י"ג מידות בברית בשבת

[איתן נוי]

א. האם יש מקור בכתבי הגרע"י זצ"ל לעניין אמירת י"ג מידות בברית שיוצאת בשבת?
ב. מהיכן הגיע שחוזרים ג"פ על י"ג המידות?
בבן איש חי לא כתוב כך וכמו"כ בספר "אות הברית" (לגר"ד טהרני שליט"א) שהביא כמו"כ מהר' כדורי והג"ר מרדכי אליהו זצ"ל לא מובא ג"פ.
ואלו דברי הרבא"ח: בן איש חי שנה ראשונה פרשת כי תשא אות יב: "אם הציבור בצער על כל מין צרה שלא תבא, אז אם יארע מילה באותם הימים, טוב שיאמרו הציבור י"ג מידות של רחמים בכונה בין מילה לפריעה והיא דבר מסוגל כנז' בחס"ל".

[חרט]

ב. מהיכן הגע שחוזרים ג"פ על י"ג המידות?

מאותו מקום שהאשכנזים התחילו לומר י"ג מידות בברית...
או מאותה סיבה שמיד לאחר החיתוך (והפריעה?) המוהל מכריז "ברכות פלוני עמידה לברכות אלמוני"...
דהיינו: כאשר הקהל עומד בשקט וצרחותיו של התינוק בוקעות ברמה ומורטות את העצבים של כולם עד השויגער החרדתית שבקצה עזרת הנשים - מבקש המוהל להסיח את הדעת וכיבכול סיים את מלאכתו, אותה הוא יכול עכשיו להמשיך בשקט ושלוה, ככל שיארך הזמן...
אפשר להוסיף גם "אחינו כל בית ישראל", ואולי בהמשך גם נשמת ופרק שירה...

[איתן נוי]

כבודו יענה על מה ששאלתי!

[חרט]

הלא עניתי,
ובמילים פשוטות יותר:
אם אין מקור, מסתבר שהנהיגו זאת המוהלים שביקשו לעצמם פסק זמן ארוך יותר להשלמת הטיפול בתינוק.

[איתן נוי]

אז נראה בעייתי. כי עצם ההיתר הוא בכלל לומר.א"כ אולי רק פעם אחת התירו ולא יותר.

[חרט]

אולי לקחו זאת מאמירת ג"פ י"ג מידות בהוצאת ס"ת.

[חרט]

אולי לקחו זאת מאמירת ג"פ י"ג מידות בהוצאת ס"ת.

במצו"ב גם משער כך.
וגם הוא מפקפק על אמירת י"ג מידות ג"פ.
מנסה למצוא טעם לומר בכל ברית ולא רק בעת צרה.
ומערער על אמירת י"ג מידות בשבת.

מילה כהלכתה.PDF

(598.98 KiB) הורד 16 פעמים

[מגדל]

בעניין מש"כ גבי אמירת ויאמר אלהם ישראל אביהם בפיטום הקטורת, כיוון אל האמת. דאע"פ שבשער הכוונות נסמכו הדברים (איסור הוספת דבר בפיטום הקטורת, ואמירת ויאמר אלהם) ע"י הרש"ו, בספר עץ חיים המקורי כפי שנערך ע"י רח"ו אמירת 'ויאמר אליהם' היא חלק מן פיטום הקטורת למגיפה ואילו איסור ההוספה הוא גבי פיטום הקטורת שבתפילה. וכמדומני שכבר כתבתי בעניין זה כאן בעבר.

גבי האמירה בשבת, כמדומני שדן בזה בשדי חמד גבי היה"ר ממחזור האר"י לימים טובים. (במחזורי עוד יוסף חי של הרב מזרחי הביא מראי מקומות מדוייקים בזה, ואינם לפני כרגע.)

[איתן נוי]

אולי לקחו זאת מאמירת ג"פ י"ג מידות בהוצאת ס"ת.

במצו"ב גם משער כך.
וגם הוא מפקפק על אמירת י"ג מידות ג"פ.
מנסה למצוא טעם לומר בכל ברית ולא רק בעת צרה.
ומערער על אמירת י"ג מידות בשבת.

מילה כהלכתה.PDF

תודה.
דרך אגב חידוש גדול:
שמעתי היום מהחברותא שלי תמיד של הגר"י יוסף שליט"א.
שלפני שיצא הפסק של הגרע"י זצ"ל לגבי אמירת י"ג מידות ביו"ט שפסק שב ואל תעשה. אמר לו הגר"י הילל שליט"א שלא לומר. וכן פסק.
לאחר יציאת הפסק,אמר הגאון ר' עזריאל מנצור שליט"א לגרע"י שאין כן הדבר אלא עיקר הקפידא הוא שלא לומר מילת "ויעבור" אך אין כל קפידא באמירת י"ג מידות בפנ"ע.
אלא שהגרע"י אמר שכיון שנהגו כך, כך נשאיר.
הגר"י יוסף שליט"א כתב מכתב.
לפי"ז השאלה הנ"ל לא מתחילה. וממילא מה לי פעם אחת או מס' פעמים.

[עזריאל ברגר]

עיקר הקפידא הוא שלא לומר מילת "ויעבור" אך אין כל קפידא באמירת י"ג מידות בפנ"ע..

מעניין.
אכן מנהגנו שבהוצאת ס"ת ביו"ט (ג רגלים - רק כשחל בחול, ובר"ה ויוה"כ - אף בשבת) אומרים י"ג מידות, אך ללא הקדמת "ויעבור".
אגב, מנהגנו שבג' הרגלים אומרים רק פעם אחת.
(ואיננו אומרים י"ג מידות בזמנים נוספים בהוצאת ס"ת - לא בעשי"ת ולא בהושע"ר וכדו')

[איתן נוי]

טוב לדעת על מנהג נוסף.מנסה לארגן את המכתב הנ"ל.

[ברשילא]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

[עזריאל ברגר]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

דבריו "שחזרה כזו אסורה" וכו' - מופלאים ביותר.
וכי לא דיברו כבר בפוסקים על זה שהכלל של איסור הכפילה הוא לא כלל גורף?!
וכי לא הצדיקו בפוסקים אפילו את כפילת "שמע ישראל" במקומות מסוימים?!

[ברשילא]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

דבריו "שחזרה כזו אסורה" וכו' - מופלאים ביותר.
וכי לא דיברו כבר בפוסקים על זה שהכלל של איסור הכפילה הוא לא כלל גורף?!
וכי לא הצדיקו בפוסקים אפילו את כפילת "שמע ישראל" במקומות מסוימים?!

ראה בשו"ת בנין ציון שם.

[איתן נוי]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

מי זה החכם הנזכר?
מאיזו תקופה? מה המשקל ההלכתי שלו?

[חיס]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

מי זה החכם הנזכר?
מאיזו תקופה? מה המשקל ההלכתי שלו?

נולד י"ג באייר תקצ"ג ונפטר ז' באייר תרע"ה
ראה באוצר את ספריו.
ועיין תולדותיו כאן
https://tablet.otzar.org/#/b/179103/p/1 ... 1435635866

[עזריאל ברגר]

מתוך כתבים נבחרים לר"א ברלינר:

דבריו "שחזרה כזו אסורה" וכו' - מופלאים ביותר.
וכי לא דיברו כבר בפוסקים על זה שהכלל של איסור הכפילה הוא לא כלל גורף?!
וכי לא הצדיקו בפוסקים אפילו את כפילת "שמע ישראל" במקומות מסוימים?!

ראה בשו"ת בנין ציון שם.

אך הוא מציג זאת כאילו ההבנה הפשוטה היא לאסור, ובשו"ת בנין ציון מיישב בדוחק וכדו', למרות שלכאורה הדברים הם הפוכים - שההבנה הפשוטה היא להתיר, וכדי לאסור צריכים לפלפל ולבלבל...

[איתן נוי]

אולי לקחו זאת מאמירת ג"פ י"ג מידות בהוצאת ס"ת.

הגר"י יוסף שליט"א כתב מכתב.
לפי"ז השאלה הנ"ל לא מתחילה. וממילא מה לי פעם אחת או מס' פעמים.

אגרות הראשון לציון-הרב יצחק יוסף-אמירת י''ג מידות של רחמים בשבת ויום טוב.pdf

(7.05 MiB) הורד 14 פעמים

[מגדל]

אגרות הראשון לציון-הרב יצחק יוסף-אמירת י''ג מידות של רחמים בשבת ויום טוב.pdf

מי כתב את כל האמצע של האיגרת?

[איתן נוי]

מי כתב את כל האמצע של האיגרת?

לא יודע.

[מגדל]

אולי לקחו זאת מאמירת ג"פ י"ג מידות בהוצאת ס"ת.

הגר"י יוסף שליט"א כתב מכתב.
לפי"ז השאלה הנ"ל לא מתחילה. וממילא מה לי פעם אחת או מס' פעמים.

אגרות הראשון לציון-הרב יצחק יוסף-אמירת י''ג מידות של רחמים בשבת ויום טוב.pdf

מה שתפס בעל האגרת ששינה החיד"א(?) מבדיל ויעבור לאמן משום שלא רצה להזכיר תיבת ויעבור (ולא משום שלא אומרים בסופו ויעבור) וכן שעל פי המקובלים תיבת ויעבור העולה כמניין ע"ב רי"ו רומזת לדין, ממש מתחבר לפרשת השבוע שעבר. ועוד כהנה וכהנה שם.
אם מלאים הספרים טעויות כרימון, האגרות מלאות כאוקיינוס בדגים.