לתולדות מחבר הספר האגודה

[הוגה ומעיין]

אגב כרמולי שהזכיר החכם שהבאתי את דבריו, אציין לכיוצ"ב באגדה הבדויה על מצבת קבורתו של בעל העקידה שמצא כביכול, והעתיק את הכיתוב שעליה, ודבריו התקבלו ללא עוררין כמעט על ידי העוסקים בתורת בעל העקידה, והוא זיוף גמור, כמו שכתבתי בספרי על בעל העקידה עמ' 154 הע' 15.

[הוגה]

אור גדול הופיע בשלוש עשרה מידות של חסדים מאירים, חידושים נפלאים ובהירים השופכים אור יקרות בדברים סתומים.
מה אני יכול חוץ מלהודות ולהלל לבית הנעים, שאפשר לכתוב בו דברים, ולקבל בחזרה הסכמות והשגות, פירכות וישובים.
שש אנכי על אמרתך, לעיין בהם לעומקם ולמצוא את הנקודות המוסכמות והחלוקות, כדי שיהיה אפשר לפתוח ולעיין במקורות שונים.
יתכן שאאלץ להאריך, ויתכן שאאלץ לכתוב ואחר כך לשוב ולתקן, ויתכן שיכול לארוך זמן, ועם הקורא הסליחה ואתם תחיו ותאריכו ימים.
אני חרד וירא מדברים ארוכים ומיגעים, בכל זאת לא אמנע מלכתוב דברים שמצאתי אחר עמל, באימתא ובתפילה שלא אכשל.

ג. האגודה מזכיר את רבותיו לא מעט (כפי שרשם הרב 'הוגה') אבל לעולם אינו מזכיר אותם בשמם. ניתן להתרשם שסתם בכוונה, אולי מפני שלא היה לו רב מובהק. מעתה יש לקבל שלא נוכל לגלות את מה שהוא זצ"ל סתם. ר' יצחק הלוי הוא 'מורנו' בפיו, כשזה תואר מקובל אז באשכנז לכל חכם מופלג שבדור גם כשהכותב אינו תלמידו.

הדברים ברורים ונכונים. ואפרש לעצמי ולחבירי. רבי יצחק הלוי הוא רב שנזכר בספר האגודה כנראה במקום אחד בלבד, ואין כל סיבה לחשוב שהוא סתם "רבותי" המובא בספר האגודה. וודאי יכולים להיות חכמים אחרים. וזה נכון ואמת. יחד עם זאת, בהקשר של "רבותיו" - אין להשמיט מעינינו מקור מרכזי בספר שמדבר על רבותיו ששאל מהם, שהם נמצאים ב'גליל העליון' (היא מגנצא או אחת מחברותיה). גם כאן ברור שזה לא מכריח שהם אותם 'רבותי' סתם האחרים הנזכרים בספר, שיתכן מאוד שאלו הם רבנים אחרים, בכל זאת הידיעה הכללית מרויחה לנו - שנותן אפשרות לשער בקירוב שגם סתם 'רבותי' בספר הם מהעיר מגנצא או וורמייזא (שזה יותר מועיל לנו מאשר שנטעה לומר שהם רבני אזור אחר באשכנז, או אולי בכלל מרבני אוסטריה או צרפת, אז כמובן שלא כך הוא, אלא רבותיו של בעל האגודה היו מרבני אשכנז באזור הריינוס הנ"ל). ואם למחר יהיה סדור לנו היטב רשימה מדויקת של רבני מגנצא וורמייזא באותו הדור, רק נוכל לשאול בלי תשובה ברורה, אולי הם אלו. ואולי למחר יהיה רמז נוסף שיוכל לקשר בין רב אחד לבין 'רבותי' שבספר.

ד. לפום ריהטא לא ראיתי שהובאו דברי האגודה מגילה סי' לד הפוסק שעל הכהנים ליטול ידיהם לאחר הדוכן קודם שימשיכו בתפילה (כיוון שנוגעים בינתיים בנעליהם) ומוסיף: 'וכן הורגלתי לעשות'. משתמע שהיה כהן.

אמת שלא הובאו כאן דברים אלו של ספר האגודה ממסכת מגילה שמעיד על היותו כהן. ואני לא ידעתי. זה ברור יותר מהמקור המובא לעיל שרק רמוז בו ענין הכהונה, כאן נאמר בבירור שהיה כהן. ואתה תבורך בברכת ישראל.

אלא שעדיין סוד זה לא נודע, מה היה שם אביו של בעל האגודה?
במקום אחד ראיתי מובאת תשובה שלו, בשו"ת מהר"י ברונא (סי' רמט): "שאלו לה"ר אלכסנדרי הכהן על אודות אשה אחת שלא הייתה יכולה לטהר את עצמה מחמת חולי... ושאלו לרב מה לעשות, וז"ל שהשיב, האשה שיש לה הרוינט"ה נראה דאתתא שריא, דלא דמי לתשובת הר"ם, דהתם...". ומאריך בתשובה, אלא שלא מופיע שם "חתימת התשובה", שאם כן אולי היה מתברר מה שם אביו.

ה. "והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי" - את החלק הראשון אין ביכולתי לפרש ואילו החלק השני פירושו, ששערי הרחובות המובילים לרובע היהודי (הגיטו) נבנו לצורך הגנה מהתקפות פורעים וכנראה שרבינו הוא שעורר ודחף את מועצת העירייה לבנות אותם.

תודה על פירוש החלק השני, המבאר שרבינו הוא שפעל עבור הבניה של השערים, לתועלת יהודי העיר.
כאשר עסקתי בזה ניסיתי קצת לחקור - מתי נבנתה החומה של רחובות היהודים בעיר זו בשנים האלו?
ולא יכולתי להגיע רחוק יותר מאשר הויקיפדיה הגרמנית, בערך 'יהודי קלן' (מתורגם מגרמנית):

פוגרום מוקדם נגד התרחש לאחר קרב וורינגן ב- 8 ביוני 1288, אז נכלא הארכיבישוף המובס של קלן. כעבור ימים אחדים רדיפת יהודים עברה בסביבות קלן. [17] בשנת 1300 [= ה' אלפים ס'] נבנתה חומה סביב הרובע היהודי, ככל הנראה ששילמה הקהילה היהודית עצמה, אם כי באופן טבעי היה צורך באישור הארכיבישוף. [18]

יש כאן אינפורמציה על מועד בניית החומה, אבל אין כאן מידע על מועד בניית השערים (הכתובים בספר האגודה).
נאמר כאן רק, שבשנת 1300 - שמקבילה אצלינו לשנת ה' אלפים ס', נבנתה חומה סביב הרובע היהודי של העיר קלן (קולוניא).
הרב בעל האגודה נפטר בשנת ק"ט בארפורט, ומוסכם שבתחילת חייו היה רב בקולוניא, והוא מדבר בספר במסכת יומא על השערים של החומה הזאת, שהיא נבנתה בשנת ס'. ומשנה זו ואילך בנו את השערים, ועליהם היתה השאלה ההלכתית בדין המזוזה ששאל בעל ספר האגודה את רבותיו. יותר מזה לא יכולתי לאתר מקורות היסטוריים נוספים.

שם גם מצורפת תמונה זו, ונרשם עליה: יהודים שנשרפו באימפריה הרומית הקדושה (כתב יד מימי הביניים נמצא כיום ב- Zentral- ו- Hochschulbibliothek Luzern)

פוגרומים מימי הביניים בקלן.jpg (22.13 KiB) נצפה 173 פעמים

[הוגה]

ו. ניתן לטעון שר' אלכסנדרי הכהן מעולם לא התגורר בפרנקפורט. ובוודאי שלא ישב שם לאחר שעזב את קלן. ברור שכל הידיעות על כך במחקר מחוסרות בסיס. וייתכן שגם הרב 'שם הגדולים' הקדמון לא דק בזה. ר"א הכהן עזב את קלן בתחילת שנות צ', עקב רדיפות העירייה, וסברא שנדד מיד לארפורט הרחוקה יחסית. את האגודה הוא כתב ייתכן כולו בארפורט. ודע, שכל מנהגי הקהילות המוזכרים באגודה, הכל העתקה מהמרדכי וש"פ ורק מנהג ארפורט הוא ציטוט עצמי של רבינו. והדברים ברורים. אם כי ייתכן שר"א בחר בכל זאת לצטט במיוחד מנהגי קהילות ששהה בהם בעבר: הוא מצטט את מנהגי קהילות מגנצא, וורמייזא, קולוניא וארפורט.

כמה דרושים טובים וישרים כתובים כאן. ואין לי אלא להודות!
אכתוב את שתי הנקודות הכתובות כאן, שאצלי היו קצת רעועות וחוסר בטחון, והנה חזרו ונאמרו על ידי מומחה מובהק.
א. "שעזב את קלן" אם כן מקובל ומוסכם שאכן בעל ספר האגודה היה מקומו בקלן. כי אמנם מצאנו לזה משמעויות אבל עדיין היה מקום להטיל ספק בחלק מהן. והנה מוסכם.
ב. "ודע, שכל מנהגי הקהילות המוזכרים באגודה, הכל העתקה ממרדכי וש"פ ורק מנהג ארפורט הוא ציטוט עצמי של רבינו. הוא מצטט את מנהגי קהילות מגנצא, וורמייזא, קולוניא וארפורט" - הנה כאן תצלינה אזנים לשמוע, דרוש נפלא גילה לנו רבינו!

מעתה אשוב לתחילת הדברים הכתובים כאן: "ניתן לטעון שר' אלכסנדרי הכהן מעולם לא התגורר בפרנקפורט" - "ברור שכל הידיעות על כך במחקר מחוסרות בסיס" "ויתכן שגם הרב שם הגדולים הקדמון לא דק בזה". הנה מבקש כאן כבודו לפקפק ב-2 מקורות שונים שלא בהכרח תלוים זה בזה, 'שם הגדולים' הקדמון, ו"כתב יד ישן" המובא על ידי מהר"י כץ בדפו"ר של הספר, (ושניהם מובאים למעלה), שניהם מייחסים את הרב המחבר ספר האגודה גם לעיר פרנקפורט. (ליתר דיוק, 'שם הגדולים' מייחס אותו ל-2 ערים, ארפורט ופרנקפרוט. ו"הכתב יד ישן" מייחס אותו רק לפרנקפורט.). רבינו שי' מפקפק בכך ולא גילה טעמו, וודאי היו סיבות נכונות. אם מפני שראה שהעיר הזאת לא מוזכרת בספר. או מפני שראה שבאותה תקופה בתקופת הראשונים לא היתה העיר הזאת מספיק מרכזית - כמו שהיתה לבסוף בתקופת האחרונים. וודאי היו ידיעות נוספות שלא ידועות לי. אבל אני רק יכולתי לאסוף את המקורות הגלויים הקיימים הנ"ל, ולהסתכל במפה של ארץ אשכנז, ולצייר את הדרך המשוערת שעשה בעל ספר האגודה כאמור ממערב למזרח [=משמאל לימין], מקלן - פרנקפורט - ארפורט.

לי שתי המקורות האלו הנ"ל "הסתדרו", כשראיתי את המפה של אשכנז, שגיאוגרפית העיר פרנקפורט נמצאת בין 2 הערים האחרות. (שלפי המשוער התחיל בצד שמאל, בקלן, ומשם גלה לימין עד ארפורט). [ועד כאן למועד זה, על ההמשך אכתוב אח"כ אי"ה].

מפת אשכנז - ודרכו (המשוערת) של בעל ספר אגודה.jpg (76.25 KiB) נצפה 154 פעמים

[א. חיים]

להלן כמה תוספות לנכתב לעיל ועמהם תשובות לדברי הנכבד ידי"נ הרב 'הוגה'

א. 'מורי ורבי הר"ר זוסקינד מקולוניא' (הובא בא' מהודעות הרב 'הוגה' לעיל) - איננו רבינו. רבינו לעולם אינו נקרא כך אצל המחברים. מדובר ברב אחר מאוחר לו - בן דורו של מהרי"ל בערך.

ב. הגזירות הותכו על ארפורט, לפי כותבי ההיסטוריה בני התקופה, בליל החגא שלהם, שהיה הלילה בין שישי לשבת, ליל 21 במרץ 1349. כפי שכבר הביא למעלה הרב 'השעיר החיי'. הרב א"ב כספי בירושתנו, ז, עמ' רמ-רמא, מחשב נכונה, שהתאריך הנ"ל הוא לפי הלוח היוליאני שהקדים את הלוח הלועזי המוכר לנו במספר ימים. ואשר בתרגום ללוח שלנו עב"י - אירע הטבח בשבת קודש א' בניסן ה' ק"ט. זהו אם כן יום הזכרון של רבינו בעל האגודה. ואכן לפנינו זכר לדבר במקור קדום 'משלנו', בחידושי דינין והלכות למהר"י ווייל סימן מא: 'בערפורט מנהג שבר"ח ניסן אומרים סליחות ומתענין עד לאחר חצות. והנהגתי בבית הכנסת של הבחורים שלא לומר ענינו' וכו'. אחרי הגזירות קבעו בעיר את יום זה (ראש חודש ניסן!) של הטבח ליום תענית וסליחות.

ג. לשאלת הרב 'הוגה' - שמו של אבי רבינו היה ר' יצחק.

ד. פנינה יפה נעלמה מעיניכם. לעיל הובאו דברי האגודה חולין סי' פט המלמדים שמנהג ארפורט בניקור כמנהג אושטרייך. מקור תחילת דבריו במרדכי חולין רמז תרכג ורבינו הוסיף את מנהג ארפורט עירו. והנה במרדכי כתוב כך: 'וכתב רבינו אפרים דבצרפת וברומי ובלומברדי"א ובמלכותינו בדילין ממנו ועונשין עליו כרת', 'מלכותינו' הוא אזור רגנשבורג עירו של רבינו אפרים. ומה כותב האגודה!? 'וכתב [רבינו אפרים מרגנשבורג] שבצרפ"ת וברומ"י ובלומברדיא"ה ואושטרי"ך בדילין הימנו ועונשים עליו כרת' - הפך את רגנשבורג לאושטרייך!

ה. אכן, ברור שרבותיו של בעל האגודה היו מאזור הריין העליון, קהילות שו"ם וסביבותיה, אבל כנראה שלא היה לו רב מובהק.

ו. בויקיפדיה מדובר על בניית גדרות / חומות שהבדילו בין בתי היהודים לבתי הנכרים שמאחוריהם ושחזותם היו מופנות לרחובות המקבילים לרחובות הרובע. גדרות אלו לא נבנו ביום אחד וגם לא בתקופה אחת. ישנו איזה מקור שמקטע כל שהוא מתוך זה נבנה בשנת 1300 וכך השתלשל התאריך לספרי ההיסטוריה עד לויקיפדיה. אבל לרובע היו ארבעה רחובות שהובילו אליו, אלו היו מקומות פתוחים ואותם סגרו בגדר ושערים רק בימי רבינו ובעקבות שתדלנותו. ישנם רמזים שזה היה אולי בשנת 1328 = פ"ח. לשערים היו מפתחות ואיש העיריה היה נועלם בלילה ופותחם בבוקר.

ז. המקורות שהם 'שם הגדולים' הקדמון וה'ספר ישן' שבהקדמת מהר"י כץ אינם שני מקורות נפרדים, דברי שם הגדולים הגיעו בשיבוש למהר"י כץ.
שאלתי היא, אם כותב שם הגדולים היו נהירים לו תולדות רבינו, הכיצד שלא הזכיר את היותו רבה של קלן? קהילת קלן היתה חשובה הרבה יותר מזו של פרנקפורט באותם דורות. ודע, שכמעט ברור שרבינו לא היה רבה של פרנקפורט כי יש בידינו ספרי מסמכים של הקהילה מן התקופה ושמו אינו נזכר שם. לא מדובר בראייה מוחלטת ולא אכנס לזה כעת. אבל עובדה היא שרבינו אינו נקרא על שם עיר זו באף מקום חוץ מבאותו מקור שנכתב מאה שנים אחרי ימיו. וגם זה גורם לחשוב שרבינו לא היה רב בפרנקפורט. ובהנחה שרבינו לא היה רבה של פרנקפורט הרי מתעצמת התמיה על אותו מוסר במה שהעדיף לכנות את רבינו על שם פרנקפורט שם שהה כתושב מאשר על שם מקום רבנותו קולוניא.
לא אכחד שישנם מקורות שהובאו על ידי כותבי ההיסטוריה בדורות האחרונים על היות רבינו איש פרנקפורט אבל ביכולתי לקבוע שאין ממש באף אחד מהם.

[א. חיים]

ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032

במבוא אשר בישורון הנז"ל, התבאר שב' טופסי אגודה הנדפס, מוגהים ע"י מהר"י כ"ץ בכתב ידו, עמדו בפני המהדיר שליט"א (המהדיר נותן תודה לרמ"ד צ'צ'יק שיח' שע"י נודע הוא על קיומם ועלה בידו לאתרם). וערכם התוכני מועט מאד (כמו"כ אין בהם מאומה מדברי הרמ"א).

אם כך הרי שרי"ב בשעה שסיפר לי את הדברים לא ראה עדיין את הכרכים עצמם, רק שמע עליהם ממי שחיפש להשביח מקחו. כל דור וה'כרמולי' שלו.

[איש_ספר]

B000152_104A.jpg (3.03 MiB) נצפה 96 פעמים

B000152_103A.jpg (2.92 MiB) נצפה 96 פעמים

בתמונה הראשונה

לכן הגהתי כמו שמצאתי כי היו בספר ישן שלפני שני הפכים בנושא א' וכתבתי בהקדמה.

בתמונה השניה

מצאתי בקובץ שאין ליתן גט בר"ח אפילו כשאינו רק יום אחד הטעם שספק אם לכתוב באחד לחדש או ביו' אחד.
ובקולמוס אחר: זה ג"כ נתתי לדפוס בהגה בכתובות סי' קלג דף קי"ח ע"ג.

[הוגה]

בתמונה השניה

הגהה נוספת בתמונה השניה

ומצאתי בקובץ ישן, דבפראג כותבין בנפשכי, בחד יו"ד. ובכאן מדינ' פולין [קראק'] בשני יודי"ן.

הגהה זו קאי על דברי ספר האגודה (סוף גיטין) שכתב: בנפשיכי ב' יודין. (כמנהג פולין)
כדברי ספר האגודה כאן, כן כתוב במרדכי סוף גיטין ב"הלכות הגט" (רמז תנד), וכן היא דעת רוב הראשונים ומסקנת הש"ע (אה"ע סי' קכו סעי' לז).

כדברי הגהה זו, כך הוא גם ב"לוח סימני פרטי דינים" שבסוף ספר האגודה דפו"ר (קראקא שלא) אפשר מדברי המוציא לאור הרב בעל שארית יוסף מהר"י כ"ץ (דף רלט ע"א):

בנפשיכי כותבין בפרא"ג בחד יו"ד, ובמדינה זו בשני יודין.

לוח סימני ספר האגודה דפור קראקא שלא.png (60.52 KiB) נצפה 7 פעמים

מבואר, שגיליון כתב יד זה (המובא בדברי הרב איש ספר) הוא הראשון והמקורי, כפי המובא בו בשם "מצאתי בקובץ ישן", ומזה נכנס ל"לוח סימני פרטי הדינים" בקיצור.

"קובץ ישן" נראה הכוונה ל'סדר הגט' לר' מיכל יוזפש (סדר גט ראשון אות קלו):

רשאה ושלטאה בנפשיכי - כן כותבין בפולין, וכן יש לכתוב בכל מקום שאין מנהג ידוע. אבל בפראג ואגפיה כותבין בנפשכי.

מנהג פראג בזה לכתוב "בנפשכי" חסר יו"ד ראשונה, כך מבואר גם בשו"ת הב"ח (החדשות סי' צג):

טבת שצ"ה, הגיעני גט מק"ק פראג ע"י שליח הולכה, וראיתי בו תיוהות רבות. בראש כתב בו בנפשכי חסר יו"ד ראשונה כמנהג ק"ק פראג מקום הכתיבה, ועל פי הדין הי' להם לכתוב בשני יודין כמנהג מדינתינו מקום הנתינה שהוא העיקר, כנראה מדברי הב"י סי' קכ"ה ביישוב דברי תשובו' הרא"ש כלל מ"ה סי' ב', וכן פסק בש"ע שצריך שיהא הגט נקרא במקום הנתינה.

מבואר שבדין זה - מנהג פראג הוא המחודש בין הפוסקים, שהיו נוהגים בפראג לכתוב "בנפשכי" ביו"ד אחת. וצריך עיון בטעמה של ההלכה ובמקורה בדברי הבית יוסף, שכתב באבן העזר (סי' קכו סעי' לז):

בנפשיכי. כתוב בהגהות דמרדכי בסוף גיטין (סי' תסז) שלא יכתוב יו"ד אחר השי"ן דמשמע שיש לאדם שתי נפשות, וגם ר"מ לא היה כותב יו"ד, וגם בפרי"ש לא היו כותבין יו"ד, ומיהו אם היה כתוב בו יו"ד אין לפסלו. וכתב מהרי"ק בשורש צ"ח (בסופו) כדברי הגהה זו דלכתחלה יש לכתבו בלא יו"ד וכן ראיתי נוהגין בלא יו"ד וכן אנו נוהגים מעשים בכל יום עכ"ל. אבל הכל בו (סי' עו מז ע"ד) כתב שהוא בשני יודי"ן ויש שאין מקפידין. ובהלכות הגט דמרדכי (סי' תנד) כתוב בנפשיכי שני יודי"ן. וכן פשט המנהג לכתבו בשני יודי"ן כדכתוב בהלכות הגט דמרדכי ובכל בו:

מבואר שמנהג פראג לכתוב "בנפשכי" ביו"ד אחת, זו היא דעת "הגהות מרדכי" בסוף גיטין (רמז תסז), וכתב כן בשם "הר"מ".
ומנהג פולין לכתוב "בנפשיכי" בשני יודי"ן, זו היא דעת "המרדכי בהלכות גיטין" (רמז תנד). וכך פסק הש"ע (שם): "בנפשיכי נהגו לכתוב בב' יודי"ן".

ואם כן קשה תרתי:
א. אחרי שהבית יוסף כתב בשם "הגהות מרדכי" בשם הר"מ לכתוב ביו"ד אחת, כיצד סיים הבית יוסף שהמרדכי בהלכות הגט כתב "בשני יודי"ן"? האם המרדכי סתר משנתו בין דבריו ב"מרדכי" לבין דבריו ב"הגהות מרדכי"? האם המרדכי חזר בו מדבריו כאן לדבריו שם, או שמא "הגהות מרדכי" אין אלו דבריו של בעל המרדכי, אלא חכם מגיה אחר?

ב. ועוד קשה, אחרי ש"הגהות מרדכי" כותב בשם הר"מ לכתוב ביו"ד אחת - שלכאורה הוא מהר"ם מרוטנבורג, האם המרדכי ר' מרדכי בן הלל ב"הלכות הגט" חולק בזה על דברי רבו מהר"ם?

[הוגה]

ונראה לפרש בס"ד הכל היטב, אחר שנעיין במקורה של הלכה בדברי 'המרדכי', ובדברי 'הגהות מרדכי', וכתבי היד של ספר המרדכי גיטין.

ראשית צריך לבאר, מי הוא בעל "הגהות מרדכי - גיטין" הנדפסות בסוף המרדכי בכל הדפוסים (החל מהדפוס הראשון של המרדכי קושטא רס"ט עד וילנא)?

והנה נתבאר במקום אחר באורך מכמה ראיות, שמאסף ומלקט 'הגהות מרדכי' הנדפסות על מסכת גיטין, הוא רבי שמואל שליטשטט בעל ספר 'מרדכי קטן', וכפי אשר מצאנו רמז ברור לזה בתחילת "הגהות מרדכי" מסכת גיטין (רמז תנד), שהביא תשובת הרי"ד (קיצור של שו"ת הרי"ד סי' נה): "השיב הרב מטירני על גט..." - עיין שם - ואחר כך כתב: "ורבינו שמואל פירש..." - ונמצא בדברי הרשב"ם בבא בתרא (דף קסו ע"ב ד"ה ספל וד"ה קפל), ואחר כך כתב: "ואני שמואל הקטן לכל אלו הפירו' לא הבנתי הראיה של הרב מטירני..." - עיין שם - נמצא אחרי שהביא את דברי רבינו שמואל הגדול רשב"ם, כתב הרב המגיה: "ואני שמואל הקטן" - ונתברר גם מכאן שהוא רבי שמואל שליטשטט בעל ספר 'מרדכי קטן', שהוא הוא המאסף והמקבץ של הגהות מרדכי הנדפסות בסוף מסכת גיטין.

והנה כאשר נעיין במקורותיו של "הגהות מרדכי" במסכת גיטין, נמצא ש"הגהות" רבות הכתובות ב"הגהות מרדכי" הנדפסות בקצרה, כתובות בארוכה גם בגיליון כתב יד ספר "מרדכי ריינוס השלם", הוא כתב יד ורצ'ילי מס' 1, אשר גאלו הרב פרופ' שמחה עמנואל ובטובו זיכה אותי העבד בתמונות יפות של כתב היד.

והנה לנו דברי "הגהות מרדכי" המובאים בבית יוסף בענין "בנפשיכי", לצד מקורו הנסתר בגיליון כתב יד "מרדכי ריינוס השלם".

הגהות מרדכי - בנפשכי - לצד המקור בכתב יד ורצילי.png (70.96 KiB) לא נצפה עדיין

הניקוד בתיבות האחרונות שבצד שמאל - כך הוא במקור בכתב יד.

הגיליון הזה שבכתב יד וורצילי - שהוא נעתק באיטליה על ידי חכם ידוע קרובו של מהרי"ק, נמצא לפנינו גם בשו"ת מהרי"ק (סי' צח) המובא בקצרה בב"י הנ"ל:

על דבר הגט הבא מקשטר"ו בגלילו' רומניי"א שלחו רבי יודא דמתקרי ליאון לאשתו מלכ"ה במדינו' פיימו"נט וכתוב בגט... ועוד ראיתי בגט הנ"ל, שכתוב בנפשיכי ביוד אחר השי"ן. והנה מצאתי ההג"הה סביב המרדכי גדול וזה לשונו, וגם בנפשיכי שכתוב יוד בין שין לכף, הר"ר יוסף הנהיג למונעה מלכתוב דמשמע שיש לו לאדם שתי נפשו' והיה כתב בנפשכי ונפשנו יבשה כתוב בלא יוד, וכמדומה לי שבפריש' ראיתי לפני מורי בלא יו"ד, וכמה גדולים הסכימו, ומ"מ לא הייתי פוסל אם היה כתוב בו יוד שהיה נקרא כנפשיכי והיו"ד למילוי ולא בנפשיכי דמשמע שתי נפשות עכ"ל. הרי לך שהסכימו כמה גדולים לכתוב בלא יו"ד אחר השין. ואף על גב שכתב בעל ההג"ה שלא לפסול בכך, מ"מ לכתחילה מיהא יש לכותבו בלא יו"ד. וכן ראיתי נוהגים בלא יו"ד, וכן אנו נוהגים מעשים בכל יום. נאם הצעיר יוסף קולון בן מהר"ר שלמה זלה"ה:

מבואר ש"הגהה סביב המרדכי גדול" המביא מהרי"ק כאן, הוא הוא אשר נמצא לפנינו בנוסח מרדכי כ"י ורצילי כאן, (ולא כפי הנוסח המקוצר אשר "בהגהות מרדכי" הנדפס לפנינו).

מבואר מכאן שמקור הדברים של "הגהות מרדכי" כאן בענין זה, נמצאים בגיליון כתב יד הנ"ל, אלא שבגיליון כתב היד באים הדברים שלמים ומתוקנים יותר:
א - טעות סופר נפלה בנוסח "הגהות מרדכי" שבדפוס, והיכן שכתוב "וגם ר"מ" - לכאורה אין לו מקור - אלא צריך להיות כמו שהוא בגיליון ספר מרדכי ריינוס השלם (ושו"ת מהרי"ק): הר"ר יוסף ש"צ מטרוייש. (ונכתב בהערה 38: נזכר גם בסמ"ק מצוה רכב, ועיין בספר שברי לוחות עמ' 126 הע' 122").
ב. דברים אלו האמורים בהגהות כאן וכאן - אין אלו דבריו של ר' מרדכי בן הלל כלל, אלא אלו הן דבריו של חכם צרפתי קדמון בשם ר' יוסף בר' אברהם, שהוא היה גיסו של ר' יצחק מקורביי"ל בעל הסמ"ק, וחתנו של ר' יחיאל מפריז, ומרבני צרפת וממגורשי צרפת בשנת ס"ו - כמבואר כל זה בספר שברי לוחות עמ' 218. עיין שם.

אם כן נפתרו לנו שתי השאלות בסיעתא דשמיא:
א. רבינו מרדכי בר' הלל אשכנזי, פסק ב"הלכות הגט" שלו - כדעת רוב הראשונים - לכתוב "בנפשיכי" בשני יודי"ן. וזהו מנהג פולין והב"י ורוב העולם. ולא חלק בזה כלל על דברי רבו מהר"ם מרוטנבורג - שכאמור ט"ס הוא ב"הגהות מרדכי" ולפי האמת אין זו דעת מהר"ם אלא דעת ר' יוסף טרוייש.
ב. אחריו בא רבינו יוסף ב"ר אברהם מצרפת, פסק בדברים אשר נשתמרו בגיליון מרדכי כתב יד ריינוס - לכתוב "בנפשכי" ביו"ד אחת. והביאו רבי שמואל שליטשטט שהיה מרבני ריינוס ב"הגהות מרדכי" שלו הנדפסות. וכאן זהו יסודו של מנהג פראג.

נמצא לנו, שמנהג פולין בזה הוא מנהג רוב הפוסקים, ומנהג פראג בזה - הוא מנהג הכתוב בהגהות ספר מרדכי ריינוס - והוא נמשך אחר פסק רבני צרפת. ויש לשאול, האמנם רק בזה נמשך מנהג ריינוס אחר מנהגי צרפת? הרי לכאורה "מנהג ריינוס" הוא אמור להיות כפי מנהג אשכנז המקורי, כפי פסק ר' מרדכי בן הלל, האם "מרדכי ריינוס" איננו באמת מנהג ריינוס בכל הדברים, אלא מושפע ממנהגי צרפת?

על שאלות אלו האחרונות אין בידי להשיב כעת לפי אריכות הדברים, וכפי שהיה כותב אחד מרבני ריינוס "ונלאיתי להאריך יותר", וה' יעזרנו בחודש טוב ומבורך.