הבטחות התורה

[עקביה]

ב. כנראה שבימיו של רבי הייתה הפוגה.
ג. עכ"פ אתה רואה שלא כולם שווים לטובה. ומסתבר שהמלך לא אומר לאזרחים טלו קיסם מבין שיניכם (שמיטה) כאשר אפשר לומר לו טול קורה מבין עיניך (ע"ז. בה היו נגועים רובם ככולם של מלכי ישראל).

[אליעזר ג]

ב. כנראה שבימיו של רבי הייתה הפוגה.
ג. עכ"פ אתה רואה שלא כולם שווים לטובה. ומסתבר שהמלך לא אומר לאזרחים טלו קיסם מבין שיניכם (שמיטה) כאשר אפשר לומר לו טול קורה מבין עיניך (ע"ז. בה היו נגועים רובם ככולם של מלכי ישראל).

ב. בין הפוגה לבין סמכות ניהול והענשה פנימית המרחק רב ביותר . ועליך להביא ראיה שהייתה הפוגה בכלל כ"ש סמכות ניהול וכ"ש סמכות הענשה , אי אפשר מכנראה המניח מה שכמעט לא יתכן , להקשות קושיות .
ג. לא טענתי שכולם שווים לטובה, וממילא לא הראת שום דבר חדש. אלא אי שמירת השמיטות מרובה מזמן המלכים הרשעים , ומי שיעז לומר למלך טול קורה מבין עיניך יתלה על קורה.

[עקביה]

ב. זו סברא פשוטה.
ג. זמן מלכי ישראל הרשעים הוא פחות או יותר כל זמן היות מלכות ישראל.
(נ.ב. ראה נבות ואחאב, שעם היות אחאב רשע, הוא לא עשה לנבות כלום, עד שבאה איזבל והסבירה לו איך מתנהגים...).

[עקביה]

בשבת ראיתי בירושלמי שביעית פ"ו ה"ד שגם בימי רבי היה איזה חשש לכאלה שלא שמרו שביעית (ומירושלמי תענית פ"ג ה"א, הובא לעיל באשכול, נראה שבימי רבי דווקא היה פיקוח על שמירת שביעית), ומ"מ נראה שאלה מיעוט קטן, ולא מסתבר שעבורם תימנע הברכה מהכלל שכן שמרו שביעית.

[אליעזר ג]

ב. זו סברא פשוטה.
ג. זמן מלכי ישראל הרשעים הוא פחות או יותר כל זמן היות מלכות ישראל.
(נ.ב. ראה נבות ואחאב, שעם היות אחאב רשע, הוא לא עשה לנבות כלום, עד שבאה איזבל והסבירה לו איך מתנהגים...).

ב. נו באמת סברא פשוטה שהיה להם זכות ניהול עצמי דבר נדיר בכלל ובטח בתקופה זו , בגלל שאנטונינוס היה חבר של רבי בהסתר , הגזמת . ועוד שדנים בתקופה באופן כללי כתקופת שמד הן בהלכה[למשל אלו שסוברים שהירושלמי הוא תלמוד של שמד ואין ללמוד ממנו ועוד] והן בהיסטוריה , ולא מזכירים כלל , את השינוי הזה במאה שמונים מעלות זה לא יתכן .

ג. אחאב הוא מהבולטים ביותר בין המלכים הרשעים ואדרבא אתה רואה מסיפור נבות ועוד מקורות ששמר תורה מלבד ע"ז ופרטים בהשפעת אשתו . כ"ש מלכי ישראל הפחות רשעים [ואפילו ממלכי ישראל מדובר ברוב רשעים בדרגה כלשהי ולא כל ] ועוד שהאם ביהודה לא היו שדות? ואם כן למה לא התקיימה שם הברכה ? אלא הפוך דווקא יהודה הרי נענשה ב-70 שנות גלות כנגד השמיטות .

[אליעזר ג]

בשבת ראיתי בירושלמי שביעית פ"ו ה"ד שגם בימי רבי היה איזה חשש לכאלה שלא שמרו שביעית (ומירושלמי תענית פ"ג ה"א, הובא לעיל באשכול, נראה שבימי רבי דווקא היה פיקוח על שמירת שביעית), ומ"מ נראה שאלה מיעוט קטן, ולא מסתבר שעבורם תימנע הברכה מהכלל שכן שמרו שביעית.

אדרבא מירושלמי שם בשביעית אתה רואה שהיה חשש , לפני ימי רבי ובימיו , שסתם ירקות הם גדולי שביעית באיסור אם לא מוכח שהם מחו"ל , ורבי התיר לפי דברי המפרשים כי ראה שיכולים לגדול גם בזמן קצר זה, ולא מכיוון שבימיו היה פיקוח, ועוד אתה רואה שהוא סבר שאותו קפולטא מגדל בשביעית וסוחר בפירות שביעית ולא יכול היה לעשות לו כלום .
ואם הדין הוא בשמירת שביעית של הכלל הרי גם מיעוט מקלקל .
וכן מה שהבאת מתענית אינה ראיה כי יתכן שהובא להטיף לו מוסר או שעשה זאת על מנת למנוע מודעות נגדו כבימינו , ואדרבה רואים משם שרבי אחז ששמיטה בזמנו דרבנן ,ממילא אין להביא ראיה ממנו כלל , ועוד שהתיר לעניים ורבים יכלו להסתתר תחת היתר זה ולטעון שהם עניים , ויוצא אם כן שהעניים וודאי לא שמרו שמיטה וסביר שגם רבים אחרים כי כשנפרץ דבר כזה אפילחו בהיתר זה משפיע על כולם .

[עקביה]

1. רבי קדם לתלמוד ירושלמי.
הידידות של אנטונינוס עם רבי לא הייתה כ"כ בהסתר, ראה ברכות טז: סוף העמוד ורש"י.

2. מהסיפור עם נבות לא רואים ששמר תורה. רואים את אפיו. עכ"פ גם אם כן שמר (וכן משמע מהגמ' בחולין) כנראה לא אכף את קיום התורה.
מאין לך שביהודה לא התקיימה הברכה?
עכ"פ הארץ הייתה צריכה להיעזב מיושביה 70 שנה כתיקון ל70 שמיטות שלא שמרו בה.

3. "קפלוטא" הנזכר בירושלמי אינו שם אדם אלא שם ירק.
כל דברי הם לפי החזו"א (המובא בפתח האשכול) הסובר שגם אם שביעית דרבנן צריכה לחול הבטחת התורה.
קשה להאמין שרבי היה כזה תמים.