מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ש' נובמבר 09, 2024 11:36 pm

בס"ד אור לט' חשון יארצייט דרבינו הרא"ש זצ"ל

רבותינו ראשונים כמלאכים, ואחד מגדולי ישראל שבכל הדורות היה רבינו הרא"ש זצ"ל, גדול בחכמה ובמניין בין רבותינו הראשונים, עמוד ההוראה לכל בית ישראל בשלחן ערוך והרמ"א, לכל הישיבות בכל הדורות מאות שנים.
אין עושים נפשות לצדיקים וכל שכן לא למלאכים שדבריהם הם זכרונם, אך ידיעת עיקרי התולדות גם היא גופי תורה וללמוד אנו צריכים, ועל כן לאור הזמן והחידושים המתחדשים להלן חידוש תולדות אחד, לכבודו ולשמו של רבינו עמוד ההוראה זצ"ל.

מתי נתחבר ספר "פסקי הרא"ש"?

ידוע שרבינו הרא"ש, רבי אשר בן יחיאל זצ"ל, חיבר את מסכתות ספר "פסקי הרא"ש", אחרי שנת ה' אלפים ע"ג לבריאת העולם (1323), כמבואר בפסקי הרא"ש מסכת גיטין (פרק ד - השולח - סי' כ): "וביאור שנת השמיטה כתבתי בפרק קמא דמסכת עבודה זרה (סי' ז) בשמעתא דאי טעי תנא". ושם כתב הרא"ש במסכת עבודה זרה (פרק א - לפני אידיהן - סי' ז): "ולחשבון זה היתה שנת שמיטה שנת ע"ג לאלף הששי...". (וכן הוא בכ"י של פסקי הרא"ש שם, וכ"ה בקיצור פסקי הרא"ש שם, וכן הובא בב"י (יו"ד סי' שלא, חו"מ סי' סז).

וכן ידוע שהרא"ש חיבר תוספות ותשובות רבות, אך הדברים שכתב הרא"ש ב"פסקי הרא"ש" נחשבים דעתו הסופית להלכה פסוקה, כמו שכתב בנו של הרא"ש, רבינו יהודה בשו"ת זכרון יהודה (סי' טו): "כשאני רואה פסקיו עם תשובותיו סותרין, הריני הולך אחר הפסקים שהיו אחרונים". והביאו מרן הבית יוסף ז"ל בכמה מקומות (יו"ד סי' שמא, חו"מ סי' קי).

לפי הנראה, הרא"ש פתח את חיבור פסקיו ראשית במסכת בבא קמא, ואחר כך בבא מציעא, ושאר מסכתות נזיקין ונשים, וסיים במסכתות סדר מועד, שהאחרונה בהם היא מסכת סוכה, כמבואר לפי ההפניות בין פסקי הרא"ש ממסכת למסכת (כך נראה לפי חיפוש במחשב ב"פסקי הרא"ש" תיבות "כתבתי", כדפרישית).

השאלה היא, אם יש אפשרות לידע את סדר חיבור המסכתות היטב (ונפק"מ למקומות שכתבו האחרונים שחזר בו), ובאיזו מסכת ובאיזו שנה נחתם "פסקי הרא"ש"?

מציאה מצאתי בכתב יד קדמון של פסקי הרא"ש, ואחר כך ראיתי שכן רשמו לפני באתר "כתיב" של הספריה הלאומית, אלא שלא ראיתי עדיין שזה נזכר ברשימות חכמי הדור, וזו תגלית מעניינת ביותר לענ"ד שמצו"ב בס"ד.

פסקי הרא"ש - כתב יד ספרדי קדמון: הרא"ש חתם את חיבורו בשנת פ"ה

ידוע שפסקי הרא"ש נדפס לראשונה בכל ספרי הגמרא הנדפסות בוינציאה בשנות ר"פ - רפ"ו. בכל סוף מסכת, לאחר הגפ"ת ופסקי התוספות, נדפס "פסקי הרא"ש", ועל פי זה בכל דפוסי הגמרות עד היום.

בדורינו נגישים בספריה הלאומית באתר "כתיב" קישורים לכמה וכמה כתבי יד קדמונים ועתיקים של פסקי הרא"ש. כל אחד יכול למצוא בהם מציאות יקרות, הן בהגהת נוסח פסקי הרא"ש והגהות אשרי, והן חידושים שונים כגון איורים יפים (כגון כאן).

אחד מכתבי היד המיוחדים ביותר של ספר "פסקי הרא"ש", הוא כתב יד של "פסקי הרא"ש" סדר מועד, הנמצא בספריה הבריטית ומספרו 27293.
בספריה הלאומית באתר כתיב, רשמו על כתב יד זה: בסופו קולופון המחבר משנת 1325.

מדובר בכתב יד ספרדי עתיק וקדמון, בלי הגהות אשרי, המכיל את מסכתות סדר מועד, בסדר זה:

פותח במסכת שבת, בכותרת: פסקי שבת לה"ר אשר ז"ל. (דף 3 ע"א עד דף 63 ע"א).
מסכת עירובין (דף 63 ע"ב - דף 104 ע"ב)
מסכת פסחים (דף 105 ע"א - דף 135 ע"א)
ביצה (135 ע"א - 152 ע"ב)
מועד קטן (153 ע"א - 184 ע"א)
תעניות (184 ע"ב - 194 ע"א)
מסכת מגלה (194 ע"א - 206 ע"ב)
מסכת ראש השנה (207 ע"א - 218 ע"ב)
מסכת יומא (219 ע"א - 227 ע"ב)
[סדר עבודת יום הכפורים] (228 ע"א - 230 ע"ב)
סדר עבודה בקוצר מלשון א"א זצ"ל (230 ע"ב)
מסכת סוכה (231 ע"א - 252 ע"א)


הכתב יד הזה מיוחד מכמה בחינות. ראשית נוסח פסקי הרא"ש בכתב יד הזה נקי ומדוקדק, והשתמשו בו בחלק מהמהדורות החדשות. וכמו כן נמצא בו במסכת יומא, לשון עריכה אותנטית מאחד מבניו של הרא"ש: "סדר עבודה בקוצר מלשון א"א זצ"ל". בדפוס ובכתבי יד זה מופיע בנוסח אחר, כיעויין כאן.

כתב יד זה של ספר פסקי הרא"ש, מסיים במסכת סוכה (בדף 252 ע"א), ונרשם בו בסוף מסכת מועד לאחר מסכת סוכה:

נשלם זה הספר בכתיבתו, בארבעה עשר יום לחדש תמוז, שנת שמונים וחמש לפרט היצירה, בטליטלה. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.


חתימת פסקי הראש כתב יד הספריה הבריטית.jpg
חתימת פסקי הראש כתב יד הספריה הבריטית.jpg (79.71 KiB) נצפה 772 פעמים


הרי שרבינו הרא"ש זצ"ל השלים את חיבור פסקי הרא"ש, בסוף סדר מועד מסכת סוכה, בהיותו בארץ ספרד בי"ד תמוז שנת פ"ה ליצירה.

אם כן מתברר, שהשנה בחודש תמוז ימלאו 700 שנה בדיוק לחתימת החיבור הגדול ספר פסקי הרא"ש. זכותו תגין עלינו ועל כל ישראל אמן.

יעקובי
הודעות: 1116
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי יעקובי » א' נובמבר 10, 2024 12:00 am

יישר כוח ר' הוגה היקר על הדברים היפים.

בנוגע לקולופון המדובר, לאחרונה דן בזה בהרחבה פרופ' ר' שמחה עמנואל, בספרו 'עטרת זקנים', ירושלים תשפ"א, עמ' 198-195, שהסיק 'אינני רואה כל סיבה לומר כי במקרה שלפנינו אלו דבריו של המחבר עצמו'. ויש שם עוד כמה בירורים בנוגע לכתב היד הנזכר ולממצאים שבו.

אולי הדברים יעוררו את הדיון מחדש.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2589
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » א' נובמבר 10, 2024 12:23 am

יש לחדד, שכותב כה"י כתב בקולופון שהרא"ש סיים את חיבורו בתאריך הנ"ל, לא שכ"י זה נכתב בתאריך זה.
ושתי ראיות לדבר: א. מסדר העבודה שכתב בנו של הרא"ש, וכתוב בראשו "אדוני אבי ז"ל", והרי הרא"ש נפטר בשנת פ"ח, ואיך בשנת פ"ה נכתב עליו ז"ל.
ב. ממה שכתב "נשלם זה הספר בכתיבתו", ואם הכוונה להעתקה זו, היה די שיכתוב נשלם זה הספר, ומדוע הוסיף בכתיבתו, ועל כרחך כי המעתיק רשם את שראה בכ"י הקדום שלפניו (כנראה היה זה אוטוגרף הרא"ש שרשם כך בסוף חיבורו).

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » א' נובמבר 10, 2024 12:27 am

יישר כח ותודה רבה!
הידיעה היקרה שכתב בזה מעלת החכם הגדול רבי שמחה עמנואל הי"ו לא ידעתי, ואני בוש ונכלם שאין בידי את הפרסומים החדשים וההפסד כולו שלי!

עם זאת במקרה דנן אני חושב שביכולתי להוכיח שאין כל סיבה לפקפק באותנטיות של הקולופון הזה, מפני שהתברר לי על פי בדיקת המקומות בפסקי הרא"ש שמפנה ממקום למקום, הדברים מראים בבירור ובאחידות בלי סתירות, שהמסכת האחרונה של פסקי הרא"ש בה חתם את הפסקים, היא דוקא מסכת סוכה, בה בסופה מצוי בכתב יד הקדמון הקולופון הזה.

להלן הפניות הרא"ש בפסקי הרא"ש, המעידות על כך - שמסכת סוכה נתחברה בסוף ימיו של הרא"ש, ואחרי שחיבר את הפסקים לרוב המסכתות. (ליתר דיוק לכל המסכתות, אלא שלשם כך צריך לפרוש את כל המסכתות ויתארכו הרשימות, על כן אסתפק לבינתיים בעיקרי הדברים דלהלן).

פסקי הרא"ש מסכת עבודה זרה (פ"א סי' ז): "ולחשבון זה היתה שנת שמיטה שנת ע"ג לאלף הששי" - מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת עבודה זרה, נתחבר אחרי שנת ע"ג.
פסקי הרא"ש מסכת גיטין (פ"ד סי' כ) "וביאור שנת השמיטה כתבתי בפרק קמא דמסכת עבודה זרה" - מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת גיטין, נתחבר אחרי מסכת עבודה זרה, ואחרי שנת ע"ג.
פסקי הרא"ש מסכת קידושין (פ"ב סי' ה, ופ"ג סי' ה): "כתבתי בגיטין פרק התקבל" – מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת קידושין, נתחבר אחרי מסכת גיטין.
פסקי הרא"ש מסכת ראש השנה (פ"ד סי' ז): "וכתבתי ראייתו בפרק קמא דקידושין" – מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת ר"ה, נתחבר אחרי מסכת קידושין.
פסקי הרא"ש מסכת סוכה (פ"ג סי' כו): כדפרישית בראש השנה.


נמצא שספר פסקי הרא"ש מסכת סוכה, נתחבר אחרי מסכת ר"ה, קידושין, גיטין, ע"ז, ואחרי שנת ע"ג.

כיוצא בזה בדומה לזה:

פסקי הרא"ש מסכת חולין (פ"א סי' ט, פ"ג סי' סא, פ"ז סי' לד, פ"ח סי' כב): "ועוד הארכתי בזה בפרק בתרא דמסכת ע"ז" - מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת חולין, נתחבר אחרי מסכת עבודה זרה, ואחרי שנת ע"ג.
פסקי הרא"ש מסכת עירובין (פ"ג סי' ח): "כתבתי בפ"ק דחולין" - מכאן שספר פסקי הרא"ש מסכת עירובין, נתחבר אחרי מסכת חולין, ואחרי מסכת ע"ז, ואחרי שנת ע"ג.
פסקי הרא"ש מסכת סוכה (פ"א סי' לד) "ודבריו כתבתי במסכת עירובין".

נמצא כנ"ל, שספר פסקי הרא"ש מסכת סוכה, נתחבר אחרי מסכת עירובין, ואחרי מסכת חולין, ואחרי מסכת ע"ז, ואחרי שנת ע"ג.

לסיכום נמצא: שממסכת סוכה יפנה הרא"ש למה שכתב באחת המסכתות הקודמות, ואף פעם לא הפנה למה שכתב במסכת סוכה, כי כאמור היא האחרונה.

כאמור חיפשתי במחשב ועברתי על כל הפניות פסקי הרא"ש ממקום למקום, ותמיד נמצא שמסכתות סדר מועד של פסקי הרא"ש, מאוחרות הן לשאר המסכתות של פסקי הרא"ש, דבר המלמד על כך שהרא"ש סיים בסדר מועד. ועוד נמצא כאמור - שמסכת סוכה מאוחרת מכל המסכתות האחרות של סדר מועד, ודווקא בה בסופה נמצא בכתב יד הזה הקולופון הזה בסוף סדר מועד בסוף מסכת סוכה.

על כן אינני רואה סיבה לענ"ד לפקפק באותנטיות של הכתב יד הזה ולא לקבלו בפשטות.
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב א' נובמבר 10, 2024 12:32 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

כמהים_
הודעות: 170
הצטרף: א' מאי 12, 2024 12:11 am

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי כמהים_ » א' נובמבר 10, 2024 12:31 am

דרופתקי דאורייתא כתב:יש לחדד, שכותב כה"י כתב בקולופון שהרא"ש סיים את חיבורו בתאריך הנ"ל, לא שכ"י זה נכתב בתאריך זה.
ושתי ראיות לדבר: א. מסדר העבודה שכתב בנו של הרא"ש, וכתוב בראשו "אדוני אבי ז"ל", והרי הרא"ש נפטר בשנת פ"ח, ואיך בשנת פ"ה נכתב עליו ז"ל.
ב. ממה שכתב "נשלם זה הספר בכתיבתו", ואם הכוונה להעתקה זו, היה די שיכתוב נשלם זה הספר, ומדוע הוסיף בכתיבתו, ועל כרחך כי המעתיק רשם את שראה בכ"י הקדום שלפניו (כנראה היה זה אוטוגרף הרא"ש שרשם כך בסוף חיבורו).

עי' שם בדברי פרופ' עמנואל, שאדרבה מוכיח מכך שהרא"ש נפטר קודם שנת ה'פ"ה (וע"כ דוחה את הדעה בדבר פ"ח ומקיים את הדעה בדבר פ"א).

הוגה כתב:על כן אינני רואה סיבה לענ"ד לפקפק באותנטיות של הכתב יד הזה ולא לקבלו בפשטות.

ואם מדובר בהעתקה ולא באוטוגרף, למה שלא ישתמר הסדר שהיה בכתב היד שהועתק ממנו? אאל"ט, פרופ' עמנואל אינו טוען שהקולופון או כה"י אינו אותנטי, אלא שהוא מעיד על השלמת ההעתקה, אחרי פטירת הרא"ש.

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » א' נובמבר 10, 2024 12:39 am

אם אנו מקבלים את הקולופון הזה שזו לשון הרא"ש, זה מוכיח כמו הדעה שהרא"ש נפטר בתאריך המאוחר, ולא בשנת פ"א.
לכולי עלמא הכתב יד הזה הועתק אחרי פטירת הרא"ש, כפי המופיע בו "הרא"ש זצ"ל", כל השאלה היא, אם התאריך הנ"ל היא העתקה של תאריך השלמת החיבור על ידי הרא"ש עצמו, או רק השלמת אחת העתקות על ידי מעתיק קדום?
הלשון מוכיחה שהיא השלמת החיבור על ידי הרא"ש, כמו שמדוקדק בו: "נשלם זה הספר בכתיבתו ב..." - אם זה היה רק קולופון מעתיק היה צריך להיות רשום רק "נשלם זה הספר ב..." ותו לא, תיבת "בכתיבתו" מלמדת בפשטות שזה נשתמר מלשון הרא"ש עצמו, ובצירוף יחד עם הראיות דלעיל שהרא"ש סיים את הפסקים בסדר מועד ובמסכת סוכה, א"כ צדקו המאחרים את שנת פטירתו.
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב א' נובמבר 10, 2024 12:40 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 2171
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » א' נובמבר 10, 2024 12:40 am

הוגה כתב:הכתב יד הזה מיוחד מכמה בחינות. ראשית נוסח פסקי הרא"ש בכתב יד הזה נקי ומדוקדק, והשתמשו בו בחלק מהמהדורות החדשות.

איזה?

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » א' נובמבר 10, 2024 12:56 am

יוצא פוניבז' כתב:
הוגה כתב:הכתב יד הזה מיוחד מכמה בחינות. ראשית נוסח פסקי הרא"ש בכתב יד הזה נקי ומדוקדק, והשתמשו בו בחלק מהמהדורות החדשות.

איזה?

כוונתי היתה בעיקר למהדורת הרה"ג הרב רוזנר שהוציא לאור את פסקי הרא"ש מסכת מגילה, וכן פירסם בזמנו מאמרים עם הגהות לדברי הרא"ש בכמה מסכתות מועד.
ואמרו שבמהדורת מכון המאור נעזרו בכ"י של פסקי הרא"ש.

כמהים_
הודעות: 170
הצטרף: א' מאי 12, 2024 12:11 am

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי כמהים_ » א' נובמבר 10, 2024 2:14 pm

לא הבנתי כיצד המילה 'בכתיבתו' מטה שזו כתיבת המחבר.

האם מקובל בין מעתיקי כת"י להעתיק עם החיבור גם את הקולופון בטופס שמממנו מעתיקים? (אני שואל מתוך בורות)

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ב' נובמבר 11, 2024 5:24 pm

כמהים_ כתב:לא הבנתי כיצד המילה 'בכתיבתו' מטה שזו כתיבת המחבר.

האם מקובל בין מעתיקי כת"י להעתיק עם החיבור גם את הקולופון בטופס שמממנו מעתיקים? (אני שואל מתוך בורות)

לא המילה 'בכתיבתו' לבדה מטה שזו כתיבת המחבר, אלא עצם הופעתו של הקולופון בדיוק לאחר המסכת האחרונה - סוכה - שחיבר הרא"ש זצ"ל בסוף ימיו בזקנותו.

רוב המעתיקים השמיטו את הקולופון, ורק יחידאים שימרו. למשל, ספר 'מרדכי קטן' שנתחבר בדור לאחר הרא"ש בשנת קל"ו, שרד עד דורינו בכ-20 כתבי יד של הספר, אבל הקולופון של המחבר השתמר אך ורק ב-2 כתבי יד בלבד, כנכתב כאן.

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ב' נובמבר 11, 2024 5:52 pm

הוגה כתב:עם זאת במקרה דנן לענ"ד ביכולתי להוכיח שאין כל סיבה לפקפק באותנטיות של הקולופון הזה, מפני שהתברר לי על פי בדיקת המקומות בפסקי הרא"ש שמפנה ממקום למקום, הדברים מראים בבירור ובאחידות בלי סתירות, שהמסכת האחרונה של פסקי הרא"ש בה חתם את הפסקים, היא דוקא מסכת סוכה, בה בסופה מצוי בכתב יד הקדמון הקולופון הזה.

מה סדר חיבור פסקי הרא"ש? - ממסכת בבא קמא עד מסכת סוכה

בסייעתא דשמיא לפני כשלוש שנים ניסיתי לברר ולשחזר את סדר חיבור המסכתות של פסקי הרא"ש, על פי ההפניות בגוף ספר פסקי הרא"ש, ועל פי כמה מקומות שהעירו האחרונים שהרא"ש חזר בו מדבריו ממסכת למסכת.

ראיתי שהאחרונים בכמה מקומות קלעו אל המטרה בדבריהם על חזרות הרא"ש, והדברים משמחים, אלא שעדיין לא היתה לי נחת ממש בדברים, כדרכם של ספיקות המתעקשות לפקפק בכל דבר המוחש... ועל כן הנחתי ידי מענין זה, עד חג הסוכות האחרון שהתעוררתי להגיה כמה דפים מפסקי הרא"ש מסכת סוכה מן כתב יד המובחר הספריה הבריטית הנ"ל, ואז שמתי לב לקולופון המעניין המדובר, המוכיח את צדקת הדרך בכך שמסכת סוכה היא האחרונה בזקנותו של הרא"ש. ועל כן עתה שבתי אל הקבצים הישנים וניסיתי לכותבם מחדש בעזהי"ת כדי שיהיה אפשר לכתוב את הדברים לפני מעלת כבוד החברים היקרים קוראי וכותבי בית המדרש כאן, בתקווה שיהיה לתועלת לשמו ולכבודו של רבינו הרא"ש זצ"ל.

מתברר לאור כל עשרות ההפניות הפזורות בספר 'פסקי הרא"ש' כאשר נאמר - שהרא"ש פתח את ספר "פסקי הרא"ש" במסכת בבא קמא, ועבר את כל המסכתות והשלים במסכת סוכה - בה בסופה לאחריה נמצא הקולופון הזה הכותב: "נשלם זה הספר בכתיבתו..." בשנת פ"ה ליצירה.

אין אני מעלה על דעתי שהדברים קרובים למיצוי, וודאי עוד יש הרבה מה לברר וללבן ולתקן ולדקדק כדרכה של תורה. אף על פי כן כמציץ בין החרכים לראות קווים כלליים לסדר חיבור המסכתות אני מקווה מאוד שיש כאן, ואשמח מאוד לביקורת ולתיקונים על מנת שיהיה אפשר לתקן בעתיד על ידי או על ידי אחרים, והשי"ת יצילנו משגיאות.

חלק ראשון - סדר חיבור פסקי הרא"ש - על פי ההפניות בגוף החיבור ממסכת למסכת.
חלק שני - סדר חיבור פסקי הרא"ש - על פי דברי האחרונים במקומות שכתבו שהרא"ש חזר בו.


סדר חיבור פסקי הראש - חלק ב.pdf
(62.64 KiB) הורד 19 פעמים

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ב' נובמבר 11, 2024 6:55 pm

על המסכת האחרונה של פסקי הרא"ש - מסכת סוכה

בחסד ה' כי גדול עלי בחג הסוכות האחרון עברתי למצוא את חלק מהמקורות של פסקי הרא"ש שנתחבר בסוף ימיו מסכת סוכה, ולקוצר דעתי יראתי מגשת אל הקודש להביט לראות כי לא כהתה עינו ולא נס ליחו של האור הגדול, אלא מוסיף והולך יותר מדרכו בכל הש"ס בכוח הסברא ובכוח העיון והראיות בין גדולי הראשונים, בעלי התוספות והרי"ף והרמב"ם ובעל המאור והרמב"ן והראב"ד וריצב"ג וספר ראב"ן ראבי"ה, כאן במסכת סוכה מוסיף להביא את חידושיו ופירושיו של הרי"ד בשם "רבינו ישעיה" , וכן דברי גדולי אייברא ורבינו פרץ בהגהות הסמ"ק.

והנה מצאתי דבר מפליא בפסקי הרא"ש סוף מסכת סוכה, פרק רביעי לולב וערבה (סי' ד), מצורף בתמונה כאן לצד מקורותיו בתוספות שאנץ (שהם התוספות לסוכה) ובדבריו שכתב קודם לכן בתוספות הרא"ש - והקריאה לפי הסדר היא מימין לשמאל.

פסקי הראש סוף מסכת סוכה.png
פסקי הראש סוף מסכת סוכה.png (66 KiB) נצפה 431 פעמים


מבואר שהרא"ש בפסקים כתב את דברי התוספות שאנץ, אלא שהוסיף עליהם ב' הוספות המסומנות בתמונה בקוד כזה <->:
א - בנוגע לתינוקות "וגם עושים מן ההוצין כמין טבעות וחפצים לשחוק בהם...".
ב - בסוף הדיבור: "ועוד לולבין [ל]גדולים למה להו". (הוגה ע"פ כ"י).

נשאלת השאלה, מדוע הוסיף הרא"ש בפסקיו את ההוספה הזאת בנוגע לתינוקות "שעושין מן ההוצין כמין טבעות וחפצים לשחוק בהם..." ?
מדוע היה צריך להוסיף זאת על דברי התוספות ועל דבריו שלו בתוספות הרא"ש, ומאי קא משמע לן עתה בתיבות אלו?...

אם יורשה להציע בזהירות רבה ובחרדת קודש. לאור האמור כאן למעלה שספר פסקי הרא"ש למסכת סוכה נתחבר בסוף ימיו של הרא"ש, וכאן מדובר בפרק האחרון של הפסקים בזקנותו ממש, אולי האם הא אתא לאשמעינן במקום גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו, הגם שכל ישראל תלמידיו, ורואים אותו כמלאך ה' צבאות מקודש מקודש, עם כל זאת רבינו זיע"א ראה את נכדיו וילדיו הקטנים עושים קוישיקלאך שונים לשחק בהם... האם אולי הא אתא לאשמעינן, שגדול בישראל וודאי רואה את הכל וגם את הילדים התינוקות המשחקים ושמח בהם?!...

רבינו אשר זיע"א נתברך בבנים ותלמידים רבים, בחייו היו לו שמונה בנים שהידועים שבהם רבינו יעקב בעל הטורים ורבינו יהודה, ועד סוף כל הדורות כל ישראל תלמידיו ובניו, ועל כן יש לסיים בדברי הרא"ש בפירוש על התורה על הפסוק "ברוך מבנים אשר":
ברוך מבנים אשר. שיברכוהו כל הבנים, כמו שאמר 'רצוי אחיו', ולמה לפי 'שטובל בשמן רגלו' - שתהא ארצו מושפעת שמן וממציא שמן לכל אחיו, וזה גוש חלב שהיא בחלקו כדפרי' בפרשת ויחי יעקב. ומה"ר אליאב הכהן שאמר בשם דודו הר"מ, שלפיכך אמר 'ברוך מבנים אשר' - כי הוא מרובה בבנים במנין דפנחס, לפי מניינו דבמדבר סיני יותר מבני שאר אחיו, שהרי במנין דבמדבר סיני תמצא בו מ"ח אלף ות"ק, במנין דפנחס תמצא נ"ג אלף ות', וזהו שנתברך יותר משאר אחיו בבנים:
נערך לאחרונה על ידי הוגה ב ג' נובמבר 12, 2024 3:52 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1992
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ב' נובמבר 11, 2024 11:07 pm

התבקשתי לפרסם:

כמה הערות לדיון באשכול זה:
א. הרא"ש נפטר בסוף שנת פ"א. בנו ר' יהודה כותב (שו"ת זכרון יהודה עמ' קעז) אחרי סיום חודש נובמבר (=כסלו בד"כ) שנת ק"ט, שמעת פטירת אביו עברו כ"ז שנה ושלושה חדשים. ר' יהודה מפרט שם את סכום המשכורת שלו בתקופות שמאז פטירת אביו עד העת שעומד בו עתה, וניתן להיווכח שלא חלה טעות מעתיק בנוסח 'כ"ז שנה' הנ"ל. אלו דברי ש' עמנואל בעטרת זקנים עמ' 194-192.
ר' יהודה שימש בתפקיד יורש לכסא אביו ועל זה קיבל את משכורתו מהקהל, ואם כן לא ניתן לפרש שהוא מילא תפקיד זה שבע שנים בחיי האב, והאב עוד היה בשיא כוחו בכתיבת ספר הפסקים, כדבריו של הרב הוגה. מחוץ למה שמפורש בדבריו 'כי מעת פטירת א"א ז"ל, שיש לו כ"ז שנה ושלשה חדשים' - ואין מדובר כאן רק בספירה של זמן שירותו הציבורי של ר' יהודה.

ב. הרב הוגה טוען שפסקי מסכת סוכה נכתבו אחרונים בידי הרא"ש ולכן הם מופיעים אחרונים בכ"י הספרייה הבריטית. אלו דברים כנראה נכונים. אבל אין לזה משמעות לתאריך הקולופון שמדבר על עת ההעתקה. המעתיק העתיק מכתב היד המקורי או קרוב למקור. ולכן מסכת סוכה מופיעה אחרונה בכתב היד שלפנינו כמו שהייתה במקור.

ג. בעצם סדר המסכתות בפסקי הרא"ש שכתב עליהם הרב הוגה - כבר עסקו בזה במאמר המצורף, וגם לדעת החוקר השני סדר מועד בסוף ומסכת סוכה מן האחרונות. אולם לא נפניתי כעת לעיין אם יש עדיין אלו חילוקים בין שני החוקרים בנוגע למסכתות אחרות.
קבצים מצורפים
זפרני דוד, פסקי הראש, סדרם, זמנם ויחסם לתשובותיו ולתוספותיו.pdf
(540.02 KiB) הורד 29 פעמים

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ה' נובמבר 14, 2024 5:30 am

הוגה ומעיין כתב:התבקשתי לפרסם:

כמה הערות לדיון באשכול זה:

תודה רבה על המענה המכבד!

ראשית כל עלי לומר את כל האמת. אני מעריך ומכבד מאוד את מעלת כבוד הרב המחבר ספר עטרת זקנים, שאני סבור ומשוכנע שרוב חכמי הדור הזה עפר לעומתו מפני המחקרים העצומים שהנחיל בספריו הרבים בבירור ספרי תורת הראשונים, וגם אני צעיר התלמידים למדתי ממנו רבות ממחקריו בספרו "שברי לוחות" ומתשובות מהר"ם שזיכה את הרבים, ובפרט בשנים עברו שזכיתי לברכתו האישית שהייתי שואל ממנו ספיקות והוא פינה לי מזמנו היקר ולימד אותי ועזר לי בכל דבר, וברור שאינו צריך לדידי ולדכוותי רק ישא ברכה מאת ה' ויחיה לעולמי עד.

על כן מצאתי את עצמי בימים אלו נבוך לגמרי לאחר שפתחתי את האשכול הזה, שבדיעבד התברר לי שלא ידעתי דבר מכל אשר דן בזה באורך בספרו שיצא לאור לפני ארבע שנים, ולא בא לידיעתי מפני שהייתי טרוד בענייני והתנתקתי כמעט כליל מן עולם חידושי החכמה בעניינים אלו, ולצערי אפילו לא ידעתי עד כמה התנתקתי. ועל כן צר לי צר כמו שכתבתי בהתחלה שמיד התברר לי שנכנסתי לדבר שלא הייתי מודע לו להיכן נכנסתי.

אמנם כתלמיד הדן בקרקע נראה לי שמוטלת עלי החובה להרחיב את הדיבור בעניין זה, הן מצד בקשת בירור האמת, הן מצד והייתם נקיים מה' ומישראל, לבל יחשדני הקורא ח"ו כגנב עיוור הייתי הבא במחתרת ליטול מכל הבא ליד לאור יום, ומכסה את פניו וחושב שאף אחד לא רואה אותו. מפני שכמעט כל מה שאני כותב באשכול זה עד כאן, כותבים לי שהכל כבר נאמר לפני, ובאמת אני לא ידעתי וה' עדי שבתום לב כתבתי. עבודתי היא עריכת ספרים ודיוק במקורות לומר דבר בשם אומרו, וזה מה שאני משתדל תמיד לטרוח לדייק במקורות, וח"ו ממש לא לנכס אלי דברים שאינם שלי, וברוך ה' בכל הטוב אשר גמלני ואינני צריך ליטול ח"ו מאחרים. אלא שהתברר לי שאין חכמתו של אדם מגעת אלא כפי ספריו, שיש לי את מאגרי הספרים המצויים (תקליטור התורני פרויקט השו"ת ואוצר החכמה), אך אין לי את מאגר ספרי המחקר הרבים חדשים גם ישנים, שלהשיג אותם זהו טורח רב עבורי שלצערי אין לי את האפשרות לכך. על כן בעניין זה אני רואה שמוטלת עלי החובה להסביר ולומר את אשר ראיתי, ומפני מה כתבתי את מה שכתבתי, כדי שלא יבואו לחשוד אותי ח"ו בדבר שאינו בי, ולמען בירור האמת לגופו של דבר.

הוגה ומעיין כתב:א. הרא"ש נפטר בסוף שנת פ"א.

תאריך פטירתו של הרא"ש מוטל בספק שנים רבות. בהקדמת ספר צידה לדרך כתוב: שנת פ"א. (1321). ובספר יוחסין כתוב: "ט' חשון שנת שמונים ושמונה" (1327).
מצד אחד צידה לדרך עדיף שהוא קדמון ותלמיד ר' יהודה בן הרא"ש, מצד שני ספר יוחסין יודע לנקוב בתאריך מדויק: ט' חשון, מה שאין בספר צידה לדרך.
מי צודק ועם מי האמת?

כאשר באתי אז לדון בעניין זה בתחילה, ידעתי ושיערתי ולא נעלם מעיני שהאריכו בזה החוקרים במשך הדורות, כפי שזכרתי ממה שקראתי לפני שנים בספרו של פריימן על הרא"ש (באוצר החכמה כאן). החוקר המיוחד הזה של הרא"ש אסף את כל המקורות ההיסטוריים בנושא עד זמנו, והגיע למסקנה כמו הדעה המאחרת. אלא כשלעצמי לא הסתפקתי אז בזה וביקשתי לידע מה דעת החוקרים האחרונים בעניין? על כן חיפשתי בפורום אוצר החכמה קבצי מחקר עדכניים, ומצאתי דברי שני חוקרים נכבדים בשנים האחרונות שדעתם חלוקה בנושא ולא הגיעו לכלל מסקנה ברורה. בקישור כאן מצאתי את דבריו של דב הכהן בשנת תשע"ט הכותב את תאריך פטירת הרא"ש 1327. לעומתו בקישור כאן ראיתי את דבריו של גלינסקי שכותב את תאריך פטירת הרא"ש: 1321/1327 ובהערת שוליים מפנה לדבריו של פריימן הנ"ל, ומוסיף הפנייה לדבריו של חבצלת בהקדמת ספר "זכרון יהודה" שקיבל את הדעה המקדימה. כאשר ראיתי זאת לא התעצלתי וניגשתי לאוצר החכמה לספר "זכרון יהודה" בהוצאת 'מכון ירושלים' למבוא לראות את דברי חבצלת, בקישור כאן וראיתי שהציע להגיה כמה מהמקורות השונים המלמדים על התאריך המאוחר, אלא שדבריו לא הסתברו בעיני להגיה בקלות כ"כ הרבה מקורות, על כן היה נראה לי כדעתו של פריימן הנתמך מנוסח מציבתו של ר' יהודה בן הרא"ש. מאידך סוף סוף מכלול המקורות אכן סותרים, על כן סברתי שלכל הפחות מידי ספק לא יצא ואין הכרעה ברורה.

על כן בתקופה האחרונה כאשר ראיתי את הכתב יד הזה של הספריה הבריטית, שלא נמצא ולא נזכר בדבריהם של החוקרים הנ"ל, וקיימת אפשרות שהקולפון הזה הוא של הרא"ש ולא של המעתיק - כפי שסברו גם המקטלגים באתר הספריה הלאומית - הלכתי לבדוק את האפשרות הזאת.

על כן עברתי תחילה על כתב היד מתחילה ועד סוף, לראות ולבחון את דרכו בסופי המסכתות, ורשמתי בכל מסכת כיצד רשום בסופה, וכך רשמתי לפני:

במסכת שבת (דף 63 ע"א): "הדרן עלך פי שהחשיך, וסליקא מסכת שבת ברחמי שמיא".
במסכת עירובין (דף 104 ע"ב) חסר.
במסכת פסחים (דף 133 ע"א): "סליק פירקא, וסליקא לה כולה מסכתא תהלה לאל. והא לך סדר הלכות הפסח".
בסוף מסכת ביצה (דף 152 ע"ב): סליק פירקא, וסליקא לה מסכתא דביצה ברחמי שמיא. בריך רחמנא דסייען. מריש ועד כען".
בסוף מסכת מועד קטן (דף 184 ע"א): "סליק פירקא, וסליקא לה מסכתא דמועד קטן. בריך רחמנא דסייען. מריש ועד כען".
בסוף מסכת תעניות (דף 194 ע"א) "סליק פירקא וסליקא לה כולה מסכתא ברחמי שמיא". (ושורה למה כתוב 2 תיבות, בראשי תיבות שלא הצלחתי להבין מה כתוב).
בסוף מסכת מגלה (דף 206 ע"ב): "סליק פירקא, וסליקא כולה מסכתא ברחמי שמיא".
בסוף מסכת ראש השנה (דף 218 ע"ב): "סליק פירקא, וסליקא לה כולה מסכתא ברחמי שמיא".
בסוף מסכת יומא (דף 227 ע"ב): "סליק פירקא, וסליקא מסכתא כולה ברחמי שמיא".
בסוף מסכת סוכה (דף 252 ע"א): "סליק פירקא וסליקא לה מסכתא דסוכה ברחמי שמיא. נשלם זה הספר בכתיבתו בארבעה עשר יום לחדש תמוז שנת שמונים וחמש לפרט היצירה בטליטלה. ברוך יי' לעולם אמן ואמן. בריך רחמנא דסייען. מריש ועד כען".

כאן מסיים הכתב יד.

עינינו הרואות שלאורך מסכתות סדר מועד קיים בכתב היד רצף של 2 סגנונות שונים:
1 - בשש מסכתות שונות - חוץ ממסכת סוכה - מסיים בתיבות "ברחמי שמיא".
2 - בשתי מסכתות שונות (ביצה ומועד קטן) - חוץ ממסכת סוכה - מוסיף את התיבות "בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען".

במסכת ביצה קיים הצירוף של 2 הסגנונות יחדיו: "ברחמי שמיא, בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען".

והנה, במסכת סוכה קיים גם כן הצירוף של 2 הסגנונות, כמו מסכת ביצה - אלא שבאמצע נוסף הנוסח המדובר: "ברחמי שמיא... נשלם זה הספר בכתיבתו ב... בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען" -

וכאן שואל הבן, האם הכל זה לשונות אקראיים של המעתיק? האם זה לא אומר שכל מה שבאמצע - כולל התיבות "נשלם זה הספר..." הכל זו לשון אותו כותב? הרי ראינו בכתב יד הזה והכל מודים שנאמן הוא במקוריות שלו, הן מצד סדר המסכתות שבו, והן מצד לשון בנו של הרא"ש שנשתמרה בו. האם דווקא בזה בסופי המסכתות שינה הסופר המעתיק ועשה ככל העולה על רוחו?

זאת ועוד, איזו הסתברות יש שבדיוק במסכת האחרונה של הרא"ש שאנו מוכיחים מההפניות שחיבר בסוף חייו, נמצא הכתובת הזאת ונאמר שהיא על ידי המעתיק ולא על ידי עצמו, אף על פי שהלשון קוראת ואומרת "נשלם זה הספר בכתיבתו" ולא אמר "בהעתקתו". (כפי שחזר וחידד ידידי הרב 'דרופתקי דאורייתא' בדברים למעלה).

לכן מכלול הדברים הביא אותי להאמין שכל סיומי המסכתות, הכל אלו הם דבריו של הרא"ש עצמו, כולל מסכת סוכה בה מופיע "נשלם זה הספר...".
היכן הטעות כאן? אודה ולא אבוש לקבל את האמת האהובה ולהודות בה.

הוגה ומעיין כתב:בנו ר' יהודה כותב (שו"ת זכרון יהודה עמ' קעז) אחרי סיום חודש נובמבר (=כסלו בד"כ) שנת ק"ט, שמעת פטירת אביו עברו כ"ז שנה ושלושה חדשים. ר' יהודה מפרט שם את סכום המשכורת שלו בתקופות שמאז פטירת אביו עד העת שעומד בו עתה, וניתן להיווכח שלא חלה טעות מעתיק בנוסח 'כ"ז שנה' הנ"ל. אלו דברי ש' עמנואל בעטרת זקנים עמ' 194-192.
ר' יהודה שימש בתפקיד יורש לכסא אביו ועל זה קיבל את משכורתו מהקהל, ואם כן לא ניתן לפרש שהוא מילא תפקיד זה שבע שנים בחיי האב, והאב עוד היה בשיא כוחו בכתיבת ספר הפסקים, כדבריו של הרב הוגה. מחוץ למה שמפורש בדבריו 'כי מעת פטירת א"א ז"ל, שיש לו כ"ז שנה ושלשה חדשים' - ואין מדובר כאן רק בספירה של זמן שירותו הציבורי של ר' יהודה.

בעקבות האשכול כאן, השבוע קיבלתי מידידינו הרב יי"ס שליט"א את הספר הנכבד 'עטרת זקנים', וראיתי שאסף ובירר והקיף את כל הנושא מרישא לגמירא, על אף ספיקות רבים שהיו לחוקרים בזה כמה דורות, וכותב שרבו פרופ' תא שמע היה מסתפק בעניין זה שפעם כתב כך ופעם כך ושוב חזר בו, ומאריך לדון וללבן בכל המקורות הישירים והעקיפים, כולל דבריו של ר' יהודה בן הרא"ש הנ"ל.

ושם נכתב בספר "עטרת זקנים" (עמ' 192): "ר' יהודה בן הרא"ש התייחס פעמיים בצוואתו לתאריך פטירת אביו, אך דבריו סותרים זה את זה. בתחילה כתב ר' יהודה... במקום אחר בצוואה כתב ר' יהודה כך...". בהמשך (עמ' 194) מביא את הפתרון של פריימן לסתירה בין המקורות, ולא מקבל את דבריו. בהמשך נכתב סיכום, ובסופו נכתב (עמ' 195): "צוואת ר' יהודה בן הרא"ש מספקת את המידע החשוב ביותר על פטירת הרא"ש, אך היא מציגה נתונים סותרים. משפט אחד בצוואה מלמד באופן חד משמעי כי הרא״ש נפטר בסוף שנת פ״א או בתחילת שנת פ"ב, ופסקה אחרה בצוואה מלמדה באופן חד משמעי כי הוא נפטר בשנת פ"ח. היאך נוכל אפוא לפתור את התעלומה?"

על זה נאמר בעמ' 195: "מקור נוסף על תאריך פטירת הרא"ש", והוא הנוסח הזה הנמצא בפסקי הרא"ש כתב יד לונדון הספריה הבריטית – הנזכר לאורך אשכול זה כאן, ואם כן זכות ראשונים בהבאת הכת"י להקשר זה של תאריך פטירת הרא"ש אכן שמורה לו. אלא שבמסקנת הדברים מסקנתו כאמור כדעה המקדימה את שנת פטירת הרא"ש, ואם כן עתה שאירע שלי נמצא אחרת - מוטל עלי לדון לגופם של דברים כתלמיד הדן לפני רבותיו למען ביקוש האמת.

1 - בדבריו על כתב היד מביא בספר 'עטרת זקנים' את דברי שמואל דוד לוצאטו שטען שזה אוטוגרף הרא"ש, וכותב על כך: "אם נקבל את המסקנה הזו, תהיה בידינו ראיה פיזית חד משמעית לכך שהרא"ש היה בחיים בשנת פ"ה (1325)". וכתב על כך: "אינני מוצא שום סימוכין בכתב היד לכך שהוא אוטוגרף, ואינני רואה כל סיבה לומר כי כי במקרה שלפנינו אלו דבריו של המחבר עצמו. להבנתי, כתב היד נעתק בשנת 1325 אך אין להסיק ממנו כי הרא״ש כתב את פסקיו לסדר מועד בשנה זו. שוחחתי על כך עם פרופ׳ מלאכי בית־אריה, מייסרו ומנהלו של מפעל הפליאוגרפיה העברית, והוא הסכים עמי לחלוטין כי כתב היד איננו אוטוגרף. ואם כך, בטלה הראיה שהרא״ש היה בחיים בשנת פ"ה". עכ"ד עטרת זקנים. --- ואני הצעיר לא זכיתי להבין. נכון שאין זה אוטוגרף, אבל מנא לן שאין זו העתקה ששימרה את לשון המחבר עצמו? כמו שמצאנו בכתבי יד אחרים שלפעמים שימרו גם את קולופון המחבר.

2 - עוד כתוב בהמשך: "ממצא חשוב נוסף יש בפסקי הרא״ש שבכ"י לונדון: הרא"ש נזכר בהם פעמיים בברכת המתים. בכותרת שבראש הפסקים נכתב ׳פסקי שבת לה״ר
אשר ז״ל׳, ובסוף הפסקים למסכת יומא נכתב: "סדר עבודה בקוצר מלשון א"א [אדוני אבי] זצ״ל", אינני בטוח שאת המשפט האחרון כתב הסופר עצמו, ואפשר שהוא תוספת מאוחרת (סדר העבודה נכתב בדף שנותר ברוב וריק, בין מסכת יומא למסכת סוכה). אך אינני רואה כל סיבה לפקפק בכך שאת המשפט הראשון שבראש הפסקים כתב הסופר. ואם כך, נהפכה הקערה על פיה. כ"י לונדון נכתב כאמור בשנת פ״ה, והסופר הזכיר בו את הרא״ש בברכת המתים. מעתה אין ספק כי הרא״ש לא היה בחיים בשנת פ"ה". עכ"ד עטרת זקנים. --- ולא זכיתי להבין. נכון שהרא"ש נזכר בכתב יד הזה בברכת המתים, בכותרת ובאמצע, הוי אומר שוודאי כתב היד הזה נעתק לאחר פטירת הרא"ש. אך עדיין כיצד זה מוכיח שהקולופון הזה הוא דברי הסופר ולא דברי המחבר? [והרי 2 המקומות שהרא"ש נזכר בהם בברכת המתים הם רק בכותרות כתב היד, בתחילתו ובמסכת יומא, אבל הלשון של הקולופון הזה הוא בכתב יד רגיל של שטף כתיבת הספר].

3 - ושם בהערה 113 כתוב: לדברי זפרני, פסקי הרא"ש לסדר מועד מאוחרים לפסקיו לסדרים האחרים. ראה דוד זפרני... עם זאת אינני יודע על סמך מה כתב כי "ביודענו שרבנו סיים את כתיבת פסקיו בשנת פז (1327 שהיא גם שנת פטירתו". עכ"ד עטרת זקנים. --- וגם כאן לא זכיתי. אחרי שאין דבר נסתר מלפניו, והכל גלוי וידוע לו שסדר מועד הוא בסוף ימיו של הרא"ש, מדוע בחר לדחות את האפשרות שאלו הם דברי הסיום של הרא"ש עצמו, ולומר שאלו רק דברי המעתיק, ועם העובדה שהרא"ש נזכר בה בברכת המתים להקדים את שנת פטירתו? - אולי ההפך הוא הנכון, שאלו הם דברי הרא"ש, והמעתיק שהיה אחרי פטירת הרא"ש העתיק את כל לשון המחבר עד גמירא, וסייעתא לדבר נוסח סופי המסכתות, יחד עם העובדה שזו המסכת שחיבר הרא"ש בזקנותו בסוף ימיו.

הוגה ומעיין כתב:ב. הרב הוגה טוען שפסקי מסכת סוכה נכתבו אחרונים בידי הרא"ש ולכן הם מופיעים אחרונים בכ"י הספרייה הבריטית. אלו דברים כנראה נכונים. אבל אין לזה משמעות לתאריך הקולופון שמדבר על עת ההעתקה. המעתיק העתיק מכתב היד המקורי או קרוב למקור. ולכן מסכת סוכה מופיעה אחרונה בכתב היד שלפנינו כמו שהייתה במקור.

שמחתי שהתקבלה דעתי לפחות בענין זה שפסקי מסכת סוכה נכתבו אחרונים בידי הרא"ש.

אבל לגבי הסיפא, כאמור כאן למעלה הוספתי לתמוך בטענה זאת, מסגנון העתקה של כתב היד לאורך סופי המסכתות, שסגנון מסכת סוכה תואם לה, שזה מלמד לכאורה שאלו הם דברי הרא"ש עצמו ולא דברי המעתיק. מדוע לא נקבל זאת לפחות בתור אפשרות להסתפק בה שאלו הם דברי הרא"ש.

הוגה ומעיין כתב:ג. בעצם סדר המסכתות בפסקי הרא"ש שכתב עליהם הרב הוגה - כבר עסקו בזה במאמר המצורף, וגם לדעת החוקר השני סדר מועד בסוף ומסכת סוכה מן האחרונות. אולם לא נפניתי כעת לעיין אם יש עדיין אלו חילוקים בין שני החוקרים בנוגע למסכתות אחרות.

שמחתי לראות את המאמר שמאושש את אשר כתבתי. את דבריו לא הכרתי עד עתה מפני שכאמור הספרים הנגישים לפני הם רק מה שנמצא בתקליטור התורני פרויקט השו"ת ואוצר החכמה, וקצת קבצים שלפעמים מעלים לפורום הנכבד הזה. אבל את כל ספרות המחקר העניפה והגדולה אין לי גישה היום אליה כלל שאני יושב במקומי ולא יוצא ובא בהיכלי הספריה הלאומית כדרכי בנערותי לפני הרבה שנים. אם הייתי יודע שעסקו בזה לפני, ממש לא הייתי טורח כלל לעסוק בזה גם כן, ולא הייתי מכלה את זמני על דבר שאחרים כבר עשו. ברוך ה' שנתן לי כל טוב, וברוך שכיוונתי לדברי החכם הנזכר. (וה' יעזור לי להוציא לאור את המהדורה החדשה של מסכת מתורתו של הרא"ש שהוצאתי לאור בסביבתי הקרובה ועדיין לא פרסמתי).

עד כאן כל מה שראיתי לנכון לכתוב בענין זה, בהתנצלות על העיכוב ועל האריכויות, בתודה וברכה.

הוגה ומעיין
הודעות: 1992
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ו' נובמבר 15, 2024 1:14 am

התבקשתי שוב להכניס כאן:

לחינם כבודו מתנצל ואף מרבה בזה. אף אחד אינו חושד וגם לא יחשוד אותו בכלום. יהי רצון שתמשיך ליהנות אותנו מחוכמתך וממחקריך. מי שלא עושה גם לא טועה.

בנוגע לעצם העניין: דעת לנבון נקל ששני המקורות הסותרים בצוואה אינם שווים בערכם. המקור העוסק בתקופות תשלומי המשכורת הוא נחרץ, מפורט וברור. היה ונרצה להגיהו מחוסר ברירה - עדיין לא נוכל להגיע לפתרון. הפתרון היחיד הוא למחוק את הקטע מן הכתובים, ומי פתי שיעשה זאת. לעומת זאת בנוגע לקטע השני ניתן להגיה באיזו צורה וליישב את הסתירה, וכבר ש' עמנואל הציע כאן הצעות אם כי לדעתו הם דחוקות. עמנואל לא הדגיש את מידת החומרה של המקורות ויחס חשיבותו של אחד לעומת חבירו, כי לדעתו היתה לו אסמכתא כבר מן הצד שמקור זה הוא המדויק וכבר לא נצרך למדוד את יחס שני המקורות הסותרים זה לזה.

ברשותך נבחן מחדש את המקור השני:
image.png
image.png (30.88 KiB) נצפה 205 פעמים


השאלה המפורסמת היא: הרא"ש שלח את ר' יהודה בשנת ס"ה לתור לו מקום בטוליטולה (בעת מסעם מאשכנז לדרום אירופה), וכ"ג שנים מאז - היא שנת פ"ח. לפי דעתי, על זה גם מבוסס הספר יוחסין שהרא"ש נפטר בשנה זו, מקורו אכן מנוסח הצוואה שלפנינו. את התאריך ט' חשון הוא כבר שמע ממישהו שחשב שיודע הכל...
נבחן אנו את הדברים: 'ובהיותי בן כ"ח שנים שלחני א"א ז"ל לעיר טוליטלה לתור שם מקום וכן עשיתי. ושלחו קהל טוליטלה בשבילו, ולא הניחוהו קהל טוליטלה יצ"ו לצאת מביניהם, ושלחו אחריו שלוחיהם. ובחזרתי ארבו עלי גויים... ושבתי בשלום אל בית אבי'.
ר' יהודה נולד באב שנת נ' והוא נסע לטוליטלה כאמור בשנת ס"ה. לכן עמנואל, שם, עמ' 169, מתקן: 'בן ט"ו שנים', ומסביר שט"ו מתחלף בנקל בהעתקות לכ"ח, שהקו השמאלי של הט' מתחבר לאות ו' שלאחריה.
אבל יש כאן דברים תמוהים: א. 'ולא הניחוהו קהל טוליטלה לצאת מביניהם' - הרא"ש עדיין לא הגיע לטוליטלה וכיצד הוא יכול 'לצאת מביניהם'? ב. מהו 'ושבתי בשלום אל בית אבי'? ר' יהודה חזר לאביו הנמצא באמצע מסע לתור לו מנוחה, ומה לזה עם 'ושבתי בשלום אל בית אבי' שמדבר על חזרה למקום מגוריו של אביו יצחק?
אלא מה: בהעתקת הצוואה נשמט קטע בצורה זו: 'ושלחו קהל טוליטלה בשבילו <חסר> ולא הניחוהו קהל טוליטלה'. במקור נכתבו כאן שני סיפורים נפרדים: א. סיפור שר' יהודה נשלח ע"י הרא"ש ערב בואו לטוליטלה, ואז שלחו הקהל אחרי הרא"ש להביאו בכבוד לעירם. ב. מאוחר יותר אירע שהרא"ש רצה לעזוב את טוליטלה ושלח שוב את בנו לתור לו מקום אחר, ואז לא הניחוהו הקהל לצאת מביניהם, וחזר ר' יהודה בשלום לבית אביו בטוליטלה.
ר' יהודה ממשיך: 'אחרי כן כ"ג שנים נפטר א"א הרא"ש ז"ל - כאן יש לקרוא 'כג' שנים', היינו שהסיפור האחרון אירע כ-ג' שנים קודם פטירת הרא"ש. והכל בא על מקומו בשלום.
ותן דעתך: ר' יהודה נולד באב שנת נ', כך שבסוף שנת ע"ח הוא הגיע לגיל כ"ח שנים. מעתה יש לומר שר' יהודה ציין אכן את גיל כ"ח שלו ביחס לסיפור השני. היינו שהוא נשלח מטוליטלה בסוף ע"ח או תחילת ע"ט, ואחרי כ-ג' שנים נפטר אביו, שזה היה כידוע באלול פ"א. לאחר מכן הגיה מישהו בתחילת הקטע מט"ו לכ"ח, עקב העתקה לא נכונה (כאמור, שט"ו מתחלף בנקל לכ"ח), או עקב מחשבה שכל הקטע עוסק בסיפור אחד ולמד מן המאוחר על המוקדם. ובא מעתיק נוסף שהתקשה באריכות ובפרטים הסותרים בין החצי הראשון של הקטע לחצי השני (שהרי מדובר היה בסיפורים הפוכים, ורק המסקנא אחת, שהרא"ש הגיע \ נשאר בטולידו), והשמיט קטע באמצע ואיחד את שני הסיפורים.
כבר עמנואל (עמ' 160, הערה 27; עמ' 192, הערה 90) הציע את ההגה: כג', ומסביר שמדובר לפי זה בסיפור על רצון הרא"ש לעזיבת העיר. אבל הוא הבין שכל הקטע עוסק אך ורק בסיפור זה ולכן כותב שיש בהגה קשיים, נראה שכוונתו: מהו 'לעיר טוליטלא', צ"ל 'מעיר טוליטלא'. ואולי עוד.
אבל לדברינו הדברים מובנים וגם מוכרחים. והבוחר יבחר.

הוגה
הודעות: 1436
הצטרף: ד' אוקטובר 05, 2011 5:08 pm

Re: 700 שנה לחיבור פסקי הרא"ש?

הודעהעל ידי הוגה » ו' נובמבר 22, 2024 4:23 am

לאחר עיון מעמיק נראה שעלי להודות בטעותי בנוגע לתאריך פטירת הרא"ש. המקורות המהימנים - ובראשם עדותו של בנו ר' יהודה בן הרא"ש, וכן ספר צדה לדרך, מצביעים בבירור על שנת פ"א כשנת פטירתו, כפי שהובהר היטב בספר עטרת זקנים, ובדברים המובאים למעלה. מתברר שקולפון פסקי הרא"ש כת"י הספריה הבריטית משנת פ"ה, אין אלו דברי הרא"ש, אלא דברי סופר כתב היד, ארבע שנים אחרי פטירת הרא"ש. התאריך המופיע בספר יוחסין (ט' חשון פ"ח) נראה כעת כשיבוש מובהק, וסביר להניח שמקורו בטעות העתקה של התאריך הנכון, ואיננו אלא טעות סופר. אני מודה על ההזדמנות לברר ענין זה לעומקו, ומכיר תודה על התיקון המדויק, ואתם תמיד תאירו עינינו.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 420 אורחים