות נוראות ואכזריות רח"ל, ואמר "אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", כלומר אשכנה אתכם באחת מפאות כדור הארץ אשר נשבת זכרו מאנוש, כמו עשרת השבטים ובני משה שנשבת זכרם, אבל "לולא" וגו', והאריך שם ואי אפשר לי להאריך בפשטי הכתובים להשכילו לרבים כי יאריך הקונטרס.
לכן גזר השי"ת אשר דייקא "ואויבינו פלילים", אשר אויבנו ישפטו אותנו על כל עונותינו (שעיקרו הוא ההדמות לעמים אשר סביבותינו כמו שכתבתי לעיל), כי זה יפאר אור האמת ביתרון הכשר, כי יודע אשר אויבינו הפלילים "גפן סדום גפנם" וגו' "חמת תנינים יינם" וגו', ויבוא הגאולה להאמת והנקמה בשפת שקר יחדיו יצדקו ויעודו זה על זה, ואמר כי סוף סוף "ידין ה' עמו ועל עבדיו יתנחם", וכן יודע על פי הסיבוב היסורים הקשים הכתובים כאן "כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי וגו' וחי אנכי לעולם, וישיב נקם לצריו, והרנינו גוים עמו, וכפר אדמתו עמו", הרי בקיצור שירת האזינו אומרת באר היטב, כי היסורים והעונשים הקשים יביאו התכלית הטוב המקווה אם לא ישיבו ח"ו, כי לא נזכר כאן מצות תשובה כמו שכתוב הרמב"ן ז"ל עיי"ש.
והנה עתה נתבונן מעט לדברים הנעשים מזמננו, אמר "ויטוש אלקי עשהו", היש נטישה גדולה מזה, הלא ידוע שרוב מבני עמנו כעת נטשו התורה לגמרי, וימים ושנים אשר לא יביטו לשום ספר של אמתת התורה הקדושה כמו תנ"ך משניות גמרא וכדומה, ולא אעוד אלא "וינבל צור ישועתו", שאין לך נבלה גדולה מזו לקנות ביכער ובראשורען וכדומה אשר נתחברו על ידי נבלים גנבים ונואפים, ובעל כל מדה רעה, וכתבו בהם מיני עגבות והבלים, והטוב שבהם גם כן ללא הועיל כלל, כמובן לכל מי שעדיין לא עורו עיניו בעשן עבודה זרה, ובהם יבלו כל הזמן הנשאר להם פנוי ממסחרם וממלאכתם וכדומה, ולא עוד אלא שבוש לא יבושו לפלפל בהם ולהתחר בהם עם בניהם ובנותיהם על שלחן ערוך מיני מעדנים ומטעמים, וישכחו שכחה עמוקה ממציאת צור כל העולמים צדיק בכל הדורות.
דעו לכם אחיי, שגם כל העתונים בכלל הזה, שהרי כל עיקר אומנות סופריהם ועורכיהם לקחת הזיהום מכל לשונות אירופא שכל אחד יש לו סגנון קליפה שונה, זה רציחה, וזה חנופה וניאוף, וזה שקר, וזה גיאות, וסדרו אותם בלשון פויליש וזארגאן, או הבערעאיש אשר בדו להם, ונופת תטופנה שפתי זרה זו למשוך אחריה את האדם לעגב על כל תועבות אשר שנא ה', ואפילו אם ידבר בלשון הזה מוסר ותוכחה, יפעול ממש להיפך, וזה שאמר שלמה בחכמתו "חדל בני לשמוע מוסר לשגות מאמרי דעת", כלומר שיחדל מלשמוע מוסר בסגנון זה המזוהם שפת שקר ופי תהפוכות וגאה וגאון ממאסרי זמננו, הן בכתב והן ניאומיהם, כי המה מתעים לשגות מאמרי דעת.
לכן חזקו ואמצו להרחיק מבתיכם כל מין עתון שהוא, ובאם לא תוכלו בשום אופן להבליג על הרגלכם שעד היום, על כל פנים תעברו עליהם בחפזון, כמהלך על גחלים בוערות, ואחר הקריאה תשרפוהו תיכף, ומכל שכן לבל לדבר כלל מוסרם ותוכחתם וחסידותם וסיפור צדיקים שבהם עם בני ביתכם וזולתכם, כי הכל הבל הבלים. וכבר אמר הנביא "עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו", כי כן טבע הלשון המזוהם הזה לעשות מאפס דבר כמו איזה מנורה או זאלצברעט כרך גדול בחלקת לשונות המזוהם, ולהשפיל הענוים ושבורי לב עד ארץ. הכלל, כל מי שעדיין לו איזה שיג בישרות לב יבין בעצמו כי הם "אבי אבות כל הטומאות", ויזרם כמו דוה, צא צא יאמר להם.
"יקנאהו בזרים" חכמות זרות אשר אין צורך בהם כלל לחיים המוכרחים, רק להגדיל בולמוס הלוקסוס והקולטור האירופאי. "בתועבות יכעיסוהו" בטיאטר קינא ראדיא ותערובות זכרים ונקבות וכדומה. "יזבחו לשדים לא אלוה" תרגום אונקלוס דלית בהון צורך, פירוש הנה לא זאת עם בני ישראל, אלא אפילו אם תשאל מי מבני נכר אם יש בכל אלה הביכער והחכמות טיאטר וכדומה תועלת בקבר, ישחוק עליך ויאמר מי הביאך לשאול שאלה של שטות כזה, שבודאי יום תכלה חיי הבל כל זה תכלה עמו.
ואם כן איש ישראל אשאלך, אם ח"ו לא תודה שיש עולם נצחי אחר העולם הזה, הרי אתה כופר ויצאת מן כלל ישראל, ואם את המודה בזה האיך תזבח בניך ונפשך וכל מאדך לשדים לא אלוה, תתן בניך ללמד הקולטור האירופאי ותרחיקם מהתורה מרחק רב ללא צורך כלל להתכלית, כי התכלית הוא נצחי, ומה נפקא מינה לאדם אם יחיה עשרים שנים או שבעים ושמונים שנה, סוף סוף הגל יעבור ויחלוף, והרי הוא כשד רוח רעה עובר, וכן תזבח ממונך לקנות (פיגורים) ותמונות יקרות, ומרבדים מפרס יבואו, וכל כלי ביתך יקרות הכל למען הדמות לעמי אירופא, ואשר אין בהם צורך כלל להתכלית אפילו כפי ידיעתך הפעוטה, ועל זה אמר שלמה בחכמתו "ומותר אדם מן הבהמה אין", דמה נפקא מינה אם יעמידו הצאן והבקר בגדרות נאות ואבוסים נאים, ויתנו להם ממאכלי הבהמה הטוב והמובחר, ואין תכלית למו רק הרגע של התענוג, או האדם מתנעג בתענוגי תענוגי בני אדם שדה ושדות ללא תכלית נצחי כלל.
ובזה בלתי נתפלא כלל אם אמר "כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית", להשליך התנ"ך שלנו והמשניות אשר הם דבר ה' בפי נביאיו וחכמיו, ולהדבק בתועבות מעשי ידי רשעים עריצים. ואחשבה כי זה אחד מן יישוב המקרא אשר נתקשו בו המפורשים בסוף פרשת וילך "והסתרתי פני מהם והיה לאכול ומצאוהו רעות רבות וצרות, ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ואנכי הסתר אסתיר פני" וגו', שלכאורה תמיה שכיון שכבר התודה ואמר הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני וגו' למה עוד ואנכי הסתר אסתיר פני, אבל הדבר כפשוטו, כמו שהוא לפנינו היום שמדובקים ואדוקים בהבלי עמי אירופא, וטוענים הלא על כי אין אלקי בקרבי מצאוני הרעות האלה, כלומר למה אתה ה' תעמוד מרחוק ואין אתה בקרבי, ותתן שמצאוני הרעות האלה מאויבינו, הלא אנחנו עושים צדקה וחסד בארץ, ונשבות בשבת קודש וכדומה מהזכותים, לכן אמר "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה", כמובן לכל ישרי לב הרהב והתרמית והשקר והגיאות והעשתרות הזכר לעיל קולטור ולוקסוס האירופאי וסגנון נאומיהם ועורכי העתונים.
והנה עתה לפניכם שירת האזינו כולה, ותבחרו לכם בני ישראל, דעו כי סוף סוף אור המלוכה אשר הטיל השי"ת לגלות על הכלל ועל הפרט בהכרח תגלו, ועצת ה' לעולם תעמוד, והוא בחר בכם לשליחות הזה, ואחור לא ישיב, אמנם לפניכם דרך המות והרע ר"ל לילך בדרככם ולהדמות לעמים בלוקסוס וקולטור, שאז מי יודע מה יבוא עלינו עוד. הראשונות הנה באו, כאשר בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו, וחדשות אני מגיד (כלומר כחדשות) בטרם תצמחנה אשמיע אתכם, התבוננו ותשימו על לב, וחוסו עליכם ועל בניכם ועל כל הכלל כולו, והשליכו כל גילוליכם החוצה, הביכער, והבראשורען, והטיאטר, והראדיא, וכל מיני אדר יקר שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא.
וכל אדם יקבע לו שיעור בתורה הקדושה בכל עת הפנוי לו, ולא יפנה אל רהבים ושטי כזב, וכנסיות של עמי הארץ ושיחת הילדים והנשים, רק לתורת השם יפנה ויהגה. וכל אדם מישראל אשר ביכלתו להבין על כל פנים אפס מה בספר הקדוש "חק לישראל" אשר יסדו האר"י ז"ל ושכללו הרחיד"א ז"ל, הוא הוא הראשית ביכורים ללימודי ה'. ומי אשר לא יבין, אם אפשר לו יקנה לו חבר ורב, ואם אי אפשר לו יקנה לו אלו אשר בהם מתורגם זארזאן כשר מבלי שום תוספת ממחברי זמננו. כן בהכרח ללמוד כל תורת משה יחד זקנים עם נערים, וכן ספרי הנביאים על כל פנים תהלים משלי ונחמות ישעיה, ואשרי אשר ירגיל את עצמו בכל התנ"ך.
ואל תשיבני מאיזה ספרים אפילו מקדושי עליונים אשר הרחיקו לימוד התנ"ך, כי הנה בא האות והמופת אשר בסיבת העדר לימוד התנ"ך נשכח לגמרי מה השי"ת חפץ מן האדם הישר אשר בארץ, וכל אד בחר לו חדשות אשר בדה מלבו לאמר זה הדרך לכו בו, הכתות השמאליות דוחים מדרכי התורה לשמאל, והימיניים דוחים לימין, סוף כל סוף קו הישר אשר בו בחר ה' נשכח לגמרי, ואי אפשר למצוא אותו מבלי השקד גדול על התנ"ך.
והנה הקדושים ראו אשר החלו ללמוד התנ"ך לידע ממנו דקדוק או היסטוריא, וזה באמת מסוכן, לכן הרחיקוהו לגמרי, אבל אנכי לא כן עמדי, כי רק הידיעות הללו תזרקו חוצה, ולמדו היטב התנ"ך לידע ממנו חפץ ה' מן האדם אשר ברא, כמו "שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית, בטח בה' ועשה טוב, שכן ארץ ורעה אמונה", וכן כל מזמור קי"א שבתהלים וכהנה רוב התנ"ך. ויהי ביתכם פתוח לרוחה לקבל כל אדם בסבר פנים יפות ובשמחה, וליתן לו ארוחת לחם וחמין ולינה, שזה עיקר חפץ ה' שידובק איש אל רעהו באהבה, לא לסתום הגולל קבר ביתכם ולפטור במה שאתם נותנים צדקה פרוטות ומס לחברות וכדומה.
כן תקנו לומר עלינו לשבח לאדון הכל לתת גדולה ליוצר בראשית שלא עשנו כגויי הארצות וכו' שהם עובדים להבל וריק, כלומר הקולטור והלוקסוס שאין להם ענין הנצחיות לכן הם כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו, אבל אנחנו זרע אברהם יצחק ויעקב אשר כרת השי"ת את בריתו עמהם ולזרעם אחריהם שאנחנו נעמוד לפניו לנצח, בינו זאת ושימו על לב למען ייטב לכם בזה ובבא.
והיה אם יעשו דברינו אלה פרי, ורבים ישמעו ויחדלו מדרכם, אז נדבר עוד לבער את הקולטור האירופאי אשר חדר בעוה"ר גם אל קדשינו, למשל שיצוייר אחר שלמדו רבים מסכת, ועל הסיום ידברו נאומים אירופאים המעורבים בכל מיני גאה וגאון ודרך רע, ופי תהפוכות אשר שנא ה', וכן כמה אנשים אשר שמו להם לימוד התורה הקדושה רק לטפל, למען יוכלו לעמוד על הבימה בתוך קהל ועדה לדרוש נאומים אירופאים, ואם יאמרו שבהכרח לעשות כן לחזק הדת, תשיב להם שהן הן נביאי הבעל והאשרה אשר מלפנים בישראל, אשר גם אמרו שכן צריך להיות למען קיום האומה והדת, וכמו שאני עתיד עוד להאריך בזה בעז"ה. סוף דבר, גורו לכם מפני חרב, כי לא אדם הוא השם אלקי ישראל שתעשו עמו פשרה, והוא בפשרות לא יחפץ, ונצח ישראל לא ישקר, ואשרי כח חוכי לו.
והנה יתן השי"ת שדברינו יכנסו בלב הקוראים, ונחדל מדרכינו הלא טובים אשר בארנו כאן, שאז נקוה שבמשך ימים לא כבירים נראה טובה וברכה הצלה ורוחה, ובאם ח"ו לא נרויח בזה להשקיט דבת המתלוננים אשר יאמרו או יחשבו אשר לא יתכן דרך השם את עמו בית ישראל, ויזכרו זה המאמר וילכו וילמדו תורת משה בפשיטות בכללה ושירת האזינו בפרטות, וידעו ויבינו כי בעוד שלשת אלפים ור"י שנים (כי שירת האזינו נאמרה בשנת ב' אלפים תפ"ח לבריאת העולם) התרה השם בנו כן, ששני דרכים לפניך עם ישראל לגלות מלכותו, אם בדרך הרצוי לפני השם המבואר בכל התורה, שר המרכז היא להבדיל מדרכי העמים והבל תענוגם וחכמתם, וכל המרוחק מהם ביותר מקורב להשי"ת ביותר, ובאם לא בהכרח לגלות מלכותו יתברך לעד על ידי היסורים הקשים המפורשים היטב בשירת האזינו, עד יבוא העת כי אשא אל שמים ידי וגו' עד ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו, במהרה בימינו אמן.
חוצב להבות א"ש
(חתם את שמו "אברהם שמעון" בר"ת "אש")
מי שיש לו איזה סתירה על מאמרי זה יפנה אלי ואשיב לו ביחוד.
(עד כאן לשון הקול קורא)