ויתמהמה : ואתמה מהפי' שחבר בן אפרים שאמר כי ויתמהמה - מגזרת מה. והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. רק הוא לשון עכוב. ושרשו משולש והפ"א כפול:
ובאבי עזר
והנה שכח כי שני ההי"ן מפיקין. שרשו מה"א ופ"א כפול וכתב המכלול העין שלו נראות ה"א וכפלה והמה* במפיק כמו גבה תמה אבל אם המה משורש מה לא שייך מפיק כלל עיין שם. ומחוורתא שהיא מרובע וגזרתה מהמה. ואין לנו לחקור על זאת כמו שאין לנו לשאול מדוע קורא בעל הלשון כרסה וכדומה גם שרשה לא נמצא בתנ"ך רק על גזרת מרובעים. ואין לנו לחקור על הנפלאות ממנו:
ז"ל הרד"ק במכלול
ויש שהעי"ן שלו נחה וכפולה, טאטא מן וטאאתיה וכו' והשם ממנו בהיראות עי"ן הפועל במטאטא השמד וכו' ....
וכן שהעי"ן שלו ה"א נראית כפולה, התמהמה - כי לולא התמהמנו וכו'....
ובחומש נטר כתב על דברי האבן עזרא
אם הוא מה מה היה צ"ל ב' מפיק
ובביאור בני רשף על אבן עזרא כתב בזה"ל
כי שני ההי"ן מפיקין, כתב איזה מגיה בחומש דפוס וויען וז"ל אם מה-מה היה צ"ל ההין מפיקין ע"כ ולא אבין שהרי מלת מה הוא בלא מפיק ועוד מה ענין מפיק באמצע המלה ועוד שהיה ראוי שיאמר ששח שאין שני ההי"ן מפיקין (רק אחת) אך כוונת הרב הפוך זה שאם היה מגזרת מה היה בלא מפיק וזה במפיק וכך הם דברי המכלל שהביא א"ע [=אבי עזר] ומ"ש שני ההי"ן מפיקין יפלא? ואולי ר"ל שגם הה' שבאמצע התיבה כמו הוא במפיק כי פעולת המפיק הוא שאין הה' נח נסתר רק כמו נח נראה והנה גם השו"א שעל הה' האמצעית יורה על הראותה כי שוא נח הוא כמובן ומ"מ צ"ע
ומה שסיים כי שוא נח הוא כמובן, לכאורה כוונתו לומר שודאי אין מהגין הה"א אמצעית שהרי הוא נח ולא נע, ורק שביסודו יש חילוק בין נסתר לנראה, וזה שנקדו את ה' האמצעית בשוא אף שמהגין אותה בשוה וזה שסיים ומ"מ צ"ע.
וע"ז אשאל האם יש לאחד לבאר יותר בזה
*באבי עזר יש לקרות לא והמה במפיק [היינו המה שתיהן] רק והמה במפיק