לתולדות מחבר הספר האגודה

[השעיר החיי]

הרב אלכסנדרי זוסלין הכהן נהרג על קידוש השם בגזירת ארפורט 1349.

בוויקיפדיה מופיע שבקינה שחוברה על רציחות המוות השחור בק״ט מוזכר שמו. ישנם מקורות שמציינים ששמו אף מופיע ברשימת קדושי ערפורט אבל בדרך כלל לא מצוין מקור. הסיבה לכך היא שבאוצר הגדולים נכתב שהוא מופיע בפנקס מגנצא ברשימת קדושי ערפורט בזמן שהאמת היא שהוא מופיע ברשימה הנמצאת בפנקס וורמיזא. לתועלת המעיינים מצורף בזה. (חלק מהפנקס יצא על ידי ילניק ומופיע באוצר אבל החלק הזה מהפנקס משום מה לא נדפס).

יש לציין שבעמוד 3 לפנקס מופיע רשימת קדושי וורמיזא ובראשם ״מורינו הרב״ שמואל בן אשר ואשתו בת ״מוהר״ר אלכסנדרי הכהן״ כך שיתכן שהרב של וורמיזא הנ״ל היה חתנו של בעל האגודה ונהרג עקה״ש עם אשתו וילדיו 3 שבועות לפני שעלה חמיו על המוקד.
אף זה מצ״ב.


https://digital.bodleian.ox.ac.uk/deriv ... im-716.pdf

[השעיר החיי]

IMG_0657.jpeg (1.07 MiB) נצפה 1082 פעמים

IMG_0656.jpeg (1.09 MiB) נצפה 1082 פעמים

[השעיר החיי]

במאמר נפלא בירושתינו תשע״ד ביקש הרב כספי להראות את סימני הגזירה על ספרי התורה שמגוללים לדעתו בהתאמה לשבת ראש חודש פרשת החודש ראש חודש ניסן ק״ט.

http://imhm.blogspot.co.il/2013/07/blog-post.html

לציין כי בכרוניקות הנוצריות מפורש שהשחיטה הייתה בשבת קודש ״יום בנדיקטוס״ שהוא ב 21 במרץ 1349 בהתאמה לאמור ואין שום ספק בדבר:

B. Stübel, Chronik des St. Petersklosters zu Erfurt, in: Erfurter Denkmäler (Geschichtsquellen der Provinz Sachsen und angrenzender Gebiete, 1), Halle 1870, 9-184 עמ 180. מצורף

IMG_0659.jpeg (973.84 KiB) נצפה 1063 פעמים

[השעיר החיי]

המו״ל האחרון של ספר האגודה פקפק בדבר מותו עקדהש בק״ ט מהטעמים הבאים.

IMG_0660.jpeg (407.73 KiB) נצפה 1057 פעמים

ובודאי אינו טענה כלל. הוא נהרג על קידוש ד בגזירות וממילא חי פעל וכתב ספרו ״קודם הגזירות״.

גם טעה המו״ל הנ״ל בפירוש המלים בתראה טובה יותר מהטור. הכוונה שחי אחרי הטור מה שאכן עולה מכך שנהרג ב 1349 כעשר שנים אחרי פטירת הטור.

מה שכן קצ״ע זה שהרב אברהם מזונשהיים המובא בספר ברוך שאמר היה תלמיד המהר״ם מרוטנברג שנפטר ב 1293 ומזכיר את "הקדוש הרב החסיד רבינו זוסלן" שנהרג 56 שנה לאחר מכן מה שמלמד על זיקנה מופלגת של הרב אברהם ביחס למקובל בימים ההם.
ואם נכון מה שהבין המו״ל שהאגודה אפילו כתב פסקי דין בחיים חיותו של המהר״ם אזי האגודה הוא ממש מזקני הדור אי פעם לתקופה ההיא.

IMG_0661.jpeg (734.11 KiB) נצפה 1057 פעמים

[אכשר דרא]

ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032

[עיניו כיונים]

במקור אחר (נדפס כאן) נכתב: יזכור… קהילות אירפורט ולומדיה ויושביה, מהר"ר זוסקינט הכהן הגדול...

[השעיר החיי]

במקור אחר (נדפס כאן) נכתב: יזכור… קהילות אירפורט ולומדיה ויושביה, מהר"ר זוסקינט הכהן הגדול...

ישר כח גדול! זה ודאי ספר הזכרון של מגנצא שהתכוון אליו אוצר הגדולים. רבינו מוזכר שם גם בעמוד 78 - ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״

[איש_ספר]

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

רצ"ב תחילת המבוא העוסק בכמה פרטים שעלו כאן:

מבוא לאגודה -----.jpg (118.89 KiB) נצפה 957 פעמים

אולי הרב השעיר יעשה לנו כעת סדר ויסכם את המקורות בהם נזכר היותו של מחבר האגודה מן הקדושים.

[איש_ספר]

ידיעה מעניינת על הספר
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=27032

במבוא אשר בישורון הנז"ל, התבאר שב' טופסי אגודה הנדפס, מוגהים ע"י מהר"י כ"ץ בכתב ידו, עמדו בפני המהדיר שליט"א (המהדיר נותן תודה לרמ"ד צ'צ'יק שיח' שע"י נודע הוא על קיומם ועלה בידו לאתרם). וערכם התוכני מועט מאד (כמו"כ אין בהם מאומה מדברי הרמ"א).

[איש_ספר]

במבוא שעלה למעלה הוזכרו דברי ר"א פולד מתוך הקדמת ר"ש במברגר לכת"י של האגודה

והנה דברי רש"ב:

פולד.jpg (253.49 KiB) נצפה 941 פעמים

לפי הציטוט שם: "הרב ר' אלכסנדרי הכהן ואשתו כיליאת וכו'" נראה שזה מקור אחר ולא פנקס וורמיזא שהעלה הרב השעיר.

[השעיר החיי]

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

רצ"ב תחילת המבוא העוסק בכמה פרטים שעלו כאן:

אולי הרב השעיר יעשה לנו כעת סדר ויסכם את המקורות בהם נזכר היותו של מחבר האגודה מן הקדושים.

טוב זה כבר בזיונות שלא קניתי ישורון ולא ראיתי את המאמר..

יש שם בהגהה שהבאת את כל המקורות אלא שהבאתי לעיל את המקור של פנקס וורמיזא בכתב יד עצמו ולא ממי שציטט אותו. כך שבספר וורמיזא יש את הציטוט המדויק: "יזכור אלוקים נשמת הרב ר' אלכסנדרי הכהן ובני ישיבתו". כמו כן יש את להוסיף את האזכור בעמוד 78 בספר שהביא לעיל עיניו כיונים: ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״.

והמכה בפטיש בהגהה של הרב מ"א הוא המקור שהביא מפרופסור עמנואל מהגהת סמ"ק הוא נפלא (בהנחה שקדום) שסוגר הרמטית את החיבור בין הקדוש דנן למחבר האגודה.

[איש_ספר]

יש שם בהגהה שהבאת את כל המקורות אלא שהבאתי לעיל את המקור של פנקס וורמיזא בכתב יד עצמו ולא ממי שציטט אותו. כך שבספר וורמיזא יש את הציטוט המדויק: "יזכור אלוקים נשמת הרב ר' אלכסנדרי הכהן ובני ישיבתו". כמו כן יש את להוסיף את האזכור בעמוד 78 בספר שהביא לעיל עיניו כיונים: ״ועל צבאם הרב ר׳ אלכסנדרי הכהן״..

אם מדובר באותו מקור, אז מהיכן הביא ר"א פולד את שם אשתו של האגודה, מה שלא נזכר בכתב היד שהעלית. (ואולי ר"א פולד צירף עם מה שמצא שם אשה כיליא ליד שם בתה (בתמונה הראשונה שהעלית) והוא הבין שזו אשת ר' אלכסנדרי שנזכר קודם ורשם מהזכרון).

[השעיר החיי]

קושיא טובה. והצעה מחקרית מאוד מעניינת.

[בן מיכאל]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

[אכשר דרא]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

במקום שאשכנזים יכתבו אאמו"ר יכתבו ספרדים מ"א.

[כדכד]

אלא שהרב

כאשר התפרסם כאן בעבר, מ"א שיח' שוקד על הדפסת האגודה מחדש, ואף פרסם בישורון האחרון מבוא ראשוני עם דוגמאות מההדרת הספר.

...quote]
הינו אשכנזי

[בברכה המשולשת]

viewtopic.php?f=7&t=26966&hilit=%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%AA

[בן מיכאל]

מחילה על הבורות, מיהו מ"א?

במקום שאשכנזים יכתבו אאמו"ר יכתבו ספרדים מ"א.

תודה.

[הוגה]

תודה רבה על בירורי הדברים בענין ספר האגודה, והבשורה הגדולה על הוצאתו לאור מחדש.

להלן כמה השלמות מאשר השיגה ידי בס"ד.

א. לגבי היותו של בעל ספר האגודה מן הקדושים שנהרגו בגזירות ק"ט, יש לציין לספר האגודה בכמה מקומות שמתייחס ל'גזירות' שהתחילו כבר כמה דורות קודם לכן. במסכת מועד קטן (פ"ג סי' נג): "מכאן ראיה שמתאבלין על הקדושים שנהרגים בגזירות". ובמסכת גיטין (פ"ה סי' צו): "ומכאן סמך לאותן שהורגים את עצמם ואת בניהם בר מינן בשעת גזירות". ובדבריו של בעל ספר האגודה סוף פרק ראשון במסכת ע"ז (סי' יב): "(יח ע"א) מוטב יטלנה מי שנתנה ואל יחבול בעצמו. והני מילי כשיודע בעצמו שיכול לסבול הייסורים, אבל עתה בעידן גזירות מותר להרוג את עצמו שלא יבא לידי ניסיון". (הלכה זו מופיעה כבר בחידושי הריטב"א שם, בשם "גיליוני התוספות בשם ר"ת", וכן בספר מרדכי קטן כ"י בשם תוספות ר"פ, אבל ניסוח זה נראה של מחבר ספר האגודה עצמו "עתה בעידן גזירות").

ב. לגבי מי היו רבותיו של בעל ספר האגודה, כתוב בספר בכמה מקומות: "ראיתי רבותי", או "וכן ראיתי רבותי עושין", ובדרך כלל לא פירש מה היה השם של רבותיו, וצריך בירור מי היו רבותיו ומאיזו עיר. ובמקום אחד כתב (במסכת שבת פ"א): "וראיתי מהר"ר יצחק הלוי ז"ל שלא אכל סעודה שלישית בשבת עד שהתפלל מנחה, ורוב העולם אינם נזהרין וכו'". וכתב בספר שברי לוחות (עמ' 238 הערה 73): "אפשר שר' יצחק הלוי מפרנקפורט הוא רבו של ר' אלכסנדר זוסלין הכהן הנזכר פעם אחת בספר האגודה".

ג. לגבי עירו של בעל ספר האגודה, תודה רבה על בירור הדברים שהוא נהרג עקה"ש בעיר ארפורט. עובדה זו שגם שמו היה בין הקדושים, לא נזכרה כנראה בספרי מהרי"ל ותלמידיו שבידינו, שמכנהו "כהנא רבה", ומזכיר את חשיבות הספר שנתחבר "קודם הגזירות", אבל לא מזכיר את היותו ה'קדוש'. אלא שעתה הדברים למעלה מראים בבירור ששמו של ר' אלכסנדרי הכהן ובני משפחתו היו ידועים ונזכרים בין קהילות הקדושים, יחד עם הגהת סמ"ק כת"י ציריך שכתב על שמו של מחבר ספר האגודה 'הקדוש'.

להשלמת הדברים יש לציין לרשימת 'שם הגדולים' שחיבר נכדו של ר' שמואל שליטשטט, ונדפס בשנת תר"ד בספר דברים עתיקים שכתב: "ספר האגודה יסד ר' זיסקינד מאיירפורט דהיינו ר' אלכסנדרי מורנקבורט". הרי שבעל ספר האגודה היה נקרא על שם העיר ארפורט (בה נעקה"ש), וגם על שם העיר פרנקפורט (שכנראה בה היה תחילה). לצד זאת בהקדמת מהר"י כ"ץ לספר האגודה דפוס ראשון (קראקא של"א) הזכיר את בעל ספר האגודה רק על שם העיר פרנקפורט, שכתב: "מצאתי בספר ישן וזה לשונו, ספר אגודה עשה אותו גדול ששמו מהר"ר אלכסנדרי הכהן, ושנוי שמו היה מהר"ר זויסלין מק"ק ורנקוורט [=פרנקפורט] והוא ה"ר ז"ך עכ"ל".

אמנם נראה שבעל ספר האגודה הגיע לעיר ארפורט רק בסוף ימיו מחמת הגזירות, אבל לא זו היתה עירו בשעה שחיבר את הספר, מפני שבספר נראה שהעיר של בעל ספר האגודה היתה "קולוניא", היא העיר קלן שבמערב גרמניה, כ-350 ק"מ מהעיר ארפורט שבמזרח. כך הוא בספר האגודה מסכת יומא (פ"א): "והנה בעת שנעשו השערים ברחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה, ולא השיבוני. והיה בדעתי... ובינותי כי שערי קהילת וורמש"א לא היה בהם מזוזה, ונתתי אל לבי, וגם תלמיד אחד הזכיר לי...". ע"ש. (ואם כן רבותיו של האגודה ששאל מהם היו "בגליל העליון" שבאשכנז). גם בעוד מקומות בספר מתייחס למנהגי אלו הקהילות, והעיר קולוניא שייכת למנהג אשכנז ונמצאת סמוך לקהילות אלו - שו"ם היושבות על נהר הריין ונקראו "גליל העליון" אצל ספר האגודה כאן, ובספרי רבני אשכנז שאחריו כגון מהרי"ל ותלמידיו.

וכך מצאתי בס"ד על פי 'כתיב' בהגהות סמ"ק כ"י בית המדרש ללימודי יהדות, ניו יורק 645 (דף 18 ע"א): "שמעתי בשם ה"ר אליסכנדרי הכהן ש"י". ואחר כך: "כן אמר הר' ר' אליסכנדרי כהן מקולוניא". הרי שבחייו הוכר ר' אלכסנדרי הכהן על שם עירו הנזכרת בספרו 'קולוניא'. (ובספר "שערי ציון" לר' אהרן בן נתן בכ"י משנת שט"ז (ספריית האוניברסיטה פרנקפורט דמיין 230 דף 9 ע"א), מובא לשון ספר ישן: "וכן ראיתי ממורי ורבי מהר"ר זוסקינט מקולוניא זצ"ל"). אם כן היה מהעיר קלן. ולאור המתברר על ידי החכמים הנכבדים בדברים המובאים למעלה, שהרב בעל ספר האגודה נהרג עקה"ש עם בני ישיבתו בארפורט בשנת ק"ט, מתברר כנראה שבא לשם בסוף ימיו לאחר שחיבר את ספר האגודה במערב בעיר קלן. (ולגבי תפוצת הספר בדור הראשון, ראה בדברי א' ריינר "בין אשכנז לירושלים, חכמים אשכנזים בארץ ישראל" שכתב (עמ' 34) שבעל ספר האגודה נזכר בראשי תיבות "רז"ך", בספר קיצור מרדכי של ר' שמשון מדורין שנתחבר לערך בשנת ק"כ, "והוא כנראה המחבר הראשון שעשה שימוש בספר האגודה סמוך מאוד להשלמתו").

[כמהים_]

א. לגבי היותו של בעל ספר האגודה מן הקדושים שנהרגו בגזירות ק"ט, יש לציין לספר האגודה בכמה מקומות שמתייחס ל'גזירות' שהתחילו כבר כמה דורות קודם לכן. במסכת מועד קטן (פ"ג סי' נג): "מכאן ראיה שמתאבלין על הקדושים שנהרגים בגזירות". ובמסכת גיטין (פ"ה סי' צו): "ומכאן סמך לאותן שהורגים את עצמם ואת בניהם בר מינן בשעת גזירות". ובדבריו של בעל ספר האגודה סוף פרק ראשון במסכת ע"ז (סי' יב): "(יח ע"א) מוטב יטלנה מי שנתנה ואל יחבול בעצמו. והני מילי כשיודע בעצמו שיכול לסבול הייסורים, אבל עתה בעידן גזירות מותר להרוג את עצמו שלא יבא לידי ניסיון". (הלכה זו מופיעה כבר בחידושי הריטב"א שם, בשם "גיליוני התוספות בשם ר"ת", וכן בספר מרדכי קטן כ"י בשם תוספות ר"פ, אבל ניסוח זה נראה של מחבר ספר האגודה עצמו "עתה בעידן גזירות").

האם צריך ראיה לכך שהיו גזירות גם קודם גזירות ק"ט? הרי ההורגים בניהם בשעת גזירות מוכרים עוד מגזירות תתנ"ו. גם בדורות הסמוכים לבעל האגודה היו גזירת רינדפלייש (ה'נ"ח) וגזירת ארמלדר (ה'צ"ז), לבד משאר גזרות מקומיות שלא נודע זכרן. וה' ינקום בימינו לעינינו נקמת דם עבדיו השפוך.

אמנם נראה שבעל ספר האגודה הגיע לעיר ארפורט רק בסוף ימיו מחמת הגזירות, אבל לא זו היתה עירו בשעה שחיבר את הספר, מפני שבספר נראה שהעיר של בעל ספר האגודה היתה "קולוניא", היא העיר קלן שבמערב גרמניה, כ-350 ק"מ מהעיר ארפורט שבמזרח. כך הוא בספר האגודה מסכת יומא (פ"א): "והנה בעת שנעשו השערים ברחוב קלוני"א שאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה, ולא השיבוני. והיה בדעתי... ובינותי כי שערי קהילת וורמש"א לא היה בהם מזוזה, ונתתי אל לבי, וגם תלמיד אחד הזכיר לי...". ע"ש. (ואם כן רבותיו של האגודה ששאל מהם היו "בגליל העליון" שבאשכנז). גם בעוד מקומות בספר מתייחס למנהגי אלו הקהילות, והעיר קולוניא שייכת למנהג אשכנז ונמצאת סמוך לקהילות אלו - שו"ם היושבות על נהר הריין ונקראו "גליל העליון" אצל ספר האגודה כאן, ובספרי רבני אשכנז שאחריו כגון מהרי"ל ותלמידיו.

קולוניא יושבת על נהר ריינוס, צפונית לאזור קהילות שו"ם, ועל כן מכונות האחרונות "הגליל העליון" של נהר ריינוס, כי ביחס לקולוניא הן יושבות במעלה הנהר.

[הוגה]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

חקרתי לפני מספר שנים את תולדות בעל ספר האגודה מפני הצורך שהייתי צריך לו להבין את "ספר המרדכי" המובא בדברי האגודה, מאיזה נוסח הוא, של אושטרייך או של ריינוס, ועל כן התעניינתי להבין את הגבולות ביניהם, ולהבין לאיזה מנהג שייך "ספר האגודה" ואיזה נוסח של מרדכי הוא מביא. ומצאתי בזה סתירות שונות. וכדי לברר את הדברים נדרשתי לחקור ראשית את מקומו של בעל ספר האגודה, ומתוך ההתייחסויות בספר התברר לי שהוא היה מקומו מקולוניא, דהיינו שזה אזור של "ריינוס" מובהק (שהעיר קלן יושבת על נהר הריין וסמוכה לערי שו"מ שהן 'ריינוס'). אמנם למרות זאת שספר האגודה היה מאזור הריינוס, נוסח המרדכי שהוא מביא בפועל, זה כפי נוסח המרדכי המקורי שהתחבר על ידי ר' מרדכי בן הלל (מה שמוגדר אצל רוב החוקרים: מרדכי של אושטרייך), אבל אין בו בספר האגודה את רוב ההוספות הרבות שנוספו בעריכה המאוחרת של המרדכי הנקראת "מרדכי של ריינוס" (ספורות ביותר מכ-500 הלכות והוראות ופסקי דין חדשים שלא נאמרו על ידי ר' מרדכי בן הלל, אלא נוספו אחריו בתוך גוף ספרו, ומזה נדפס הנוסח שבדפוס). וזו ידיעה יקרה כשלעצמה. ואם כן לא כל חכם 'ריינוסי' צריך להביא את ההוספות הרבות של 'מרדכי ריינוס', אלא היה בידיו של בעל ספר האגודה טופס 'אמיתי' של מרדכי, דהיינו זה המקורי בלי ההוספות שנעשו בדור מאוחר ונקראו 'של ריינוס'. (ובכך ספר האגודה מחזק את הדעה המקובלת בדבר המקוריות של נוסח כתבי היד הנקרא 'מרדכי של אושטרייך' - על פני 'מרדכי של ריינוס' שנדפס בדפוסי המרדכי הרגילים).

אם לסיכום נכונים הדברים, שבעל ספר האגודה היה מקומו באמת מקולוניא, ואח"כ גלה לפרנקפורט (ומשם אולי מזכיר פעם אחת דברי ר' יצחק הלוי מפרנקפורט), ואח"כ גלה לארפורט, ושם נעק"ה בשנת ק"ט, ומובא במסמכים למעלה שגם חתנו ונכדיו ובני ישיבתו נעקדו הי"ד, אם כן אפשר להניח שהיה כבן ששים או יותר. גם הרא"ש ידוע שהיה מהעיר הזאת קולוניא, ויצא משם בשנת ס"ה לספרד. אם כן ודאי הכיר רבי אלכסנדרי הכהן בעל ספר האגודה את גדולת הרא"ש וחיבוריו (שאפילו המרדכי חבירו של הרא"ש בדור הקודם כבר מביא תשובות: 'מורי ה"ר אשר'!), אבל לא נזכרים פסקי הרא"ש בספר האגודה, ויתכן שחיבר ספרו קודם שהתפשטו פסקי הרא"ש לאשכנז, או שמפני הגזירות לא הגיעו אליו פסקי הרא"ש. אבל ספר האגודה ידוע שהוא מיוסד בהרבה מקומות על ספר המרדכי וכאמור, מפני שספר המרדכי התחבר בדור הקודם, שהמחבר ר' מרדכי נעק"ה בשנת נ"ח.

כל זה בתוך המסגרת של מנהג אשכנז, לצד מנהג צרפת. ובתוך אשכנז: היתה ריינוס 'המקורית' (בצד שמאל של המפה), לצד אושטרייך המחודשת יחסית (בצד ימין). וכן להבין את ההיסטוריה של הגלות, כיצד היהודים בתקופת הראשונים הגיעו עד הצד המערבי ביותר של המפה, דהיינו אנגליה וצרפת, ועברו גירושים זה אחר זה, ורואים כיצד סדר הגירושים היה ממערב למזרח, כיצד בכל דור היהודים הלכו עוד לצד ימין של המפה, עד שהגיעו בסוף תקופת הראשונים לפולין וליטא ומזרח אירופה, (ומשם מזרחה הלאה לא"י...)

הדברים האלו אולי ידועים להיסטוריונים או לחכמים, אבל אני הייתי צריך לטרוח מאוד כדי להבין לפחות ברמה זו, ועל כן כתבתים להועיל למי שיחפוץ.

[איש_ספר]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

[בן מיכאל]

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

גא"מ, הרב הוגה, דבריך נכוחים למבין, והלואי היית מבאר עוד יותר לתועלת אלו שכמוני שאינם בגדר 'מבין'... ישר כח על דבריך הנפלאים.
רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

[איש_ספר]

במבוא השלם לספר צוין כי סדר המסכתות בחיבור האגודה שונה מכתב יד אחד לחבירו, אבל שווים כל כתבי היד שמתחילים בסדר נזיקין, וכמובן ב"ק בראשם.

בקשר לכך צוינו דברי מהרי"ל

שו"ת מהרי"ל סימן עו

ואני ראיתי פעם במרדכי אחר וכתוב וכו', ושלי הוא מטבע מרדכי על אושטריך, ובמטבע ריינוס כמדומה לי תמצא וכו' והם מדוייקים הרבה יותר משל אושטריך. ואודיעך איזה של ריינוס, [של ריינוס] רגילים להתחיל בב"ק וכו'

מאידך ברור שהיה לפניו מרדכי אושטרייך ממאות המובאות שבספר שאינם בריינוס. וכנראה שהיו לפניו ב' טפסים.

[הוגה]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

תודה!
לא חפצתי להאריך מפני שעל ידי כך הדברים יכולים להיות בלי סדר ולטורח, וכן כי ברוב דברים וגו', על כן אשתדל להיצמד למקורות ולהביא את אשר מצאתי בתוך הספר ומחוצה לו אי"ה בל"נ.

[הוגה]

כתמיד הודעותיך מחכימות ומאלפות! והאריכות לא למותר!

גא"מ, הרב הוגה, דבריך נכוחים למבין, והלואי היית מבאר עוד יותר לתועלת אלו שכמוני שאינם בגדר 'מבין'... ישר כח על דבריך הנפלאים.
רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

תודה!
אודה שאני לא יודע להשיב על הכל, ואני יכול לכתוב רק מה שידוע לי ויש לי סדר בו, אבל דברים שאין לי בירור גמור עליהם לא ארצה לכתוב דברים חלקיים, על כן ברשותך ידידי היקר אשיב אח"כ בל"נ.

[הוגה]

במבוא השלם לספר צוין כי סדר המסכתות בחיבור האגודה שונה מכתב יד אחד לחבירו, אבל שווים כל כתבי היד שמתחילים בסדר נזיקין, וכמובן ב"ק בראשם.

בקשר לכך צוינו דברי מהרי"ל

שו"ת מהרי"ל סימן עו

ואני ראיתי פעם במרדכי אחר וכתוב וכו', ושלי הוא מטבע מרדכי על אושטריך, ובמטבע ריינוס כמדומה לי תמצא וכו' והם מדוייקים הרבה יותר משל אושטריך. ואודיעך איזה של ריינוס, [של ריינוס] רגילים להתחיל בב"ק וכו'

מאידך ברור שהיה לפניו מרדכי אושטרייך ממאות המובאות שבספר שאינם בריינוס. וכנראה שהיו לפניו ב' טפסים.

נפלא הידיעה שספר האגודה פותח במסכת בבא קמא בכתבי היד, שכך הוא גם כן בספר האגודה שבדפוס ראשון (קראקא של"א) מתחיל במסכת בבא קמא.

ולא פחות נפלא הידיעה הזו משו"ת מהרי"ל שגם ספר מרדכי של ריינוס פותח במסכת בבא קמא, והיא הנותנת, רבינו מרדכי בן הלל לא בהכרח פתח את ספרו במסכת בבא קמא, שהיו מסכתות שחיבר קודם לה על פני השנים שחיבר את ספרו. אלא העורך של הספר הנקרא "מרדכי של ריינוס" הוא זה שסידר את ספר המרדכי כולו והעתיק אותו מחדש, ועל כן ריכז את כל המסכתות ופתח את הספר במסכת בבא קמא - שכנראה כך היתה מסורת הישיבות באשכנז באותו זמן. [וכך הוא גם כן בכל הנוסחאות הנמשכים ממרדכי של ריינוס, כגון ספר 'מרדכי קטן' שנתחבר בשנת קל"ו שהוא כידוע נמשך ממרדכי של ריינוס, ועל כן כאשר היו צריכים רבני אוסטריה - אושטרייך כגון בעל תרומת הדשן ומהר"י ברונא, להביא את דברי "מרדכי של ריינוס" שלא היה בידיהם כלל, נעזרו בספר "מרדכי קטן" של מהר"ש שליטשטט שכן בא לידיהם, ועל פיו שיערו מה כתוב בספר מרדכי של ריינוס - כך הוא בכמה מקומות בתשובות תרה"ד ומהרי"ב].

וכן ראינו שרבינו הרא"ש - כאשר חיבר את ספר פסקיו הגדול - פתח בו במסכת בבא קמא! כפי המבואר באשכול אחר במקומו.

אם כן נמצאו לנו ארבעה גדולי ישראל מחברי הספרים על הסדר, באותו דור הסמוך - וכולם מאזור ריינוס - שפתחו את ספריהם במסכת בבא קמא:
א. פסקי הרא"ש.
ב. ספר מרדכי של ריינוס (הערוך - שנוצר על ידי חכם אחד ששמו פלאי).
ג. ספר האגודה.
ד. ספר מרדכי קטן.

אם כן נראה לעניות דעתי שאין הפשט ש"ספר האגודה" נשען על ספר "מרדכי של ריינוס" בכך שפתח את הספר במסכת בבא קמא, אלא שכך היתה תפיסת דרך הלימוד אצלם, שאי אפשר להתחיל ליצור ספר פסקים רציני אם לא התחיל במסכת בבא קמא! וספר האגודה התחיל במסכת בבא קמא, כפי שגם הרא"ש התחיל במסכת זו, ויתכן שנמצא עוד גדו"י שנהגו כך.

[כמהים_]

הרב כמהים, אתה צודק בדבריך. תודה.
אני רוצה לבקש את סליחת מו"ר בעלי הבית הקוראים והכותבים על האריכויות, ולבקש רשות אם להמשיך או לעצור.

דברי מר מחכימים ומאליפים מאין כמותם, ואורכם נאה להם. חס לי מלרפות את ידי מעכ"ת מלהחכימנו.

כל שבקשתי לומר הוא שאין להוכיח מדברי האגודה על הגזרות שבימיו שהן על גזרות ק"ט בדוקא, כי היו גזרות בימיו גם בשנים הסמוכות.

[הוגה]

דברי מר מחכימים ומאליפים מאין כמותם, ואורכם נאה להם. חס לי מלרפות את ידי מעכ"ת מלהחכימנו.
כל שבקשתי לומר הוא שאין להוכיח מדברי האגודה על הגזרות שבימיו שהן על גזרות ק"ט בדוקא, כי היו גזרות בימיו גם בשנים הסמוכות.

אני מודה לך על הדברים!
אבל כבר כתבתי שצדק ידידי בדבריו, שראיתי אחר כך שלא כתבתי נקודה זו בצורה ברורה. שלא באתי להוכיח מדברי ספר האגודה שהיו גזירות קודם לכן, אלא רק להצביע על המקומות שספר האגודה עצמו מתייחס לגזירות, ובפרט הלשון הכתובה בו: "ועתה בעידן גזירות", ואחר כך נודע לנו שגם הוא עצמו נתקדש בהן. ומזה מתברר ששנת ק"ט היתה "רק" סוף הגזירות, אבל הם התחילו כבר קודם לכן כל אותו הדור, עד שנת ק"ט שנחרבו קהילות רבות.

[הוגה]

רק לא הבנתי, פרנקפורט איננה מקום ששייך לאוסטרייך? - אם כן, אולי משעבר לשם היה לו מרדכי אוסטרייך, וקודם לכן היה לו רק ריינוס?

אם חשבתי לרגע שאני כן בגדר 'מבין', אמרתי אחכמה והיא רחוקה, שכבר מצאתי אצלי כמה טעויות וחוסר דיוקים (נוספים על כל האמור שעתה טורח לדייק ולתקן הכל), על כן הקיצור נחוץ שלא יהיו יותר מידי טעויות.. ותל"מ.
פרנקפורט היא בארץ אשכנז, ריינוס מובהקת, ואיננה שייכת למנהגי אושטרייך. לעומת זאת, ארפורט גם היא באשכנז, אבל היא מזרחית, ובחלק מהדברים הושפעה מאושטרייך. כך מבואר בספר האגודה מסכת חולין (סי' פט): "וכתב [רבינו אפרים מרגנשבורג] שבצרפ"ת וברומ"י ובלומרדיא"ה ואושטרי"ך בדילין הימנו ועונשים עליו כרת. ובהילכות ניקור רבינו אבי"ה כתב ויטול גם החלב והקרום שעל הטחול ושעל הכרס כולו ושעל המסס ובית הכוסות. ובערפו[ר]"ט נוהגין לאיסור, ובשאר הקהילות נוהגין להתיר. אמנם אילו אין נמנעים מכלים של אילו ומבישוליהם, אך הכרס אין אוכלין בבואם לקהילות". (והובא בשמו ברמ"א יו"ד סי' סט סעי' ט).
מתיבת "ובערפורט..." זהו לשון ספר האגודה עצמו (ולא של ראבי"ה שמובא קודם לכן), שמעיד ספר האגודה על מנהג ערפורט שנהגו בדין זה של איסור תורה כמנהג אושטרייך, בשונה מ"שאר הקהילות" [=שבריינוס] שנהגו להתיר. וזה מצטרף לידיעה שהובאה באשכול זה שנעק"ה בעיר זו, שהנה גם בעל האגודה מעיד בספרו על מנהג ארפורט, ועוד הוסיף לכתוב פרטי המנהג ש"אילו אין נמנעים מכלים של אילו ומבישוליהם", שאפשר שכתב כן בהגיעו לשם וראה את המנהג, ודי בזה.

[אכשר דרא]

מצטרף למודים ולמתפעלים מחכמתו, כשרונותיו ואדיבותו של הרב ההוגה.
אתמול ראיתי כמה הודעות מושקעות ביותר, רשימות מפורטות על אזכורי רבותיו, קורות חייו, ייחוסו וכו' שנדלו בעין הבדולח מתוך ספרו, וגם מפה מחכימה וכיו"ב, ועשיתי לי מועד לבוא הבוקר לקרוא בעיון, והלום באתי וחשכו עיני כי הרוח לקחה הכל והעלימה את המידע העצום.

[כמהים_]

פרנקפורט היא בארץ אשכנז, ריינוס מובהקת, ואיננה שייכת למנהגי אושטרייך. לעומת זאת, ארפורט גם היא באשכנז, אבל היא מזרחית, ובחלק מהדברים הושפעה מאושטרייך.

יש לציין גם למחזור כ"י ברלין 1224, שהיה שייך לספרית המנזר האוונגלי בארפורט, וככל הנראה, היה בבעלות הקהילה היהודית של ארפורט, ונשדד מהם בעת חורבן הקהילה בא' בניסן ה'ק"ט. ר' עזרא שבט מצא כתמי דם על כתב היד בדף כד. הפותח את היוצר של פרשת החודש, שהיה אמור להיאמר באותה שבת שבה הגיעו הפורעים. המחזור הוא לפי מנהג אשכנז המזרחי (אוסטרייך) ולא לפי מנהג ריינוס, ואם אכן מדובר במחזור הקהל של ארפורט זו עוד ראיה שארפורט נגררה אחרי אושטרייך במנהגיה.

[הוגה]

אתמול ראיתי כמה הודעות מושקעות ביותר, רשימות מפורטות על אזכורי רבותיו, קורות חייו, ייחוסו וכו' שנדלו בעין הבדולח מתוך ספרו, וגם מפה מחכימה וכיו"ב, ועשיתי לי מועד לבוא הבוקר לקרוא בעיון, והלום באתי וחשכו עיני כי הרוח לקחה הכל והעלימה את המידע העצום.

מידע זה נאסף מתוצאות מחשב לתוך קובץ אחד. תחילה הנחתי אותו כצורתו, ושוב ראיתי כמה טעויות שצריך לתקן.
התחרטתי למהר לתת מידע חדש כמו תוצאות מחשב לא מעובד, כשצריך לתקן קודם דברים קודמים, לכן העתקתי הכל למק"א. אשיבנו לכאן ועמך הסליחה.

[הוגה]

פרנקפורט היא בארץ אשכנז, ריינוס מובהקת, ואיננה שייכת למנהגי אושטרייך. לעומת זאת, ארפורט גם היא באשכנז, אבל היא מזרחית, ובחלק מהדברים הושפעה מאושטרייך.

יש לציין גם למחזור כ"י ברלין 1224, שהיה שייך לספרית המנזר האוונגלי בארפורט, וככל הנראה, היה בבעלות הקהילה היהודית של ארפורט, ונשדד מהם בעת חורבן הקהילה בא' בניסן ה'ק"ט. ר' עזרא שבט מצא כתמי דם על כתב היד בדף כד. הפותח את היוצר של פרשת החודש, שהיה אמור להיאמר באותה שבת שבה הגיעו הפורעים. המחזור הוא לפי מנהג אשכנז המזרחי (אוסטרייך) ולא לפי מנהג ריינוס, ואם אכן מדובר במחזור הקהל של ארפורט זו עוד ראיה שארפורט נגררה אחרי אושטרייך במנהגיה.

יישר כח!
יש קהילה נוספת מאשכנז המזרחית שנגררה אחרי מנהגי 'אושטרייך', ובכך דומה לקהילת ארפורט, היא קהילת רגנשבורג. (ארפורט בצפון ורגנשבורג בדרום). עיר זו ידועה על שם רבינו אפרים מרגנשבורג, שנחלק על רבני ריינוס בהיתר שהיו נוהגים בו בדין אחד מדיני החלב, שרבינו יואל אביו של ראבי"ה התיר, כפי המנהג שהיו רגילים בו בני ריינוס, ורבינו אפרים אסר, והיה משא ומתן ארוך ביניהם בשו"ת המובא בספר ראבי"ה ואור זרוע ומרדכי ובית יוסף (ומובא ברמ"א יו"ד סי' סד ס"ט, שהשלחן ערוך כתב על פי הרמב"ם ורוב הראשונים: "חלב הדבוק לכרס שתחת הפריסה אסור", וכתב הרמ"א: "וכן המנהג בכל מקום, מלבד בני ריינוס שנוהגין במקצתו היתר, ואין מוחין בידם שכבר הורה להם זקן" - ולמבואר בנושאי כלים ובמקורות ההלכה, הכוונה לרבינו יואל, אביו של ראבי"ה וחתנו של ראב"ן. ודברי ספר האגודה בעניין זה גופיה הובא לעיל כאן).
לפי המקורות המובאים בספר 'עולם כמנהגו נוהג', קהילת רגנשבורג היתה קו הגבול בין אושטרייך לבין ריינוס, והיא עצמה היתה שייכת לאושטרייך יותר מאשר ריינוס. באשכול אחר הובאו דברי מהרי"ל שהתפלל חזן בימים נוראים שנה אחת בקהילה זו, והתפלא עליהם שנהגו בכל הדברים כמו מנהג אושטרייך, ורק בקריאת ההפטרה נהגו כמו מנהג ריינוס. כאן

[כמהים_]

מנהגי רגנשבורג בתקופה הנדונה נדפסו בידי אהרן ארנד ב'קבץ על יד' כט (תשס"ו), שמצוי באוצר. ושם בהקדמה עומד על כך שמרבית המהנגים שם תואמים את הידוע על מנהג אושטרייך ומהרי"א טירנא, ובמקצת המנהגים דומה יותר לריינוס.

[הוגה]

תודה! אני שמח על המידע העדכני שהולך ומצטבר ונאסף כאן.

[הוגה]

מצו"ב מה שהיה כאן אתמול, בתוספת תיקונים והשלמות.

רבותיו של רבי אלכסנדרי הכהן בעל 'ספר האגודה'

בכמה מקומות בספר האגודה, מביא המחבר רבי אלכסנדרי הכהן את דברי רבותיו ומנהגים שנהגו בהם, בלשון "ראיתי רבותי"

ספר האגודה מסכת ברכות (פ"א סי' א):

ומיהו יש גאונים המצריכין לקרות קריאת שמע כולו לפני מטתו וגם לברך, ולא ראיתי רבותי נוהגין כן. עיין ספר רבינו אבי"ה ובספר רוקח.

ספר האגודה מסכת ברכות (פ"ו סי' קנב)

וראיתי רבותיי כשקבעו סעודתן על השכר, בירכו קודם הסעודה, או אמרו בתוך הסעודה לנכרי הבא ולא אכל, לברך.

ספר האגודה מסכת שבת (פרק ד סי' עה):

אבל ראיתי רבותי מתירין ללבוש בגדי שטרייכהיי"ט בשעת הסכנה כדי שלא יבינו שהוא יהודי ובזה ליכא חילול השם ודוקא שתפור בקנבוס שלא יהא שעטנז ודוקא מפני צורך גדול.

ספר האגודה מסכת שבת (פרק כ סי' קעג):

אכן ראיתי רבותי נוהגין כר"ת היכא דמית בין בי"ט ראשון בין ביום טוב שני בו ביום לא יתעסקו בו לא יהודין ולא ארמאין וכו'.

ספר האגודה מסכת שבת (פרק כג):

אכן ראיתי עושים חסידים קנקנים או מדות במדת העיר ואומרים בשבת ויו"ט מלא לי כלי זה.

ספר האגודה מסכת עירובין (פרק א סי' ח):

וה"מ קורה אבל אם יש צורת הפתח מניח באלכסון ומשתמש כאן כנגד הארוך וכאן כנגד הקצר, וכן ראיתי רבותי עושין.

ספר האגודה מסכת עירובין (פרק ו סי' סט):

ואומר ר"י דוקא איסורא דרבנן כגון להביא דרך חצר ומבוי שלא עירבו שרינן לומר לכותי בשביל מילה, אבל איסורא דאורייתא כגון להחם חמין בשבת לא התירו לומר לכותי. וכן ראיתי רבותי להטמין חמין מערב שבת לצורך מילה בשבת ולרחוץ התינוק בשבת בלא סדין דשרייתו הוא כיבוסו, או שפחה גויה תשים הסדין בתוך מי הרחיצה.

ספר האגודה מסכת פסחים (פ"ב סי' כז):

וכלי זכוכית יש גדולים שהתירו, וראי' מהא דאמרי' [אדר"נ פמ"א ה"ו] שלשה דברים נאמרו בזכוכית וכו' אכן ראיתי רבותי אוסרין אותם ככלי חרס, עיין בסמ"ק.

ספר האגודה מסכת פסחים (פ"ב סי' לה):

וראיתי רבותי מחזירין אחר לטוג"א ואם לא מצאו יקחו מירטי"ן.

ספר האגודה מסכת פסחים (פ"ד סי' נד):

שכן עולי רגלים מתקנים (לו) מנעלים בחול המועד פי' בתוס' אבל אחרים אסורים כיון שיכולין לקנות חדשים ויש גאונים האוסרים אף חדשים אכן ראיתי רבותי מתירין.

ספר האגודה מסכת סוכה (פ"א סי' ה):

[סוכה ה ע"א] ה. מסגרתו למטה היתה התוספות הביאו תורת כהנים [שמיני ו'] דממעט סולם מטומאה ומשמע אפילו מטומאה דרבנן ולפי זה היה מותר להניחו על הסכך, וראיתי רבותי אוסרין, ולא ידעתי הטעם אם לא משום גזירת כלים כדאמרינן בסוף פירקא [י"ט ע"ב].

ספר האגודה מסכת מנחות (פ"ג דף לג ע"א):

ולכל הפירושי' טוב להניח' באלכסון או כמין נ' וכן ראיתי רבותיי עושין.

ספר האגודה מסכת מקוואות (פרק א):

מכאן היה נראה לי כשמנקין מקוה ונפסל בשלשת לוגין מים שאובין אם יוציאו ממנו מעט יותר מים ממה שהיה בו בשעה שנפלו לתוכו שלשת לוגין. (הגה בגי' וכן משמע לקמן פרק ג'). מים שאובים שהוא כשר, אבל לא ראיתי רבותיי נוהגים כן,

בכל המקומות דלעיל, לא פירש הרב בעל ספר האגודה מי היו רבותיו ומהיכן היו. בחלק מהמקומות יתכן הכוונה "ראיתי רבותי" בספרי הפוסקים שקדמו לו, בפרט באותן מקומות שגם מציין לעיין בספרי הפוסקים שקדמו לו. אבל ברוב המקומות נראה בבירור שהכוונה לרבותיו בפועל ממש.

במקום אחד מציין ששאל את רבותיו שאלה בכתב, ומציין שהיה מקום ישיבתם ב"גליל העליון", בספר האגודה מסכת יומא (פרק א):

[יומא יא ע"א] בשעריך אחד שערי בתים וחצירות ועיירות ומדינות, אמר ליה אביי לרב ספרא הני אבולי דמחוזא מ"ט לא עבדו רבנן מזוזה ומסיק משום סכנה דתניא מזוזת היחיד נבדקת פעמיים בשבוע מזוזת הרבים נבדקת פעמיים ביובל ואמ' רבי יהודה מעשה בארטבין וכו'. והנה בעת שנעשו השערים ברחוב [היהודים ב]קלוני"א, ושאלתי את רבותי בגליל העליון אם יש לעשות מזוזה, ולא השיבוני והי' בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי [נוסח מהר"י ווייל. והיה בדעתי להוציא על זה בסייעתא דשמיא נכוני על כני]. ובינותי כי שערי קהילת וורמש"א לא היה בהם מזוזה, ונתתי אל לבי, וגם תלמיד אחד הזכיר לי מהני אבולי דמחוזא דפטירי משום סכנה הכי נמי אחרי שכותים דרים בתוכה ובית העצה תוך הרחוב פטור.

כאן מפרש "ושאלתי את רבותי בגליל העליון", ומבואר לעיל הדברים שהכוונה ב'גליל העליון' לעיר מגנצא, או לאחת מקהילות 'שו"מ' האחרות, שהוא שאל אותם על חיוב מזוזה בשערים של רחוב היהודים בעירו. שנראה מכך, שבעל ספר האגודה הוא היה רבנותו בעיר קולוניא, ומשם הוא שאל את רבותיו ש'בגליל העליון' על חיוב מזוזה בשער העיר.

ראיתי שיש כאן קצת חילופי נוסחאות ולשונות לא כ"כ מובנות בחרוזים הכתובים בפיסקה זו בספר, (ומה שמובא לעיל הוא ע"פ הנוסח הנפוץ), וביקשתי לראות את אשר כתוב כאן בכתבי יד, וראיתי שיש כתב יד קדמון בספרית הבודליאנה של אוקספורד אלא שאיננו סרוק ואין לי תמונות שלו, ומצאתי כתב יד משנת רל"ג. (מספרו: JER NLI 6652=4 - דף 390 ע"א)

מי יבאר את התיבות "והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי".

ספר האגודה מסכת יומא על מזוזה בשערי העיר.png (558.33 KiB) נצפה 240 פעמים

[הוגה]

רבי אלכסנדרי "הכהן" בעל ספר האגודה

לגבי היות רבינו מחבר ספר האגודה "הכהן", כפי שהוא נקרא בספרי מהרי"ל "כהנא רבה" או "הכהן הגדול", יש לציין לדבריו במסכת מגילה (פרק ג) שכותב את אשר ראה מנהג "כהנים רברבי", והוא חלק עליהם בהוראה למעשה אשר נהגה אצלו:

ראיתי כהנים רברבי דלא אמרי יהי רצון עד שסיים שליח צבור ברכת מודים, כי כן משמע לשון רש"י פרק ואלו נאמרין [ל"ט ע"א], אכן לי נראה דהתם קאי על הא דאמרינן עקר רגליה ולא מטא עד אחר מודים אבל מי שמגיע שם לפני מודים יאמר מיד, וכן משמע לשון כי עקר כרעיה לימא. ובדגמר ומהדר אפיה לימא רבש"ע עשה מה שגזרת עלינו השקיפה ממעון קדשך וגו' מצאתי בספר מצות קטן קודם שיחזור פניו.

רבי אלכסנדרי הכהן בעל ספר האגודה - "בעל הוראות"

בכמה מקומות בספר האגודה מביא רבי אלכסנדרי הכהן פסקים והוראות שהורה בחייו לקהל קודש עדתו, כגון בספר האגודה במסכת יבמות (פרק ו) "פעם אחת בא מעשה לידי... ופסקתי... ואחרי שפסקתי הכתב שלחו קרובי האשה תשובת הר"ם ז"ל":

פעם אחת בא מעשה לידי, לאה טוענת על ראובן... ופסקתי שאם תביא עדים שהוא כן יוציא ויתן כתובה. איבעית אימא קרא, איבעית אימא גמרא וכו' גם אמרתי שיעידו העדים זה שלא בפני זה ויחקרו אותם בדרישה ובחקירה כמו על דיני נפשות, ואחרי שפסקתי (הכתב) [הפסק] שלחו קרובי האשה תשובת הר"ם ז"ל הועתקה מכתיבת ידו, והאריך בו מאד וכתב כל הני טעמי שכתבתי וסוף דבריו היכא דאיכא סהדי או כשהודה מעצמו כייפינן ליה להוציא.

וכן בספר האגודה מסכת סוכה (פרק ד): "וכן פסקתי לפעמים בשבתות בחצר בית הכנסת כשמשחקים הבחורים",

[סוכה מה ע"א] מא. גדולים שומטין לולבי הקטנים מידיהם ואין בהם לא משום גזל ולא משום דרכי שלום. משום שמחה. מכאן כתבו התוספות (ד"ה מיד) כשרוכבין נגד החתן והבחורים מקלקלין זה לזה סוסיהן או קורעין בגדיהן אין חייבין לשלם כיון דלשמחה הם עושים. וכן פסקתי לפעמים בשבתות בחצר בית הכנסת כשמשחקים הבחורים ומכין זה את זה, ובלבד שלא יתכוונו. עוד פר"י פירוש אחר (דף מה).

ויש מקומות שמביא גם את דברי רבותיו, ולצידה גם את דבר שאלה אשר נשאל, כגון בספר האגודה בתחילת מסכת שבת (פרק א):

[שבת ב ע"א] א. פשט העני ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית, או שנטל מתוכה והוציא העני חייב ובעל הבית פטור. בגמרא מפרש פטור ומותר והקשה ר"י והא עבר לפני עור לא תתן מכשול, ותירץ בחפצו של כותי. ומשם הוכיח רבינו אבי"ה דמותר להניח בשבת לכותי ליטול משכונו אך שטוב להחמיר שלא להרגיל לכותים. ויש גאונים אוסרין מההיא דתניא סוף פירקין נותנין מזון לפני הכותי בחצר נטלו ויצא אין נזקקין לו משמע דוקא מזונות שאפשר שיאכלם שם אבל דברים אחרים אשר בודאי יוציאם לא, ויש לחלק התם המזונות של ישראל הם. וכתב באור זרוע דנהגו להתיר בכותי אלם. וכן ראיתי רבותינו נוהגין. ובכן נשאלתי אני ההדיוט כמה פעמים, ואמרו לי הכותיים אלמים הם ופעמים הראו הכותים אלי, ולבסוף הרגלתי לומר להם לשואלים אם תרצה להתענות ממחרת השבת או ממחרת יום טוב תניח לכותי ליטול משכונו בעצמו והוא יניח המעות או משכון אחר שמה, רק ישראל לא יטלטל אחד מן המשכונות וגם לא יחשוב עמהם. גם ראיתי כותים בעלי חובים מביאים עגלות מלאות תבואה ביום השבת וישראל נותן להם מפתח אוצרו והכותים נושאים ומודדין ומונין, ולא ראיתי אחד מרבותי מוחה בדבר כי התבואה של הכותי עד אחר שיחשוב עמו.

תחילה כתב: "וכן ראיתי רבותינו נוהגין", ואחר כך: "נשאלתי אני ההדיוט כמה פעמים', "ולבסוף הורגלתי לומר להם לשואלים", ומסיים: "ולא ראיתי אחד מרבותי מוחה בדבר".

מתבאר מתוך הספר, שרבי אלכסנדרי הכהן בעל ספר האגודה היה חכם מובהק בסוף דורות הראשונים, ששימש את רבותיו גדולי ישראל, והוא היה רב פוסק שנשאל והשיב לציבור. בנוסף למסמכים המובאים בראש האשכול, שבעל ספר האגודה החזיק ישיבה, והיה נזכר שמו לתהילה ולזיכרון בקהילות אשכנז הוותיקות והקדושות, ק"ק מגנצא וורמייזא.

[הוגה]

מעתה אשוב לכמה דברים שכתבתי לתקנם כיאות.
כתבתי למעלה:

ולא פחות נפלא הידיעה הזו משו"ת מהרי"ל שגם ספר מרדכי של ריינוס פותח במסכת בבא קמא, והיא הנותנת, רבינו מרדכי בן הלל לא בהכרח פתח את ספרו במסכת בבא קמא, שהיו מסכתות שחיבר קודם לה על פני השנים שחיבר את ספרו. אלא העורך של הספר הנקרא "מרדכי של ריינוס" הוא זה שסידר את ספר המרדכי כולו והעתיק אותו מחדש, ועל כן ריכז את כל המסכתות ופתח את הספר במסכת בבא קמא - שכנראה כך היתה מסורת הישיבות באשכנז באותו זמן. [וכך הוא גם כן בכל הנוסחאות הנמשכים ממרדכי של ריינוס, כגון ספר 'מרדכי קטן' שנתחבר בשנת קל"ו שהוא כידוע נמשך ממרדכי של ריינוס, ועל כן כאשר היו צריכים רבני אוסטריה - אושטרייך כגון בעל תרומת הדשן ומהר"י ברונא, להביא את דברי "מרדכי של ריינוס" שלא היה בידיהם כלל, נעזרו בספר "מרדכי קטן" של מהר"ש שליטשטט שכן בא לידיהם, ועל פיו שיערו מה כתוב בספר מרדכי של ריינוס - כך הוא בכמה מקומות בתשובות תרה"ד ומהרי"ב].

וכן ראינו שרבינו הרא"ש - כאשר חיבר את ספר פסקיו הגדול - פתח בו במסכת בבא קמא! כפי המבואר באשכול אחר במקומו.

אם כן נמצאו לנו ארבעה גדולי ישראל מחברי הספרים על הסדר, באותו דור הסמוך - וכולם מאזור ריינוס - שפתחו את ספריהם במסכת בבא קמא:
א. פסקי הרא"ש.
ב. ספר מרדכי של ריינוס (הערוך - שנוצר על ידי חכם אחד ששמו פלאי).
ג. ספר האגודה.
ד. ספר מרדכי קטן.

ראשית כל יש לתקן, שספר 'מרדכי קטן' לא שייך לכאן כלל, מפני שהוא נמשך אחרי 'מרדכי של ריינוס' בכל מקום, וגם במבנה שלו שפותח בבא קמא תחילה ואין ממנו כל ראיה. (אלא נשארנו עם 3 חיבורים בלבד, מאותה תקופה, שלכאורה כל אחד עומד בפני עצמו ולא תלויים זה בזה, ושלושתם פתחו את הספר באותה מסכת בבא קמא).

ועוד יש לתקן, שמבחינת החשיבות ההלכתית, ספר האגודה הוא חשוב יותר מספר "מרדכי של ריינוס", והוא אחרי הרא"ש. ומנין לנו לומר שפסקי 'ספר האגודה' חשובים ומקובלים יותר מאשר פסקים הנוספים במרדכי של ריינוס? ראשית, מפני שמחבר 'מרדכי של ריינוס' אין שמו רשום עליו, ואין ידוע לנו בדיוק מי הוא החכם הפלאי שיצר את הטפסים האלו של המרדכי, או שזה בכלל רק ידי חכם עורך, ולא חכם פוסק מובהק. זאת ועוד, שראינו שפסקי ספר האגודה התקבלו על ידי גדולי רבני אשכנז שאחריו, כגון מהרי"ל. ואילו פסקי ספר 'מרדכי של ריינוס' לא התקבלו על ידי גדול הדור של אוסטריה, רבי ישראל איסרלן בעל ספר תרומת הדשן, שבאופן כללי פקפק בפסקים שנוספו בספר מרדכי של ריינוס, כמובא בשמו בספריו ובספרי תלמידיו. אלא למען האמת כולם קיבלו את פסקיו של ה'מרדכי' תלמיד מהר"ם מרוטנבורג, ובני אושטרייך היו משוכנעים שספר המרדכי שאצלם, הנקרא 'מרדכי של אושטרייך' הוא הנכון והבר סמכא, שחיבר ר' מרדכי תלמיד מהר"ם מרוטנבורג. ולפי מחקר כתבי היד צדקו בזה שכתבי היד של אושטרייך שבידינו הם נאמנים למקור יותר מאשר המאוחרים של ריינוס. [ונוסח המרדכי שבספרי רבני אוסטריה הנ"ל, הוא אכן תואם לנוסח כתבי יד 'מרדכי של אושטרייך' שנדפסו לאחרונה בספר 'מרדכי השלם'].

אם כן בהקשר זה של "מסכת בבא קמא תחילה", נשארנו עם שלשה ספרי פוסקים שונים של סוף דור הראשונים, שכנראה לא הושפעו אחד מהשני ישירות, וכולם התחברו בסוף דור הראשונים, בין שנת ס' לערך - לבין שנת ק"ט, ובזה צריך בירור מדויק להבין מי קדם למי. הרא"ש התברר שהוא נפטר בשנת פ"א, ואם כן פסקיו התחברו קודם לכן. (באמירה כללית: פסקי הרא"ש התחברו בין שנת ע - לשנת פ). ספר האגודה התחבר קודם שנת ק"ט, ולא ידוע לנו בדיוק מתי התחיל לחברו ועל פני כמה שנים נמשך חיבורו. אלא שאנו מוצאים בו אולי רמזים בחלק מהמסכתות שהן התחברו בסוף ימיו, אחרי שהיה בפרנקפורט ובארפוט לפי הנראה. ספר מרדכי של ריינוס - הוא התחבר ודאי אחרי שהמרדכי חיבר את ספרו (והמרדכי נלב"ע בשנת נ"ח), אלא שזו שאלה גדולה לדעת מתי בדיוק התחבר מרדכי של ריינוס, ועל ידי מי. אלא רק יש לנו קצה חוט שהוא התחבר ודאי קודם שנת קל"ו, מפני שבשנה זו כבר קיצר אותו מהר"ש שליטשטט בספרו 'מרדכי קטן'.

אמנם ליתר דיוק, לאחר עיון רב בכתבי היד ונוסחאות המרדכי השונות, מתברר שקיימות בכתבי היד 2 נוסחאות של מרדכי של ריינוס, הארוך והקצר. "הארוך" מכיל את כל מה שמרדכי של אושטרייך מכיל בשלימותו, אלא שהוא מוסיף עליו חידושים שונים בגוף הספר ובגיליונות. ומסוג זה הוא כתב היד החשוב ביותר של ריינוס שנשתמר בידינו, הוא מרדכי כתב יד וריצלי, שהצילו הרב שמחה עמנואל מתוך מנזר הנמצא בעיר וירצילי, והוציא לאור תמונות יפות שלו. והוא אכן פותח במסכת בבא קמא. ועל כן שמו הראוי לו והגדרתו הוא: "מרדכי של ריינוס השלם". "הקצר" הוא כתבי יד רבים של מרדכי של ריינוס שקיימים בספריות בעולם, והוא הוא הנוסח שבדפוס. הוא התבסס על הנוסח הארוך, וקיצר הכל, גם קיצר את גוף הספר המקורי של ר' מרדכי בן הלל, וגם קיצר את ההוספות של מרדכי ריינוס! ואת שתיהן פעל באותה מידה ובלי הבחנה ביניהם. מעתה נוסח המרדכי שלפנינו בדפוס הוא רחוק מהמרדכי המקורי ב-2 שלבים, ראשית - נוספו בו הוספות, שנית - נתקצר כל הספר, המקורי עם ההוספות!

אמנם חשוב להדגיש, שספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל, כלל הוא לא היה "ספר פסקים" חדש. המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל היה חיבור על הרי"ף, ממש בדומה לחיבור של גיסו ר' מאיר הכהן על הרמב"ם "הגהות מיימוניות", כך היה ספר מרדכי של ר' מרדכי בן הלל על הרי"ף. אלא שספר המרדכי של ר' מרדכי בן הלל על הרי"ף לא היה ממש בבחינת "הגהות", אלא כבחינת "פירוש" על הרי"ף עם "דיבור המתחיל" כמו תוספות. וכך הוא לפנינו היום עם דיבור המתחיל. בכך ספר המרדכי המקורי שונה ביסודו מספר פסקי הרא"ש. ספר פסקי הרא"ש הוא יצירה חדשה לגמרי, הוא ספר פסקים חדש שרק הניח לו ליסוד את פסקי הרי"ף והתוספות. אבל ספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל הוא פירוש על הרי"ף, שהדיבור המתחיל שלו הוא דברי הרי"ף, והוא אסף את כל דברי הראשונים הקדמונים ראבי"ה ותוספות ופסקי מהר"ם מרוטנבורג על הרי"ף.

לפיכך בספר פסקי הרא"ש נמצא את הלשון "יש לפסוק", וכדומה, כי הוא ספר פסקים ויצירה חדשה לגמרי העומד בזכות עצמו. לעומת זאת "ספר המרדכי" המקורי של רבינו מרדכי בן הלל הוא נמצא בחלק מכתבי היד על גיליון דברי הרי"ף, ובו נמצא את הלשון ואת ההפניות "פירשתי לעיל", או "פירשתי לקמן" או במסכת אחרת. מי שהפך את ספר המרדכי לספר עצמאי, זה הוא ספר "מרדכי של ריינוס", שבמקום שהמרדכי יישען על דברי הרי"ף בגיליון שלו, כביכול הוא עומד בזכות עצמו! והדבר הזה ברור כבר מתחילת הספר מרדכי של ריינוס שכאמור בכתבי יד ובדברי מהרי"ל פותח בבבא קמא תחילה. כיעויין בו (במהדורת בב"ק הראשונה שיצאה לאור ע"י מכון ירושלים ע"פ כ"י), כבר בתחילת מסכת בבא קמא, מרדכי של ריינוס משלב את אריכות לשון הרי"ף שם, לתוכו בגוף ספר המרדכי ברצף אחד עם שאר דברי המרדכי. כי הוא יודע שהוא לא "פירוש" על הרי"ף, אלא הוא הפך את הספר להיות ספר פסקים עצמאי, ועל כן היה צריך לשלב בתוכו את לשון הרי"ף בחלק מהמקומות שראה לנכון.

מעתה איננו יודעים וקשה מאוד לברר איזו מסכת חיבר ר' מרדכי בן הלל תחילה, היות שהוא פירוש על הרי"ף, ואפשר שגם בפועל הוא כתב וחיבר את פירושו תחילה ממש על גיליון הרי"ף, שאפשר שהוא התחיל ממסכת ברכות או אחרת כפי כתבי היד של הרי"ף שהיו לפניו. ומתוך ההפניות בספר המרדכי המקורי של ר' מרדכי בן הלל קשה ביותר לדייק, ראשית, מפני שהנוסח המדויק שלו לא ברור בכל המקומות. ועוד, מפני שההפניות שלו הם יותר מסוג "עיין" שקשה לדעת מה חיבר קודם, יותר מאשר "כתבתי" שגם זה נמצא בו אבל לא מספיק פעמים כדי להבין בבירור את סדר הכתיבה. אבל זה ברור שהכתיבה שלו היתה מסודרת מתחילת המסכת עד סופה, שכותב "עיין מה שפי'[רשתי] לעיל", וכדומה, שתמיד הספר בנוי על סדר המסכת. רק קשה לדקדק למצוא את סדר חיבור המסכתות המדויק והשלם וכאמור. ודי בזה עתה בברכה.

[הוגה ומעיין]

נתבקשתי להעלות

כבוד הרבנים המשתתפים באשכול ובראשם החכם הנודע הרב 'הוגה' ה' עליהם יחיו.
ברשותי מאמר ארוך ומקיף אודות רבינו אלכסנדרי הכהן בעל האגודה ותקופתו. יעזור ה' שאזכה להשלימו ולהדפיסו. במאמר זה מדובר בין היתר על כמה מן הדברים שנידונו באשכול. כתבתים כבר לפני זמן ואני מודיע זאת כאן כדי שבבוא היום לא יחשדוני במה שאין בי שנטלתי מיגיעם של אחרים וייחסתי זאת לעצמי חס ושלום.

להלן אעלה כמה נקודות של תיקון והבהרה למה שכבר נכתב באשכול ויהיה זה תרומה צנועה בינתיים.
א. בנוגע למה שחיפשו את מקור הציטוט של ר"א פולד בכתבי יד ולא מצאו - אכן הציטוט אינו מופיע בכתבי יד, עד כמה שהשיגה ידי. הצעה מסתברת לפי דעתי היא, ש'מקורו' בסיפוריו של החוקר המכונה אליקים כרמולי, אותו הכיר מן הסתם רא"פ מעירם פרנקפורט. ידוע לי על מקום נוסף בו סמך רא"פ על ציטוט (מכזב) של כרמולי שפרסמו בדפוס. וגם יש תיעוד שכרמולי התעניין במיוחד בגזירות אשכנז. המכיר את תולדות המחקר יודע, שחזקה על כרמולי שבנושאים שעניינו אותו הוא לא נמנע מלהשאיר חותם לדורות. כך שעשיתי אחד ועוד אחד ויצא לי שניים.
ב. 'הרב הקדוש' שמזכיר ר' אברהם מזונשהיים בעל תיקון תפילין (כך, כפי שדייק הרב 'השעיר החיי'. ולא הרב ברוך שאמר, כדברי המהדיר הראשון של האגודה) הוא בוודאי ר' קובלין (יש גירסה כזו שם) מווירצבורג. כך מסתבר לפי סדר הדורות. ואין כוונתו שרבו זה נעקד עקדה"ש.
ג. האגודה מזכיר את רבותיו לא מעט (כפי שרשם הרב 'הוגה') אבל לעולם אינו מזכיר אותם בשמם. ניתן להתרשם שסתם בכוונה, אולי מפני שלא היה לו רב מובהק. מעתה יש לקבל שלא נוכל לגלות את מה שהוא זצ"ל סתם. ר' יצחק הלוי הוא 'מורנו' בפיו, כשזה תואר מקובל אז באשכנז לכל חכם מופלג שבדור גם כשהכותב אינו תלמידו.
ד. לפום ריהטא לא ראיתי שהובאו דברי האגודה מגילה סי' לד הפוסק שעל הכהנים ליטול ידיהם לאחר הדוכן קודם שימשיכו בתפילה (כיוון שנוגעים בינתיים בנעליהם) ומוסיף: 'וכן הורגלתי לעשות'. משתמע שהיה כהן.
ה. "והיה בדעתי להוציא על זה כי בסיעתא דשמיא נבנו על פי" - את החלק הראשון אין ביכולתי לפרש ואילו החלק השני פירושו, ששערי הרחובות המובילים לרובע היהודי (הגיטו) נבנו לצורך הגנה מהתקפות פורעים וכנראה שרבינו הוא שעורר ודחף את מועצת העירייה לבנות אותם.
ו. ניתן לטעון שר' אלכסנדרי הכהן מעולם לא התגורר בפרנקפורט. ובוודאי שלא ישב שם לאחר שעזב את קלן. ברור שכל הידיעות על כך במחקר מחוסרות בסיס. וייתכן שגם הרב 'שם הגדולים' הקדמון לא דק בזה. ר"א הכהן עזב את קלן בתחילת שנות צ', עקב רדיפות העירייה, וסברא שנדד מיד לארפורט הרחוקה יחסית. את האגודה הוא כתב ייתכן כולו בארפורט. ודע, שכל מנהגי הקהילות המוזכרים באגודה, הכל העתקה מהמרדכי וש"פ ורק מנהג ארפורט הוא ציטוט עצמי של רבינו. והדברים ברורים. אם כי ייתכן שר"א בחר בכל זאת לצטט במיוחד מנהגי קהילות ששהה בהם בעבר: הוא מצטט את מנהגי קהילות מגנצא, וורמייזא, קולוניא וארפורט.
ז. ר' יצחק הלוי שראהו רבינו הוא ר' יצחק הלוי ממגנצא מגדולי תלמידיו הצעירים של מהר"ם וחבר בית דינו הצעיר של רבינו השערי דורא. ואיני מסכים עם דבריו של עמנואל בזה. ר' יצחק ממגנצא נחשב כל כך עד שמהר"ם והרא"ש עטרו את פסקיהם באישור שלו לדבריהם, ומסתבר שהוא הוא מי שר"א הכהן התעטר בכתיבת מנהגו.
ח. לדעתי השערה סבירה שהמרדכי של ריינוס התחבר בדיוק בשנים שר"א הכהן ישב כבר ב'אושטרייך' ולכן רבינו לא הכירו. המרדכי של ריינוס התחבר בוודאי לפני הגזירות כי החומר הנדיר ששולב בו כבר לא היה קיים אחרי הגזירות. והדברים ארוכים.
ט. אין סיבה לחשוב שרבינו חזה בזיו פניו של הרא"ש. בנוגע למה שנטען על ישיבה משותפת שלהם בקולוניא, לא ידוע לי בסיס לזה, לא ידוע אפילו על אחד משניהם שישב בקולוניא באותם עשור וחצי האחרונים לשבת הרא"ש באשכנז. ומעניין לעניין, דברי פריימן על מקומות מושבי הרא"ש באשכנז תלושים מן המקורות.
י. פלא על חכם שכמותו שרמז שהמרדכי בספרו כבר מתחשב בגדולת הרא"ש - לא דובים ולא יער. המרדכי מעתיק לשון מהר"ם ותו לא. לא ידוע שהמרדכי כפף עצמו לרא"ש.
יא. פסקי הרא"ש הגיעו טיפין טיפין לאשכנז לפני הגזירות, אבל רק לאושטרייך ולא לריינוס. האגודה מביא במקומות בודדים מפסקי הרא"ש, כך דרכם של חכמי אושטרייך נוספים באותה תקופה (כאן מתאים לי לזרום עם המקובל שהגהות אשר"י - שהרא"ש מרכז לימודם - התחברו באושטרייך רק אחרי הגזירות, אף שלא ידועה לי ראייה לכך בפרט). לריינוס הגיעו פסקי הרא"ש הרבה מאוחר יותר. לא ארחיב בזה עוד.
יב. איני יודע מי גברא רבה לקבוע שאגודה חשוב ממרדכי של ריינוס. שני הספרים הוכרה גדלותם על ידי אותו פוסק - הוא מהרי"ל ממגנצא.
יג. המרדכי אינו חיבור על הרי"ף. מלבד הד"ה אין לו כמעט עם הרי"ף. לתועלת הלומדים הוא בחר ד"ה מן הרי"ף ולא מן הגמרא. אם כבר, הרא"ש שייך לרי"ף יותר מן המרדכי כי הרא"ש מעתיק דברי הרי"ף כסדר. לא באתי לקבוע מסמרות בזה אלא רק לומר שניתן להציג גם הסתכלות הפוכה.

אסתפק בזה.