"בפצע לא נוגעים" - מהלכות מגיהים

[איש_ספר]

קבלתי מא"מ שליט"א

ז"ל הש"ך יו"ד סי' קלא סקי"ח עמש"כ הרמ"א ישראל וגוי שטהרו יינו של גוי אחד בשותפות:

דלא דמי למטהר יינו של עובד כוכבים דלא שרי בחותם בתוך חותם דהכא שאני דכיון דאית לישראל שותפות בעובד כוכבים מרתת ונתפס עליו כגנב וכו' עכ"ל רשב"א ומביאו ד"מ [וכן הב"י סס"י קל עמ' קצא].

הלומד חש מיד בלשון המגומגמת 'בעובד כוכבים'.

אלא שט"ס כאן, צ"ל בגויה [ו' צרויה], דהיינו: 'כיון דאית לישראל שותפות בגויה, מירתת'. כפי שהוא בתשו' הרשב"א שם ושם.

הצנזור חשב שהוא גילה כאן גוי, נפל על המציאה ותיקן עכו"ם. והטעות חוזרת עוד פעמיים באותו ס"ק של הש"ך בכל הדפוסים כולל מכון ירושלים!

הבאה"ט רצה לתקן את הלשון ותיקן 'העובד כוכבים' ולפי"ז יש לקרוא את שני המלים עם 'מירתת' שבהמשך בנשימה אחת [העכו"ם מירתת].

כאן יש להזכיר את משפטו של הרד"צ הילמן [שהבאתי בקונטרס 'הלכות הגהה']: 'בפצע לא נוגעים' פירוש, אם נוסח משובש לפניך, ואינך יכול לתקנו באופן מושלם, אל תתקן באופן חלקי, אם תעשה זאת אתה נועל את הדלת בפני מי שיבקש לתקן תיקון מושלם. מי שיעיין רק בבאה"ט ולא בש"ך, לא יוכל להעלות על דעתו את הנוסח הנכון.

[ישעיהו לוריא]

יפה מאוד. דוגמא מצויינת. ייש"כ.

[אור קדמאה]

קבלתי מא"מ שליט"א

כאן יש להזכיר את משפטו של הרד"צ הילמן [שהבאתי בקונטרס 'הלכות הגהה']: 'בפצע לא נוגעים' פירוש, אם נוסח משובש לפניך, ואינך יכול לתקנו באופן מושלם, אל תתקן באופן חלקי, אם תעשה זאת אתה נועל את הדלת בפני מי שיבקש לתקן תיקון מושלם. מי שיעיין רק בבאה"ט ולא בש"ך, לא יוכל להעלות על דעתו את הנוסח הנכון.

אפשר לקבל בבקשה את הקונטרס?
תודה רבה

[אכשר דרא]

דוגמה לפנתיאון.
לנו רק נותר להתפלל: "ותן לכל איש ואיש די פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה".

[בגולה]

יפה!
מזכיר את 'טומאת הגויה' שהחליפו ל'טומאת עכו"ם'. כאן יש לנו מילה נוספת באותה איות שהחליפו.

[ושא_נס]

בבאר היטב יו"ד דפוס ראשון אמשטרדם תצ"ז דף קכה ע"א: "דאית ליה לישראל שותפות בעכו"ם מירתת ונתפס עליו כגנב". והוא כבש"ך. ולא בא הרב באר היטב להגיה מאומה בלשון הש"ך אלא העתיקו כצורתו.
כבר בש"ך דפו"ר קראקא ת"ו-ת"ז דף קז ע"א: "דאית לישראל שותפות בעכו"ם מירתת...".

[הרב ספריאל]

מזכיר הצנזור שראה "צורות הגְוִיוֹת" ותיקן "צורות העכו"ם".

[איש_ספר]

בבאר היטב יו"ד דפוס ראשון אמשטרדם תצ"ז דף קכה ע"א: "דאית ליה לישראל שותפות בעכו"ם מירתת ונתפס עליו כגנב". והוא כבש"ך. ולא בא הרב באר היטב להגיה מאומה בלשון הש"ך אלא העתיקו כצורתו.

ובכן העברת את התלונה מבעל באה"ט למדפיס במהדורה מאוחרת, שהוא המגיה.

כבר בש"ך דפו"ר קראקא ת"ו-ת"ז דף קז ע"א: "דאית לישראל שותפות בעכו"ם מירתת...".

כבר נכתב למעלה שכ"ה בכל הדפוסים.