בברכה המשולשת כתב:האם מי מחו"ר אתרא קדישא הדין, מכיר מקור להקפדה הנ"ל (ספר שמירת הגוף והנפש אין בידי, סליחה)
בברכה המשולשת כתב:האם מי מחו"ר אתרא קדישא הדין, מכיר מקור להקפדה הנ"ל (ספר שמירת הגוף והנפש אין בידי, סליחה)
ויקח מנעלים כו'. פירש"י שאין לך בזיון מן המהלך יחף כו' עכ"ל ולפי סוגיין דשמעתין נראה דמשום צינה נגעו בה וכדאמרי' פ' יוה"כ חיה תנעול סנדל כל שלשים יום משום צינה וה"פ ימכור אדם קורות ביתו גם שהוא קשה מחמת השמש דזרחה עליו תמיד כדלקמן מ"מ ימכרם כדי לקנות לו מנעלים שלא ילך יחף דיותר קשה משום צינה ואם אין לו מה יאכל ביום הקזה הוא יותר קשה מהולך יחף וע"כ ימכור מנעליו ויספוק כו' וק"ל:
יום הכפורים אסור באכילה, ובשתיה, וברחיצה, ובסיכה, ובנעילת הסנדל, ובתשמיש המטה והמלך והכלה ירחצו את פניהם, והחיה תנעול את הסנדל, דברי רבי אליעזר, וחכמים אוסרין. האוכל ככותבת הגסה, כמוה וכגרעינתה, והשותה מלא לוגמיו - חייב. כל האוכלים מצטרפין לככותבת, וכל המשקין מצטרפין למלא לוגמיו. האוכל ושותה אין מצטרפין.
והחיה - יולדת.
תנעול את הסנדל - שהצנה קשה לה.
בברכה המשולשת כתב:תודה רבה לרב איתן שליט"א, אבל המקורות נוגעים לחשש בריאותי ואני התכוונתי לקפידא בזה בגלל שדומה לאבילות (ידוע לי על חשש וקפידא כזו, אני רק מחפש מקור)
בן ירושלים כתב:עוד מילדותי היתה קפידא בדבר שלמי שיש הורים חיים לא ילך בגרביים כי זה סימן באבילות. הקפידו על כך מאד למרות שאף אחד לא ידע להסביר מה המקור.
זה היה אצל הורי וכל מי שגדל ברקע חסידי.
בברכה המשולשת כתב:תודה רבה לכל הרבנים המשיבים שליט"א. ממה שהבנתי מדבריהם שליט"א זו הנהגה חסידית (ולכן מובן לי כעת מדוע היא לא היתה מוכרת לי בצעירותי). האם נהגו כך בכל קהילות החסידים?
מקורות כתב:גם אני חונכתי כן, ואמרו מפני שזה דרך אבילות. ולכאורה הרבה מקורות מובאים בשו"ת משנה הלכות חלק י"א סי' צ"ד (אך מה שהוא מביא בשם האר"י שאסור לישראל לילך יחף - לא מצאתי בינתיים). אך עיין במשנה ברורה סי' קכ"ח ס"ק י"ח שלילך בפוזמקאות לא נחשב יחף (לגבי שלא יהיה דרך גנאי), עיי"ש.
ברקים רב כתב:[list=][/list]בברכה המשולשת כתב:תודה רבה לכל הרבנים המשיבים שליט"א. ממה שהבנתי מדבריהם שליט"א זו הנהגה חסידית (ולכן מובן לי כעת מדוע היא לא היתה מוכרת לי בצעירותי). האם נהגו כך בכל קהילות החסידים?
אני לא שמעתי אף פעם על מנהג כזה, ולא שמענו אינה ראיה.
ההקפדה היא דוקא על הליכה בגרביים או גם על הליכה ביחף?
בברכה המשולשת כתב:אפשר להעלות לכאן את התשובה במשנ"ה, בבקשה?
לולי דמיסתפינא כתב: יבא המחפש ויציינו. בקובץ בית ועד לחכמים דסאטמאר האריך בזה המחבר הפורה הרב יעקב שלמה רובינפעלד שליט"א, במקור הך קפידא ועל מה אדניו הוטבעו, נמצא באוצר.
רבותיי כתב:מונח בזכרוני מ''א או הדומה לו האוסר להתהלך בשבת בלא נעליים.
ומקורו בדרכ"מ, ראה שם. ועיין במחצה"ש.במקום שאין דרך כו' - אפי' דרכם לילך בחול יחף ילבוש בשבת מנעלים כדי שיזכור שהוא שבת כ"מ בד"מ ובכלבו ועססי' ב' דמדות צניעות שלא לילך כלל יחף:
רבותיי כתב:מונח בזכרוני מ''א או הדומה לו האוסר להתהלך בשבת בלא נעליים.
איתן כתב:מהרש"א חידושי אגדות מסכת שבת דף קכט עמוד א,
תלמוד בבלי מסכת יומא דף עג עמוד ב (משנה שם)
רש"י מסכת יומא דף עג עמוד ב
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 452 אורחים