ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל, וברש"י, שלשה עגלים רמז לג' פרים פר יוהכ"פ ופר העלם דבר של צבור ועגלה ערופה, ועז משלשת, רמז לשעיר הנעשה בפנים ושעירי מוספין של מועד ושעיר חטאת יחיד, ואיל משלש, אשם ודאי ואשם תלוי וכבשה של חטאת יחיד, ותר וגוזל, תור ובן יונה, (בראשית טו, ט).
והרא"ם כתב ותור וגוזל, תורים ובני יונה, תור ובן יונה גרסינן, ולא גרסינן תורים ובני יונה, דהא תור אחד בלבד ובן יונה אחד בלבד הוא החטאת שהוא לכפרה, אבל התור השני ובן יונה השני לעולה הן באין ואינן לכפרה.
וראיתי בכתב יד של רש"י (עמוד 16) דהגירסא היא "תורים ובני יונה" וכ"ה בכל הדפוסים הנמצאים באוצה"ח בדפוס שונצינו (רמ"ז) ונציה (רפ"ב, רצ"ח, ש"ח, שכ"ז, ש"נ), איסטנבול (תע"ז) אמסטרדם (תכ"ט, תפ"א) אוגסבורג (רצ"ד) זמורה (רנ"ב) איסטנבול (שצ"ט) סביוניטה (שי"ז, שצ"ט) אישר (ר"נ) זאמורה (רנ"ב) ודלא כהרא"ם, ומה שמציינים ברש"י מקורו במדרש רבה היא נכון, כן היא הגירסא שם "תור ובן יונה", אבל בפירוש מהרז"ו ציין דבילקוט הגירסא היא "תורים ובני יונה", וכ"ה בילקוט שמעוני (אות ק"ט הנדפס מחדש ע"י מכון ירושלים ע"פ כת"י) הביא הגירסא תורים ובני יונה, וכן היא הגירסא במדרש החפץ (ט"ו, י"א).
וע"כ דהיא נגד חטאת העוף ועולת העוף הבאים מתורים ובני יונה, ושוב קשה על רש"י קושית הרא"ם הלא לפירושו לא חשיב אלא קרבנות הבאים לכפרה.
ונ"ל לישב כעין חידושו הנפלא של האור שמח (הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ז ה"ג ובמילואים) לישב קושית הרשב"א בתשובתיו (סי' רעו) דנשאל על גירסא בגמ' חולין (כ"ב.) דעולת העוף אינה באה אלא ביום כמו חטאת העוף, ומקשי, ביום, מביום צוותו נפקא, ומשני, סד"א הני מילי חטאת העוף אבל עולת העוף אימא לא, קמ"ל. וזה תמוה דאיך יעלה על הדעת שתהיה כשרה בלילה. וכתב דגירסא משובשת היא ויש למוחקה.
והגאון הרב מאיר שמחה פירש זה ע"פ דברי הראב"ע (ויקרא ה,ז) שכתב על הא דחייבה תורה להביא תחת חטאת בהמה חטאת העוף ועולת העוף, זהו משום שבחטאת העוף ליכא אימורין, לכן צריך להביא עולת העוף תחת אימורין של חטאת בהמה, ולזה הו"א דעולת העוף כשרה בלילה כמו האימורין שהרי עיקר הבאתו הוא במקום אימורין, קמ"ל דאינה כשרה, וגירסת הגמ' נכונה.
ולפי"ז א"ש דהלא העני מביא עולת העוף עם חטאת העוף לכפרה במקום האימורים, ונחשב שפיר בין כל הקרבנות הבאים לכפרה, והגירסא של "תורים ובני יונה" במקומה עומדת.