◆ שאלות והערות קצרות בהלכתא ובשמעתתא ◆

[עזריאל ברגר]

ומה שחוששים למה שיהיה בהמשך - הנה על זה כבר נאמר במשנה ובגמרא ונפסק בפוסקים שאין חוששים לעתידות אלא מברכים על כל בשורה בפ"ע.

[איתן נוי]

אמש הסתפקתי מה הדין בכה"ג שהיה לו ספל מים חמים והחזיק בספל החם כדי לחמם את ידיו. האם מותר יהיה לו ליטול בהם את ידיו. שהלוא סו"ס לא נעשתה מלאכה במים גופייהו.

[לבי במערב]

למה צע"ג.

אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

[לבי במערב]

אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו

כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.

[עזריאל ברגר]

אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו

כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.

מסתמא שמע זאת מפי אדם נאמן (גוי (או "נכרי לכל דבריו") המסיח לפי תומו וכיו"ב).
ומדוע תדוננו לכף חובה ותקשה עליו קושיות?

[עזריאל ברגר]

אמש הסתפקתי מה הדין בכה"ג שהיה לו ספל מים חמים והחזיק בספל החם כדי לחמם את ידיו. האם מותר יהיה לו ליטול בהם את ידיו. שהלוא סו"ס לא נעשתה מלאכה במים גופייהו.

דעתי נוטה להתיר, ויש לעיין בדוגמאות שהביאו רבותינו ולראות איך נדמה מילתא למילתא.

[לבי במערב]

ומדוע תדוננו לכף חובה ותקשה עליו קושיות?

כי פוסקי הדורות האחרונים לא חבבו את הממהרים לברך ברכות אלו. ראה למשל במשנ"ב ר"ס רכב שם.

[עזריאל ברגר]

ומדוע תדוננו לכף חובה ותקשה עליו קושיות?

כי פוסקי הדורות האחרונים לא חבבו את הממהרים לברך ברכות אלו. ראה למשל במשנ"ב ר"ס רכב שם.

לא יודע מדוע אתה מדבר במ"מ במקום בטענות ברורות.

[איתן נוי]

למה צע"ג.

אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

למען ה'. על מה הגבת?
כדאי שתצטט.

[איתן נוי]

אמש הסתפקתי מה הדין בכה"ג שהיה לו ספל מים חמים והחזיק בספל החם כדי לחמם את ידיו. האם מותר יהיה לו ליטול בהם את ידיו. שהלוא סו"ס לא נעשתה מלאכה במים גופייהו.

דעתי נוטה להתיר, ויש לעיין בדוגמאות שהביאו רבותינו ולראות איך נדמה מילתא למילתא.

דעתי דווקא לאסור ומהדוג' שהזכיר לי ידידי מקודם. מים שנשקלו מול בשר. שאע"פ שלא נעשה מעשה בגוף המים, אך ע"י המים קיבל תוצאה.

[איתן נוי]

אם מדברים על ברכת הטוב והמטיב - אכן הדעת נותנת שיש מקום לברך אותה, למי שיש לו שמחת הלב בבשורה זו

כנ"ל, תחלה יש לוודא שאכן הבשורה אמתית היא.

הרב זילברשטיין מספיק נאמן עליך?!
הדברים שנשלחו מאת הרב צורן שליט"א מהר' זילברשטין א' דחוה"מ:
"מרן הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מתייחס לחיסול סינוואר ואומר שאם הגר"א דיבר על מלחמת גוג ומגוג [כפי שהעברנו בהודעה במוצאי החג], שהיא בעצם 'מחיית עמלק', הרי בחיסול זה אפשר לראות את תחילת התהליך של 'מחיית עמלק'!".

[לבי במערב]

לא יודע מדוע אתה מדבר במ"מ במקום בטענות ברורות.

את"ל, כמחאה זוטא על הדיונים הנפוצים בסוגיא זו (הברכות שבסי' ריח ואילך), שעוסקים בעיקר בסברות־כרס במקום בעיון בדברי הפוסקים שמימיהם אנו שותים.

[לבי במערב]

למען ה'. על מה הגבת?
כדאי שתצטט.

במחילה, ציטטתי במדויק.

[לבי במערב]

[א] הרב זילברשטיין מספיק נאמן עליך?! [ב] הדברים שנשלחו מאת הרב צורן שליט"א מהר' זילברשטין א' דחוה"מ:

א. לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.
ב. כמובן, הודעתו פורסמה ביום א' דחוה"מ (לאחר שהשמועה אכן אומתה כדי צרכה), והמעשה שבהודעת מר ארע במנחת יו"ט, כשמן הנמנע הי' לוודא את אמינותה.

[איתן נוי]

[א] הרב זילברשטיין מספיק נאמן עליך?! [ב] הדברים שנשלחו מאת הרב צורן שליט"א מהר' זילברשטין א' דחוה"מ:

א. לא זכיתי להבין מאי שיאטי' להכא.
ב. כמובן, הודעתו פורסמה ביום א' דחוה"מ (לאחר שהשמועה אכן אומתה כדי צרכה), והמעשה שבהודעת מר ארע במנחת יו"ט, כשמן הנמנע הי' לוודא את אמינותה.

א. ?
ב. תראה את התאריך.

[איתן נוי]

למען ה'. על מה הגבת?
כדאי שתצטט.

במחילה, ציטטתי במדויק.

תראה מה ציטטת.

[לבי במערב]

א. ?
ב. תראה את התאריך.

א. איך שייכת לכאן נאמנות הגר"י זילברשטיין שליט"א?
ב. ובכן? במוציו"ט כבר נודע בוודאות מספקת לפ"ע.

[לבי במערב]

תראה מה ציטטת.

כמדומה לי שהראיתי, אך למעלה מן הצורך:

לכאורה היתה כוונתו לפתור הספק ע"י שאומר הברכה (כ)בדרך לימוד.
אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

לא.
כתבתי מה עשה.
ראשית קרא את ההלכה מהשו"ע כדי ללמד הלכה זו לציבור.
לאחר מכן בירכה.

א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).

למה צע"ג.
לדעתי כך צריך לעשות.
וכ"כ כתב לי היום המו"ץ ר' יוחנן בורגר שליט"א.

וחזרתי והשבתי כלשוני דלעיל מינה:

למה צע"ג.

אמנם בלאה"כ צע"ג מנין המקור לברך בכה"ג, היפך הנפסק במג"א סי' רכב סק"א (וכ"ה בסדבה"נ פי"ב סוה"ח ובמשנ"ב סי' רכב שם).

[עזריאל ברגר]

כלומר: טענתך היא על הברכה לפני הידיעה הברורה.

וכבר הגבתי לך, שעוד לפני צאת יו"ט היתה (לי) ידיעה ברורה, מאנשים שאינם שומרי שבת.

ואולי הוא באמת הוטעה וחשב שהידיעה היא ברורה, כי היו (במקום שבו הייתי) אנשים שדיברו כאילו-בוודאות לפני ההודעה הרשמית.

ועכ"פ יכולת להגיד בקצרה, שאתה מתפלא על זה שהוא בירך לפני הידיעה הברורה, במקום לציין מראי-מקומות שיצטרכו לכתוב עליהם "מפענח צפונות"...

(בתחילה סברתי שאתה מלין על עצם הברכה ולא על העיתוי שלה)

[לבי במערב]

נסיתי להגיב בקצרה, וכנראה טעיתי בשיקול־הדעת. אדע להבא...

[עזריאל ברגר]

פשיטא:
ראובן שקיבל כסף ונותנו לשמעון במתנה - צריך הכסף הזה להתעשר פעמיים, פעם אצל ראובן ופעם אצל שמעון.

ומכאן יש להסתפק:
בתוכנית "חיסכון לכל ילד", מי שבוחר להכפיל את הסכום ונותן לבנו 50₪ נוספים - האם צריך להפריש כנגדם מעשר כספים?

[יבנה]

פשיטא:
ראובן שקיבל כסף ונותנו לשמעון במתנה - צריך הכסף הזה להתעשר פעמיים, פעם אצל ראובן ופעם אצל שמעון.

ומכאן יש להסתפק:
בתוכנית "חיסכון לכל ילד", מי שבוחר להכפיל את הסכום ונותן לבנו 50₪ נוספים - האם צריך להפריש כנגדם מעשר כספים?

אם הכסף הולך ישר לבנו ולא עובר דרכו, לכאורה פשוט שא״צ לשלם מעשר עליהם.

[עזריאל ברגר]

פשיטא:
ראובן שקיבל כסף ונותנו לשמעון במתנה - צריך הכסף הזה להתעשר פעמיים, פעם אצל ראובן ופעם אצל שמעון.

ומכאן יש להסתפק:
בתוכנית "חיסכון לכל ילד", מי שבוחר להכפיל את הסכום ונותן לבנו 50₪ נוספים - האם צריך להפריש כנגדם מעשר כספים?

אם הכסף הולך ישר לבנו ולא עובר דרכו, לכאורה פשוט שא״צ לשלם מעשר עליהם.

גם לי נראה כך מסברא.
מחפש מקורות או ראיות.

[איתן נוי]

לפי מ"ש הגרע"י זצ"ל לגבי פילוי ומלילת כינים בשבת מראשי הבנות דלל"ב מאחר והכינים אינם פרים ורבים אלא מתהוים מהזיעה.
א"כ מי שאכל כינה האם חייב כאוכל תולעת הפרה ורבה?

[עזריאל ברגר]

לפי מ"ש הגרע"י זצ"ל לגבי פילוי ומלילת כינים בשבת מראשי הבנות דלל"ב מאחר והכינים אינם פרים ורבים אלא מתהוים מהזיעה.
א"כ מי שאכל כינה האם חייב כאוכל תולעת הפרה ורבה?

זה ודאי שאסור לאכול כינה, כי היא פירשה לאויר, וגם היא דבר מאוס ויש בה משום "בל תשקצו".
ולשאלת כמה מלקויות לוקים עליה - כשתבוא הסנהדרין יצטרכו להכריע בכמה דיונים בהלכה זו...
(כגון המחלוקת הידועה האם ריבוי לאוים גורם לריבוי מלקויות, שהאריך בו הרמב"ם בסוגיא זו של שרצים, ורש"י על התורה (ומסתמא גם על הש"ס) כתב להיפך ממנו)

[איתן נוי]

לפי מ"ש הגרע"י זצ"ל לגבי פילוי ומלילת כינים בשבת מראשי הבנות דלל"ב מאחר והכינים אינם פרים ורבים אלא מתהוים מהזיעה.
א"כ מי שאכל כינה האם חייב כאוכל תולעת הפרה ורבה?

זה ודאי שאסור לאכול כינה, כי היא פירשה לאויר, וגם היא דבר מאוס ויש בה משום "בל תשקצו".
ולשאלת כמה מלקויות לוקים עליה - כשתבוא הסנהדרין יצטרכו להכריע בכמה דיונים בהלכה זו...
(כגון המחלוקת הידועה האם ריבוי לאוים גורם לריבוי מלקויות, שהאריך בו הרמב"ם בסוגיא זו של שרצים, ורש"י על התורה (ומסתמא גם על הש"ס) כתב להיפך ממנו)

איני שואל מדין בל תשקצו! (וכמ"ש החוות יאיר סי' קה: "ותאמר דאחר דפרעוש מתהוי מעיפושים אינו בכלל שרץ הארץ דכתיב גבי לא תאכלם רק בכלל ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ"). ולכן אין זה שייך לתולעת שפירשה לאויר העולם.
ואם אנו דנים שאין לה דין "בעל חי" וכנ"ל, איזה איסור יש בזה?
ראה נא:
1.
כרתי סימן ק ס"ק ה: "חיות. או ברית נשמה, ועיין מה שכתבתי פלתי (ס"ק ד') בכנה דמותר להורגו בשבת אי בטלה בתבשיל, כאשר קרה בזמן חות יאיר (עי' שו"ת חות יאיר סי' ק"ה) שנפל לתוך מרק של אורז דאי אפשר לבודקו, ע"ש".
2.
פלתי סימן ק סק"ד: "והנה לדעת הרשב"א בתשובה (שם) דביצת אפרוח לא קרוי בריית נשמה, א"כ ה"ה כינה בשבת דנחלקו בו בעלי תוספות (שבת י"א ד"ה שמא) אם הוא השחור או לבן, דקיימ"ל דמותר להורגו, דלית ביה נטילת נשמה, אף לענין בריה לא ברית נשמה מקרי. אבל להרמב"ם דאפרוח כנ"ל קרוי ברית נשמה, אף דודאי לענין שבת לא מחייב עליו הממעכו ביד, א"כ אף בכינה הנ"ל יש להחמיר דאינו בטל. ולא ידעתי אם יש להחמיר בדברים כאלה בספק דרבנן, וכבר אמרו (ט"ז ס"ק א', ועי' רמ"א סי' ק"א ס"א וסי' ק"י ס"א) כל ספק בריה להקל, ועיין תשובת חות יאיר (סי' ק"ה) בפרעוש שקפץ לתבשיל".
3.
חוות יאיר (סי' קה): "מ"מ מאן יימר לנו דאין הפרעוש בכלל בריה שהרי עם שגדילה בזיעה ובמקומות מלוכלכים מ"מ יש בה רוח חיים".
4.
יש לדון בעיקר איסור אכילת בריה האם דווקא חייב על מה "שפרה ורבה" ויש בו נשמה או אף על מה שיש בו רוח חיים?
ובחינוך פרשת שמיני מצוה קסג: ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה ואכל במזיד בריה שלמה לגמרי, טמאה, בין חיה בין מתה, ואפילו פחותה מן החרדל, ואפילו היתה סרוחה, ובין שהיתה על ידי זכר ונקבה או מכל העפושים שבעולם ושרצה בארץ, מי שאכלה כולה לוקה עליה, אבל חסרה אפילו רגל אחת אינו לוקה עד שיאכל כזית ממנה".
ולפי"ז אף זיעה בכלל "כל העפושים" ואסור באכילה.
אלא שלפי"ז יש להבין מה החילוק בין איסורי שבת לאיסורי תולעים. וכהמחל' שהביא החוות יאיר (סי' קה), עיי"ש.
5.
אך ברמב"ם: (הל' מאכלות אסורות פרק ב הלכה כג): "...ואם היתה מן המינין שפרין ורבין לוקה חמש".

[כדכד]

לא נתמעטה כינה מאיסורי אכילה
רק מאיסור נטילת נשמה בשבת משום שלא היה במשכן נטילת נשמה כזו מבע"ח שאינו פרה ורבה

[איתן נוי]

לא נתמעטה כינה מאיסורי אכילה
רק מאיסור נטילת נשמה בשבת משום שלא היה במשכן נטילת נשמה כזו מבע"ח שאינו פרה ורבה

הראבי"ה כותב שעל כינה אין חיוב לא של אכילה ולא של בל תשקצו.

נראית סתירה ברמב"ם:
1. רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק ב הל' יג: "אלו המינין שנבראין באשפות ובגופי הנבלות כגון רמה ותולעת וכיוצא בהן שאינן נבראין מזכר ונקבה אלא מן הגללים שהסריחו וכיוצא בהן הן הנקראין רומש על הארץ, והאוכל מהן כזית לוקה שנאמר ולא תטמאו את נפשותיכם בכל השרץ הרומש על הארץ ואף על פי שאין פרין ורבין, אבל השרץ השורץ על הארץ הוא שפרה ורבה מזכר ונקבה".
2. ושם הלכה כג: "...ואם היתה מן המינין שפרין ורבין לוקה חמש". היינו: ואם מאותם שאינן פרים ורבים אינו לוקה.

[איתן נוי]

א"כ בודאי צע"ג, כנ"ל (עפ"ד הפוסקים).

למה צע"ג.
לדעתי כך צריך לעשות.
וכ"כ כתב לי היום המו"ץ ר' יוחנן בורגר שליט"א.

גליון 626 © שמעתא עמיקתא - לדפוס - האם מברכים הטוב והמטיב על חיסול של ראש ארגון טרור.pdf

(1.04 MiB) הורד 27 פעמים

[לבי במערב]

לא מצאתי שם שום התייחסות לשאלת נאמנות מודיע הבשורה.

[עזריאל ברגר]

לא מצאתי שם שום התייחסות לשאלת נאמנות מודיע הבשורה.

מדוע אתה נטפל לפרט הכי שולי שבסיפור הזה, כאשר גם בלעדיו הוכרע שלא לברך?

[לבי במערב]

הרי כתבתי דברי בגופן מוקטן...
[ובלי קשר: גם הפרט הזה ראוי להתייחסות, אף אם אכן הוא "הכי שולי" בסיפור].

[איתן נוי]

האם ניתן לצרף לשיעור קביעות סעודה מעשה קדירה+מאפה?

[איתן נוי]

מי כתב/מה ידוע בענין ששמיכת האשה נוגעת במיטה של הבעל ואם יזיז את חלק הקצה של השמיכה,לא יגע באשתו. האם מותר לו להזיז?

[כדכד]

שיזיז את המיטה

[איתן נוי]

שיזיז את המיטה

נו מה פתרת?

[כדכד]

פשוט מאד
את השמיכה אסור לו להזיז (הבנתי שהשאלה בכגון שהאשה כבר ישנה ואז אסור לו לגעת בשמיכה גם אם ברור לו שלא יגע באשה) אבל אם יזיז את המיטה הרי שהשמיכה תיפול מאליה בלי שתיגע במיטתו ואת זה מותר לעשות כרי אינו נוגע באופן ישיר בשמיכה

[איתן נוי]

פשוט מאד
את השמיכה אסור לו להזיז (הבנתי שהשאלה בכגון שהאשה כבר ישנה ואז אסור לו לגעת בשמיכה גם אם ברור לו שלא יגע באשה) אבל אם יזיז את המיטה הרי שהשמיכה תיפול מאליה בלי שתיגע במיטתו ואת זה מותר לעשות כרי אינו נוגע באופן ישיר בשמיכה

וכי זה כטלטול מהצד?

[איתן נוי]

פשוט מאד
את השמיכה אסור לו להזיז (הבנתי שהשאלה בכגון שהאשה כבר ישנה ואז אסור לו לגעת בשמיכה גם אם ברור לו שלא יגע באשה) אבל אם יזיז את המיטה הרי שהשמיכה תיפול מאליה בלי שתיגע במיטתו ואת זה מותר לעשות כרי אינו נוגע באופן ישיר בשמיכה

וכי זה כטלטול מהצד?

צודק!
כך ענה לי הרב טהרני.
אלא שכתב שניתן להזיז ע"י איזה כלי. כטלטול מן הצד.
חזק וברוך.

[כדכד]

לטלטל ע"י דבר אחר אינו מראה לי כי לא מצינו שהתירו נגיעה בגופה ובגדיה גם ע"י דבר אחר
אבל טלטול המיטה אינו טלטול השמיכה ע"י דבר אחר אלא טלטול המיטה והשמיכה יורדת ממנה מאליה ואין שום סיבה לאסור את זה.