הוגה ומעיין כתב:ג. האגודה מזכיר את רבותיו לא מעט (כפי שרשם הרב 'הוגה') אבל לעולם אינו מזכיר אותם בשמם. ניתן להתרשם שסתם בכוונה, אולי מפני שלא היה לו רב מובהק. מעתה יש לקבל שלא נוכל לגלות את מה שהוא זצ"ל סתם. ר' יצחק הלוי הוא 'מורנו' בפיו, כשזה תואר מקובל אז באשכנז לכל חכם מופלג שבדור גם כשהכותב אינו תלמידו.
הוגה ומעיין כתב:ד. לפום ריהטא לא ראיתי שהובאו דברי האגודה מגילה סי' לד הפוסק שעל הכהנים ליטול ידיהם לאחר הדוכן קודם שימשיכו בתפילה (כיוון שנוגעים בינתיים בנעליהם) ומוסיף: 'וכן הורגלתי לעשות'. משתמע שהיה כהן.
הוגה ומעיין כתב:ה. "והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי" - את החלק הראשון אין ביכולתי לפרש ואילו החלק השני פירושו, ששערי הרחובות המובילים לרובע היהודי (הגיטו) נבנו לצורך הגנה מהתקפות פורעים וכנראה שרבינו הוא שעורר ודחף את מועצת העירייה לבנות אותם.
פוגרום מוקדם נגד התרחש לאחר קרב וורינגן ב- 8 ביוני 1288, אז נכלא הארכיבישוף המובס של קלן. כעבור ימים אחדים רדיפת יהודים עברה בסביבות קלן. [17] בשנת 1300 [= ה' אלפים ס'] נבנתה חומה סביב הרובע היהודי, ככל הנראה ששילמה הקהילה היהודית עצמה, אם כי באופן טבעי היה צורך באישור הארכיבישוף. [18]
הוגה ומעיין כתב:ו. ניתן לטעון שר' אלכסנדרי הכהן מעולם לא התגורר בפרנקפורט. ובוודאי שלא ישב שם לאחר שעזב את קלן. ברור שכל הידיעות על כך במחקר מחוסרות בסיס. וייתכן שגם הרב 'שם הגדולים' הקדמון לא דק בזה. ר"א הכהן עזב את קלן בתחילת שנות צ', עקב רדיפות העירייה, וסברא שנדד מיד לארפורט הרחוקה יחסית. את האגודה הוא כתב ייתכן כולו בארפורט. ודע, שכל מנהגי הקהילות המוזכרים באגודה, הכל העתקה מהמרדכי וש"פ ורק מנהג ארפורט הוא ציטוט עצמי של רבינו. והדברים ברורים. אם כי ייתכן שר"א בחר בכל זאת לצטט במיוחד מנהגי קהילות ששהה בהם בעבר: הוא מצטט את מנהגי קהילות מגנצא, וורמייזא, קולוניא וארפורט.
איש_ספר כתב:אכשר דרא כתב:ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032
במבוא אשר בישורון הנז"ל, התבאר שב' טופסי אגודה הנדפס, מוגהים ע"י מהר"י כ"ץ בכתב ידו, עמדו בפני המהדיר שליט"א (המהדיר נותן תודה לרמ"ד צ'צ'יק שיח' שע"י נודע הוא על קיומם ועלה בידו לאתרם). וערכם התוכני מועט מאד (כמו"כ אין בהם מאומה מדברי הרמ"א).
לכן הגהתי כמו שמצאתי כי היו בספר ישן שלפני שני הפכים בנושא א' וכתבתי בהקדמה.
מצאתי בקובץ שאין ליתן גט בר"ח אפילו כשאינו רק יום אחד הטעם שספק אם לכתוב באחד לחדש או ביו' אחד.
ובקולמוס אחר: זה ג"כ נתתי לדפוס בהגה בכתובות סי' קלג דף קי"ח ע"ג.
איש_ספר כתב:בתמונה השניה
ומצאתי בקובץ ישן, דבפראג כותבין בנפשכי, בחד יו"ד. ובכאן מדינ' פולין [קראק'] בשני יודי"ן.
בנפשיכי כותבין בפרא"ג בחד יו"ד, ובמדינה זו בשני יודין.
רשאה ושלטאה בנפשיכי - כן כותבין בפולין, וכן יש לכתוב בכל מקום שאין מנהג ידוע. אבל בפראג ואגפיה כותבין בנפשכי.
טבת שצ"ה, הגיעני גט מק"ק פראג ע"י שליח הולכה, וראיתי בו תיוהות רבות. בראש כתב בו בנפשכי חסר יו"ד ראשונה כמנהג ק"ק פראג מקום הכתיבה, ועל פי הדין הי' להם לכתוב בשני יודין כמנהג מדינתינו מקום הנתינה שהוא העיקר, כנראה מדברי הב"י סי' קכ"ה ביישוב דברי תשובו' הרא"ש כלל מ"ה סי' ב', וכן פסק בש"ע שצריך שיהא הגט נקרא במקום הנתינה.
בנפשיכי. כתוב בהגהות דמרדכי בסוף גיטין (סי' תסז) שלא יכתוב יו"ד אחר השי"ן דמשמע שיש לאדם שתי נפשות, וגם ר"מ לא היה כותב יו"ד, וגם בפרי"ש לא היו כותבין יו"ד, ומיהו אם היה כתוב בו יו"ד אין לפסלו. וכתב מהרי"ק בשורש צ"ח (בסופו) כדברי הגהה זו דלכתחלה יש לכתבו בלא יו"ד וכן ראיתי נוהגין בלא יו"ד וכן אנו נוהגים מעשים בכל יום עכ"ל. אבל הכל בו (סי' עו מז ע"ד) כתב שהוא בשני יודי"ן ויש שאין מקפידין. ובהלכות הגט דמרדכי (סי' תנד) כתוב בנפשיכי שני יודי"ן. וכן פשט המנהג לכתבו בשני יודי"ן כדכתוב בהלכות הגט דמרדכי ובכל בו:
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 177 אורחים