לענין כתב:להשבת אבידה יש כללים, ואחד הכללים הוא שאם היה בטל ממלאכתו צריך המאבד לשלם לו את הוצאותיו וכו’.
וגם כאן, מחשב המוצא את מה שהוא בטל ממלאכתו ואת שאר ההוצאות. ואם אכן מדובר באבידה קטנה ולא שוה, אז הדרינן לכללא דשאר אבידות, והרי זה כדין המוצא מציאה שעלות ההכרזה גבוהה מערך האבידה עצמה.
הכלל, חז’’ל נתנו כאן את הדרך הראויה לקיום מצות ההשבה, וכאן שנו לנו שאם אין הפסד של הוצאות וכיו’’ב אז זהו השיעור הראוי להכרזה, ואם יש בזה ענין של הוצאות וכו’ הדרינן לדיני אבידה שיש בה הוצאות אשר נתפרש דינו במקומו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים