מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 20, 2024 12:19 pm

בקרבן התמיד נאמר "שנים ליום עולה תמיד".
אבל, כלשון הפסוק "שנים ליום", שניהם קרבים [היינו שחיטה וזריקת הדם] ביום, ולא בלילה.
של שחר מעלות השחר [ולכתחילה מהאיר פני כל המזרח] ושל בין הערביים עד השקיעה. [היינו שחיטה וזריקת דמו שהיא העיקר. אמנם כל שנשחט ונזרק דמו ביום קרב כל הלילה].
ועכ"ז נקרא "תמיד".

ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב שלחם הפנים "לפני תמיד", וכן תלמוד תורה "לא ימוש", היינו ביום ובלילה, ולמצער פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה.

לא זו בלבד, אלא שראיתי מקבילים בין הדברים, קרי"ש ותלמוד תורה - וקרבן התמיד, שעניינם בזה אחד, שיהיה "תמיד".

וצ"ע.

מן הסתם עמדו בזה, אבל חיפשתי ולא מצאתי כעת, ואשמח לעזרה.

יהודה בן יעקב
הודעות: 3124
הצטרף: ה' יוני 16, 2016 7:55 am

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי יהודה בן יעקב » ד' נובמבר 20, 2024 1:35 pm

רש"י שמות כז, כ
תמיד - כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר (במדבר כח ו) עולת תמיד, ואינה אלא מיום ליום. וכן במנחת חביתין נאמר (ויקרא ו יג) תמיד, ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת לשבת הוא:

HaimL
הודעות: 1052
הצטרף: ה' נובמבר 05, 2020 2:33 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי HaimL » ד' נובמבר 20, 2024 1:43 pm

ועוד, מהפטרת פה"ש הקודם,

וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אִישָׁ֔הּ הִנֵּה־נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ א-לקים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עֹבֵ֥ר עָלֵ֖ינוּ תָּמִֽיד׃

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 20, 2024 2:03 pm

יישר כוח!

ועדיין צ"ב גדר "תמיד" העולה מכך, והאם הוא שווה [= מכנה משותף] בכל מקום.
כי הלב נוטה למצוא קשר בין הדברים, דהיינו בין כל אלה שמצוותם "תמיד".

ולמשל:
כאמור, בגמרא מנחות צט, ב איתא לגבי "תמיד" דתלמוד תורה שהוא מתקיים [בשעת הדחק] בקרי"ש שחרית וערבית. ובמקו"א כתבנו על פי דברי הגרד"צ הופמן שיש להקביל את קרי"ש לקרבן התמיד [והקשר בין שלושת אלה מובן מאד: קרבן התמיד הוא מסירת הנפש לקב"ה שעיקרה ויסודה הביטול אל רצונו וקיומו במסירות. וק"ש היא קבלת עול מלכותו ועול מצוותיו, ותלמוד תורה הוא (ההמשך המיידי לכך:) ידיעת רצונו כדי לקיימו, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (וגם מצות תלמוד תורה עצמה היא הדביקות הגמורה ברצונו (שחד עמו) שהוא התורה כידוע). ולא בכדי כתובה בתורה מצות תלמוד תורה – בפרשיות קריאת שמע. ושיננתם לבניך ודיברת בם, והיו הדברים האלה על לבבך].
ומבחינת זמנם:
בשחר יש דמיון גם בזמן, ששניהם זמנם מעלות השחר ומדרבנן איחרו את הזמן כ"א לפי עניינו, התמיד משהאיר פני כל המזרח, וקרי"ש מאוחר יותר (משיכיר, והקורא עם אנשי משמר לא יצא), ועדיין שניהם קודם הנץ החמה (זהו זמן קרי"ש לכתחילה, והתפילה בהנץ החמה).
ובערב יל"ע, התמיד קרב עד הערב [השקיעה], וקרי"ש של ערבית זמנה מצאת הכוכבים [שהוא לילה], ועכ"ז מבואר בסוגיא בריש ברכות שקוראים קרי"ש של ערבית מוקדם, כשהעני נכנס לאכול פתו במלח ובני אדם נכנסים לאכול סעודתם בלילי שבתות, כאשר יש עדיין אור, והכל כי דין קרי"ש הוא בשכבך ובקומך ולא יום ולילה, וצ"ת.


עוד אוסיף בעניין:
איתא בגמרא שקרבן תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה, וקרבן תמיד של ערב מכפר על עבירות שביום.
ומשמע שלולא הדין שאין מקריבים בלילה היה תמיד של שחר קרב בסוף הלילה, לכפר על הלילה, כשם שתמיד של יום קרב בסוף היום לכפר על היום. ואולי מובנים בזה דברי רבינו חננאל שהובאו כאן.
וכלומר [חידוש] שתמיד של שחר שייך באמת ללילה, ודינו לסוף הלילה, אלא שגזירת הכתוב היא להקריבו ביום משום שאין מקריבים שום קרבן בלילה. וצ"ע.
[אגב, יש להבין כיצד תמיד של בין הערביים מכפר על עבירות שביום, והרי אמנם סוף זמנו בשקיעה, אבל בפועל לא היו מקריבים אותו כ"כ מאוחר, אלא משש שעות ומחצה, א"כ כן יתכן שלן אדם בירושלים וחטא בידו, מה שנעשה לאחר הקרבת התמיד].
ואם כנים הדברים, יתכן שזו המהות הפנימית של "תמיד" הנאמר בקרבן התמיד, שבאמת במקורו הוא שייך ליום ולילה.


כל זה פטטיא דאורייתא בעניין זה, שאני רק מגשש בו בעלמא.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 20, 2024 4:16 pm

אסביר יותר את שאלתי:

כתב לי חכ"א באישי:
פירוש המילה תמיד, אינו דוקא רציף בלי הפוגה. ואינו דוקא גם ביום וגם בלילה. וכן שאר האפשרויות. נראה שהמילה מורה על תמידיות סדירה כל שהיא לפי עניינה, העיקר שיהיה ללא הפסקים ו"חורים" בקביעות הסדירה. ומכאן ואילך, בכל מקום שנאמר הציווי לעשות "תמיד", יש ללמוד ממקום אחר מהו הקביעות של אותו דבר, ואח"כ לקיים הקביעות בלי ביטולים. זהו תמיד.

ועניתיו:
גם אני חשבתי בכיוון זה. אלא שא"כ יש לעיין בגמרא מנחות צט, ב לגבי לחם הפנים, למה מצריך רבי יוסי שיהיה הלחם הישן מעט בשחרית והחדש מעט בערבית, הרי "תמיד" מתקיים בכל תדירות קבועה שהיא. גם אם בין פעם לפעם עובר חודש.
ואמנם התדירות של הלחם ידועה מהתורה שהוא מונח על השולחן משבת לשבת, ואז מחליפים את הישן בחדש, אבל עדיין לא ידענו מזה שבשבת עצמה לא יהיה הפסק בין הלחם הישן לחדש. ולכאורה בדיוק בגלל זה נאמר בתורה שהלחם לפני "תמיד", כלומר "כל הזמן", כדי שלא תאמר שמחליפים את הלחם בשבת אבל בתוך השבת בין הישן לחדש יכול להיות הפרש. וכל זה רק אם המילה "תמיד" פירושה "כל הזמן", ולא "תדירות קבועה", שא"כ לא הועילה מילה זו כלום לאפוקי שבשבת עצמה יהיה הפרש בין הלחם הישן לחדש.
וכאן באים דברי רבי יוסי. שעל זה גופא בא רבי יוסי ואמר, שאותו דין בעצמו, "כל הזמן", מתקיים ב"מעט מן היום ומעט מן הלילה". "שלא ילין השולחן בלי לחם".
דהיינו שכאשר משהו צריך להיות תמיד כפשוטו = כל הזמן ממש, די במעט שחרית ומעט ערבית, כלומר של"יום ולילה" [ולפחות פעם ביום ופעם בלילה] יש שם של "כל הזמן". וזה בדיוק מה שלמדו משם לתלמוד תורה, שנאמר בו לא ימוש - ועכ"ז די בפרק שחרית ופרק ערבית, וזהו החיוב לקבוע עתים [שאינו תלוי האם האדם פנוי או לא].

מסקנה: בגמרא במנחות רואים א. ש"תמיד" פירושו "כל הזמן", ב. שעבור מושג ה"תמיד" של "כל הזמן" יש צורך ב"יום ולילה" [וזאת הגם שלא צריך כל היום וכל הלילה]. כלומר שיום ולילה משמעותיים לעניין "תמיד".
זו הסיבה ששאלתי משם, ולא סתם שאלה רעיונית איך מתקיים "תמיד" בדבר שהוא רק ביום.

ואכן לפי זה [ההשוואה בין לחם הפנים לקרבן התמיד ודברי רש"י בשמות] לכאורה יוצא הבדל במשמעות התמיד של קרבן תמיד ולחם הפנים. שבלחם הפנים הוא "כל הזמן", ובקרבן התמיד הוא "כל יום" [בלי לילות], והכוונה לתדירות של מדי יום [פעמיים ביום] בלי הפסק.

וכל זה מציק לי, שיש כזה דמיון בין קרבן התמיד ללחם, שבשניהם נאמר תמיד, ובשניהם מצינו שחרית וערבית, ועכ"ז בלחם הכוונה "כל הזמן" וממילא "שחרית וערבית" דידיה היינו אחת ביום ואחת בלילה, ובקרבן התמיד הכוונה "מדי יום" וממילא "שחרית וערבית" דידיה היינו בתחילת היום ובסוף היום.


עוד בנוגע לגמרא במנחות:
אם כביאור הנ"ל, א"כ לכאורה אדרבה, דוקא במה שיש לו איזו תדירות קבועה צריך לומר שהוא תמיד, אבל בלחם הפנים שהוא כפשוטו כל הזמן על השולחן, מה צריך לומר בכלל תמיד, הרי אין לו תדירות, ודי לכתוב רק את דינו שביום השבת ביום השבת יערכנו. אמנם בזה יבוארו היטב דברי הגמרא שם, שדייקא מהנאמר בו "תמיד" הוציאו לאידך גיסא, שלא צריך כל הזמן ממש, אלא די פעם ביום ופעם בלילה, ובלחם הפנים זה מתקיים בהכרח ביום החלפתו [כי בשאר הזמן הוא כסדר על השולחן. ואולי נפק"מ לנפל הלחם או שהוציא אותו מישהו בכוונה].

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 20, 2024 11:25 pm

שבתי ועיינתי במה שכתבתי לעיל, ונתחדש לי הרבה בחשבון הדברים, ולכן אכתוב זאת מחדש.
זה ארוך, ומלא חשבון, וברור לי שיטריח את מי שירצה לעסוק בזה על בוריו, אבל בכ"ז אני מניחו כאן ואולי יהיה לתועלת.


אסביר יותר את שאלתי, ומדוע שאלתי דוקא מהגמרא מנחות, ולא סתם שאלה רעיונית איך מתקיים "תמיד" בדבר שהוא רק ביום:

כתב לי חכ"א באישי:
פירוש המילה תמיד, אינו דוקא רציף בלי הפוגה. ואינו דוקא גם ביום וגם בלילה. וכן שאר האפשרויות. נראה שהמילה מורה על תמידיות סדירה כל שהיא לפי עניינה, העיקר שיהיה ללא הפסקים ו"חורים" בקביעות הסדירה. ומכאן ואילך, בכל מקום שנאמר הציווי לעשות "תמיד", יש ללמוד ממקום אחר מהו הקביעות של אותו דבר, ואח"כ לקיים הקביעות בלי ביטולים. זהו תמיד.

ותשובתי:
גם אני חשבתי בכיוון זה. אלא שא"כ יש לעיין במשנה וגמרא מנחות צט, ב לגבי לחם הפנים, למה לרבנן "אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה" ומה כוונת רבי יוסי שצריך שיהיה הלחם הישן מעט בשחרית והחדש מעט בערבית. ושניהם למדו דינן מהנאמר שם "תמיד" [כמפורש שם במשנה: ברבנן - "שנאמר לפני תמיד", ברבי יוסי - "אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף היא היתה תמיד". ובברייתא הוסיף - "מה אני מקיים לפני תמיד שלא ילין שלחן בלא לחם"].

נפתח ברבנן:
אם "תמיד" מתקיים בכל תדירות קבועה שהיא [גם אם בין פעם לפעם עובר חודש או שנה, כל עוד שהתדירות קבועה וסדורה], א"כ איך למדו ממנה שלא יהיה הפסק בין לחם ללחם, ומה הוסיפה המילה "תמיד" על שאר האמור בפרשה שם?
התדירות של הלחם ידועה מהתורה שהוא מונח על השולחן משבת לשבת, ואז מחליפים את הישן בחדש: "ביום השבת ביום השבת יערכנו". אבל עדיין לא ידענו מזה שבשבת עצמה לא יהיה הפסק בין הלחם הישן לחדש [לרבנן], אלא הפירוש העולה מהפסוק הוא שיסירו את הלחם הישן ביום השבת, ובאותו היום יניחו את החדש [שהוא הוא דעת רבי יוסי].
ובהכרח שלרבנן המילה "תמיד" פירושה "כל הזמן". כדי שלא תאמר שמחליפים את הלחם בשבת אבל בתוך השבת יכול להיות הפרש בין הישן לחדש. ואדרבה, לכן נכתבה בפרשה מילה זו. אך כל זה רק אם המילה "תמיד" עצמה פירושה "כל הזמן", ולא "תדירות קבועה", שא"כ לא הועילה מילה זו כלום לאפוקי שבשבת עצמה יהיה הפרש בין הלחם הישן לחדש. זו דעת רבנן.
ויתכן דהכא שאני, משום שאם לא נפרש כאן "תמיד = כל הזמן" באמת לא יובן מה באה מילה זו לומר, שהרי את עצם הקביעות ידענו כבר מעצם האמור "ביום השבת ביום השבת יערכנו". לכן כאן מתפרש "תמיד = כל הזמן". אבל בשאר מקומות מתפרש "תמיד" = קביעות סדורה [וכל מקום לפי עניינו].
ועדיין יל"ע בזה, דאולי "תמיד" בא רק לאלם את האמור בגוף הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו", שלא תחדל הקביעות הסדורה הזו [של הסרת הישן בשבת בבוקר ועריכת החדש בשבת בערב]. כמו שבקרבן התמיד נאמר "תמיד" למרות שכבר כתוב "שנים ליום", ושם בהכרח אין פירושו "כל הזמן" שהרי התמיד קרב בבוקר ובין הערביים, ועכ"ז נאמר גם "שנים ליום" וגם "תמיד". [ועוד באופן יותר חזק מבלחם הפנים, שכן מצינו שכל הקרבן הזה נקרא בתורה "עולת תמיד", מה שלא מצאנו על הלחם, למרות שלרבנן הוא "לחם תמיד" כפשוטו].
והשווה מלכים ב כה, ל: "וַאֲרֻחָתוֹ אֲרֻחַת תָּמִיד נִתְּנָה־לּוֹ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ כֹּל יְמֵי חַיָּו" (באופן מוזר, לפי חלוקת הפסוקים הנהוגה וכו', זהו פסוק ל בפרק כה במלכים השני, והפסוק הנאמר בלחם הפנים "לחם פנים לפני תמיד" הוא בפסוק ל של פרק כה בחומש השני), והרי לא אכל כל הזמן בלי הפסק, אלא כמפורש בפסוק ניתנה לו ארוחה "דבר יום ביומו". וכתוב בפסוק זה גם "דבר יום ביומו" וגם "כל ימי חייו" וגם "תמיד".
ממילא אם מודים רבנן ש"תמיד" פירושו "קביעות סדורה" - מנין למדו את דינם הכא שלא יהיה הפסק כלל בין לחם ללחם? ולכאורה בהכרח דעתם היא ש"תמיד" פירושו "כל הזמן", וא"כ קשה מכל המקומות שנאמר בהם "תמיד" ואינם כל הזמן, וחלקם אפילו לא "ביום ובלילה", אלא ביום לחוד, או בלילה לחוד.
עד כאן בדעת רבנן.

וכעת לדעת רבי יוסי:
בפשטות רבי יוסי חולק על ההבנה ש"תמיד" פירושו "כל הזמן", ואומר ש"תמיד" פירושו כמו בכל מקום "תדירות קבועה", וממילא מילה זו לא מוסיפה דבר על האמור בגוף הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו" [ומצד זה נאמרה לאלומי בעלמא כנ"ל], ואפילו הוסר הלחם הישן בשחרית והונח הלחם החדש בין הערביים מתקיים "לחם פנים לפני תמיד", בדיוק כמו בקרבן התמיד.
והוסיף ש"תמיד" מלמד שלא ילין השולחן בלא לחם, דהיינו שצריך הלחם להיות על השולחן מעט מן הלילה כמו שהוא נמצא על השולחן מעט מן היום [ובזה מתקיים המושג "תמיד" = ביום ובלילה, ובהם גופא - מקצת היום ומקצת הלילה]. ומה שבשבת צריך להניחו בין הערביים [דהיינו מבעוד יום] הוא כי נאמר בזה להדיא "ביום השבת יערכנו". אבל בשאר ימות השבוע נשאר הדין לרבי יוסי שאם שהה הלחם על השולחן בכל יום מעט מן היום ומעט מן הלילה אין בכך כלום, כדאיתא בתוספתא, עיי"ש במפרשים [ויש חולקים].
אמנם גם בדעת רבי יוסי קשה כיצד מתאים פירוש המילה "תמיד" כאן לפירושה בשאר מקומות, שבהם מצינו "תמיד" שהוא רק ביום, או רק בלילה. ואילו כאן בלחם הפנים לומד רבי יוסי מהמילה "תמיד" שמלבד דין הסידור "ביום השבת יערכנו" [שמתקיים מצד עצמו בהסרה שחרית והנחה ערבית, גם בלי המילה "תמיד", וכנ"ל] - הנה לגבי שהות הלחם על השולחן בכל השבוע, שהוא הנלמד מהמילה "תמיד", צריך פעם ביום ופעם בלילה. ולא מספיק רק יום או רק לילה. [וכלומר שהקביעות הסדורה הכתובה במילה "תמיד" - מחייבת יום ולילה]
ואולי זהו משום שפשט הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו" בוודאי הוא שיהיה הלחם ברציפות על השולחן משבת לשבת, אלא שלרבי יוסי המילה "תמיד" מפקיעה את הפשטות הזו [ויש כאן חידוש: לא שרבי יוסי "צריך להסתדר" עם המילה תמיד, אלא שאת כל דינו למד וחידש מהמילה תמיד, ולכאורה אי"ז מתאים עם לשון המשנה והברייתא בזה], ומעמידה אותה על רציפות מסוג אחר [כמו בשאר מקומות: קביעות סדורה], וכל שכן לתוספתא שדינו של רבי יוסי נאמר גם לגבי שאר ימות השבוע, אבל להכי אהני פשטות הפסוק לומר שיהיה כל יום וכל לילה, דהיינו מעט מהיום ומעט מהלילה. [ואולי זהו מקור דברי התוספתא, דאל"ה באמת לא יובן מה באה המילה "תמיד" כאן לחדש לפי רבי יוסי (שאמר להדיא שהיא מחדשת "שלא ילין שולחן בלא לחם"), וגם מדוע שונה פירושה כאן משאר מקומות, ודוק].
אמנם דאתינן להכי שוב קשה, מנין שהמילה תמיד באה כאן ללמד ולאפוקי מפשט הפסוק, ולא לאלם את הכתוב בפסוק, כמו שמצאנו במקומות אחרים.
זו אפשרות אחת ללמוד את רבי יוסי.

אפשרות נוספת בדעת רבי יוסי:
רבי יוסי מודה לרבנן ש"תמיד" [עכ"פ בפרשה זו] פירושו "כל הזמן". אלא שעל כך גופא בא רבי יוסי ואמר, שאותו דין בעצמו, "כל הזמן", מתקיים ב"מעט מן היום ומעט מן הלילה". "שלא ילין השולחן בלי לחם".
דהיינו שכאשר משהו צריך להיות תמיד כפשוטו = כל הזמן ממש, די במעט שחרית ומעט ערבית, כלומר של"יום ולילה" [ולפחות פעם ביום ופעם בלילה] יש שם של "כל הזמן".
וסימנך: מרבי יוסי למדו כן גם להיכא שנאמר "לא ימוש" [ולא "תמיד"], שבוודאי פירושו "כל הזמן", ומתקיים בפרק שחרית ופרק ערבית [חיוב קביעת עת ביום ועת בלילה גם למי שלא פנוי]. ואדרבה, רק אם "תמיד" פירושו "כל הזמן" אפשר ללמוד לשם. [דאם פירושו לרבי יוסי כמו בדרך הקודמת, איך למדו מזה להיכא דכתיב להדיא "לא ימוש"].
[מאידך (אפשר לפרוך את ה"וסימנך" הנ"ל, ולהסביר את הלימוד לשם:) נאמר שם "והגית בו יומם ולילה", שמבאר (ואף ממעט) את "לא ימוש", ובזה הוא עדיף על לחם ה"תמיד" (לעניין דינו דרבי יוסי שמספיק פעם ביום ופעם בלילה), כי מבואר כאן להדיא שהכוונה "לא ימוש" היינו "יום ולילה". (ובאופן שהנאמר בלחם "ביום השבת ביום השבת יערכנו - תמיד" והנאמר בתורה "לא ימוש - יומם ולילה" משתווים זע"ז. ויל"ע, ועיי"ש במפרשים, מהרש"א ועוד, ובכס"מ ת"ת א, ח. ואולי אף יש לומר שרבי יוסי עצמו למד את הבנתו בדין הלחם מההשוואה לתלמוד תורה וזה עומק דברי הגמרא שם? יל"ע].
ולדרך זו, מודה גם רבי יוסי ש"תמיד" האמור בלחם הפנים פירושו "כל הזמן", אלא שהוא מעמיד את "כל הזמן" גופא - על פעם ביום ופעם בלילה.
ושוב קשה כנ"ל איך מתאים עם שאר מקומות שנאמר בהם "תמיד" רק על היום או רק על הלילה. הרי "תמיד" פירושו "כל הזמן" ומוכרח שיהיה לכה"פ מעט מן היום ומעט מן הלילה.
אמנם לדרך זו יש לומר כעין מה שאמרנו בדעת רבנן: שאני הכא דכתיב "ביום השבת ביום השבת יערכנו" שלימד כבר את עצם הקביעות, דייקא כאן "תמיד" פירושו בהכרח "כל הזמן", ורק נחלקו רבנן ורבי יוסי בגדר "כל הזמן" כיצד מתקיים. משא"כ בשאר מקומות שנאמר בהם רק "תמיד", פירושו "קביעות סדורה" ולא משנה מהי התדירות.
וכמו שכתבנו לעיל, גם כאן צ"ע בתירוץ זה, מנין להעמיד כאן את פירוש המילה "תמיד" בשונה משאר מקומות, אולי המילה "תמיד" כאן באה רק לאלם את הכתוב בגוף הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו" ותו לא.

אפשרות שלישית בדעת רבי יוסי:
מורכבת משתי הקודמות. לדעת רבי יוסי "תמיד" פירושו קביעות סדורה [ולא "כל הזמן"]. ורק היכא דכתיב "ביום השבת ביום השבת יערכנו" ופשט הפסוק הוא שיהיה הלחם על השולחן ברציפות משבת לשבת, כאן המילה "תמיד" עומדת בתווך: מחד היא מפקיעה את פשטות הפסוק, ומאידך היא מחויבת לפשט הפסוק. דהיינו: היא מפקיעה שלא צריך "כל הזמן" ממש, אבל היא מחוייבת לקיים "דין וגדר" של "כל הזמן". והיינו: סוג כזה של "כל הזמן" שעניינו "יומם ולילה", והוא בעצמו פירושו פעם ביום ופעם בלילה [אחרת שוב יהיה זה "כל הזמן" כפשוטו ולא הועילה המילה "תמיד"]. לדרך זו מובן לשון המשנה והברייתא שרבי יוסי "מסתדר" עם המילה "תמיד" - אף שבאותה מידה רבי יוסי למד וחידש את דינו מהמילה "תמיד".
וכל זה רק בלחם הפנים שנאמר בו "ביום השבת ביום השבת יערכנו". אבל בשאר מקומות אין "תמיד" אלא קביעות סדורה, כל מקום לפי עניינו.
[ותורה דומה ללחם הפנים, שנאמר בה "לא ימוש" ומצד שני "יומם ולילה"].
לדרך זו יהיה כך הביאור גם בדעת רבנן:
המילה "תמיד" פירושה קביעות סדורה, אבל דייקא בלחם הפנים שכבר נאמר בו הרציפות "ביום השבת ביום השבת יערכנו" כאן המילה "תמיד" [במשמעותה הרגילה] מיותרת ולכן מתפרשת "כל הזמן", לא מחמת עצם הייתור, אלא כי היא מחוייבת ל"ביום השבת יערכנו". ורק נחלקו רבנן על רבי יוסי עד כמה המילה "תמיד" מחוייבת לפשט הפסוק, שלדעת רבנן הוא לגמרי, וממילא בהכרח היא באה להוסיף על פשט הפסוק, ולומר שאפילו בשבת עצמה לא יהיה הפסק בין הלחם הישן לחדש.
ועדיין קשה על כל זה הקושיא הנ"ל: בין לרבי יוסי ובין לרבנן, מנין שהמילה "תמיד" באה לחדש דינים ולאפוקי מפשט הפסוק, אולי אינה אלא לאלם את הכתוב בגוף הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו", הא ותו לא.

תשובה אפשרית לשאלה החוזרת הנ"ל:
ואולי חלק זה כבר שייך לדרכי הדרשות, שהם נעלמים מאיתנו [כפי שמרחיב הכוזרי בסוף מאמר שלישי], ודי לנו להבין את הדרשה במקומה כיצד היא [וכולי האי ואולי], גם אם במקומות אחרים לא נדרש כך. כי אין לנו את הכלים לדון בזה עד כדי כך.

ואולי התירוץ הוא כי פשט הפסוק "ביום השבת ביום השבת יערכנו" מצד עצמו מסופק לנו פירושו, האם הכוונה שבשבת עצמה לא יהיה הפסק בין הישן לחדש, אלא זה נכנס וזה יוצא, או שהעיקר שיוסר הישן ויונח החדש ביום השבת. ולהכריע את הספק הזה נכתב בתורה "תמיד". אלא שנחלקו רבנן ורבי יוסי מה פירוש "תמיד" בכל מקום. שלרבנן פירושו "כל הזמן" וממילא התורה הכריעה לנו לצד זה, ולרבי יוסי פירושו "קביעות סדורה" וממילא התורה הכריעה לנו לצד זה. [אי נמי אולי נחלקו לאן נוטה הספק במילים "ביום השבת ביום השבת יערכנו", וממילא את מה באה המילה "תמיד" לחזק ולאן באה להכריע. ולדרך זו לא נצטרך לעשות מחלוקת בין רבנן לרבי יוסי בפירוש המילה "תמיד" בכל מקום].
זו הסיבה שברור לכולי עלמא שהמילה "תמיד" נצרכת כאן לדרשה, ולא באה רק לאלם את הכתוב בפסוק, כי עצם הכתוב בפסוק לא די בו להבין את הכוונה [הגם שיש לשאול על זה כעין שאלת הש"ס בכ"מ, לא לכתוב "ביום השבת ביום השבת יערכנו" ולא לכתוב "תמיד", אלא יכתוב מעיקרא לשון ברור. ואולי אין כזה בכה"ג].
ומאידך דרשת המילה "תמיד" כאן מושפעת מפשט הפסוק שבוודאי נאמרה בו רציפות כלפי "משבת לשבת" וכנ"ל.


לסיכום:
בלחם הפנים נאמר "תמיד", ופירושו לרבנן "כל הזמן" ממש, ולרבי יוסי [פירושו: ביום ובלילה, ובהם גופא] "מעט מן היום ומעט מן הלילה".
וכלומר שאפילו לרבי יוסי - יום ולילה משמעותיים לעניין "תמיד".
מכאן נבעה שאלתי לעניין קרבן התמיד, איך הוא נקרא "תמיד" בזמן שהוא כולו ביום. [וכעי"ז יקשה במנורה, שנאמר בה תמיד ודולקת רק בלילה].

כלומר, מההשוואה בין לחם הפנים לקרבן התמיד ודברי רש"י בשמות, לכאורה יוצא הבדל במשמעות "תמיד" של קרבן תמיד ולחם הפנים. שבלחם הפנים הוא "כל הזמן" [או ביום ובלילה], ובקרבן התמיד הוא "כל יום" [בלי לילות], והכוונה לתדירות של מדי יום [פעמיים ביום] בלי הפסק.

וטרחנו עד כמה שידינו מגעת לבאר מנין נובע ההבדל הזה בחשבון הפסוקים והלימודים לרבנן ולרבי יוסי. ועדיין יל"ע.

ובאמת, גם אם נמצא ביאור שלם מצד חשבון הפסוקים והלימודים, עצם העניין מציק לי:
יש כזה דמיון בין קרבן התמיד ללחם, שבשניהם נאמר "תמיד", ובשניהם מצינו שחרית וערבית [בלחם היינו לרבי יוסי, וגם לדעת רבנן מהני בדיעבד אם סילק בשבת שחרית והניח בשבת ערבית, כ"כ הערוך השולחן], ועכ"ז בלחם הכוונה "כל הזמן" [או יום ולילה] וממילא "שחרית וערבית" דידיה היינו אחת ביום ואחת בלילה, ובקרבן התמיד הכוונה "מדי יום" וממילא "שחרית וערבית" דידיה היינו בתחילת היום ובסוף היום.

סליחות
הודעות: 2153
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי סליחות » ד' נובמבר 20, 2024 11:45 pm

צופה_ומביט כתב:בקרבן התמיד נאמר "שנים ליום עולה תמיד".
אבל, כלשון הפסוק "שנים ליום", שניהם קרבים [היינו שחיטה וזריקת הדם] ביום, ולא בלילה.
של שחר מעלות השחר [ולכתחילה מהאיר פני כל המזרח] ושל בין הערביים עד השקיעה. [היינו שחיטה וזריקת דמו שהיא העיקר. אמנם כל שנשחט ונזרק דמו ביום קרב כל הלילה].
ועכ"ז נקרא "תמיד".

ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב שלחם הפנים "לפני תמיד",.

לא הבנתי מה הקושיא.
ציטטת פסוק מהתורה ("וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד"), איזה מידע מיוחד יש בגמ' שציינת אליו לגבי קושייתך?

דרומי
הודעות: 9394
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי דרומי » ד' נובמבר 20, 2024 11:48 pm

במפרשי רש"י בתחילת פ' תצוה: רא"ם, משכיל לדוד, באר בשדה האריכו בענין זה. עייין בדבריהם (אני לא עיינתי מספיק, אבל כמדומה שבמשכיל לדוד יש מהלך שלם).

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ד' נובמבר 20, 2024 11:51 pm

סליחות כתב:
צופה_ומביט כתב:בקרבן התמיד נאמר "שנים ליום עולה תמיד".
אבל, כלשון הפסוק "שנים ליום", שניהם קרבים [היינו שחיטה וזריקת הדם] ביום, ולא בלילה.
של שחר מעלות השחר [ולכתחילה מהאיר פני כל המזרח] ושל בין הערביים עד השקיעה. [היינו שחיטה וזריקת דמו שהיא העיקר. אמנם כל שנשחט ונזרק דמו ביום קרב כל הלילה].
ועכ"ז נקרא "תמיד".

ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב שלחם הפנים "לפני תמיד",.

לא הבנתי מה הקושיא.
ציטטת פסוק מהתורה ("וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד"), איזה מידע מיוחד יש בגמ' שציינת אליו לגבי קושייתך?

חבל שקטעת את הציטוט באמצע. הנה כל המשפט - עם מילות קישור ליתר הבהרה:
ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב [מבואר] שלחם הפנים [שנאמר בו] "לפני תמיד", וכן תלמוד תורה [שנאמר בו] "לא ימוש", [פירוש ביטויים אלה] היינו ביום ובלילה, ולמצער פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה.

סליחות
הודעות: 2153
הצטרף: ה' ספטמבר 08, 2011 5:52 am

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי סליחות » ה' נובמבר 21, 2024 12:01 am

צופה_ומביט כתב:
סליחות כתב:
צופה_ומביט כתב:בקרבן התמיד נאמר "שנים ליום עולה תמיד".
אבל, כלשון הפסוק "שנים ליום", שניהם קרבים [היינו שחיטה וזריקת הדם] ביום, ולא בלילה.
של שחר מעלות השחר [ולכתחילה מהאיר פני כל המזרח] ושל בין הערביים עד השקיעה. [היינו שחיטה וזריקת דמו שהיא העיקר. אמנם כל שנשחט ונזרק דמו ביום קרב כל הלילה].
ועכ"ז נקרא "תמיד".

ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב שלחם הפנים "לפני תמיד",.

לא הבנתי מה הקושיא.
ציטטת פסוק מהתורה ("וְנָתַתָּ֧ עַֽל־הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד"), איזה מידע מיוחד יש בגמ' שציינת אליו לגבי קושייתך?

חבל שקטעת את הציטוט באמצע. הנה כל המשפט - עם מילות קישור ליתר הבהרה:
ולעומת זאת בגמרא מנחות צט, ב [מבואר] שלחם הפנים [שנאמר בו] "לפני תמיד", וכן תלמוד תורה [שנאמר בו] "לא ימוש", [פירוש ביטויים אלה] היינו ביום ובלילה, ולמצער פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה.

אם אני מבין נכון כוונתך למ"ש שם: "אלא מה אני מקיים לפני תמיד, שלא ילין שלחן בלא לחם"
אדרבה, האם אי אפשר באותו מידה לומר שלא ילין מזבח בלא תמיד?
במנחות כו
תניא אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמעלן ומקטירן מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה כולה

בהעמק דבר (ויקרא ו)
"אבל תמיד הערב דהכהן מוזהר שלא ישרפו מיד אלא יהיו מתעכלין כל הלילה"
נערך לאחרונה על ידי סליחות ב ה' נובמבר 21, 2024 12:17 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

צופה_ומביט
הודעות: 5794
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:26 pm

Re: קרבן תמיד - איך הוא "תמיד", והרי כולו ביום ולא בלילה

הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' נובמבר 21, 2024 12:17 am

כן, כוונתי לזה ולשאר הנאמר במשנה וגמרא שם, הבאתי לעיל.

לגבי מה שהצעתם שגם בקרבן התמיד הוא כך, כדכתיב "על מוקדה כל הלילה עד הבוקר", זה רעיון יפה. רק זכור לי שהקטרה לא מעכבת, וכלומר שקרבן תמיד של בין הערביים שנשחט ונזרק דמו בזמנו, ולא הוקטר - כשר. וא"כ שוב שונה "תמיד" הנאמר בו מ"תמיד" הנאמר בלחם הפנים, ששם יום ולילה מעכב.
ואולי גם בזה הסיבה היא חשבון המילה "תמיד" עם כלל הפסוק הנאמר בלחם הפנים לעומת הפסוק הנאמר בקרבן התמיד.

ובכל מקרה, כל זה רק לדעת רבי יוסי, לא לדעת רבנן.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 344 אורחים